חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו
(הופנה מהדף חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו)
חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו מתוך
חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990
2000577
ס״ח תש״ן, 59; תשנ״א, 102; תשנ״ב, 84, 167, 248; תשנ״ג, 58; תשנ״ד, 78; תשנ״ו, 173; תשנ״ח, 79, 339; תשנ״ט, 39; תש״ס, 140; תשס״א, 5, 131, 561; תשס״ב, 134, 200, 201, 483; תשס״ג, 84, 528; תשס״ד, 71, 499; תשס״ה, 70, 98, 385, 964; תשס״ו, 16, 322; תשס״ז, 155; תשס״ח, 192, 620; תש״ע, 232, 312; תשע״א, 302, 338; תשע״ב, 3, 293, 293, 294, 356, 507; תשע״ג, 42, 47; תשע״ד, 814; תשע״ה, 148, 183; תשע״ו, 7, 622, 655, 1177; תשע״ז, 123, 1054; תשע״ח, 196, 490; תשע״ט, 250; תשפ״ב, 988; תשפ״ג, 60; תשפ״ד, 1160.
שינוי שיעורי קנסות: ק״ת תשנ״ג, 488; תשנ״ו, 995; דחיית מועדים: ק״ת תשס״ו, 850.
שינוי התוספות: ק״ת תשע״ה, 559.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ט]
בחוק זה –
”אולפן“ – מקום שבו מופקות התכניות המיועדות לשידור, לרבות ציוד ההפקה;
”אזור“ – תחום גיאוגרפי שגבולותיו נקבעו בזכיון לשידורי רדיו;
”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
(1)
זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2)
הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
(3)
הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4)
הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – (בוטלה);
”בעל זכיון“ – (נמחקה);
”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ובחברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור ונסחרים בבורסה – מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים, או מי שמכהן בהם כדירקטור או כמנהל כללי;
”במישרין או בעקיפין“ – לרבות ביחד עם אחרים הפועלים בשיתוף פעולה ביניהם לפי הסכם בכתב או בעל־פה, ולרבות מכוח החזקה או רכישה בידי שלוח או נאמן, חברת נאמנות או חברת רישומים, או באמצעות תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מכל אלה, או בדרך אחרת;
”החזקה“ או ”רכישה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – בין במישרין ובין בעקיפין; לענין זה –
(1)
כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי תאגיד, יראו תאגיד, בעל ענין בו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
(2)
כשמדובר בהחזקה או ברכישה בידי יחיד, יראו יחיד, קרובו ותאגיד שלוב של מי מהם – כאחד;
(3)
החזקה באמצעות תאגיד שלוב תחושב לפי המפורט להלן:
(א)
לבעל שליטה בתאגיד השלוב ייוחסו מלוא אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב;
(ב)
למי שאינו בעל שליטה בתאגיד השלוב, ייוחסו אמצעי השליטה שמחזיק התאגיד השלוב לפי שיעור החזקותיו של אותו אדם בתאגיד השלוב;
”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
”המועצה“ – מועצת הרשות שמונתה לפי סעיף 7;
”המנהל“ – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 25;
”הפרשי הצמדה וריבית“, ”מדד“ ו”ריבית פיגורים“ – כמשמעותם לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”הרשות“ – הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהוקמה לפי חוק זה;
”השר“ – שר התקשורת;
”זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – זיכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
”זכיון לשידורי רדיו“ – זכיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה האנלוגית;
”זיכיון לשידורים“ – זיכיון לשידורי רדיו או זיכיון לשידורי טלוויזיה;
”זכיון להפעלת תחנת שידור“ – זכיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת שידור, לצורך הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו;
”תאגיד שלוב“ – תאגיד, אשר אדם מחזיק בו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה, וכן תאגיד שאדם השקיע בו סכום העולה על עשרה אחוזים או יותר מהונו של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה;
”חברת החדשות“ – כל אחת מחברות החדשות שהוקמו לפי סימן ד׳ לפרק ד׳;
”חברת רישומים“ – חברה שעיסוקה היחיד הוא החזקת ניירות ערך בעד אחרים;
”חוק רשות השידור“ – (נמחקה);
”חוק השידור הציבורי“ – חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014;
”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק התחרות הכלכלית“ – חוק התחרות הכלכלית, התשמ״א–1988;
”יחידת שידור“ – כמשמעותה בסעיף 54;
”מועד המעבר“ – י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), או מועד מאוחר יותר שקבע השר, בצו, בהתאם להוראות סעיף 33ג;
”מורשה לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים או בעל זיכיון לשידורים;
”יום תחילתו של תיקון מס׳ 32“ – י״ב בשבט התש״ע (27 בינואר 2010);
”סרט ישראלי“ – כמשמעותו בכללים שקבעה המועצה;
”ערוץ 2“ ו”הערוץ השלישי“ – כמשמעותם בסעיף 54;
”ערוץ הכנסת“ – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003;
”פקודת הטלגרף האלחוטי“ – פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה;
”רישיון לשידורי טלוויזיה“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי טלוויזיה;
”רישיון לשידורי רדיו“ – רישיון שניתן לפי חוק זה לקיום שידורי רדיו בשיטה הספרתית;
”רישיון לשידורים“ – רישיון לשידורי רדיו או רישיון לשידורי טלוויזיה;
”רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית“ – רישיון שניתן לפי סעיף 4 לחוק התקשורת להקמה, לקיום ולהפעלה של תחנת הזנה לוויינית;
”רשות השידור“ – (נמחקה);
”שידורים“ – שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור, לפי חוק זה;
”שידורי חדשות“ – שידורי מהדורות חדשות ויומני חדשות;
”שידורי טלויזיה“ – שידורי טלויזיה הניתנים לציבור והמופצים בדרך אלחוטית לרבות באמצעות לוויין, ולמעט שידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום;
”שידורי רדיו“ – שידורי תכניות שמע הניתנים לשידור והמופצים בדרך אלחוטית, לרבות באמצעות לוויין;
”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, ונוסף על האמור בה, חזקה על אדם שהוא שולט בתאגיד, אם התקיים בו אחד מאלה:
(1)
בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה – מסוג כלשהו, או שלא קיים אדם אחר המחזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה מסוג כלשהו בשיעור העולה על שיעור החזקותיו של האדם האמור באותו סוג של אמצעי שליטה;
(2)
בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות לענין מכירה או חיסול של עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
”תאגיד השידור הציבורי“ – כהגדרתו בחוק השידור הציבורי;
”תחנת הזנה לוויינית“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לשם הזנה ללוויין של שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו, למעט אולפן;
”תחנת שידור“ – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי שידורים, קליטתם או הפצתם, לרבות ציוד לווייני ולמעט תחנת הזנה לוויינית או אולפן;
”תיקון מס׳ 32“ – חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 32), התש״ע–2010;
”תיקון מס׳ 33“ – חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 33), התשע״א–2011;
”תיקון מס׳ 37“ – חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 37), התשע״ג–2012;
”תיקון מס׳ 39“ – חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 39), התשע״ה–2015;
”תכנית סוגה (ז׳אנר) עילית“ – כהגדרתה בתוספת הראשונה;
”תקופת הזיכיון הראשונה“ –
לענין ערוץ 2 – התקופה המסתיימת ביום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003);
לענין הערוץ השלישי – התקופה המסתיימת בתום שמונה שנים מהיום שבו התחילו שידורים בו;
”תשדיר פרסומת“ – שידור פרסומת מסחרית כמשמעותו בפרק ו׳.
פרק ב׳: הרשות
סימן א׳: הקמת הרשות ותפקידיה
הקמת הרשות
מוקמת בזה הרשות השניה לטלויזיה ורדיו.
הרשות – תאגיד
הרשות היא תאגיד.
מקום המושב של הרשות וחברת החדשות [תיקון: תשנ״ב]
מקום מושבם של הרשות ומוסדותיה ושל חברת החדשות הוא בירושלים.
הרשות – גוף מבוקר
הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב] (להלן – חוק מבקר המדינה).
תפקידי הרשות וסמכויותיה [תיקון: תש״ס, תשס״א, תשע״א, תשע״ח]
(א)
תפקידה של הרשות הוא פיקוח על שידורים לפי חוק זה.
(ב)
במילוי תפקידה האמור תפעל הרשות במגמה –
(1)
להבטיח השקעה בהפקות מקומיות, בתכניות סוגה עילית ובשידורי חדשות;
(2)
לשמור על אתיקה בשידורים ובשידורי פרסומת;
(3)
להנגיש את השידורים לאנשים עם מוגבלות;
(4)
להגן על קטינים וחסרי ישע;
(5)
למנוע שידורים אסורים;
(6)
לעודד את התחרות, בין השאר, באמצעות הסרת והנמכת חסמי כניסה לתחום השידורים;
(7)
להבטיח שידור מידע מהימן, הוגן ומאוזן.
קיום השידורים ומימונם [תיקון: תשע״א]
השידורים יקויימו באמצעות מורשים לשידורים ועל חשבונם בלבד.
סימן ב׳: מועצת הרשות
מינוי המועצה והרכבה
(א)
הממשלה תמנה, לפי המלצת השר לאחר שהתייעץ עם ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה.
(ב)
חברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, נסיון וידע בתחומי התמחותם ונסיון והבנה למצב החברתי בישראל.
(ג)
בעת המינוי ישקף הרכב המועצה, במידת האפשר, את מיגוון הדעות הרווחות בציבור.
(ד)
הודעה על מינוי המועצה והרכבה תפורסם ברשומות.
תקופת הכהונה
(א)
תקופת כהונתה של המועצה תהא ארבע שנים.
(ב)
המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
(ג)
חבר המועצה יכול שימונה מחדש לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד ברציפות.
סייגים למינוי [תיקון: תשע״א]
(א)
לא ימונה חבר המועצה –
(1)
חבר כנסת או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
(2)
מי שהוא עובד מדינה;
(3)
מי שהוא עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים, או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
(4)
מי שאינו אזרח ישראלי;
(5)
מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(6)
מי שהוא פושט רגל;
(7)
מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעיסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור.
(ב)
לא ימונה חבר המועצה מי שלדעת השר עלולים עיסוקיו האחרים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כחבר המועצה.
פקיעת כהונה של חבר המועצה
(א)
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתה באחד מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 9(א) למעט פסקה (7) שבו;
(3)
נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות ביושב־ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
(ב)
נתקיים בחבר המועצה או עומד להתקיים בו סייג כאמור בסעיף 9(א)(7), יודיע על כך ללא דיחוי לשר, באמצעות יושב ראש המועצה.
(ג)
נודע לשר כי נתקיים בחבר המועצה סייג כאמור בסעיף 9(א)(7) או 9(ב), רשאי השר, לאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו, להעבירו מכהונתו כחבר המועצה בהודעה בכתב.
(ד)
נעדר חבר המועצה ללא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות ביושב ראש המועצה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
(ה)
הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה, בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו.
(ו)
השר יודיע לממשלה על כל מקרה של פקיעת כהונה של חבר המועצה תוך ארבעה עשר ימים מיום פקיעתה.
התפטרות חבר מועצה
(א)
התפטר חבר המועצה מתפקידו או חדל מסיבה אחרת להיות חבר המועצה, ימונה חבר אחר במקומו, בדרך הקבועה בסעיף 7, ליתרת תקופת כהונתה של המועצה.
(ב)
חבר המועצה שנתמנה כאמור בסעיף קטן (א), לא תבוא תקופת כהונתו האמורה במנין התקופות לענין סעיף 8(ג).
ממלא מקום ליושב־ ראש ולחבר מועצה
(א)
נבצר זמנית מיושב ראש המועצה למלא תפקידו או אם נתפנתה משרתו וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה לו השר, באישור הממשלה, ממלא מקום מבין חברי המועצה לתקופה שלא תעלה על שלושה חדשים.
(ב)
נבצר זמנית, מיושב ראש המועצה להשתתף בישיבה מישיבות המועצה והשר לא מינה לו ממלא מקום, כאמור בסעיף קטן (א), רשאי השר למנות חבר מועצה כממלא מקומו לאותה ישיבה, ובלבד שלא ימנה ממלא מקום כאמור ליותר משתי ישיבות רצופות.
(ג)
חבר מועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו במשך תקופה העולה על שלושה חדשים, וכן מי שהושעה לפי סעיף 10(ה), רשאי השר באישור הממשלה, למנות לו ממלא מקום.
חובת נאמנות
חבר המועצה ינהג במילוי תפקידו בהגינות, בנאמנות וללא משוא פנים.
חובת גילוי ואיסור התקשרות [תיקון: תשע״א]
(א)
חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותה עיסקה או באותו ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או הקשורה עמם.
(ב)
חבר המועצה, קרובו, סוכנו, או שותפו או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין או מנהל בו, לא יתקשר בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים.
(ג)
התקיים ביושב ראש המועצה האמור בסעיף זה, יפעל על־פי האמור בו, יודיע על כך לשר והוראות סעיף 12 יחולו בשינויים המחוייבים.
הוצאות וגמול
(א)
חבר המועצה לא יקבל מהרשות שכר בעד שירותיו, אך יהיה זכאי לגמול עבור השתתפותו בישיבות המועצה וכן להחזר הוצאות שהוציא במילוי תפקידו בשיעורים שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) זכאים יושב־ראש המועצה ויושב־ראש ועדת משנה שהוקמה לפי סעיף 18 לקבל גמול בעד הזמן שיקדישו למילוי תפקידם, בנוסף לגמול הקבוע בסעיף קטן (א) ובשיעור שיקבע השר בתקנות בהתייעצות עם שר האוצר.
ישיבות המועצה
(א)
ישיבות המועצה יתקיימו לפחות אחת לחדשיים.
(ב)
יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן וסדר היום שלהן, בכפוף להוראות סימן זה.
(ג)
המועצה תקיים ישיבה מיוחדת על פי דרישת השר או המנהל או שליש לפחות ממספר חברי המועצה; הישיבה תתקיים תוך שמונה ימים מיום הדרישה; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
(ד)
המנהל, או מי שהוא יקבע לכך במקומו, יוזמן לכל ישיבות המועצה.
סדרי עבודת המועצה
(א)
המנין החוקי בישיבת המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו; משנפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שליש ממספר חבריה לפחות ובהם היושב ראש או ממלא מקומו.
(ב)
לא היה מנין חוקי בעת שנפתחה ישיבת המועצה, רשאי היושב ראש לדחותה לחצי שעה; עברה מחצית השעה האמורה, תהיה הישיבה כדין בכל מספר של נוכחים ואולם על קבלת ההחלטה יחולו הוראות סעיף קטן (א).
(ג)
החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע יושב ראש המועצה, או ממלא מקומו.
(ד)
המועצה תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו.
ועדות משנה ועדות מייעצות
(א)
המועצה רשאית לצורך ביצוע תפקידיה –
(1)
למנות מבין חבריה ועדות משנה לכל ענין שתראה לנכון, לקבוע את תפקידיהן ולאצול להן מסמכויותיה, למעט סמכויות אלה: קביעת כללים, מינוי המנהל ופיטוריו, אישור תקציב הרשות, ואישור דינים וחשבונות כספיים;
(2)
למנות ועדות מייעצות לתחומי פעולותיה השונים, מבין חבריה ושלא מבין חבריה ובלבד שלא תינתן זכות הצבעה למי שאינם חברי המועצה.
(ב)
המועצה תקבע כללים למינוי ועדות מייעצות כאמור בסעיף קטן (א)(2), לדרכי פעולתן ולמידת תחולתם של סעיפים 9, 10 ו־14 על חברי הוועדות, שאינם חברי המועצה.
(ג)
לא ישמש חבר המועצה יושב ראש של יותר מוועדת משנה אחת.
ערר של חברי ועדת משנה
(א)
שניים מחברי ועדת משנה שמונו לפי סעיף 18(א)(1) רשאים לערור לפני מליאת המועצה על כל החלטה של הוועדה שהתקבלה בניגוד לדעתם.
(ב)
הערר יוגש ליושב ראש המועצה, ובהעדרו לממלא מקומו, תוך ארבעים ושמונה שעות מעת קבלת ההחלטה, והוא יעכב את ביצוע ההחלטה עד להכרעתה של מליאת המועצה.
דיון חוזר במליאה
שליש מחברי המועצה רשאים לבקש דיון חוזר במליאת המועצה בהחלטה שקיבלה ועדת משנה.
תוקף החלטות
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמספר חברי המועצה לא פחת משני שלישים.
פיזור המועצה
(א)
ראה השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה על פי חוק זה, ובכלל זה כי –
(1)
לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה;
(2)
לא אישרה את תקציב הרשות במועד;
יתרה במועצה בהודעה בכתב שישלח ליושב ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תמלא המועצה את המוטל עליה, יציע לממשלה לפזר את המועצה.
(ב)
לא מלאה המועצה את שהוטל עליה כאמור בסעיף קטן (א) תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
(ג)
תוך שלושים ימים מיום פיזור המועצה, תמונה מועצה חדשה בדרך הקבועה בסעיף 7.
סימן ג׳: תפקידי המועצה וסמכויותיה
תפקידי המועצה וסמכויותיה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א, תשע״ח]
המועצה – מבלי לגרוע משאר תפקידיה וסמכויותיה:
(1)
תתווה את קווי הפעולה של הרשות;
(2)
(א)
תפקח באופן שוטף על ביצוע השידורים בידי מורשים לשידורים, ועל קיום השירותים שהם נותנים ובכלל זה תפקח על חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי מורשים לשידורים בהתאם להוראות חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001 וכן תפקח על ביצוע חובות לפי חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005;
(ב)
במסגרת הפיקוח השוטף לפי פסקת משנה (א), תקיים המועצה, אחת לשנה, הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשנה שלגביה התקיימה הבדיקה, אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות; המועצה תפרסם באתר האינטרנט של הרשות דוח המסכם את תוצאות הליך הבדיקה;
(3)
תדון בהצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים שהגיש לה המנהל ותאשרו כפי שהוצע לה או בשינויים שתמצא לנכון;
(4)
תמנה על פי המלצת המנהל את נציגי הרשות במועצת המנהלים של החברה;
(5)
(נמחקה);
(6)
תקבע, באישור השר, את האזורים לזכיון לשידורי רדיו כאמור בסעיף 72;
(7)
תדון בדינים וחשבונות שמבקר הרשות יגיש לה ותקבע את מסקנותיה;
(8)
תקבל לפי דרישתה דינים וחשבונות מהמנהל ומוועדות המשנה, תדון בהם ותקבע את מסקנותיה;
(9)
תגיש לשר כל דין וחשבון שידרוש;
(10)
תדון ותחליט בכל ענין אחר שייראה לה דרוש לביצוע תפקידיה.
קביעת כללים [תיקון: תשנ״ח־2, תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
המועצה, תקבע כללים, בכפוף להוראות התוספת השנייה, בשים לב לתפקידה לפי חוק זה, כמפורט להלן:
(1)
השקעה בהפקות מקומיות ובתכניות סוגה עילית ואופן ההכרה בהן;
(2)
אתיקה בשידורי טלוויזיה ורדיו ובפרסומות;
(3)
אופן הנגשת השידורים לאנשים עם מוגבלות, לרבות הנגשה של לוח השידורים;
(4)
הגנה על קטינים וחסרי ישע;
(5)
שידורים אסורים כאמור בסעיף 46;
(6)
נושאיהם, סגנונם, תוכנם, היקפם ועיתוים של שידורי פרסומת המותרים לפי חוק זה;
(7)
דינים וחשבונות שייתנו מורשים לשידורים לרשות;
(8)
כללים לעניין שידורי תעמולה ברדיו אזורי לבחירות לרשויות המקומיות לפי הוראות סעיף 16ד לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959.
(ב)
המועצה תעביר לידיעת הועדה כללים שקבעה.
סימן ד׳: הנהלת הרשות
מינוי המנהל הכללי
המועצה תמנה, על פי המלצת השר ובאישור הממשלה את המנהל הכללי של הרשות; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
כהונת המנהל
(א)
תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים; המועצה רשאית להאריך את מינויו לתקופת כהונה שניה; בתום התקופה השניה רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להאריך את תקופת כהונתו של המנהל לתקופת כהונה שלישית.
(ב)
המנהל יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
(1)
התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצה באמצעות יושב ראש המועצה;
(2)
יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת השר, קבע כי נבצר מהמנהל דרך קבע למלא תפקידו;
(3)
המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, החליטה, בהחלטה מנומקת, להעבירו מכהונתו.
(ג)
התפטר המנהל, תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום שהגיש הודעת התפטרות, זולת אם החליטה המועצה, בהסכמתו של המנהל, על מועד אחר.
(ד)
נבצר מן המנהל זמנית למלא את תפקידו או שנתפנתה משרתו, וטרם נתמנה אחר במקומו, ימנה יושב ראש המועצה, מנהל בפועל לרשות לתקופה שלא תעלה על חודש ימים.
(ה)
מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי יש יסוד לחשד שהמנהל עבר עבירה פלילית שלכאורה יש עמה קלון או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור, יציע לשר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד קבלת החלטה שלא להעמידו לדין.
תנאי העסקתו של המנהל
המועצה, באישור השר ובהתייעצות עם שר האוצר תקבע את שכרו ותנאי העסקתו של המנהל.
תפקידי המנהל וסמכויותיו [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ח־2]
(א)
המנהל אחראי לניהול השוטף של ענייני הרשות ותפקידיו, בין היתר, יהיו:
(1)
(נמחקה);
(2)
(נמחקה);
(3)
לפקח על כך שהמורשים לשידורים יקיימו את השידורים לפי הוראות חוק זה ובהתאם לתנאי הזכיון לשידורים או לתנאי הרישיון לשידורים;
(4)
להכין את הצעת התקציב של הרשות לכל שנת כספים ולהגישה למועצה לאישור לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של כל שנת כספים;
(5)
להגיש למועצה דין וחשבון שנתי על פעולות הרשות ופעולות המורשים לשידורים וכן כל דין וחשבון אחר שתדרוש המועצה ובמועד שתדרוש;
(6)
(נמחקה);
(7)
ליטול חלק בעריכת סקרי צפייה והאזנה לשידורים, ובלבד שייצגו את כלל האוכלוסייה בישראל, ולהודיע ברבים את תוצאותיהם.
(ב)
למנהל יהיו כל הסמכויות הדרושות לניהול השוטף של הרשות ובכלל זה הסמכות לייצגה בכל ענין.
(ג)
המנהל יפעל לפי החלטות המועצה והנחיותיה.
(ד)
המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות, ואולם אצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות טעונה אישור המועצה.
סימן ה׳: העסקת עובדים
שיא כוח אדם של עובדי הרשות
השר, באישור הממשלה, רשאי לקבוע את שיא כוח האדם של עובדי הרשות.
העסקת עובדים
(א)
קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בדרך של מכרז פומבי.
(ב)
המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט על משרות וסוגי משרות שלגביהם לא תחול חובת המכרז האמורה בסעיף קטן (א).
(ג)
האמור בסעיף זה אין בו כדי למנוע העסקת עובד בשירות הרשות בחוזה מיוחד.
(ד)
המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, בין בדרך כלל ובין לסוגים של משרות, וכן בדבר המקרים והתנאים בהם יועסק עובד לפי חוזה מיוחד.
תנאי העסקתם של עובדי הרשות
(א)
המנהל באישור המועצה, יקבע את רשימת המשרות ברשות ותנאי ההעסקה בהן; שכרם ותנאי העסקתם של עובדי הרשות ייקבעו באישור השר לאחר התייעצות עם שר האוצר.
(ב)
התקבל עובד למשרה ברשות, יקבע המנהל את תנאי עבודתו, שכרו ותקופת העסקתו, במסגרת השכר ותנאי ההעסקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
[תיקון: תשס״ה־3, תשע״א־2, תשע״ו]
פרק ג׳: זכיון ורישיון לשידורים
[תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
סימן א׳: הזכיון לשידורים, הזיכיון להפעלת תחנת שידור והרישיון לשידורים
זכיון ורישוי [תיקון: תשס״ב־3, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״ח]
(א)
לא יקים אדם, לא יפעיל תחנת שידור, ולא יקיים שידורים אלא אם כן קיבל לכך זכיון או רישיון, בהתאם להוראות חוק זה.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת הטלגרף האלחוטי.
(ג)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שידורים הניתנים לציבור כדין.
זכיון לשידורים ורישיון לשידורי רדיו ותנאיהם [תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
המועצה רשאית להעניק זכיונות לשידורי רדיו ורישיונות לשידורי רדיו וכן עד למועד המעבר – גם זיכיונות לשידורי טלוויזיה, לפי הוראות חוק זה.
(ב)
המועצה רשאית לקבוע בזכיונות לשידורים או ברישיונות לשידורי רדיו תנאים, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיינתנו הזכיונות או הרישיונות כאמור, וכן לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, לרבות בענינים אלה:
(1)
תקנים, מפרטים ולוח זמנים להקמה, לתפעול ולשידור של תחנות שידור והפיקוח ההנדסי על יישומם;
(2)
יחידת השידור העומדת לרשות בעל הזכיון;
(3)
הערבויות שעל בעל הזכיון או בעל הרישיון להמציא לרשות לשם הבטחת מילוי תנאי הזכיון או הרישיון ודרכי מימושם, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר.
פורסמו כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון), התשנ״ב–1992 (ק״ת תשנ״ב, 1231).
פורסמו כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (ערבויות בעל זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995 (ק״ת תשנ״ה, 739).
(ד)
(ספרור שגוי במקור): בעל זיכיון לשידורים או בעל רישיון לשידורי רדיו ימלא אחר כל תנאי הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורי רדיו כפי שנקבעו בזכיונו או ברישיונו, לפי הענין.
רישיון לשידורי טלוויזיה ותנאיו [תיקון: תשע״א, תשע״ח]
(א)
המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למבקש רישיון כאמור, אף אם אינו מבקש להפיץ את השידורים בדרך אלחוטית, (בסעיף זה – המבקש) בהתקיים כל אלה:
(1)
במבקש מתקיימים התנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 41(א);
(2)
המבקש הפקיד בידי הרשות בטוחות, בין השאר כמפורט להלן, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33ב(א)(2):
(א)
ערבות בנקאית אוטונומית להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
(ב)
ערבות בנקאית אוטונומית או פיקדון להבטחת ההוצאות שעל בעל רישיון להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית וסרטים ישראליים, לפי הוראות התוספת השנייה;
(3)
המבקש מקיים כל תנאי נוסף שהוא נדרש לקיים ושנקבע לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבע תנאי כאמור.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), המועצה לא תיתן למבקש, רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתקיים אחד מהמפורטים להלן או בהתקיים האמור בסעיפים 41(ב2) או 56:
(1)
המבקש היה בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך שלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולן או חלקן, והמועצה מצאה כי המבקש לא קיים בתקופת הזיכיון או הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין; לעניין זה לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם היה המבקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, במהלך השנה שקדמה למועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, כולה או חלקה, יחולו הוראות סעיף 35א(ב), בשינויים המחויבים;
(2)
בין המבקש לבין משדר מפר היו יחסים כמפורט להלן, במועד ההפרה או לאחריה, וטרם חלפו שלוש שנים ממועד סיום היחסים כאמור:
(א)
המבקש היה בעל עניין במשדר המפר;
(ב)
המשדר המפר היה בעל עניין במבקש;
(ג)
בעל עניין במבקש היה בעל עניין במשדר המפר; לעניין פסקה זו, יראו גם במועד פקיעתו או ביטולו של הזיכיון או הרישיון של המשדר המפר את מועד סיום היחסים בינו לבין המבקש;
(3)
במבקש מתקיים האמור בפסקה (3) שבסעיף 42(א);
(4)
לדעת המועצה מתן הרישיון למבקש עלול להיות נוגד את טובת הציבור או להוות סיכון לביטחון המדינה;
(5)
במבקש מתקיימים תנאי או הגבלה שאסור שיתקיימו בו ושנקבעו לפי סעיף קטן (ג), ככל שנקבעו תנאי או הגבלה כאמור.
(ג)
המועצה רשאית לקבוע, בכללים, תנאים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על אלה המנויים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), במטרה להבטיח כי המבקש יקיים את שידורי הטלוויזיה בהתאם להוראות לפי חוק זה, לכללי המועצה ולרישיון; כמו כן רשאית המועצה לקבוע ברישיון לשידורי טלוויזיה תנאים, הוראות והגבלות בכל עניין הנובע מהוראות חוק זה.
פורסמו כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״ב–2011.
(ד)
בעל רישיון ימלא אחר כל תנאי הרישיון לשידורי טלוויזיה כפי שנקבעו ברישיונו.
(ה)
בסעיף זה –
”משדר מפר“ – תאגיד שאילו היה מבקש רישיון לשידורי טלוויזיה לפי סעיף זה לא היה מקבל רישיון כאמור מהטעם האמור בסעיף קטן (ב)(1);
”מועד ההפרה“ – המועד שבו המשדר המפר הפר את ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ואם ביצע כמה הפרות כאמור – המועד המוקדם מביניהם.
כללים למתן רישיון לשידורי טלוויזיה [תיקון: תשע״א]
(א)
המועצה תקבע בכללים הוראות בעניינים אלה:
(1)
המועד שממנו ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה, במטרה לאפשר את תחילת השידורים בידי בעל הרישיון החל במועד המעבר; כללים לפי פסקה זו טעונים את אישור השר;
פורסמו כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011.
(2)
הוראות לעניין הבטוחות שעל המבקש להפקיד לפי סעיף 33א(א)(2), לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
(ב)
המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מתן רישיון לשידורי טלוויזיה, בין השאר, בעניינים אלה:
(1)
דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
(2)
מידע שעל המבקש לגלות למועצה לרבות מידע לגבי בעל עניין במבקש ולגבי כל גורם אחר שיש לו, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה במבקש;
(3)
מסמכים שעל המבקש להמציא למועצה לצורך קבלת הרישיון.
דחיית מועד המעבר [תיקון: תשע״א]
ראה השר כי יש בכך צורך, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם המועצה, לדחות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), בצו, את מועד המעבר, למועד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
סייג למתן רישיון [תיקון: תשע״א]
המועצה לא תיתן רישיון לשידורי טלוויזיה שתחילת תוקפו במועד המעבר למי שנמסרה לו הודעה כי הוא נמצא כשיר לכך, אלא אם כן מצאה, ארבעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מתקיים בו האמור בסעיף 33א(א) ובכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33א(ג), ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33א(ב), או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים.
תקופת תוקפם של זכיון לשידורים ורישיון לשידורים והליך בדיקה [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3]
(א)
תקופת תקפו של זכיון לשידורי רדיו תהיה ארבע שנים.
(א1)
תקופת תוקפו של רישיון לשידורי רדיו תיקבע בכללים לפי סעיף 72ב.
(ב)
תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה שניתן לראשונה לכל אחת מיחידות השידור בערוץ 2, בהיקף שנקבע לראשונה לכל יחידה – תהיה שש שנים (להלן – תקופת זכיון ראשונה).
(ב1)
תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 שניתן לזוכה במכרז לאחר תחילתו של חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 19), התשס״ג–2003, תהיה עשר שנים; הוראות פסקה (2) של סעיף קטן (ג) יחולו לגבי זכיון כאמור בסעיף קטן זה, ואולם הליך הבדיקה לפי אותה פסקה ייערך בתום חמש השנים הראשונות של תקופת הזכיון.
(ב2)
(בוטל).
(ב3)
על אף הוראות סעיף קטן (ב1), ביקש בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, עד יום ז׳ בחשוון התשע״ה (31 באוקטובר 2014), כי זיכיונו האמור יוארך, וניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, אם קיים, תאריך המועצה את זיכיונו עד ליום י״א בחשוון התשע״ח (31 באוקטובר 2017) (בסעיף זה – תקופת הארכה נוספת), ובלבד שמצאה כי לא חדלו להתקיים בבעל הזיכיון אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה; בתקופת ההארכה הנוספת יחולו הוראות אלה:
(1)
ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה הנוספת;
(2)
בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו;
(3)
הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות סעיף 55(א1), יוארך עד לתום תקופת ההארכה הנוספת;
(4)
היו בערוץ שני בעלי זיכיונות ופקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בפסקה זו – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר יחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, לרבות שימוש ביחידת השידור האמורה על ידי בעל הזיכיון שנותר, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל הזיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים בתוספת הראשונה ובכללים לפי חוק זה.
(ג)
(1)
תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה שניתן לכל אחת מיחידות השידור בערוץ השלישי תהיה שמונה שנים (בסעיף קטן זה – תקופת הזיכיון).
(2)
בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, בתום ארבע השנים הראשונות של תקופת הזיכיון תקיים המועצה הליך בדיקה, שבו תבחן כיצד מילא בעל הזיכיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – הוראות הדין); מצאה המועצה כי בעל הזיכיון הפר את הוראות הדין, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול הזיכיון בהתאם לסמכותה לפי סעיף 37, תורה לו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרות ביתרת תקופת הזיכיון.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), תקופת תוקפו של זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי שניתן לזוכה במכרז אחרי יום תחילתו של תיקון מס׳ 33 ולפני מועד המעבר, תהיה עד יום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015); על זיכיון כאמור לא יחולו הוראות סעיף קטן (ג)(2).
(ה)
תקופת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה תהיה 15 שנים ממועד תחילת שידוריו של בעל הרישיון, כפי שנקבע ברישיון, ובלבד שהמועד האמור לא יקדם למועד המעבר.
(ו)
(1)
בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, אחת לארבע שנים החל במועד תחילת שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, כפי שנקבע ברישיון, תקיים המועצה הליך בדיקה שבו תבחן כיצד מילא בעל הרישיון בתקופה האמורה אחר ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון, שעניינם תוכן השידורים, ובכלל זה מימון הפקה ורכישה של תכניות, בהתבסס, בין השאר, על דוחות שנתיים שפרסמה לפי סעיף 23(2)(ב) לגבי אותה תקופה; הליך הבדיקה לפי פסקה זו יחל בתום כל ארבע שנים כאמור ויסתיים לא יאוחר משנה מתום ארבע השנים האמורות.
(2)
מצאה המועצה בהליך הבדיקה לפי פסקה (1) כי בעל הרישיון הפר את ההוראות, הכללים ותנאי הרישיון האמורים באותה פסקה, אך חומרת ההפרה אינה מצדיקה לדעתה, את ביטול הרישיון בהתאם לסמכותה לפי סעיף 37, תורה לו, בתוך 45 ימים ממועד סיום הבדיקה, ולאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כיצד לתקן את ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
(3)
המועצה תפרסם את ממצאי הליך הבדיקה באתר האינטרנט של הרשות; המועצה תעביר לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת את ממצאי הליך הבדיקה ואת ההוראות שנתנה לבעל הרישיון לפי פסקה (2), ככל שנתנה.
הוראות לענין מכרז בשנת 2004 לזיכיון לשידורי טלוויזיה ומיזוג בעלי הזיכיון בערוץ 2 [תיקון: תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט]
(א)
הרשות תפרסם בין יום כ״ט באלול התשס״ד (15 בספטמבר 2004) ליום ט״ו בתשרי התשס״ה (30 בספטמבר 2004) מכרז, לפי הוראות חוק זה, למתן זכיון לשידורי טלויזיה בערוץ 2 לתקופה שתחל ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005).
(ב)
הממונה כהגדרתו בחוק התחרות הכלכלית (בסעיף זה – הממונה) יחליט עד יום כ״ו בסיון התשס״ד (15 ביוני 2004), אם מתקיימת תחרות משמעותית בין ערוץ 2 לערוץ השלישי.
(ג)
לאחר קבלת החלטת הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב), רשאית המועצה לקבוע, לאחר שהתייעצה עם הממונה, כי על אף האמור בסעיף 54(א), המכרז שתפרסם הרשות לפי סעיף זה יהיה למתן שני זכיונות ולשתי יחידות שידור.
(ד)
בעלי הזכיונות בערוץ 2, כולם או חלקם, וכן מי שמחזיק באמצעי שליטה בהם, כולם או חלקם, רשאים, לבד או יחד עם אחרים, לצורך השתתפות במכרז לפי סעיף זה, לעשות אחד מאלה:
(1)
להתאחד בשני תאגידים נפרדים, שמתקיימות לגבי כל אחד מהם הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז;
(2)
החליט הממונה כי מתקיימת תחרות משמעותית, כאמור בסעיף קטן (ב) – להתאחד בתאגיד נפרד שמתקיימות לגביו הוראות חוק זה לענין השתתפות במכרז.
(ה)
(1)
לאחר תחילת השידורים לפי הזכיונות שניתנו במכרז לפי סעיף קטן (ג) רשאית המועצה לאשר, בתנאים שתקבע, לשני בעלי הזכיונות שזכו במכרז האמור, להתמזג לתאגיד אחד שמתקיימות בו הוראות חוק זה המכשירות אותו להשתתף במכרז ולהיות בעל זכיון.
(2)
תאגיד כאמור בפסקה (1) יהיה בעל הזכיון ליחידת שידור אחת, שתבוא במקום שתי יחידות השידור של בעלי הזכיונות האמורים באותה פסקה.
(3)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג) של סעיף 71ב יחולו לענין מיזוג לפי סעיף קטן זה.
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות בחוק התחרות הכלכלית.
(ו)
לענין מכרז לפי סעיף זה, עתירות נגד החלטות המועצה כועדת מכרזים, יידונו בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בלבד.
הארכת זיכיון לשידורי רדיו [תיקון: תשס״ב־2, תשס״ז, תשפ״ב]
(א)
(1)
המועצה רשאית להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז, לארבע תקופות נוספות, בהתחשב, בין השאר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים ובמגוון סוגי השידורים ואופיים, ובלבד שמצאה כי בעל הזיכיון מילא חובות המוטלות עליו לפי חוק, כללי המועצה ותנאי הזיכיון.
(2)
הארכת תקופת הזיכיון בתקופה השלישית, יכול שתהא לכל התקופה או לחלקה ויכול שתיעשה יותר מפעם אחת, ובלבד שסך ההארכות בתקופה השלישית לא יעלה, במצטבר, על ארבע שנים.
(3)
הארכת תקופת הזיכיון בתקופה הרביעית תהיה רק לגבי בעל זיכיון שביום תחילתו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 47), התשפ״ב–2022 (ביום 5.7.2022), זיכיונו הוארך לתקופה השלישית; נוסף על האמור בפסקה (1), החלטת המועצה בדבר הארכת זיכיון לשידורי רדיו לתקופה הרביעית תהיה בהתחשב, בין היתר, בהיבטים כלכליים.
(ב)
המועצה תהיה רשאית להתנות את הארכת תוקפו של זיכיון כאמור בסעיף קטן (א), בתנאים שתקבע.
(ג)
החלטות המועצה בדבר הארכת תוקף זיכיון לשידורי רדיו לפי סעיף זה יהיו מנומקות ובכתב ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.
הארכת רישיון לשידורי טלוויזיה [תיקון: תשע״א]
(א)
המועצה רשאית להאריך את תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי בקשת בעל הרישיון, לתקופות נוספות של 15 שנים כל אחת, אלא אם כן מצאה כי בעל הרישיון לא קיים בתקופת תוקפו של הרישיון את ההוראות לפי חוק זה, את כללי המועצה או את תנאי הרישיון.
(ב)
(1)
לעניין סעיף קטן (א), לא תובא בחשבון הפרה שלדעת המועצה היא הפרה זניחה, ואולם מצאה המועצה כי הפרה זניחה כאמור ניתנת לתיקון, תורה לבעל הרישיון על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור.
(2)
הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הרישיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
(ג)
בקשה להארכת רישיון לפי סעיף קטן (א) תוגש עד למועד שתקבע המועצה בכללים, ובלבד שהמועד שייקבע כאמור יהיה 18 חודשים לפחות לפני תום תקופת הרישיון; המועצה תקבל החלטה בבקשה כאמור שנה לפחות לפני תום תקופת הרישיון.
הגבלות בהעברת בעלות בזכיון לשידורים וברישיון לשידורים [תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
זכיון לשידורים ורישיון לשידורים אינם ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ב)
היה המורשה לשידורים תאגיד בעל הון מניות –
(1)
לא יעביר בעל ענין בו לאחר, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, עשרה אחוזים או יותר של אמצעי שליטה אחד, בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
(2)
לא ירכוש בו אדם, בין במישרין ובין בעקיפין, בעצמו או יחד עם קרוביו או עם אחרים הפועלים בתיאום עמו דרך קבע, יותר מעשרה אחוזים של אמצעי שליטה אחד בתאגיד בין בבת אחת ובין בחלקים, או את הזכות למנות דירקטור אחד או יותר או את מנהלו הכללי, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש;
(3)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) וסעיפים 72א(ג) או 72ג(ג), לא יעביר ולא ירכוש אדם, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה, יחול במורשה לשידורים המפורט להלן, לפי העניין:
(א)
לעניין בעל זיכיון לשידורים ובעל רישיון לשידורי רדיו – יחדל להתקיים בו אחד התנאים שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז כקבוע בסעיף 41(א), או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים בסעיפים 41(ב2) ו־(ג), 56, 72א או 72ג, לפי העניין;
(ב)
לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – יחדל להתקיים בו אחד התנאים לקבלת רישיון כקבוע בסעיף 33א(א)(1) או יתקיים בו אחד הסייגים הקבועים בסעיפים 41(ב2) ו־56.
(ג)
היה המורשה לשידורים תאגיד שאינו בעל הון מניות, לא תועבר זכות בעלות או שליטה בו, בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן קיבל לכך הסכמת המועצה מראש.
(ד)
מורשה לשידורים שהוא תאגיד ידווח לרשות על כל העברה או רכישה של חמישה אחוזים או יותר מאמצעי השליטה בו, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
(ה)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ו) וסעיפים 72א(ג) או 72ג(ג), המועצה לא תיתן את הסכמתה להעברה או לרכישה של אמצעי שליטה אחד או יותר, בשיעור כלשהו בתאגיד שהוא מורשה לשידורים, אם כתוצאה מההעברה או מהרכישה יחול במורשה לשידורים האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שבסעיף קטן (ב)(3), לפי העניין.
(ו)
נוכח השר כי קיים צורך לעשות כן, רשאי הוא, בהסכמת המועצה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות, בתקנות, את ההגבלות הקבועות בסעיף 41(ג), ולקבוע הגבלות אחרות או נוספות על אלה המנויות באותו סעיף, שיחולו על בעלי הזיכיון לשידורי רדיו.
פורסמו תקנות הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (השתתפות במכרז לזיכיון לשידור רדיו בערבית), התשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 788), הקובעות כי על אף האמור בסעיף 41(ג)(1) לחוק, תאגיד שבעל ענין בו הוא גם בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי החוק, רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו בערבית, ובלבד שאותו בעל ענין אינו מחזיק ביותר מעשרים וארבעה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ואינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, ואינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, ביותר מארבעים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד האמור.
ביטול זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, פקיעתו או התלייתו [תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־2, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־6, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו]
(א)
המועצה רשאית לבטל, להגביל או לצמצם זכיון לשידורים או רישיון לשידורים, אם מצאה כי נתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה למורשה לשידורים הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו:
(1)
המורשה לשידורים לא קיים הוראות חוק זה או תקנות או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת המועצה, ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין;
(2)
(3)
המורשה לשידורים לא גילה לוועדת המכרזים או למועצה, לפי העניין, מידע שנדרש לגלותו לצורך קבלת הזיכיון או הרישיון או לצורך הארכתו של הרישיון או שמסר לה מידע לא נכון;
(4)
המורשה לשידורים הפר תנאי שבזכיון או שברישיון, לפי הענין, נקבע כי הוא תנאי מהותי;
(5)
חדלו להתקיים במורשה לשידורים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, המכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות מורשה לשידורים או התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות מורשה לשידורים לפי הוראות חוק זה;
(6)
המורשה לשידורים לא החל בשידורים או הפסיקם לפרק זמן בלתי סביר;
(7)
המורשה לשידורים ביקש ביטול זכיונו או רישיונו, לפי הענין;
(8)
טובת הציבור מחייבת זאת, לדעת שני שלישים לפחות מחברי המועצה.
(א1)
מצאה המועצה כי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא תיקן הפרה כאמור בסעיפים 33א(ב)(1), 34(ו)(2), 35א(ב)(1), או, לפי העניין, בסעיף 71ד(ו)(1א) או 71ד(ז)(1) או 71ה(ד1)(1) או (ה)(1) עד תום התקופה שהורתה לו לפי אותם סעיפים או כי לא עמד בהתחייבויות לפי התכניות שאישרה המועצה בהתאם להוראות סעיפים 71ד(ה) או (ו)(1) או 71ה(ד), יפקע רישיונו.
(ב)
תקפו של הזכיון לשידורים או הרישיון לשידורים יפקע באחד מאלה:
(1)
בתום התקופה הנקובה בזכיון או ברישיון, לפי הענין;
(2)
(בוטל);
(3)
המורשה לשידורים החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983 (להלן – פקודת החברות);
(4)
החשב הכללי במשרד האוצר הודיע למועצה, לאחר מיצוי כל הליכי הגבייה, כי המורשה לשידורים לא עמד בתשלום החזר הלוואה שהוא חב בו בהתאם להסכם שנחתם בינו ובין מדינת ישראל;
(5)
המורשה לשידורים לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי רישיון או דמי הפצה שהוא חב בהם לפי סימן א׳ לפרק ח׳;
(6)
בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לא קיים את הוראות סעיף 3א, ביום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013) או לאחריו.
(ב1)
המועצה תפרסם הודעה ברשומות על פקיעת זיכיון לשידורים או רישיון לשידורים לפי סעיפים קטנים (א1) או (ב)(4) עד (6).
(ג)
מונה למורשה לשידורים כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזכיון או את תוקף הרישיון, לפי הענין, לתקופה ובתנאים שתקבע.
(ג1)
נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים, כמשמעותו בסעיף 350ב לחוק החברות, התשנ״ט–1999, בענינה של חברה שהיא מורשה לשידורים, והתקיים אחד מן המקרים המנויים בסעיף קטן (א) –
(1)
תביא המועצה בחשבון, בין שאר שיקוליה לצורך הפעלת סמכויותיה לפי הוראות סעיף קטן (א), גם את התועלת העשויה לצמוח מהבראתו של המורשה לשידורים ומהמשך פעילותו;
(2)
החליטה המועצה להפעיל סמכות מסמכויותיה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), תיכנס ההחלטה לתוקפה 15 ימים לאחר קבלתה, והסמכות לדון בהחלטה האמורה, כל עוד לא בוטל צו הקפאת ההליכים, תהיה נתונה גם לבית המשפט שנתן את הצו.
(ד)
מורשה לשידורים אינו זכאי לפיצוי כלשהו בשל ביטול, הגבלה או צמצום של הזכיון או הרישיון, לפי הענין, לפי סעיף קטן (א).
[תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו]
סימן א׳1: הארכת תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ 2
הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 [תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ד, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
(1)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו, לתקופה שמיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005) (בחוק זה – תקופת ההארכה).
(2)
(א)
האריכה המועצה את הזיכיונות לכל בעלי הזיכיונות, יוארך גם הזיכיון שניתן לטלוויזיה הלימודית בהתאם להוראות סעיף 55(א1), עד ליום כ״ח בתשרי התשס״ו (31 באוקטובר 2005).
(ב)
(נמחקה).
(ב)
בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, המועצה תקבע תנאים להארכת הזיכיון, לרבות תנאים שיש לקיימם לפני שיוארך הזיכיון, וכן רשאית היא לקבוע הוראות והגבלות בכל ענין הנובע מהוראות חוק זה, ובלבד שיחולו הוראות אלה:
(1)
ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון בשנת הזיכיון העשירית, יחולו עליו גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן קבעה המועצה, כי תנאים או התחייבויות שתקבע לא יחולו עליו, או שיחולו בשינויים שקבעה;
(2)
על אף הוראות סעיף 100(ב), התמלוגים שישלם בעל זיכיון לרשות, יהיו בתקופת ההארכה, בשיעור של 4%; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם השר הממונה על חוק הקולנוע, התשנ״ט–1999, ובאישור הועדה, לקבוע שיעור גבוה יותר, ובלבד שלא יעלה על 6%;
(3)
בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו, שתיקבע על ידי שר האוצר, בהסכמת שר התקשורת ובאישור הוועדה.
(ג)
לא תאשר המועצה הארכת זיכיון אם מצאה כי בבעל הזיכיון חדלו להתקיים אחד או יותר מן התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ 2, או כי התקיים בו תנאי אשר היה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
(ד)
לא הוארכו כל הזיכיונות בערוץ 2, או פקע או בוטל זיכיון שתוקפו הוארך (בסעיף זה – זיכיון לשעבר), תקבע המועצה הוראות בדבר היחידת השידור של בעל הזיכיון לשעבר, בין בדרך של פרסום מכרז להפעלת יחידת השידור, ובין בדרך אחרת, לרבות חלוקת יחידת השידור האמורה בין בעלי הזיכיונות שנותרו, כולם או חלקם, ובכלל זה תקבע את התשלומים שישלם בעל זיכיון שקיבל זמן שידור נוסף, את סוגי השידורים ונושאיהם ואת החובות בנוגע להפקות המקומיות הנוספות שיחולו עליו, ורשאית המועצה לקבוע בכללים את ההתאמות והשינויים הנדרשים בתוספת הראשונה ובכללים לפי חוק זה.
(ה)
שימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים [תיקון: תשס״ג, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
החליטה המועצה להאריך זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף 37א, וביקש בעל זיכיון אחר לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה להשתמש לשידוריו בתדר הקרקעי ובמשדרים ששימשו את בעלי הזיכיון בערוץ 2 לפני תקופת ההארכה, רשאית היא, על אף ההארכה, לאחר ששקלה את טובת הציבור, לערוך מכרז סגור בין כל בעלי הזיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה למתן זכות השימוש בתדר ובמשדרים האמורים בתקופת ההארכה.
(ב)
במכרז כאמור בסעיף קטן (א) תקבע המועצה –
(1)
הוראות ותנאים לענין זכות השימוש בתדר הקרקעי ובמשדרים, לרבות המועד שהחל בו תינתן זכות השימוש לזוכה במכרז, ושלא יקדם למועד תחילת תקופת ההארכה;
(2)
ההתחייבויות שעל הזוכה במכרז יהיה לעמוד בהן כדי להבטיח תשלום שוויו של התדר הקרקעי, בהתחשב, בין השאר, בעלויות הכספיות הכרוכות בשימוש בו.
(ג)
המועצה רשאית לדרוש מהזוכה במכרז ערובות להבטחת התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי השר, בהסכמת המועצה ובאישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר ביטול השידור הקרקעי, כולו או חלקו, או לקבוע הסדרים אחרים שיחולו לענין שיטות השידור לפי חוק זה.
[תיקון: תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו]
סימן א׳2: הארכת תקופות הזיכיון בערוץ השלישי
הארכת זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי [תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ה, תשע״ו]
(א)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאי לבקש מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו לתקופה שמיום י״ג בשבט התש״ע (28 בינואר 2010) עד יום ג׳ בשבט התשע״ב (27 בינואר 2012) (בסעיף זה – תקופת ההארכה הראשונה).
(א1)
ביקש בעל זיכיון מהמועצה להאריך את תוקף זיכיונו כאמור בסעיף קטן (א), תאריך המועצה את תוקף זיכיונו לתקופת ההארכה הראשונה, בהתקיים כל אלה:
(1)
בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה שעליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית כמשמעותן בתוספת השניה וכן שידורן של תכניות כאמור, והכל בסכומים המפורטים בסעיף 5(ג) עד (ה) לתוספת השניה (בסעיף זה – התכנית להשלמת סוגה עילית);
(2)
בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, להשלמה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שלא עמד בהם במהלך תקופת הזיכיון, ועניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות סעיף 8(ד) לתוספת השניה;
(3)
בעל הזיכיון הגיש למועצה תכנית הכוללת שלבי פעולה וביצוע, להבטחת מושבה, עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), של חברת החדשות בירושלים, בהתאם להוראות סעיף 3א, באופן שעד לאותו מועד יקוימו הוראות הסעיף האמור (בסעיף זה – התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים);
(4)
בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מכשירים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולא מתקיים בו תנאי שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
(5)
המועצה אישרה עד יום ג׳ בשבט התש״ע (18 בינואר 2010), את התכנית להשלמת סוגה עילית, את התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, וכי מתקיימים בבעל הזיכיון התנאים האמורים בפסקה (4), וכן מסרה את המלצתה לגבי התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים לוועדת הכלכלה של הכנסת;
(6)
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים, לאחר שהובאה לפניה המלצת המועצה לעניין תכנית זו;
(7)
בעל הזיכיון המציא לרשות, לא יאוחר מיום ט״ז באדר התש״ע (2 במרס 2010), פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום של 20 מיליון שקלים חדשים, להבטחת ביצוען של התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף 33(ב)(3); המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, וכן יהיה רשאי להורות על השבה של הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, אם הושלמו כל ההתחייבויות והתנאים שהיה על בעל הזיכיון להשלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) לפי התכנית להשלמת סוגה עילית והתכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, ובלבד שהפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית, לפי העניין, הומצאו בהתאם להוראות סעיף קטן (א2); לא המציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית כאמור, יפקע זיכיונו לאלתר;
(8)
בעל הזיכיון שילם את החוב שאינו ניתן לפריסה כהגדרתו בסעיף 102א1(א), לא יאוחר מיום תחילתו של תיקון מס׳ 32, וכן שילם, בתוך התקופה האמורה, את יתרת החוב הכולל כהגדרתה באותו סעיף או שמועד תשלום יתרת החוב הכולל נדחה בהתאם להוראות סעיף 102א1.
(א2)
(בוטל).
(א3)
לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית להשלמת סוגה עילית, או בהוראות התכנית להשלמת הוצאה לקולנוע, יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון, לעניין סעיף 37(א)(4).
(א4)
אין בהתחייבויות ובתנאים החלים על בעל הזיכיון לפי תיקון מס׳ 32 בתקופת ההארכה הראשונה, כדי לגרוע מההתחייבויות והתנאים שחלו עליו ערב יום תחילתו של תיקון מס׳ 32, לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, אלא אם כן נקבע אחרת לפי התיקון האמור; לעניין זה, אושרה התכנית להבטחת מושבה של חברת החדשות בירושלים ובעל הזיכיון פעל לפיה, לא יראו אותו כמי שהפר את הוראות סעיף 3א עד תום תקופת ההארכה הראשונה.
(ב)
תקופת הזיכיון של בעל זיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיף קטן (א), תוארך עד יום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) או עד מועד המעבר שקבע השר בצו, אם דחה את המועד בהתאם להוראות סעיף 33ג (בסעיף זה – תקופת ההארכה השנייה), והכל אלא אם כן מצאה המועצה כי חדל להתקיים בבעל הזיכיון אחד התנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, או התקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה.
(ב1)
תקופת הזיכיון של בעל הזיכיון שתקופת זיכיונו הוארכה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תוארך עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015) (בסעיף זה – תקופת ההארכה השלישית), ובלבד שהמועצה מצאה כי מתקיימים כל אלה:
(1)
בעל הזיכיון שילם עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי סימן א׳ לפרק ח׳ עד המועד האמור;
(2)
בבעל הזיכיון לא חדל להתקיים אחד או יותר מהתנאים המנויים בחוק זה, שהיו מזכים אותו להשתתף במכרז או להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכי לא מתקיים בו סייג שהיה פוסל אותו מלהשתתף במכרז או מלהיות בעל זיכיון כאמור לפי הוראות חוק זה;
(3)
בעל הזיכיון העביר לידי המועצה עד יום י״ז בטבת התשע״ג (30 בדצמבר 2012), התחייבות ולפיה מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי יהיה, לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בירושלים, בהתאם להוראות סעיף 3א.
(ג)
(בוטל).
(ד)
בתקופת ההארכה השנייה ובתקופת ההארכה השלישית יחולו על בעל הזיכיון הוראות אלה:
(1)
ההתחייבויות והתנאים שחלו על בעל הזיכיון לפי חוק, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, בשנת הזיכיון העשירית יחולו עליו גם בתקופת ההארכה השניה ובתקופת ההארכה השלישית, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה;
(2)
לענין תקופת ההארכה השניה ותקופת ההארכה השלישית, ישלם בעל הזיכיון למדינה תמורה בעד הארכת זיכיונו לתקופות אלה, שתיקבע על ידי שר האוצר, לאחר שניתנה לו המלצת הרשות השנייה לעניין זה, בהסכמת השר ובאישור הוועדה; לא שילם בעל הזיכיון את התמורה האמורה, יפקע זיכיונו.
(ה)
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
סימן א׳3: שימוש באפיק ובנכסים לא מוחשיים של הרשות
שימוש באפיק חדש [תיקון: תשע״א, תשע״ג]
(א)
בסימן זה –
”אפיק חדש“ – אפיק שנכלל ברשימה שנקבעה לפי סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת, ואינו אפיק קיים;
”אפיק קיים“ – אפיק שבו שידרו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין, את שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ושמספרו נקבע באופן המפורט בסעיף זה, ובלבד שחלפו פחות משנתיים ממועד פקיעתו או ביטולו של הרישיון לשידורי טלוויזיה האמור;
”כשיר לבקשת אפיק“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, וכן מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור בסעיף 33א(א)(1) ו־(3) ובכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33א(ג), ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33א(ב) או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם בסעיפים 6א ו־6מג לחוק התקשורת, בהתאמה.
(ב)
הוגשה בקשה אחת או יותר לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ומצאה המועצה כי לפחות אחד ממגישי הבקשה כאמור הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר שימוש באפיק חדש, אחד או יותר, לשם העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
(1)
ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיקים החדשים שיהיו רצופים ככל האפשר, כמספר המבקשים, ואשר המבקשים יידרשו להגיש את הצעותיהם לגבי כל אחד מהם; הוראות סעיף 40 יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
(2)
ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק חדש, תורה המועצה על האפיק שבו ייעשה שימוש, שמספרו יהיה עוקב ככל האפשר לאפיקים אחרים שבהם משודרים שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, ותקבע, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
(3)
המועצה תיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו מצאה כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, ואולם מצאה המועצה, עד תשעה חודשים לפני מועד המעבר, כי מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה הוא כשיר לבקשת אפיק, תפרסם הודעה לציבור לפי סעיף קטן זה תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ותיתן את החלטתה בדבר בחירת הזוכים במכרז לפי פסקה (1), או תקבע את האפיק ואת הסכום החד־פעמי שיש לשלם לפי פסקה (2), לפי העניין, לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר;
(4)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים 34(ה), 71ד(ב) ו־(ג) ו־71ה(ב) ו־(ב1), לעניין מועד תחילת תוקפו של רישיון לשידורי טלוויזיה, תהיה תחילת שידוריו באפיק החדש, של בעל הרישיון שזכה במכרז לפי פסקה (1), או ששילם סכום חד־פעמי לפי פסקה (2), במועד שתקבע המועצה ברישיון ושלא יהיה מאוחר מתום עשרה חודשים ממועד קבלת החלטת המועצה או ממועד קביעת המועצה כאמור בפסקה (3), לפי העניין.
שימוש באפיק קיים ובנכסים לא מוחשיים של הרשות וקניית מניות חברת החדשות [תיקון: תשע״א]
(א)
לא הוארך רישיון לשידורי טלוויזיה, פקע או בוטל, או לא הגיש בעל רישיון כאמור בקשה להארכת תוקפו של רישיונו עד למועד האמור בסעיף 35א(ג) (בסעיף זה – הרישיון הקודם), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שימוש באפיק קיים שבו שודרו שידורי בעל הרישיון הקודם, וכן לעשות שימוש בנכסים לא מוחשיים של הרשות שבעל הרישיון הקודם עשה בהם שימוש (בסעיף זה – שימוש באפיק קיים ובנכסים), ויחולו הוראות אלה:
(1)
ביקשו לפחות שני כשירים לבקשת אפיק, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות מכרז לגבי השימוש באפיק הקיים ובנכסים בין מגישי הבקשה כאמור; הוראות סעיף 40 יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשת ההצעות והטיפול בהן;
(2)
ביקש כשיר לבקשת אפיק, אחד בלבד, עד למועד שהורתה הרשות, לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר, סכום חד־פעמי שישלם בעד השימוש;
(3)
לא הוגשה בקשה לפי פסקאות (1) או (2), עד למועד שהורתה הרשות, ולאחר אותו מועד ביקש כשיר לבקשת אפיק לעשות שימוש באפיק קיים ובנכסים, תפרסם הרשות הודעה לציבור, על כוונתה להתיר למי שביקש זאת לעשות שימוש כאמור, אלא אם כן יפנה לרשות כשיר לבקשת אפיק, נוסף, בתוך תקופה שתורה, בבקשה לעשות שימוש כאמור; פנה כשיר נוסף כאמור, יחולו הוראות פסקה (1); לא פנה כשיר נוסף כאמור – יחולו הוראות פסקה (2).
(ב)
(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שזכה במכרז לפי סעיף קטן (א)(1) או ששילם את הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) (בסעיף קטן זה – בעל הרישיון הזוכה), ירכוש את מניותיו של בעל הרישיון הקודם בחברת החדשות; באין הסכמה בין בעלי הרישיונות כאמור בדבר תנאי המכירה יקבע המנהל את התנאים האמורים, בהתבסס על הערכת השווי של המניות לפי שיטת חישוב שתקבע המועצה בכללים.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה להורות, לבקשת בעל הרישיון הזוכה, כי הוא לא יחויב ברכישת המניות בחברת החדשות כאמור באותה פסקה.
[תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
סימן ב׳: המכרז לזיכיון לשידורים והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה
זכיון על פי מכרז [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
זכיון לשידורי רדיו ועד למועד המעבר – גם זיכיון לשידורי טלוויזיה, יינתן על פי מכרז פומבי שתפרסם הרשות.
כללי המכרזים
המועצה, באישור השר, תקבע כללים בדבר ההליכים למתן זכיון, לרבות עריכת מכרזים, דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן, וכן הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרזים.
פורסמו כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי טלויזיה), התשנ״ב–1992 (ק״ת תשנ״ב, 828).
פורסמו כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (הליכים למתן זכיון לשידורי רדיו), התשנ״ה–1995 (ק״ת תשנ״ה, 724).
ועדת מכרזים [תיקון: תשס״ה־3]
(א)
המועצה תהווה ועדת מכרזים לענין מכרזים לשידורים שתפרסם הרשות לפי הוראות חוק זה.
(ב)
יושב ראש המועצה יכהן כיושב ראש ועדת המכרזים. ואולם לא תהא לו זכות לדעה מכרעת כאמור בסעיף 17(ג).
(ג)
המנהל, או עובד הרשות שמינה לכך המנהל, רשאי להשתתף בכל ישיבה של ועדת המכרזים, שלא כחבר ועדה.
(ד)
ועדת המכרזים רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיוועץ במומחים שלא מבין חבריה; מומחה הקשור למבקש הזכיון או שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים, יודיע על כך לוועדה לפני שנתן יעוץ כאמור והודעתו תירשם בפרוטוקול של דיוני הוועדה.
(ה)
ועדת מכרזים תדון בהצעות ותחליט בדבר הזוכה במכרז, והיא רשאית לפסול כל הצעה ואף את ההצעות כולן.
זכות להשתתף במכרז והגבלות למתן רישיון לשידורי טלוויזיה [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־5, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח]
(א)
במכרז רשאי להשתתף תאגיד שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה, ולא מתקיים בו האמור בסעיפים קטנים (ב), (ב1) ו־(ג):
(1)
הוא תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו ועשרים ושישה אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים. בפסקה זו, ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;
(2)
הוא לא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד, לא הורשע כאמור;
(3)
הוא אינו סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו בחוק זכויות מבצעים, התשמ״ד–1984;
(4)
הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות הנה רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.
(ב)
(בוטל).
(ב1)
(בוטל).
(ב2)
לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזיכיון לשידורי טלוויזיה ולא יקבל רישיון לשידורי טלוויזיה, מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא בעל זיכיון אחר, או שבעל זיכיון אחר מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
(2)
הוא מחזיק גם בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחר;
(3)
לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שני בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק בעשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו; קיימים שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד אשר מי שמחזיק ביותר משלושים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו, מחזיק גם בחמישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון אחד אחר, או בשליטה בו; היו שני מחזיקים או יותר בתאגיד כאמור – הם מחזיקים במצטבר בשלושים אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו או בשליטה בו;
(4)
הוא תאגיד אשר אדם אחד מחזיק בו ביותר משבעים וארבעה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה;
(5)
(א)
הוא תאגיד שהוא עיתון;
(ב)
הוא אדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
(ג)
לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שעיתון מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
(ד)
לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד שאדם המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתון, מחזיק בו בשישה עשר אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
(6)
הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה;
(7)
הוא תאגיד ששניים או יותר מהמחזיקים באמצעי שליטה בו, בשיעור העולה על השיעור המותר למחזיק אחד לפי פסקה (5)(ג) או (ד), הם עיתונים, או שהם מחזיקים במצטבר בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה, בעיתון או בעיתונים;
(8)
נוסף על האמור בפסקאות (3) ו־(7) – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר של עשרים וארבעה אחוזים או יותר, או בשליטה בו; קיימים שניים או שלושה בעלי זיכיון בערוץ – הוא תאגיד ששניים או יותר ממי שהחזקתם בו מוגבלת כאמור בפסקאות (3) ו־(5) מחזיקים אמצעי שליטה בו, מסוג כלשהו, בשיעור מצטבר העולה על שלושים אחוזים, או בשליטה בו;
(9)
בסעיף קטן זה –
”בעל זיכיון אחר“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, למעט חברת החדשות, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין, לפי חוק התקשורת וכן בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012;
”עיתון“ – כהגדרתו בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת;
”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר.
(ג)
לא יהיה רשאי להשתתף במכרז לזכיון לשידורי רדיו מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה או שהוא תאגיד שלוב של מי מהם, או שהוא תאגיד שבעל ענין בו, הוא גם בעל ענין במי מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
(2)
הוא תאגיד שהוא עיתון או שהוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה מסוג מסויים בו, בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או ביכולת לכוון פעולתו בדרך אחרת, מחזיק גם, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה מסוג מסויים בתאגיד שהוא עיתון או בתאגיד שלוב של עיתון או בתאגיד שלוב של בעל ענין בעיתון (להלן – גופים קשורים); הוראות פסקה זו, לענין הגבלות המוטלות על עיתון ועל הגופים הקשורים בו:
(א)
לא יחולו על תאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו באזור שבו הוענק כבר זכיון אחד לשידורי רדיו, אם הוא או גוף קשור בו כאמור אינו מחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה כלשהם בתאגיד שזכה כבר בזכיון כאמור או ביכולת לכוון את פעולתו בדרך אחרת;
(ב)
על עיתון שאינו עיתון יומי, או על עיתון יומי בשפה שונה מהשפה שבה ישודרו שידורי הרדיו, על מוציא לאור של עיתון כאמור, או על מי שמחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו בעיתון כאמור, ובלבד שמי מהם איננו מחזיק ביותר מ־49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד המבקש להשתתף במכרז לשידורי רדיו, או שהוא בעל שליטה בתאגיד המבקש;
(3)
הוא גוף המשדר, לפי דין, שידורים לציבור או לחלק ממנו או הוא ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ, או שהוא תאגיד שגופים אלה הם בעלי ענין בו או שהוא בעל ענין בהם, בין במישרין ובין בעקיפין;
(4)
הוא רשות מקומית או שהוא תאגיד ששיעור כלשהו של אמצעי השליטה בו מוחזק, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית;
(5)
הוא תאגיד אשר אם יזכה במכרז, יתקיימו בו או בבעל ענין בו או בתאגיד שלוב של מי מהם, במישרין או בעקיפין, הוראות סעיף 72א.
פסילת משתתף במכרז
(א)
ועדת מכרזים תפסול משתתף במכרז, אם לפי דעתה –
(1)
מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
(2)
מתן הזכיון לאותו משתתף עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
(3)
המשתתף במכרז הוא מפלגה או נציג או שלוח של מפלגה או של גוף אחר, שלדעת הועדה, עלולה להשתמש בשידורים לקידום המטרות המיוחדות של מפלגה או הגוף האמור.
(ב)
ועדת מכרזים שפסלה משתתף כאמור בסעיף קטן (א) תרשום נימוקיה בכתב.
גילוי מידע במכרז
(א)
ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז לגלות פרטים מלאים ומדוייקים בדבר זהותו, עסקיו, מבנה ההון ומקורות המימון שלו, וכן כל מידע אחר שלדעת הועדה יש ענין בגילויו.
(ב)
ועדת מכרזים רשאית לדרוש ממשתתף במכרז שהוא תאגיד, גילוי כל המידע האמור בסעיף קטן (א), גם לגבי בעל ענין בתאגיד, ולגבי כל גורם אחר שיש לו במישרין או בעקיפין לרבות באמצעות אדם או תאגיד אחר, אחד או יותר, אמצעי שליטה בתאגיד.
דיון עם מציעים
ועדת מכרזים רשאית לדון עם מציע בפרטי הצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מכלל המציעים לתקן את הצעותיהם, והכל תוך הזדמנות שווה לכל אחד מהם.
אמות מידה בבחירת הזוכה במכרז [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו]
ועדת מכרזים, בבואה לבחור את הזוכה במכרז, תיתן דעתה, בין היתר, לשיקולים הבאים:
(1)
יכולתו הכספית והכלכלית של המציע;
(1א)
לענין מכרז לשידורי טלוויזיה – דמי הזיכיון החד־פעמיים המוצעים;
(2)
הידע והנסיון המקצועי העומדים לרשותו;
(3)
הציוד והאולפנים שיעמדו לרשותו של המציע;
(4)
כושר ההפקה של המציע ומיגוון התכניות והשידורים שהוא מציע;
(4א)
היקף ההשקעות המוצע בהפקות מקומיות, וכן ההיקף השנתי המוצע לתכניות דרמה, לתכניות תעודה ולתכניות מיוחדות כהגדרתן בתוספת הראשונה;
(5)
מתן ביטוי בשידורים המוצעים למגמות הרשות כמפורט בסעיף 5(ב), ויכולתו לקיימם כאמור.
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳: חובות כלליות בשידורי מורשה לשידורים
שידורים אסורים [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח־2, תשס״ג־2, תשע״א, תשע״ח־2]
(א)
מורשה לשידורים לא ישדר שידורים שיש בהם –
(1)
עבירה פלילית או עוולה אזרחית לפי כל דין;
(2)
הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני־אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח־חיים או מוצא;
(2א)
חומר תועבה, כמשמעותו בחוק העונשין, ובכלל זה מישדרים שעניינם אחד מאלה:
(1)
הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
(2)
הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
(3)
הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
והכול כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורם;
(3)
תעמולה מפלגתית למעט תעמולת בחירות המותרת על פי דין;
(4)
(נמחקה).
(ב)
שידור נכון והוגן של מעשה שהינו בניגוד לאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3) לא יהווה הפרה של סעיף זה.
(ג)
מורשה לשידורים לא יתן בשידוריו, בין במישרין ובין בעקיפין, בין בכתב ובין בדרך הבעה אחרת, כל ביטוי לדעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – לדעות מנהליו או לדעות בעלי הענין בו.
(ד)
מורשה לשידורים לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד – בשל דעות מנהליו או דעות בעלי הענין בו.
מתן אפשרות תגובה [תיקון: תשע״א]
(א)
מורשה לשידורים יבטיח כי בשידור בעניני היום שלתכנו יש משמעות ציבורית, יהיה ביטוי נאות לדעות שונות הרווחות בציבור.
(ב)
המועצה תקבע כללים בדבר מתן אפשרות תגובה באופן ההולם את נסיבות הענין, למי שנפגע או עלול להיפגע במישרין מהשידורים.
יצירות מוגנות [תיקון: תש״ס, תשע״א]
שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הסדרים לענין רישום ודיווח על ידי מורשים לשידורים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים ובזכויות מבצעים, המשודרות על ידם, וכן לענין הנשיאה בעלויות הרישום והדיווח; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות כל דין.
[תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2]
(בוטל).
הגבלת זמני שידור של תשדירי פרסומת [תיקון: תשע״א, תשע״ח־2]
(א)
הרשות רשאית להגביל מורשה לשידורים שהפר בשידוריו כלל מכללי המועצה או הוראה שניתנה לפיהם או ששידר שידורים אסורים כמשמעותם בסעיף 46 (להלן – שידור תוך הפרה), בזמני שידור של תשדירי פרסומת ומשכם.
(ב)
(בוטל).
(ג)
הרשות תודיע למורשה לשידורים על כוונתה להגבילו כאמור בסעיף קטן (א) לפחות עשרים וארבע שעות לפני ביצוע ההגבלה.
(ד)
המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה.
שידורים במקרי חירום [תיקון: תשע״א, תשע״ב]
במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא־הגנה לישראל וראש הג״א.
פרק ד׳: שידורי טלויזיה
[תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3]
סימן א׳: רישיונות וזיכיונות
[תיקון: תש״ס, תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ח, תש״ע, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ח, תשע״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ב־4]
(פקע).
[תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4]
(בוטל).
שידור בערוץ נפרד [תיקון: תשע״א, תשע״ח־2]
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדר בערוץ אחד שבו ישודרו רק שידורי בעל הרישיון ושידורי חברת החדשות.
זכיון ליחידת שידור [תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו]
(א)
שידורי טלוויזיה יתקיימו בתקופת תוקפם של הזיכיונות לשידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה, שהם ערוץ 2 והערוץ השלישי; זיכיון לשידורי טלוויזיה יינתן, בכל ערוץ, בתקופת הזיכיון הראשונה וכן בתקופות ההארכה שניתנו לפי סעיפים 34(ב3), 37א(א)(1) או 37ג(א), (ב) או (ב1), ככל שניתנו, בערוץ 2 – לשלושה זוכים במכרז.
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל מלשדר, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, אם נוכחה כי הדבר נדרש, בין השאר, כדי להבטיח רצף בשידורים, לקבוע, באישור הועדה, הוראות להפעלת אותה יחידת שידור, ובכלל זה לקבוע את ההתאמות והשינויים הנדרשים בתוספת הראשונה, בתוספת השניה ובכללים לפי חוק זה.
(א2)
הוראות כאמור בסעיף קטן (א1), יכול שיקבעו כי בעל הזיכיון או הזוכה במכרז שנותר בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הנותר), יפעיל גם את יחידת השידור האמורה, אם ביקש זאת, ובלבד –
(1)
שהתחייבויות שבעל הזיכיון שזיכיונו פקע או בוטל, שלא החל בשידוריו או שחדל מלשדר, או הזוכה במכרז, לפי הענין, קיבל על עצמו במסגרת המכרז שקדם למתן הזיכיון, וכן התנאים וההתחייבויות שחלו עליו, או שהיו אמורים לחול עליו, לפי חוק זה, יחולו על בעל הזיכיון הנותר, בהתאמות הנדרשות לפי נסיבות הענין, כפי שייקבע;
(2)
בתאגיד בעל הזיכיון הנותר יתקיימו הוראות סעיף 41(ב1) ולא יתקיים בו אחד מאלה:
(1)
(א)
הוא תאגיד המחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון;
(ב)
עיתון מחזיק בו ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או בשליטה בו;
(ג)
הוא תאגיד שאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בעיתון, או בשליטה בעיתן, מחזיק בו, במישרין או בעקיפין, ביותר משמונה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בשליטה בו;
(2)
הוא תאגיד, אשר עיתון קשור מחזיק בו בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה, או שמי שמחזיק בו שיעור כלשהו של אמצעי שליטה הוא עיתון קשור;
בסעיף זה –
”עיתון“ – כהגדרתו בסעיף 41(ב)(4);
”עיתון קשור“ – תאגיד שהוא עיתון, או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא עיתון או בעל שליטה בעיתון, והוא גם בעל ענין בבעל זיכיון אחר לשידורים, כהגדרתו בסעיף 41(ב1)(1).
(ב)
המועצה תקצה את יחידות השידור השונות ותקבע את מסגרת הזמן של כל יחידת שידור.
(ג)
בעלי הזכיון באותו ערוץ רשאים באישור מראש של הרשות להחליף ביניהם יחידת שידור או חלק ממנה.
(ד)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע הסדרתם של שידורי טלוויזיה, לרבות בערוצים נוספים, לפי חוק זה או לפי כל דין.
(ה)
בסעיף זה –
”יחידת שידור“ – ימים, לרבות ימים מסוימים בשבוע כפי שתקבע המועצה בזיכיון;
”יום“ – תקופה משעה 05.00 עד 05.00 שלאחריו.
איחוד בעל זיכיון בערוץ 2 ובעל זיכיון בערוץ השלישי [תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
על אף הוראות סעיף 54, פקע או בוטל זיכיון שניתן לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, לא החל בעל זיכיון בערוץ השלישי בשידוריו או חדל משידוריו, או לא הוענק זיכיון לאחת מיחידות השידור בערוץ השלישי, רשאית המועצה, באישור השר והועדה, להתיר לבעל זיכיון בערוץ 2 ולבעל הזיכיון הנותר בערוץ השלישי להתאגד לתאגיד אחד, שיהיה בעל זיכיון בערוץ השלישי, ולקבוע הוראות ותנאים שיחולו לענין זה, ובלבד שעל התאגיד האמור יחולו הוראות סעיף 54(א2).
(ב)
התירה המועצה פעולה כאמור בסעיף קטן (א), תקבע, באישור השר והועדה, את ההסדרים שיחולו בערוץ 2, כדי להתאימם להפעלת הערוץ על ידי שני בעלי זיכיונות בלבד, ובכלל זה תקבע, בדרך האמורה, את ההתאמות הנדרשות להפעלת הערוץ כאמור, לרבות ההסדרים וההתאמות הנדרשים לענין העברת אמצעי השליטה בחברת החדשות לבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2.
(ג)
בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לחייב מי מהמחזיקים באמצעי שליטה, בבעלי הזיכיונות הנותרים בערוץ 2, להפחית מהחזקותיהם באמצעי שליטה, שהיו מותרות להם ושהוחזקו בפועל במי מבעלי הזיכיונות הנותרים באותו ערוץ ערב תחילת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו אם שניים מבעלי הזיכיונות בערוץ 2 התאגדו לתאגיד אחד בהתאם להוראות סעיף 71א(א)(1) ו־(2).
זכיון לטלויזיה הלימודית [תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ד, תשס״ה, תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3]
(א)
המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית ללא מכרז, זכיון לשידורי טלויזיה לתקופת זכיון ראשונה, כמשמעותה בסעיף 34(ב); זכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שביעית מכלל יחידות השידור, לנושאים לימודיים־חינוכיים בלבד ובשעות צפייה של האוכלוסיה לה מיועדים שידורים אלה.
(א1)
החל ביום תחילת השידורים בערוץ השלישי, יינתן לטלוויזיה הלימודית זיכיון כאמור בסעיף קטן (א) בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 וזיכיון כאמור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ השלישי; תוקפם של הזיכיונות האמורים יהא עד ליום ה׳ בחשון התשס״ד (31 באוקטובר 2003), ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי סעיף 37.
(א2)
(בוטל).
(א3)
(1)
המועצה תעניק לטלוויזיה הלימודית בלא מכרז, זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, לתקופת הזיכיון האמורה בסעיף 34(ב1), שתחילתה ביום כ״ט בתשרי התשס״ו (1 בנובמבר 2005); זיכיון כאמור יינתן ליחידת שידור בהיקף של שמונה אחוזים וחצי מכלל יחידות השידור בערוץ 2 לנושאים ובשעות כאמור בסעיף קטן (א).
(2)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויות המועצה לפי הוראות סעיף 37.
(ב)
משהיתה הטלויזיה הלימודית לבעלת זכיון כאמור, יהיה דינה כדין כל בעל זכיון לפי חוק זה, למעט לעניין סעיפים 51, 51א, 51ב, 52, 53, 54(א) ו־(ב), 59, 66, 67, 70, 71ד, 99 ו־100.
(ג)
מחצית לפחות מכלל שידורי הטלויזיה הלימודית תהיה מהפקה מקומית כהגדרתה בסעיף 58.
(ד)
הטלויזיה הלימודית תשלם לרשות דמי זכיון שנתיים מתוך הכנסותיה מביצוע שידורים וממתן שירותים אחרים, בשיעור ובאופן שיקבע השר מעת לעת בתקנות.
(ה)
בסעיף זה, ”יחידת שידור“ – שעות שידור, לרבות חלקי שעה, בימים שונים בשבוע, בשעות שונות או בזמנים קבועים, הכל כפי שתקבע המועצה בזכיון או בכללים.
סייג לזכיון או לרישיון [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ד, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
לא יינתן זיכיון לשידורי טלוויזיה או רישיון לשידורי טלוויזיה –
(1)
לבעל זכיון לשידורי טלויזיה;
(1א)
לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
(2)
לאדם המחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה אחד או יותר בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
(3)
לתאגיד, שבבעל ענין בו מתקיים האמור בפסקאות (1), (1א) או (2).
(ב)
לענין סעיף זה, ”החזקה“ – לרבות החזקה של בעל ענין כאמור בסעיף זה, למעט החזקה באמצעות חברה שמניותיה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונסחרים בבורסה בישראל, ובלבד שמחזיק אחד או בעל ענין אחד שמתקיים בו האמור בסעיף זה, אינו מחזיק בה מחצית או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או שהוא אינו בעל היכולת לכוון את פעילותה בדרך אחרת.
[תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
סימן ב׳: שירותי טלטקסט
זכיון לשירותי טלקסט [תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
המועצה רשאית לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בין בדרך של מתן זכיון ובין בדרך אחרת; החליטה המועצה לאפשר הפעלת שירותי טלטקסט בדרך אחרת, יחולו על שירותים אלה הוראות חוק זה, בשינויים המחוייבים, הכל כפי שתורה המועצה.
(ב)
זכיון כאמור בסעיף קטן (א) לא ייחשב זכיון נוסף לענין סעיף 56.
סימן ג׳: תוכן השידורים
הגדרות [תיקון: תשנ״ב, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
בסימן זה –
”הפקה מקומית“ – תכנית שהופקה כולה או רובה בישראל, למעט תכנית חדשות, תכנית בענייני היום ותכנית ספורט הכל לפי כללים שתקבע המועצה;
”הפקה עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל זכיון לשידורי טלויזיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה או תאגיד שבעל זכיון או שבעל רישיון כאמור הוא בעל ענין בו, בין במישרין ובין בעקיפין;
”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה מהפקה עצמית, ואינה הפקה של מוסד ממשלתי, או של מי שרשאי לשדר לציבור על פי דין, או אינה הפקה של תאגיד שהשליטה בו היא בידי תאגיד הרשאי לשדר כאמור או בידי בעלי ענין בו, במישרין או בעקיפין.
הקצאת זמן שידור להפקות מקומיות [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
ארבעים אחוזים לפחות מכלל שידורי הטלוויזיה יהיו מהפקות מקומיות, שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים שייקבעו בדבר הקצאת תנאים ותקציבים, ובלבד שכללים כאמור יאפשרו ביצוע הפקות ברמה ובאיכות הולמים; ואולם הרשות תפעל להרחבת חלקם של שידורי טלוויזיה מהפקות מקומיות, לרבות בתקופת הזיכיון הראשונה, ובלבד שהרחבה כאמור יכול שתכלול הפקות מקומיות שלא הופקו במיוחד לצורך שידורן על פי חוק זה ובהתאם לכללים כאמור.
(ב)
מתוך כלל ההפקות המקומיות ונוסף על החובות שתקבע המועצה בזיכיון או בכללים, ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות כמפורט בתוספת הראשונה, ובכמות שלא תפחת מן המכסות השנתיות הקבועות בה.
(ג)
המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את התוספת הראשונה.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, רשאית המועצה, בידיעת השר והועדה, להתיר, למשך השנתיים הראשונות מיום תחילת שידורים בידי בעל זיכיון בערוץ השלישי, הפחתה בהיקף השידורים הקבוע בתוספת הראשונה או בתוספת השניה, לפי הענין, שבהם מחויב בעל זיכיון בערוץ השלישי, ובלבד שההפחתה לא תעלה על מחצית היקף השידורים כאמור.
הוראות לענין קיום התחייבויות בערוץ השלישי [תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2, תשס״ו, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
בעל זכיון בערוץ השלישי שקיים מיום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) עד תום שנת הזכיון השניה ביום ד׳ בשבט התשס״ד (27 בינואר 2004) את כל התנאים והמחויבויות שחלים עליו לגבי התקופה האמורה, לפי הוראות סימן זה, הוראות סעיפים 99 ו־100 והוראות התוספת השניה, יראו אותו כאילו קיים את התנאים והמחויבויות לפי סימן זה והתוספת הראשונה או התוספת השניה, לפי הענין, בשתי שנות הזכיון הראשונות.
(ב)
לענין סעיף קטן (א) לא תובא בחשבון הפרה זניחה של תנאי או מחויבות.
(ג)
בלי לגרוע משאר סמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות שעליו לקיים בתקופת הביניים, לפי התוספת הראשונה והתוספת השניה, ולפי שאר הוראות חוק זה, כללי המועצה והוראות הזיכיון שענינם הפקות מקומיות וההוצאות לגביהן, במועדים מאוחרים יותר שתקבע, ובלבד שהמועדים הנדחים שתקבע יחולו עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, ושבעל הזיכיון ימלא, עד תום התקופה האמורה, את מלוא התנאים וההתחייבויות כאמור; לענין זה, ”תקופת הביניים“ – התקופה שמיום ה׳ בשבט התשס״ד (28 בינואר 2004) עד יום כ״ז בטבת התשס״ו (27 בינואר 2006).
(ד)
החליטה המועצה להתיר לבעל זיכיון בערוץ השלישי לקיים את התנאים וההתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ג) במועדים מאוחרים יותר, רשאית היא לקבוע כי הליך הבדיקה לפי סעיף 34(ג)(2) יידחה בשנה אחת.
זמן שידור להפקות מקומיות קנויות [תיקון: תשנ״ב, תשס״ג־3, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3]
מחצית לפחות מהשידורים שהוקצו להפקות המקומיות בהתאם לקבוע בסעיפים 55 ו־59, תהיה מהפקות מקומיות קנויות ובהתאם לכללי המועצה.
שידורים בערבית ותרגום [תיקון: תשע״ח]
המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין שידורים בשפה הערבית, לרבות לעניין משכם והקרנת תרגום תוכנם.
מניעת תכניות דומות [תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
המנהל רשאי, מיזמתו או לפי פנייתו של בעל זכיון לשידורי טלויזיה, להורות לבעל זכיון אחר באותו ערוץ טלוויזיה להימנע מהפקת תכנית כלשהי או לחדול מהפקתה, אם ראה כי תכנית זהה או דומה, הופקה או הוחל בהפקתה בידי בעל זכיון.
(ב)
בעל זכיון הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל רשאי לערור עליה לפני המועצה תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתה; המועצה תדון ותחליט בערר.
איסור התקשרות [תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ט]
(א)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לא יתקשר, במישרין או בעקיפין, בהסכם עם בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה אחר או עם בעל רישיון לשידורי טלוויזיה אחר לענין שידור, רכישה, או הפקה של תכניות או שידורים אחרים, לרבות תשדירי פרסומת.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר מעת לעת, התקשרות מסוימת בין בעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה באותו ערוץ טלוויזיה בענין שידורם, הפקתם או רכישתם, של משדרי ספורט, תעודה, או תכניות אחרות, אם שוכנעה כי יש חשיבות בהבטחת רצף תכני בשידורים בין יחידות השידור של בעלי הזכיון כולם או חלקם, וכן רשאית היא, במקרים מיוחדים, לאשר התקשרות כאמור בשים לב לחשיבותה ויחודיותה של ההפקה או הרכישה המשותפת.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו על חברת החדשות ואין בהן כדי לגרוע מהוראות בחוק התחרות הכלכלית.
בסעיף זה –
”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל ענין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי הענין בבעל זכיון כאמור, יחד או לחוד;
”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ – לרבות בעל עניין בו, ולרבות תאגיד בשליטתו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, אחד או יותר, או של בעלי העניין בבעל רישיון כאמור, יחד או לחוד;
”רכישה“ – לרבות רכישת זכויות שידור או זכויות הבאה לשידור.
עורך ראשי [תיקון: תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
המנהל הכללי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יהיה העורך הראשי של השידורים של בעל הזכיון או של בעל הרישיון, לפי העניין, ונתונה לו הסמכות להכריע בכל ענין הנוגע לתוכנם.
[תיקון: תשע״א]
סימן ג׳1: מימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים
הוצאה שנתית למימון הפקה ורכישה של תכניות וסרטים ישראליים [תיקון: תשס״ג־2, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ה, תשע״ח]
(א)
החל ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) וכל עוד קיימים בעלי זיכיון לשידור טלוויזיה יחולו עליהם הוראות אלה:
(1)
בעלי הזכיונות בכל ערוץ יוציאו, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי סעיף 63א1 וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט בתוספת השניה, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה;
(2)
על בעלי הזכיונות יחולו ההוראות הקבועות בתוספת השניה ולא יחולו הוראות סעיף 59(ב) והתוספת הראשונה; שאר הוראות החוק, וכן הכללים, יחולו עליהם ככל שאינם סותרים את הוראות התוספת השניה;
(2א)
(א)
על אף האמור בפסקה (2), ההוצאה שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם, תופחת בסכום השווה להפרש שבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון כמשמעותה בסעיף 2(א) לתוספת השנייה לבין מחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון כמשמעותה בסעיף 2א לתוספת האמורה;
(ב)
אין בהוראות פסקת משנה (א) כדי לגרוע מההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, מההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית או מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים שעל בעלי הזיכיונות בערוץ 2 להוציא לפי הוראות הכללים והוראות הזיכיון החלות לגביהם;
(ג)
ההפחתה האמורה בפסקה זו תחולק בין בעלי הזיכיונות בערוץ 2 בהתאם לחלוקת יחידות השידור ביניהם בתקופה האמורה בפסקת משנה (א);
(3)
בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו־(2) –
(א)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של מחויבויות במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי התוספת השנייה, שלא קוימו עד לתיקון מס׳ 37, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו, ויהיה עליו לקיימן כבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
(ב)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה רשאי לדחות את הביצוע של עד עשרים ושבעה אחוזים ממחויבויותיו במכרז שעניינן מימון, הפקה ורכישה של תכניות סוגה עילית, שהן מעבר למחויבויות האמורות לפי התוספת השנייה, ביחס לכל שנה בשנים 2013 עד 2015, לתקופה של שש שנים שתחילתן ביום כניסתו לתוקף של רישיון לשידורי טלוויזיה שיינתן לו;
ובלבד שמסר למועצה, עם הגשת תכנית העבודה השנתית לאישורה, הודעה על כוונתו לדחות את הביצוע כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) והפקיד כתבי התחייבויות כפי שתורה עליהן המועצה ובמועד שתורה, להבטחת קיומן של המחויבויות האמורות.
(א1)
(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא, בכל שנה, הוצאה למימון הפקה ורכישה של התכניות המשודרות בערוץ שבו הוא משדר, באותה שנה, הכוללת את ההוצאה באותה שנה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או לרכישה של שידורי חדשות אם אושרה לפי סעיף 63א1 וכן הוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים; מרכיבי ההוצאה כאמור בסעיף זה יהיו כמפורט בתוספת השנייה, וסכומה לא יפחת מהסכום הקבוע בה.
(2)
על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יחולו ההוראות הקבועות בתוספת השנייה.
(א2)
(בוטל).
(ב)
המועצה, באישור הועדה, רשאית לשנות את התוספת השניה.
תכנית לדחיית הוצאה לקולנוע [תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאי להגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת, הכוללת שלבי פעולה, לדחייה עד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) של ההתחייבויות והתנאים לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון, שעניינם ההוצאה לשם הפקה של סרטים ישראליים, בסכום שלא יעלה על 10 מיליון שקלים חדשים (בסעיף זה – התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע); הסכום האמור יעודכן בהתאם להוראות סעיף 8(ד) לתוספת השניה.
(ב)
המועצה תחליט בדבר אישור התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע עד יום י״ד באדר התש״ע (28 בפברואר 2010).
(ג)
אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, רשאית היא להורות לבעל הזיכיון להמציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית, בסכום שתורה, בתוך 30 ימים ממועד האישור כאמור בסעיף קטן (ב), להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף 33(ב)(3).
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), אישרה המועצה את התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, ימציא בעל הזיכיון פיקדון כספי או ערבות בנקאית, עד יום ד׳ בכסלו התשע״ב (30 בנובמבר 2011), בסכום ההוצאה שעליו להשלים לפי התכנית שאושרה כאמור, בהפחתת סכום הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא בהתאם לאותו סעיף קטן, להבטחת ביצועה של התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, נוסף על הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית שהמציא לפי סעיף קטן (ג) וסעיף 33(ב)(3).
(ה)
המנהל יורה לבעל הזיכיון על תנאי הפיקדון הכספי או נוסח הערבות הבנקאית, לפי העניין, לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).
(ו)
לא עמד בעל הזיכיון בהוראות התכנית לדחיית הוצאה לקולנוע, או שלא המציא פיקדון כספי או ערבות בנקאית שהיה עליו להמציא לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), יראו בכך הפרה של תנאי מהותי בזיכיון לעניין סעיף 37(א)(4).
שימוש בסכומים שהתקבלו בשל מימוש בטוחות ובשל רכישת חברות החדשות של ערוץ 2 ושל הערוץ השלישי [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית כהגדרתה בתוספת הראשונה שהיא הפקה מקומית קנויה כהגדרתה בסעיף 58, העומדת בכללי המועצה שנקבעו לפי סעיף 60;
”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות סעיף קטן (ד).
(ב)
החל במועד המעבר, סכומים שהתקבלו בידי הרשות ממימוש ערבות או פיקדון כאמור בסעיף 33א(א)(2)(ב), וכן סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי סעיפים 71ד(יא) או (יג)(1) או 71ה(ט), ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות שהן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד), אשר ישודרו בשידוריהם של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), המועצה רשאית לקבוע כי סכומים שהתקבלו בידי הרשות כאמור באותו סעיף קטן ישמשו בחלקם למימון הפקות מקומיות קנויות שאינן תכניות סוגה עילית, באופן האמור בסעיף קטן (ד) ובהתאם לכללים שקבעה המועצה, ובלבד שלדעת המועצה קיימים טעמים המצדיקים זאת.
(ד)
סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שתנהל הרשות ויועברו על ידה לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שביקש לקבל מימון להפקות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) והרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
(ה)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור.
(ו)
המועצה תקבע כללים להכרה חלקית בסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ששובצו בשידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובהיקף שעות השידור של תכניות כאמור, לצורך עמידתו של בעל הזיכיון או בעל הרישיון האמור, לפי העניין, במחויבויותיו לפי הוראות סעיף 62ג; ואולם במהלך תקופה של שנתיים שתחילתה במועד שבו מומשו בידי הרשות ערבות או פיקדון שהפקיד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יהיה ניתן להכיר בסכומים ששימשו להפקת תכנית ממומנת ששובצה בשידוריו של מי שהפקיד את הערבות או הפיקדון האמורים, ובשעות השידור של התכנית, לצורך עמידה במחויבויותיו לפי הוראות סעיף 62ג.
שימוש בסכומים שהתקבלו בשל שימוש באפיק או בנכסים לא מוחשיים [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
בסעיף זה –
”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”בעל רישיון לשידורי לוויין“ – כהגדרתם בסעיפים 6א ו־6מג לחוק התקשורת, בהתאמה;
”הפקה מקומית קנויה“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה בסעיף 62ה(א), שהיא תכנית סוגה עילית כהגדרתה בתוספת הראשונה, למעט תכנית מיוחדת כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה;
(2)
לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – הפקה מקומית קנויה כהגדרתה בסעיף 6א לחוק התקשורת, שהיא סוגה מורכבת כמשמעותה בכללים שנקבעו לפי סעיף 6ה(5) לחוק התקשורת;
”המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין“ – כמשמעותה בחוק התקשורת;
”תכנית ממומנת“ – הפקה מקומית קנויה שמומנה מסכומים שקיבל בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי הוראות סעיף קטן (ג).
(ב)
(1)
סכומים שהתקבלו מתשלומים לפי סעיפים 37ד, 37ה ו־71ה(ח) ישמשו למימון הפקות מקומיות קנויות, שישודרו בשידוריהם של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בעל רישיון לשידורי לוויין, בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ויחולקו בין הגופים האמורים, ובלבד שלעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, הוראות פסקה זו יחולו, לגבי סכומים שהתקבלו עד יום תחילתו של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018, רק על מי שהיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב תחילתו של החוק האמור.
(2)
חלוקה כאמור בפסקה (1) תיעשה לפי יחס שיורה עליו השר, בהתאם לאמות מידה שיורה עליהן השר מראש, והכל בהסכמת שר האוצר; החלוקה ואמות המידה ייקבעו בשים לב להשלכות סעיף 6כא1 לחוק התקשורת על בעלי רישיון כלליים לשידורי כבלים ובעלי רישיונות לשידורי לוויין ולצורך בקידום היצירה הישראלית.
(3)
אמות המידה לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
(ג)
סכומים כאמור בסעיף קטן (ב) יופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ויועברו על ידו לגופים המפורטים בסעיף קטן (ב) שביקשו לקבל מימון להפקות כאמור באותו סעיף קטן האמור, וכן –
(1)
לעניין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מצאה כי עמד בכללים שקבעה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור;
(2)
לעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – הרשות מצאה כי עמד בכללים שקבעה המועצה בדבר התנאים שבהם יצטרך לעמוד לשם קבלת מימון כאמור ובדבר אופן הגשת בקשה למימון הפקות כאמור.
(ד)
(1)
בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין ישדרו תכניות ממומנות, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורי לוויין במחויבויותיו לפי חוק התקשורת, כללי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ותנאי הרישיון.
(2)
בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישדרו תכניות ממומנות בהתאם לכללים שקבעה המועצה בדבר שיבוץ תכניות כאמור; הסכומים ששימשו להפקת תכניות ממומנות ושעות השידור של תכניות כאמור לא יובאו בחשבון לצורך בחינת עמידתו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה במחויבויותיו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון או הרישיון, לפי העניין.
סימן ד׳: שידורי חדשות בטלויזיה וחברת החדשות
שידורי חדשות [תיקון: תש״ס, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח־2]
(א)
שידורי חדשות במסגרת שידורי הטלוויזיה לפי חוק זה יהיו בהתאם להוראות סימן זה בלבד.
(ב)
המועצה תקבע את המועדים של שידורי החדשות ואורכם.
(ג)
המועצה רשאית לקבוע כי שידורי חדשות יהיו בנוסף לעברית, גם בערבית ובשפות אחרות, הכל כפי שתקבע.
(ד)
חברות החדשות [תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
שידורי החדשות בשידוריהם של בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 ישודרו באמצעות חברת החדשות של ערוץ 2, שתוקם ותפעל לפי סימן זה, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה.
(ב)
(1)
שידורי החדשות בשידוריו של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי ישודרו באמצעות חברת החדשות של הערוץ השלישי, שתוקם ותפעל לפי הוראות סימן זה, בשינויים המתחייבים לגביה מהוראות סעיף 54, כפי שקבע השר, ובהתאם לזיכיון שהעניקה לה המועצה;
פורסמו תקנות הבזק (חברת החדשות של הערוץ השלישי), התשס״א–2000 (ק״ת תשס״א, 428), הקובעות כי עקב השינויים המתחייבים מהוראותיו של סעיף 54 – יהיה הרוב הדרוש לבחירת מנהל חברת החדשות לפי סעיף 68(א) – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים; ולהעברת מנהל חברת החדשות מכהונתו לפי סעיף 69(א)(3) – שישים ושישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
(2)
לצורך קיום שידורי חדשות בשנה הראשונה של תקופת הזיכיונות הראשונים בערוץ השלישי, רשאית חברת החדשות של הערוץ השלישי לרכוש שידורי חדשות המופקים והמשודרים לפי כל דין.
(ג)
שידורי החדשות בשידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ישודרו באמצעות חברת חדשות, שתוקם ותפעל לפי הוראות סימן זה, ובהתאם לרישיון שהעניקה לה המועצה; דינה של חברת החדשות כאמור, לעניין חוק זה, כדין כל בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה, למעט לעניין סעיפים 34, 35א, 37, 37ד, 37ה, 60, 62ה ו־62ו.
(ד)
(1)
בשידורי החדשות כאמור בסעיף קטן (ג), לא ייעשה שימוש בסימני מסחר, רשומים או שאינם רשומים, הנוגעים לשמה של חברת החדשות של ערוץ 2 או לשמה של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לרבות סימני מסחר הכוללים את המספרים 2, 22 או 10, ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2 או את חברת החדשות של הערוץ השלישי.
(2)
המנהל רשאי להורות על איסור שימוש בסימן מסחר, רשום או שאינו רשום, בעל מאפיינים דומים לסימני המסחר כאמור בפסקה (1).
(ה)
(בוטל).
רכישת שידורי חדשות [תיקון: תשס״ג־2, תשע״א]
כל עוד מתקיימים שידורי טלוויזיה במסגרת שני ערוצי טלוויזיה או יותר, רשאית חברת חדשות, באישור המועצה ובתנאים שתקבע, לרכוש, בכל שנה, שידורי חדשות בסכום שלא יפחת מסכום כקבוע בסעיף 4 לתוספת השניה, מגורם שאישרה המועצה שמקום מושבו בירושלים ושעיסוקו הבלעדי הוא הפקת חדשות, או שהעיסוקים האחרים שלו או של בעל ענין בו אינם פוגמים, לדעת המועצה, בתפקודו העצמאי והבלתי תלוי בהפקת החדשות; לענין החלטה לפי סעיף זה רשאית המועצה לשקול, בין השאר, את הבטחת קיומה של חברת חדשות אחת לפחות לפי סימן זה.
הגבלות לענין בעל תפקיד [תיקון: תש״ס, תשע״א]
לא יכהן אדם כבעל תפקיד בשתי חברות חדשות או יותר, בעת ובעונה אחת.
מהימנות שידורי החדשות
חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מדוייקים, מהימנים ומאוזנים, ולא ישוקפו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהלי החברה, עובדיה ובעלי מניותיה.
איסור פרסומת
חברת החדשות אינה רשאית לשדר דבר שהוא בגדר שידורי פרסומת, לרבות פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או פרסומת בלתי מודעת.
בעלי המניות בחברת החדשות [תיקון: תש״ס, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
בעלי המניות של חברת החדשות של ערוץ 2 יהיו הרשות ובעלי הזיכיונות לשידורי הטלוויזיה בערוץ 2 ובעלי המניות של חברת החדשות שבאמצעותה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה משדר שידורי חדשות, יהיו הרשות ובעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, הכל כמפורט להלן:
(1)
לרשות יהיו ארבעים אחוזים ממניות חברת החדשות המקנות זכויות הצבעה באסיפה הכללית של החברה (להלן – מניות הצבעה);
(2)
לבעלי זכיונות לשידורי טלוויזיה או לבעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, יוקצו ששים אחוזים של מניות הצבעה וכן כל המניות המקנות זכויות לקבלת רווחים ולהשתתפות ביתרת נכסיה של חברת החדשות בזמן פירוקה (להלן – מניות רכוש).
(ב)
חלקו היחסי של כל בעל זכיון במניות הצבעה ובמניות רכוש ייקבע בהתחשב במספר בעלי הזכיונות ועל פי היקף יחידת השידור של כל אחד, הכל כפי שתקבע המועצה בכללים.
(ג)
בעל זכיון הבא במקומו של בעל זכיון שזכיונו לאותה יחידת שידור בוטל או שפג תקפו, חייב ברכישת מניות הרכוש של בעל הזכיון הקודם; דרך חישוב התמורה ואופן תשלומה ייקבעו בתקנות.
מועצת המנהלים של חברת חדשות [תיקון: תשס״ג־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
מועצת המנהלים של חברת חדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות ימנו בעלי הזכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, ושתי חמישיות תמנה המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזכיונות או שבעל הרישיון לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שהמליצו עליהם מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזכיון או בבעל הרישיון, לפי העניין, והן בתאגיד שהוא עתון כהגדרתו בסעיף 41(ב2)(9).
(ב)
הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (בסעיף זה – דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור, שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי סעיפים 17, 17א, 18ג ו־24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, בשינויים המחויבים לפי הענין.
(ג)
לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות:
(1)
מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים בסעיף 9(א);
(2)
מי שהוא חבר המועצה;
(3)
מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לענין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת;
(4)
מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.
(ד)
יושב־ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על ידי מועצת המנהלים.
(ה)
דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
(ו)
דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התפטר בהודעה בכתב למועצה;
(2)
הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(3)
נתקיים בו סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות;
(4)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.
מינוי מנהל חברת החדשות ותפקידיו [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה את מנהל חברת החדשות על פי המלצת נציגי בעלי הזכיונות או בעל הרישיון בחברה; מנהל חברת החדשות ייבחר ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחברי מועצת המנהלים.
(ב)
תקופת כהונתו של מנהל חברת החדשות תהיה חמש שנים וניתן להאריכה לתקופות נוספות בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).
(ג)
מנהל חברת החדשות, בנוסף לשאר תפקידיו, ישמש עורך ראשי של שידורי החדשות.
פקיעת כהונה של מנהל חברת החדשות
(א)
מנהל חברת החדשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
(1)
התפטר בהודעה בכתב שהגיש למועצת המנהלים באמצעות היושב ראש שלה;
(2)
היושב־ראש של מועצת המנהלים קבע, לאחר התייעצות עמה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו;
(3)
מועצת המנהלים החליטה ברוב של שבעים וחמישה אחוזים מחבריה להעבירו מכהונתו.
(ב)
חדל מנהל חברת החדשות לכהן לפני תום תקופת כהונתו, ימלא יושב־ראש מועצת המנהלים את תפקידו עד מינוי מנהל אחר של חברת החדשות.
מימון [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
בעלי הזכיונות לשידורי טלויזיה או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה יממנו, בדרך של רכישת מניות רכוש, את רכישת מיתקני חברת החדשות וציודה וכן יממנו את אחזקתם, שיפוצם, חידושם, שינויים והחלפתם של אלה וכל יתר הוצאות חברת החדשות, למעט התפעול השוטף.
(ב)
הרשות תממן את הוצאות התפעול השוטף של חברת החדשות, שאת מרכיביו יקבע השר בתקנות.
מסמכי היסוד
אין בכוחם של מסמכי היסוד של חברת החדשות לגרוע מהוראות חוק זה.
[תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו]
סימן ה׳: הוראות לענין תקופת הזיכיון הראשונה – איחוד בעלי זיכיונות
איחוד בעלי זיכיונות [תיקון: תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
(1)
שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לשני תאגידים שיהיו בעלי זיכיונות לשתי יחידות שידור שיבואו במקום שלוש יחידות השידור שלהם, בחלוקה שתוסכם ביניהם, ובלבד שחלקו של אחד מהם לא יפחת משליש מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ; בסעיף קטן זה, ”כלל זמן השידור“ – למעט זמן השידור ביום השבת;
(2)
כל שניים משלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון ליחידת שידור אחת בהיקף של שני שלישים מכלל זמן השידור של בעלי הזיכיונות בערוץ;
(3)
שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי רשאים להתאגד לתאגיד אחד שיהיה בעל זיכיון לשתי יחידות השידור שלהם.
(ב)
התאגדות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתהא בדרך של הקמת תאגיד משותף חדש או בדרך של העברת הפעילות על פי הזיכיון לאחד מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין (להלן – התאגיד החדש), והכל בכפוף להוראות סעיף 36(ג), (ד) ו־(ה), לפי הענין.
(ג)
המועצה, באישור השר והועדה, תקבע בכללים כי אם שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לשני תאגידים חדשים, כאמור בסעיף קטן (א)(1), או שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 יתאגדו לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחויבו התאגידים האמורים בהפקות מקומיות ובהפקות מקומיות קנויות בשיעורים גבוהים מהשיעורים הנקובים בסעיפים 59 ו־60, הכל כפי שתקבע.
(ד)
התאגדו שני בעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז, לפי הענין, בערוץ השלישי, לתאגיד אחד, יחולו על התאגיד החדש הסייגים האמורים בסעיף 41(ב1) בשינויים אלה:
(1)
בפסקה (4)(א), במקום ”משישה עשר אחוזים“ יקראו ”משמונה אחוזים“;
(2)
בפסקה (4)(ב), במקום ”בעשרים אחוזים“ יקראו ”בעשרה אחוזים“;
(3)
בפסקה (4)(ג), במקום ”חמישית“ יקראו ”עשירית“.
(ה)
התאגדו שלושת בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לשני תאגידים חדשים כאמור בסעיף קטן (א)(1), או התאגדו שניים מבעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 לתאגיד אחד כאמור בסעיף קטן (א)(2), יחולו עליהם הוראות סעיף 41(ב), בהתאמה של האחוזים הנקובים באותו סעיף לשינוי בהיקף יחידות השידור של התאגיד החדש בעל הזיכיון, בכלל זמן השידור בערוץ.
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ה), הוראות סעיף 41(ב)(4) לא יחולו, בתקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, על החזקות באמצעי שליטה שהיו מותרות ושהוחזקו בפועל, ערב תחילת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 17), התשס״ב–2002, בתאגידים בעלי הזיכיונות בערוץ האמור.
בקשה ואישור [תיקון: תשס״ב־2, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ט]
(א)
בעלי זיכיונות או זוכים במכרז, לפי הענין, המבקשים להתאחד כאמור בסעיף 71א יגישו למועצה בקשה בכתב, שלה יצורפו כל מסמך או מידע הנוגעים למלוא ההסכמות ביניהם, וכן פרטים מלאים על בעלי אמצעי השליטה בתאגיד החדש, הכל כפי שתורה המועצה.
(ב)
המועצה תאשר את הבקשה בתוך שלושים ימים ממועד הגשתה לפי החוק, אם ראתה כי התמלאו התנאים האמורים בסעיף 71א וכי התאגיד החדש לא היה נפסל מהשתתפות במכרז, אילו נערך לפי סעיף 42, ובלבד שלענין התאגדות כאמור בסעיף 71א(א)(2), המועצה תסרב לבקשה אם סברה שיש בהתאגדות כאמור כדי לגרום לפגיעה מהותית במי מבעלי הזיכיונות, בתחרות ביניהם, או בטובת הציבור.
(ג)
המועצה רשאית להתנות את אישורה בתנאים, לרבות לענין תנאי הזיכיון שיינתן לתאגיד החדש.
(ד)
הממונה, כהגדרתו בחוק התחרות הכלכלית, לא יתנגד לבקשה, כאמור בסעיף זה, לאיחוד של מי מבעלי הזיכיונות או הזוכים במכרז בערוץ השלישי, או של מי מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אלא אם כן השתכנע כי קיימים טעמים מיוחדים להתנגד לה, לאחר ששקל גם את מטרותיו של חוק זה; הממונה ייתן את החלטותיו בתוך שלושים ימים מיום שקיבל את הבקשות, והוראות סעיף 38 לחוק התחרות הכלכלית לא יחולו לענין זה.
[תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו]
סימן ו׳: הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות
הגבלות בתקופת דחיית מחויבויות [תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו]
בעל זיכיון שמועד תשלום חוב שהיה חייב לשלם לפי חוק זה לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 32, או מועד ההוצאה שהיה עליו להוציא לפי חוק זה לפני המועד האמור, נדחו בהתאם להוראות תיקון מס׳ 32, לא יבצע חלוקה כהגדרתה בחוק החברות, התשנ״ט–1999, ולא יחזיר הלוואה שניתנה לו מאת בעל עניין, כל עוד לא שילם את מלוא החוב או הוציא את מלוא ההוצאה.
[תיקון: תשע״א]
סימן ז׳: הוראות מעבר מזיכיונות לשידורי טלוויזיה לרישיונות לשידורי טלוויזיה
רישיון לשידורי טלוויזיה לבעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 [תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה]
(א)
בסעיף זה –
”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
”הפרש ההכנסה“ – ההפרש שבין סכום ההכנסה החזויה של בעל זיכיון, בשנה מסוימת, שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיפים 24(א), 59 או 60, לבין סכום ההכנסה בפועל של בעל הזיכיון באותה שנה;
”הערכת שווי“ – הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2 כפי שבוצעה על ידי הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
”ההתחייבויות בתחום התוכן“ – ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, שעניינם היקף שעות השידור של תכניות שהיה על בעל זיכיון לשדר, או ההוצאה שהיה עליו להוציא לשם מימון הפקה ורכישה של תכניות או לשם הפקת סרטים ישראליים, למעט ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי סעיף 63א1;
”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
(2)
מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור בסעיף 33א(א)(1) ו־(3) ובכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33א(ג), ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33א(ב) או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
(3)
מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח).
(ב)
בעל זיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהא במועד המעבר.
פורסמו כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011.
(ג)
לא הגיש בעל זיכיון בקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה עד למועד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה כאמור אם ניתנה לכך הסכמת בעל הזיכיון השני לשידורי טלוויזיה – החל ממועד המעבר, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משנה לפני תום תקופת זיכיונו.
(ד)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ה) או (ו), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), אם מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33א(א) ובכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33א(ג), ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיפים 33א(ב) או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין סעיף 41(ב2) לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו בפסקה (9) של הסעיף האמור, ולעניין סעיף 56(א)(1) לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל זיכיון.
(ה)
על אף האמור בסעיף 33א(ב)(1), מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של תיקון מס׳ 33 – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום י״ח בחשוון התשע״ו (31 באוקטובר 2015) של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
(2)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
(3)
המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
(4)
בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף 33א(א)(2); המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
(ו)
על אף האמור בסעיף 33א(ב)(1), מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן או לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, כמפורט בפסקאות (1) עד (3), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והוא רשאי לדחות לפי סעיף 62ג(א)(3) – בעל הזיכיון מסר למועצה הודעה כאמור בסיפה של סעיף 62ג(א)(3), וכן הגיש למועצה לאישורה, במועד הגשת הבקשה לרישיון לשידורי טלוויזיה, תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך שש שנים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור בסעיף 62ג(א)(3), שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
(1א)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 37 עד יום תחילתו של תיקון מס׳ 39 – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ג), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
(2)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
(3)
לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי סימן א׳ לפרק ח׳ לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 39 – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של התיקון האמור.
(ז)
(1)
מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור בסעיף 33א(ב)(1) סיפה, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
(2)
הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
(3)
לא תוקנה ההפרה במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
(ח)
הגיש בעל זיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), תודיע המועצה בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ד), למעט בהוראות סעיף 33א(א)(2); הודיעה המועצה לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות סעיף 37ד, ויחולו הוראות אלה:
(1)
פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף 37ד(ב) יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – תשעה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון;
(2)
החלטת המועצה או קביעתה לפי סעיף 37ד(ב)(3) יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר, ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג) – לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הזיכיון.
(ט)
נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח), לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
(ט1)
נמסרה הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ח) לבעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ג), יפקע זיכיונו במועד כניסת הרישיון לתוקף.
(י)
(1)
פקע או בוטל זיכיון של אחד מבעלי הזיכיונות, במועד המעבר או לאחר מכן (בסעיף קטן זה – בעל הזיכיון הקודם), רשאי בעל הזיכיון הנותר, לשדר גם ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ובלבד שהתחייב לקיים את אחד מהמפורטים להלן, נוסף על התחייבויותיו כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה ותנאי הזיכיון (בסעיף קטן זה – התחייבויותיו הקיימות) –
(א)
כל התחייבויותיו של בעל הזיכיון הקודם לפי הוראות חוק זה, כללי המועצה, ותנאי הזיכיון בהתאמות שתורה המועצה;
(ב)
התחייבויות שסכומן שווה למכפלת ההתחייבויות הקיימות ביחס שבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הקודם לבין יחידת השידור שהוקצתה לבעל הזיכיון הנותר עד למועד המעבר.
(2)
בחר בעל הזיכיון הנותר כאמור בפסקה (1) שלא לשדר ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, תפרסם הרשות, על אף הוראות סעיפים 33(א) ו־38, מכרז פומבי למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה ביחידת השידור שבה שידר בעל הזיכיון הקודם, ותקופת תוקפו של הזיכיון כאמור תהיה כקבוע בסעיף 34(ב2); על מכרז כאמור יחולו ההוראות לפי סימן ב׳ בפרק ג׳.
(יא)
לא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), ולא נותרו עוד בעלי זיכיונות במועד המעבר או לאחר מכן, תבצע הרשות הערכת שווי ותפרסם הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לרכוש את חברת החדשות האמורה, וכן על גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
(1)
ביקש מי שהיה בעל זיכיון עד למועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות כאמור (בסעיף קטן זה – בעל זיכיון קודם), שהוא כשיר לבקשת רישיון, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם האחר, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
(2)
ביקשו שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות סעיף 40 יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הצעתו, ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של ערוץ 2 – את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (יד);
(3)
לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2 לפי פסקאות (1) או (2), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל זיכיון קודם, לרכוש את חברת החדשות של ערוץ 2, ויחולו הוראות הפסקאות האמורות בשינויים אלה:
(א)
בפסקה (1), במקום ”בעל זיכיון קודם שהוא כשיר לבקשת רישיון“ יקראו ”כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל זיכיון קודם“ ובמקום ”לבעל הזיכיון הקודם האחר“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים“;
(ב)
בפסקה (2), במקום ”שני בעלי זיכיונות קודמים שהם כשירים לבקשת רישיון“ יקראו ”שני כשירים לבקשת רישיון שאינם בעלי זיכיונות קודמים או יותר“ ובמקום ”ולבעל הזיכיון הקודם שלא זכה במכרז בעד רכישת מניות הרכוש שלו“ יבוא ”לבעלי הזיכיונות הקודמים, בעד רכישת מניות הרכוש שלהם“.
(יב)
על אף הוראות סעיף קטן (יא), ראתה הרשות, בין השאר בעקבות הגשת בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), כי במועד המעבר או לאחר מכן, לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, ולא הודיעו בעלי הזיכיונות למועצה על כוונתם להחזיק במשותף בחברת החדשות של ערוץ 2 בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), תפרסם הודעה לציבור לפי הוראות סעיף קטן (יא) ותחל בהליכים לפי אותו סעיף קטן באופן מיידי, כך שהחלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז לפי סעיף קטן (יא)(2) או (3)(ב), ככל שייערך מכרז כאמור, תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד.
(יג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (יא) ו־(יב), הגישו שני בעלי הזיכיונות בקשות לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), או הגישו שניהם בקשות כאמור לפי סעיף קטן (ג), והמועצה הודיעה לשניהם כי הם עומדים בהוראות כאמור בסעיף קטן (ח), יהיו רשאים בעלי הזיכיונות להודיע למועצה בתוך שבעה ימים ממועד הודעת המועצה, בכתב, על כוונתם לרכוש במשותף את חברת החדשות של ערוץ 2 ולהחזיק בה במשותף (בסעיף זה – חברת החדשות המשותפת), לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום תחילת תוקפם של הרישיונות לשידורי טלוויזיה, ויחולו הוראות אלה:
(1)
הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, וכל אחד מבעלי הזיכיונות שהודיע למועצה על רכישה והחזקה משותפת כאמור (בסעיף זה – המחזיקים במשותף) ישלם לרשות בעד רכישה כאמור, בטרם תחילת תוקפם של הרישיונות, מחצית מסכום הערכת השווי;
(2)
(א)
חברת החדשות המשותפת תשדר בהיקף השעות ובמתכונת שידורי החדשות כפי שהיו ערב תחילתו של תיקון מס׳ 33; סכום ההוצאה לשידורי חדשות כאמור לא יפחת מסכום ההוצאה לשידורי חדשות בחברת החדשות של ערוץ 2 שהוציאו בעלי הזיכיונות ערב תחילתו של תיקון מס׳ 33;
(ב)
המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, לבקשת בעל רישיון, לשנות את היקף שעות שידורי החדשות של חברת החדשות המשותפת;
(3)
המחזיקים במשותף יודיעו לרשות, לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת ההחזקה המשותפת, אם הגיעו להסכמה מי מהם ירכוש את חלקו של האחר בחברת החדשות המשותפת ובדבר סכום התמורה שישלם בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של האחר בחברת החדשות המשותפת;
(4)
לא נמסרה לרשות הודעת המחזיקים במשותף כאמור בפסקה (3) עד תום התקופה האמורה בה, או נמסרה לרשות הודעה על ידי המחזיקים במשותף ולפיה הם אינם מעוניינים עוד להחזיק במשותף בחברת החדשות המשותפת, תפרסם הרשות, בתוך 30 ימים, מכרז לגבי רכישת חברת החדשות המשותפת שיהיו רשאים להשתתף בו כשירים לבקשת רישיון; הרשות תודיע על החלטתה בדבר הזוכה במכרז בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו; הוראות סעיף 40 יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; הזוכה במכרז יעביר לרשות את סכום התמורה שהציע במכרז בעד הרכישה כאמור, לרבות בעד רכישת מניות הרכוש של המחזיקים במשותף בחברת החדשות המשותפת, והרשות תעביר מחצית מהתמורה לכל אחד מהמחזיקים במשותף;
(5)
לעניין שידורי החדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת, יחולו הוראות סימן ד׳ וכן, בכפוף להוראות פסקה (2), הוראות התוספת השנייה הנוגעות לשידורי חדשות של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(א)
בסעיף 63(א), במקום ”בלבד“ יקראו ”ולהוראות סעיף 71ד(יג)“;
(ב)
בסעיף 63א(ג), במקום ”שתוקם ותפעל לפי הוראות סימן זה“ יקראו ”שתפעל לפי הוראות סימן זה והוראות סעיף 71ד(יג)“;
(ג)
בסעיף 66, אחרי סעיף קטן (ב) יקראו: ”(ב1) חלקו היחסי של כל מחזיק במשותף במניות הצבעה ובמניות רכוש שהוקצו לפי סעיף קטן (א)(2), יהיה חמישים אחוזים.“;
(ד)
בתוספת השנייה, בסעיפים 3 ו־4, בכל מקום, במקום ”וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“ יקראו ”וכן המחזיקים במשותף כמשמעותם בסעיף 71ד(יג), בחלוקה שווה ביניהם“.
(יד)
הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של ערוץ 2, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של ערוץ 2, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של ערוץ 2 וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של ערוץ 2, כאמור בסעיף 63א(ד).
רישיון לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי [תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ה]
(א)
בסעיף זה –
”בעל הזיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי;
”ההתחייבויות בתחום התוכן“ ו”הפרש ההכנסה“ – כהגדרתם בסעיף 71ד;
”כשיר לבקשת רישיון“ – כל אחד מאלה:
(1)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
(2)
מי שהגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה ולדעת המועצה מתקיים בו האמור בסעיף 33א(א)(1) ו־(3) ובכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33א(ג), ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33א(ב) או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים;
(3)
מי שנמסרה לו הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו).
(ב)
בעל הזיכיון רשאי להגיש למועצה, עד למועד שקבעה ושלא יהיה מאוחר משנה לפני מועד המעבר, בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה במועד המעבר.
פורסמו כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה), התשע״א–2011.
(ב1)
הוארך זיכיונו של בעל הזיכיון לפי הוראות סעיף 37ג(ב1), רשאי הוא להגיש למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה במהלך תקופה שתקבע, ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו; תחילת תוקפו של רישיון שניתן על פי בקשה כאמור תהיה עם תום תקופת הזיכיון לפי סעיף 37ג(ב1).
(ג)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ד) או (ד1), המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי טלוויזיה למי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) אם מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33א(א) ובכללים שקבעה המועצה לפי סעיף 33א(ג), ככל שקבעה כללים כאמור, ולא מתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 33א(ב) או המגבלות שקבעה המועצה בכללים האמורים; ואולם לעניין סעיף 41(ב2) לא יראו את המבקש כבעל זיכיון אחר כהגדרתו בפסקה (9) של הסעיף האמור, ולעניין סעיף 56(א)(1) לא יראו את המבקש כבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה, רק בשל כך שהוא בעל הזיכיון.
(ד)
על אף האמור בסעיף 33א(ב)(1), מצאה המועצה כי מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) לא קיים בתקופת הזיכיון את ההתחייבויות בתחום התוכן, רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של תיקון מס׳ 33 – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה עד ליום כ״ו בשבט התשע״ד (27 בינואר 2014), של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
(2)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – בעל הזיכיון הגיש למועצה לאישורה תכנית מפורטת הכוללת שלבי פעולה להשלמה בתוך 36 חודשים ממועד תחילת תוקפו של הרישיון, של ההתחייבויות כאמור, שיהיה עליו לקיים, כבעל רישיון, נוסף על כלל ההתחייבויות והתנאים שיחולו עליו לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון;
(3)
המועצה אישרה את התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2);
(4)
בעל הזיכיון המציא לרשות ערבות בנקאית אוטונומית בסכומים הנדרשים לביצוע התכניות לפי פסקאות (1) ו־(2), להבטחת ביצוען, נוסף על הערבויות שהמציא לרשות לפי סעיף 33א(א)(2); המנהל יורה לבעל הזיכיון על נוסח הערבות הבנקאית האוטונומית.
(ד1)
על אף האמור בסעיף 33א(ב)(1), מצאה המועצה כי בעל זיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1), לא קיים בתקופת הזיכיון התחייבויות בתחום התוכן, לא שילם את חובותיו בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים, או הפר את הוראת סעיף 3א, כמפורט בפסקאות (1) עד (4), רשאית היא להעניק לו רישיון לשידורי טלוויזיה בהתקיים האמור באותן פסקאות, לפי העניין:
(1)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בתקופת הזיכיון ועד יום תחילתו של תיקון מס׳ 39 – המועצה שוכנעה, מנימוקים שיירשמו, כי חומרת ההפרה ונסיבותיה אינן מצדיקות את אי־מתן הרישיון; לא תוקנה ההפרה עד למועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (ב1), תורה המועצה לבעל הזיכיון לתקן את ההפרה בתוך תקופת זמן סבירה; הורתה המועצה על תיקון ההפרה כאמור, ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל;
(2)
לעניין ההתחייבויות בתחום התוכן שלא קיים בעל הזיכיון בתקופת הזיכיון והנובעות מהפרש ההכנסה – מתקיימים לגבי בעל הזיכיון התנאים המנויים בסעיף קטן (ד)(2) עד (4), בשינויים המחויבים;
(3)
לעניין חובות בשל דמי זיכיון, דמי הפצה או תמלוגים שבעל הזיכיון היה חייב לשלם לפי סימן א׳ לפרק ח׳ לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 39 – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון שילם את חובותיו כאמור עד יום תחילתו של התיקון האמור;
(4)
לעניין הפרת הוראת סעיף 3א – המועצה נוכחה כי בעל הזיכיון העביר את מקום מושבה של חברת החדשות של הערוץ השלישי לירושלים לא יאוחר מיום כ״ו באלול התשע״ג (1 בספטמבר 2013), בהתאם להתחייבותו לפי סעיף 37ג(ב1)(3).
(ה)
(1)
מצאה המועצה כי בעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) הפר הפרה זניחה של הוראה לפי חוק זה, כללי המועצה או תנאי הזיכיון, כאמור בסעיף 33א(ב)(1) סיפה, וההפרה ניתנת לתיקון, תורה לו על תיקון ההפרה במהלך תקופה שתקבע ושלא תעלה על שנה ממועד מתן ההוראה כאמור (בסעיף קטן זה – התקופה לתיקון ההפרה).
(2)
הורתה המועצה על תיקון הפרה כאמור בפסקה (1), ימציא בעל הזיכיון ערבות בנקאית אוטונומית בגובה ההפרה, להבטחת תיקונה, בהתאם לתנאים שעליהם יורה המנהל.
(3)
לא תוקנה ההפרה, במהלך התקופה לתיקון ההפרה וטרם ניתן לבעל הזיכיון רישיון לשידורי טלוויזיה, לא יינתן לו רישיון כאמור.
(ו)
הגיש בעל הזיכיון בקשה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1), תודיע המועצה במהלך תקופה שתקבע ולא יאוחר מתום תקופת זיכיונו, אם הוא עומד בהוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן (ג), למעט בהוראות סעיף 33א(א)(2); הודיעה המועצה כאמור לבעל הזיכיון כי הוא עומד בהוראות כאמור, יראו אותו ככשיר לבקשת אפיק לעניין הוראות סעיף 37ד, ויחולו הוראות אלה:
(1)
פרסום ההודעה לציבור לפי סעיף 37ד(ב) יהיה, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – תשעה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – חודשיים לפני תום תקופת זיכיונו;
(2)
החלטת המועצה או קביעתה לפי סעיף 37ד(ב)(3) יינתנו, לעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) – לא יאוחר משישה חודשים לפני מועד המעבר ולעניין מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב1) – לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון.
(ז)
נמסרה לבעל הזיכיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב) הודעת המועצה כאמור בסעיף קטן (ו), יפקע זיכיונו במועד המעבר.
(ח)
השר רשאי, על אף הוראות סעיף 63א(ד) והוראות סעיף 6כא1(ו) לחוק התקשורת, להתיר למי שהיה בעל הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי (בסעיף זה – בעל הזיכיון הקודם), והמועצה מצאה כי הוא כשיר לבקשת רישיון, להמשיך לעשות שימוש, כבעל רישיון, באפיק שבו שידר בתקופת הזיכיון, בנכסים הלא מוחשיים של הרשות ובסימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שבו לא ייוותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2; בעל הזיכיון הקודם שהשר התיר לו לעשות שימוש כאמור, ישלם בעד השימוש, טרם תחילת תוקפו של הרישיון לשידורי טלוויזיה, סכום חד־פעמי שתקבע המועצה, באישור השר ושר האוצר.
(ט)
הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בהתאם להוראות סעיף קטן (י) (בסעיף זה – הערכת השווי), ותפרסם, לא יאוחר מחודש לפני תום תקופת הזיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, הודעה לציבור על כוונתה לאפשר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ועל גובה הערכת השווי, ויחולו הוראות אלה:
(1)
ביקש בעל הזיכיון הקודם שהוא כשיר לבקשת רישיון, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי;
(2)
לא הוגשה בקשה לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי לפי פסקה (1), תפרסם הרשות הודעה לציבור על כוונתה להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה שאינו בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, ויחולו הוראות אלה:
(א)
ביקש כשיר לבקשת רישיון שאינו בעל הזיכיון הקודם, אחד בלבד, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, ישלם לרשות בעד הרכישה כאמור את סכום הערכת השווי, וכן ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י);
(ב)
ביקשו שני כשירים לבקשת רישיון או יותר, שאינם בעל הזיכיון הקודם, לרכוש את חברת החדשות של הערוץ השלישי, עד למועד שהורתה הרשות, תפרסם הרשות מכרז ביניהם לגבי רכישת חברת החדשות, אשר ההצעה המזערית שיהיה ניתן להציע בו תהיה בגובה הערכת השווי; הוראות סעיף 40 יחולו לעניין מכרז כאמור, בשינויים המחויבים, ורשאית המועצה לקבוע כללים לעניין הליכי המכרז לפי פסקה זו, לרבות לעניין דרכי הגשתן של ההצעות והטיפול בהן; החלטת המועצה בדבר בחירת הזוכה במכרז תינתן לא יאוחר משלושה חודשים לפני מועד המעבר; הזוכה במכרז ישלם לבעל הזיכיון הקודם, בעד רכישת מניות הרכוש שלו בחברת החדשות של הערוץ השלישי, את סכום שווי מניות הרכוש האמורות כפי שחישבה הרשות בהתאם להוראות סעיף קטן (י).
(י)
הרשות תבצע הערכת שווי של חברת החדשות של הערוץ השלישי, לפי שיטת חישוב שתחליט עליה, בהתבסס, בין השאר על ערך הנכסים, הזכויות, החובות, ההתקשרויות וטובות ההנאה מכל סוג שהוא של חברת החדשות של הערוץ השלישי, בניכוי שווי מניות הרכוש בחברת החדשות של הערוץ השלישי וערך סימני המסחר הרשומים או שאינם רשומים ששימשו את חברת החדשות של הערוץ השלישי כאמור בסעיף 63א(ד).
[תיקון: תשע״ח]
סימן ח׳: הוראות לעניין בעלי רישיונות זעירים לשידורי טלוויזיה
”בעל רישיון זעיר“ – בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בסעיף 100 אינן עולות על שמונים מיליון שקלים חדשים בשנה החולפת;
”בעל רישיון זעיר ייעודי“ – בעל רישיון זעיר שביום התחילה היה בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות סעיף 6לד1 לחוק התקשורת ומתקיים בו אחד מאלה:
(1)
ב־51 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות משידוריו הם הפקות ישראליות;
(2)
הוא משקיע 51 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בתכניות שמתקיים בהן הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון המיוחד, ו־20 אחוזים לפחות מהכנסותיו מושקעות בהפקות ישראליות;
”בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי“ – בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי לפי הוראות סעיף 6לד1 לחוק התקשורת כנוסחו ערב ביטולו בחוק המתקן;
”הפקה ישראלית“ – תכנית שאינה שידורי חדשות, ש־75 אחוזים לפחות מיוצריה, ממבצעיה ומהצוות הטכני–הנדסי שנטל חלק בהפקתה, ו־75 אחוזים לפחות מצוות ההפקה שלה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית, באמהרית או בטיגרינית, או בשפה אחרת שאישרה מראש המועצה;
”החוק המתקן“ – חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 44), התשע״ח–2018;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של החוק המתקן;
”תקופת המעבר“ – תקופה של שמונה שנים החל ביום התחילה.
רשימת בעלי רישיונות זעירים [תיקון: תשע״ח]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 108, בעל רישיון לשידורי טלוויזיה ימסור למנהל כל מידע הנדרש לבחינת הכנסותיו עד 31 במרס בכל שנה, כפי שקבע המנהל.
(ב)
המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות, עד 1 ביוני בכל שנה, רשימה של בעלי רישיון זעיר ובעלי רישיון זעיר ייעודי.
הוראות מיוחדות לעניין בעל רישיון זעיר [תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2]
(א)
לעניין בעל רישיון זעיר, יראו את שידוריו כשידורי טלוויזיה כהגדרתם בסעיף 1, הוראות סעיפים 49, 61, 85 ו־88(3) לא יחולו עליו, וההוראות שלהלן יחולו לגביו בשינויים אלה:
(1)
הוראות סעיף 62א(א) יחולו על איסור התקשרות בינו ובין בעל רישיון אחר לשידורי טלוויזיה לעניין תשדירי פרסומת בלבד;
(2)
בסעיף 85א(א), אחרי ”במישרין או בעקיפין“ יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – יותר מעשרים וחמישה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו; לעניין בעל רישיון זעיר שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על שבעה מיליון שקלים חדשים – לא ימכור ולא יקצה מורשה לשידורים יותר מחמישים אחוזים מזמן שידורי תשדירי הפרסומת שלו, ובלבד שהאדם שמוכרים לו זמן שידורי פרסומת אינו סוכן פרסום“;
(3)
בסעיף 85א(ב1), בסופו יקראו ”ואם הוא בעל רישיון זעיר – בסכום העולה על 25 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי“.
(ב)
בעל רישיון זעיר יהיה פטור מהחובות המפורטות להלן, לרבות בשנה שלאחר השנה שבה חדל להיות בעל רישיון זעיר:
(1)
שידור חדשות, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג);
(2)
(3)
הוצאה לשם הפקת סוגה עילית לפי סעיף 62ג(א1) וסעיף 5 לתוספת השנייה;
(4)
השקעה בסרטים ישראליים לפי סעיף 62ג(א1) וסעיף 5א לתוספת השנייה.
(ג)
החליט בעל רישיון זעיר לשדר חדשות, יחולו הוראות אלה:
(1)
הוא יהיה פטור משידור חדשות באמצעות חברת חדשות לפי סימן ד׳ לפרק ד׳ ומהוצאה לתפעול חברת חדשות לפי סעיף 62ג(א1) וסעיף 3 לתוספת השנייה, ובלבד ששידורי החדשות שישדר יהיו בהתאם להוראות התוספת השלישית או בהתאם להוראות סימן ד׳ לפרק ד׳, לפי בחירתו;
(2)
מקום מושבו של מערך החדשות כהגדרתו בתוספת השלישית יהיה בירושלים; הוראה זו תחול החל בתום שלוש שנים ממועד קבלת הרישיון או מתחילת שידורי החדשות, לפי המאוחר, ולא תחול אם שידורי החדשות אינם בעברית; החל בעל רישיון לשדר חדשות בעברית, באופן מלא או חלקי, לאחר ששידר חדשות בשפה שאינה עברית, יימנו שלוש השנים החל במועד תחילת השידורים בשפה העברית כאמור.
(ד)
בעל רישיון זעיר, למעט מי שמתקיימות לגביו הוראות פסקה (1) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, ישקיע 20 אחוזים לפחות מהכנסותיו השנתיות בהפקה ישראלית.
[תיקון: תשע״ח]
סימן ט׳: הוראת מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי
הוראות מעבר מרישיון משדר ערוץ ייעודי לרישיון זעיר או לרישיון זעיר ייעודי [תיקון: תשע״ח]
(א)
מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי רשאי להודיע בכתב למועצה כי בכוונתו להגיש בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או כבעל רישיון זעיר ייעודי לפי פסקה (1) או (2) להגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, והכול כפי שיציין בהודעתו (להלן – הודעת המעבר); נמסרה הודעת המעבר, יקבל המבקש מהמועצה רישיון מותנה לשידורי טלוויזיה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת רישיון כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה (להלן – בקשה לרישיון) ורישיון משדר הערוץ הייעודי שלו יותלה ממועד מתן הרישיון המותנה ועד לביטולו כאמור בסעיף קטן (ג).
(ב)
המועצה תחליט, בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה לרישיון, אם לתת למבקש רישיון, ורשאית היא לבקש ממנו מסמכים או מידע נוספים, בתוך תקופה שתקבע, לשם קבלת החלטתה; החליטה המועצה לבקש מסמכים או מידע נוספים, תאריך את תוקף הרישיון המותנה לתקופה שתקבע.
(ג)
רישיון מותנה יפקע באחת מאלה:
(1)
בעל הרישיון המותנה לא הגיש בקשה לרישיון בתוך שלושת החודשים האמורים בסעיף קטן (א);
(2)
בעל הרישיון המותנה לא מסר למועצה, בתוך התקופה שקבעה, את המסמכים או המידע שדרשה, כאמור בסעיף קטן (ב);
(3)
המועצה החליטה לסרב לתת לבעל הרישיון המותנה את הרישיון לשידורי טלוויזיה כבעל רישיון זעיר או בעל רישיון זעיר ייעודי.
(ד)
פקע רישיון מותנה, תיפסק התלייתו של רישיון משדר הערוץ הייעודי, ויחולו בעניינו ההוראות לפי חוק התקשורת כנוסחו ערב יום התחילה.
(ה)
החליטה המועצה לתת למבקש רישיון כאמור בסעיף קטן (ב), יתבטל רישיון משדר הערוץ הייעודי שלו עם מתן הרישיון על ידי המועצה.
הוראות מעבר לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי [תיקון: תשע״ח]
הוראות חוק זה יחולו על מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ובכלל זה רישיון מותנה כאמור בסעיף 71ט, בכפוף להוראות אלה:
(1)
הוא ידאג להסב את הערבויות שהמציא לחשב משרד התקשורת בהתאם לחוק התקשורת, לפקודת הרשות, בתוך 14 ימים מיום אישור החשב להסבתן, ועל אף האמור בסעיף 33א(א)(2)(א), ישמשו ערבויות שהוסבו כאמור הן להבטחת מילוי ההוראות לפי חוק זה, כללי המועצה ותנאי הרישיון מכוחו והן להבטחת מחויבויותיו לפי חוק התקשורת;
(2)
בתקופת המעבר –
(א)
לא יחולו עליו הוראות סעיפים 33א(א)(2)(ב) ו־33ב(א), וכל עוד לא חל שינוי בהחזקות בבעל הרישיון – לא יחולו עליו גם הוראות סעיף 33א(ב)(1) ו־(2);
(ב)
הוא יהיה פטור מתשלום דמי רישיון שנתיים לפי הוראות סעיף 99;
(ג)
על אף האמור בסעיפים 6לד ו־6נה לחוק התקשורת, שידוריו יועברו על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ועל ידי בעל רישיון לשידורי לוויין בלא תשלום בעד העברתם;
(ד)
אם מתקיים בו ובמחזיק בו אחד התנאים המנויים בפסקאות (1) עד (3) בסעיף 41(ב2), לא יחולו לגביהם הסייגים בפסקאות האמורות, לפי העניין, בנוגע להחזקה שהיתה קיימת ערב יום התחילה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
ב־75 אחוזים לפחות מכלל שידוריו מתקיים הייעוד המיוחד שנקבע ברישיון משדר הערוץ הייעודי שלו;
(2)
הוא אינו משדר שידורי חדשות ותכניות בענייני היום;
(3)
לא הועברו לאחר אמצעי שליטה בבעל הרישיון או בתאגיד שמחזיק, במישרין או בעקיפין, באמצעי שליטה בו, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(א)
כתוצאה מכך הופחתו אמצעי השליטה שהחזקתם אסורה או מוגבלת לפי סעיף 41(ב2);
(ב)
אמצעי השליטה בתאגיד כאמור הועברו למי שערב יום התחילה החזיק, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה באותו תאגיד.
(ה)
בעל רישיון זעיר ייעודי שמתקיים בו האמור בפסקת משנה (ד)(1) עד (3), לא ייחשב בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעניין סעיף 56;
(3)
הוראות סעיף 41(ב2)(4) לא יחולו על בעל רישיון זעיר ייעודי ועל מי שהיה בעל רישיון זעיר ייעודי והיה לבעל רישיון זעיר, בתקופת המעבר – אף אם אמצעי השליטה בו הועברו לאחר, ובתום תקופת המעבר – רק אם לא הועברו לאחר; חדל בעל רישיון כאמור להיות בעל רישיון זעיר, לא יחולו הוראות הסעיף האמור עד תום שנתיים מיום שחדל להיות בעל רישיון זעיר, ובלבד שאמצעי השליטה בו לא הועברו לאחר;
(4)
מי שבעל שליטה בו, במישרין או בעקיפין, הוא גם בעל שליטה בבעל רישיון זעיר ייעודי או מבקש להיות בעל שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט מי שהיה בעל עניין בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה ערב יום התחילה, יהיה פטור מהוראות סעיף 41(ג)(1) וכן מהוראות סעיף 36(ב)(3) ו־(ה) לעניין אותו סעיף, כל עוד הרישיון לשידורי טלוויזיה הוא רישיון זעיר ייעודי או עד תום תקופת המעבר, לפי המוקדם; מימש אדם כאמור את הפטור לפי פסקה זו והתקיים בו סייג מהסייגים המנויים בסעיף 41(ג)(1), יחול עליו הפטור האמור עד תום שנתיים מיום שחדל בעל הרישיון שהוא בעל שליטה בו להיות בעל רישיון זעיר;
(5)
ניתן רישיון מותנה למי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי, יחולו הוראות אלה לעניין הפעלת הסמכויות כלפיו בידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ובידי המועצה:
(א)
היו הליכים תלויים ועומדים לפני המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין הנוגעים להפרות של חוק התקשורת, של הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או של רישיונו, שביצע בעל הרישיון, או התקיימו בדיקות או שיש לקיים בדיקות בעניין עמידת בעל הרישיון בתנאים לפי החוק האמור, לפי הוראות שנקבעו או ניתנו מכוחו או לפי רישיונו, לגבי התקופה שקדמה למתן הרישיון המותנה, תשלים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את בדיקותיה ותחליט אם היו הפרות ומהן המחויבויות שעל בעל הרישיון להשלים;
(ב)
עם מתן הרישיון המותנה, פעולות לשם השלמת מחויבויותיו של בעל הרישיון כאמור בפסקת משנה (א), לרבות נקיטת הליכים בשל הפרות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שבעל הרישיון ביצע, יינקטו בידי המועצה; המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין תעביר למועצה את כל המידע הדרוש לעניין זה;
(6)
לא קיים בעל הרישיון מחויבויות שחב בהן ערב יום התחילה לפי חוק התקשורת או לפי תנאי רישיונו, יוציא בכל שנה, על אף האמור בסעיף 71ח(ב), עשרים אחוזים מהכנסותיו לפחות לשם קיום התחייבויותיו האמורות, בכפוף להוראות אלה:
(א)
בעל הרישיון לא יהיה חייב לקיים את החובה האמורה בשנה שמיום קבלת הרישיון המותנה;
(ב)
מחויבויות שהמועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין קבעה שהיה ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקות מקומיות, ניתן לקיימן על ידי הוצאה להפקת הפקות מקומיות, ולא יחולו לעניין זה הגבלות נוספות לעניין סוג תוכן ההפקות המקומיות, ובלבד שמחויבויות להוצאה כסוגה עילית יקוימו על ידי הוצאה לסוגה עילית;
(ג)
לעניין מי שמתקיימות לגביו הוראות לעניין השקעה כאמור בהגדרה ”בעל רישיון זעיר ייעודי“, תחול עליו חובת ההוצאה כאמור ברישה נוסף על ההשקעה כאמור.
הוראות לעניין מי שהמשיך להיות בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי [תיקון: תשע״ח]
על אף הוראות סעיף 71י, לעניין מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב יום התחילה, ולא מסר הודעת מעבר, לא הגיש בקשה לרישיון או שרישיונו המותנה בוטל, והכול לפי הוראות סעיף 71ט, ימשיכו לחול הוראות חוק התקשורת והוראות חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012, כנוסחן ערב יום התחילה.
הוראות מעבר לעניין בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית [תיקון: תשע״ח]
מסר בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי בשפה הערבית הודעת מעבר, ימשיכו לחול עליו הוראות סעיף 6לד3 לחוק התקשורת כנוסחו ערב יום התחילה, עד למתן רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי, ואם החליטה המועצה לסרב לתת לו רישיון כאמור או פקע רישיונו המותנה, יחולו עליו הוראות סעיף 71יא.
שמירת תוקף [תיקון: תשע״ח]
(א)
תקנות, כללים והוראות שהותקנו או שניתנו מכוח חוק זה ערב יום התחילה יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, ובכלל זה על בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, אם אין בחוק המתקן הוראה אחרת שאינה מתיישבת עם התקנות, הכללים או ההוראות האמורים.
(ב)
הרשות תכריע בחילוקי דעות אם תקנה, כלל או הוראה מסוימים אינם מתיישבים עם הוראות החוק המתקן.
פרק ה׳: שידורי רדיו
[תיקון: תשס״ה־3]
סימן א׳: תחנות, זכיונות ורישיונות
רישוי שידורי רדיו [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ט, תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו, תשע״ו־2]
(א)
המועצה תעניק זכיונות להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים ותקבע בכללים, את חלוקת הארץ לאחד עשר אזורים לפחות, שבהם יינתנו חמישה עשר לפחות, אך לא יותר מעשרים זכיונות לשידורי רדיו, הכל כפי שתקבע המועצה מזמן לזמן; בקביעת האזורים ובמתן הזכיונות תפעל המועצה במגמה לקיים שידורי רדיו אזוריים בכל רחבי הארץ, בהתחשב, בין היתר, באפשרות להקצות תדרים, בתנאי התפשטות הגלים, בשיקולים כלכליים, במיגוון סוגי השידורים ואופיים.
(א1)
המועצה תעניק רישיונות לשידורי רדיו בכיסוי ארצי, בהתאם לכללים שתקבע לפי סעיף 72ב, ובכפוף לאישור השר לענין אפשרות הקצאת התדרים לפי הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי וכמות התדרים שניתן להקצות לשידורים כאמור.
(א2)
שידורי בעל רישיון לשידורי רדיו יופצו באמצעות תחנת שידור של בעל זכיון להפעלת תחנת שידור או באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית.
(א3)
השר יורה, לאחר התייעצות עם המועצה ולא יאוחר מיום ב׳ באייר התשס״ו (30 באפריל 2006), אם רישיונות לשידורי רדיו המופצים באמצעות בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, יינתנו על ידי המועצה בדרך של מכרז או בלא מכרז; הוראה כאמור תינתן בהתחשב, בין השאר, באמדן בדבר מספר הבקשות שיוגשו למתן רישיונות כאמור, ביחס למספר התדרים שיוקצו לצורך זה, ובשיקולים של קידום התחרות ושל טובת הציבור; רישיונות לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית של בעל רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית, יינתנו בלא מכרז.
(ב)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פקודת הטלגרף האלחוטי.
(ג)
לאחר תום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (תיקון מס׳ 6), התשנ״ד–1994, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א), ליתן, מזמן לזמן, זכיונות נוספים לשידורי רדיו, לרבות בדרך של חלוקת הארץ לאזורים נוספים, הכל כפי שתקבע.
(ד)
במתן הזכיונות והרישיונות לפי סעיף זה, תפעל המועצה במגמה לקיים תחנות רדיו אשר מטרתן לקדם את היצירה הישראלית ואת השירים בשפה העברית; בסעיף קטן זה, ”שיר בשפה העברית“ – שיר שמרבית מילותיו הן בשפה העברית.
(ה)
במתן זכיונות ורישיונות וקביעת תנאיהם לפי סעיף זה, וכן בקביעת כללים לפי סעיף 72ב, תפעל המועצה לשם קידום התחרות, ובהתחשב, בין השאר, בכל אלה:
(1)
אפשרות הקצאת התדרים וכמותם;
(2)
תנאי התפשטות הגלים;
(3)
שיקולים כלכליים;
(4)
מגוון סוגי השידורים ואפיונם, לרבות אפיונים יחודיים כגון תרבות, שפה או מורשת;
(5)
התאמתו של מבקש הזכיון או הרישיון לשדר שידורי רדיו;
(6)
שיקולים שבטובת הציבור.
(ו)
(1)
בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשדר, נוסף על השידורים שהותר לו לשדר במסגרת זיכיונו (בסעיף זה – השידורים העיקריים), שידורי רדיו בעלי תוכן שונה מהשידורים העיקריים, בחלק משעות היממה (בסעיף זה – תוכן שידורים נוסף), אם אישרה זאת המועצה כאמור בפסקה (2).
(2)
בלי לגרוע מסמכותה כאמור בסעיף קטן (א), מצאה המועצה, לאחר מיפוי הצרכים המיוחדים של מגוון אוכלוסיות ברחבי הארץ, כי יש צורך בתוכן שידורים נוסף בעבור אוכלוסייה מסוימת, בשטח מסוים באזור זיכיון, רשאית היא לתת לבעל הזיכיון לשידורי רדיו אישור לשדר תוכן שידורים נוסף אחד בלבד בשטח כאמור, שישודר במקום השידורים העיקריים, בהתאם לכללים שתקבע; במתן אישור ובקביעת כללים כאמור תפעל המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ה).
(3)
המועצה לא תיתן אישור לתוכן שידורים נוסף כאמור בפסקה (2), אלא לאחר שניתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת התדרים לפי הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי.
(4)
ניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אישור לתוכן שידורים נוסף, לא יינתן אישור השר לעניין האפשרות להקצאת תדרים נוספת לאותו בעל זיכיון לשם כיסוי אזור זיכיונו אלא אם כן התגלו הפרעות לקליטת שידוריו.
הגבלות על זכיונות ועל רישיונות נוספים [תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־3]
(א)
לא יינתן זכיון נוסף לשידורי רדיו –
(1)
למי שכבר קיבל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור או לתאגיד שלוב שלו;
(2)
לתאגיד שמי שמחזיק בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בו, מחזיק גם באמצעי שליטה בשיעור כלשהו בתאגיד בעל זכיון לשידורי רדיו באותו אזור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
(3)
אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הזכיונות שהוענקו או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר זכיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
(4)
אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור העולה על עשרים וארבעה אחוזים, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, במישרין או בעקיפין, בזכיון נוסף על זכיון שמי מהם כבר זכה בו, לאזור שתחומו כולל את אחת הערים, ירושלים, תל אביב או חיפה.
(ב)
לא יינתן רישיון נוסף לשידורי רדיו –
(1)
אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות שניתנו לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת שידור או שהתפרסם מכרז לגביהם באותה עת, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין;
(2)
אם כתוצאה מנתינתו יחזיק תאגיד, או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו בשיעור כלשהו, או תאגיד שלוב אחד או יותר של מי מהם, ביותר מחמישית ממספר הרישיונות לשידורי רדיו המופצים באמצעות תחנת הזנה לוויינית, או באמצעי שליטה בתאגיד אחד או יותר המחזיק במספר רישיונות כאמור, והכל בין במישרין ובין בעקיפין.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף הקטן האמור ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים לענין מתן רישיון נוסף לשידורי רדיו.
כללים לענין מתן רישיון לשידורי רדיו [תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו]
(א)
המועצה תקבע כללים למתן רישיון לשידורי רדיו, בין אם הורה השר לפי הוראות סעיף 72(א3) על מתן רישיונות לשידורי רדיו כאמור באותו סעיף בדרך של מכרז ובין אם הורה על מתן רישיונות כאמור בלא מכרז, ובין השאר כללים בענינים אלה:
(1)
התנאים למתן הרישיון, לרבות דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
(2)
הידע והניסיון המקצועיים והיכולת הכספית הנדרשים ממבקש הרישיון לצורך קבלת הרישיון;
(3)
תקופת תוקפו של הרישיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
(4)
השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון.
(ב)
כללים לפי סעיף זה ייקבעו לא יאוחר מיום ד׳ בתמוז התשס״ו (30 ביוני 2006).
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות המועצה לפי סעיף 33(ב).
תנאים והגבלות לענין מתן רישיון לשידורי רדיו [תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
התנאים וההגבלות הקבועים בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 41(א) ובפסקאות (4) ו־(5) של סעיף 41(ג), יחולו, בשינויים המחויבים, על מבקש רישיון לשידורי רדיו, והסמכויות הנתונות למועצה כוועדת מכרזים לפי סעיפים 42 עד 45 והחובות המוטלות עליה לפי הסעיפים האמורים, יהיו נתונות לה לענין מבקש כאמור, בין אם מתן הרישיון לשידורי רדיו יהיה בדרך של מכרז ובין שלא בדרך של מכרז.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יינתן רישיון לשידורי רדיו למי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא גוף המשדר לפי דין שידורים לציבור או לחלק ממנו, או שהוא תאגיד שגוף כאמור הוא בעל ענין בו או שהוא בעל ענין בגוף כאמור, או שהוא עיתון; הוראות פסקה זו לא יחולו על תאגיד שבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או שבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת הם בעלי ענין בו, או שהוא בעל ענין במי מהם; לענין פסקה זו, לא יראו בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו לפי חוק זה, או בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי חוק התקשורת, כגוף המשדר לפי דין שידורים לציבור;
(2)
הוא תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת, למעט רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו;
(3)
הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו;
(4)
הוא תאגיד שמי שמחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, וגם בעל שליטה בבעל רישיון לשידורי רדיו;
(5)
הוא תאגיד שאדם המחזיק בו בשיעור של עשרים וארבעה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שולט בו, הוא גם בעל רישיון לשידורי רדיו וגם בעל שליטה בבעל זכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק זה, או בעל שליטה בבעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת, למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
(6)
הוא תאגיד שהוא עיתון, או שהוא בעל שליטה בעיתון או תאגיד שאדם המחזיק בו, באמצעי שליטה מסוג מסוים בשיעור העולה על 49% או שולט בו, הוא גם בעל שליטה בעיתון או בתאגיד שלוב של עיתון.
(ג)
על אף הוראות סעיף זה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לשנות את התנאים וההגבלות הקבועים בסעיף קטן (ב) ובסעיף 41(ג)(4) ו־(5), ולקבוע תנאים או הגבלות אחרים או נוספים שיחולו לגבי מבקש רישיון לשידורי רדיו.
(ד)
בסעיף זה, ”עיתון“ – כהגדרתו בסעיף 6ח4(ג) לחוק התקשורת.
(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ב)(6), מי שהיה בעל אמצעי שליטה בתאגיד שהוא בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ואותו תאגיד מבקש רישיון לשידורי רדיו, יהיה רשאי להחזיק באמצעי שליטה באותו תאגיד לשם קבלת רישיון לשידורי רדיו על ידי אותו תאגיד, וזאת כל עוד אותו התאגיד שהוא בעל הזכיון ממשיך לקיים את שידוריו מכח זכיון לשידורי רדיו.
זכיון להפעלת תחנת שידור [תיקון: תשס״ה־3, ק״ת תשס״ו]
(א)
(1)
זכיון להפעלת תחנת שידור יינתן על פי מכרז, שתפרסם ועדת מכרזים שימנה השר (בסעיף זה – ועדת המכרזים), ואלה חבריה:
(א)
שלושה עובדי משרד התקשורת, שימנה השר;
(ב)
שלושה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.
(2)
עובד הרשות שמינה המנהל יוזמן לישיבות ועדת המכרזים.
(ב)
ועדת המכרזים תורה על תנאי המכרז לפי סעיף זה, ובין השאר על תנאים בענינים אלה:
(1)
אופן בחירת הזוכה במכרז;
(2)
מספר הזוכים במכרז;
(3)
הזכות להשתתף במכרז, וכן מגבלות וסייגים לענין הזכות כאמור;
(4)
תנאי הכשירות הנדרשים לצורך השתתפות במכרז;
(5)
תקופת תוקפו של הזכיון, לרבות אפשרות הארכת תקופת תוקפו בתקופה נוספת, אחת או יותר;
(6)
תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הזכיון;
(7)
הבעלות בתחנת השידור שלהפעלתה מתבקש הזכיון, במהלך תקופת הזכיון ולאחריה;
(8)
הידע והניסיון המקצועיים הנדרשים ממבקש הזכיון, לרבות הטכנולוגיה שתשמש לצורך הפעלת תחנת השידור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים המופצים באמצעות תחנת השידור;
(9)
ערבויות שעל בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור להמציא לשם קבלת הזכיון ולהבטחת מילוי תנאי הזכיון, והדרכים למימושן.
(ג)
מכרז לפי סעיף זה יפורסם לא יאוחר מיום ט׳ בכסלו התשס״ו (30 בנובמבר 2006).
(ד)
השר יעניק זכיון להפעלת תחנת שידור למי שוועדת המכרזים בחרה בו, ויקבע את תנאי הזכיון בהתאם לתנאי המכרז; השר רשאי, במהלך תקופת הזכיון, לשנות תנאים בזכיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
(ה)
רישיון להפעלת תחנת הזנה לוויינית [תיקון: תשס״ה־3]
לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם תחנת הזנה לוויינית, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת השר לפי הוראות סעיף 4 לחוק התקשורת, ובהתאם לתנאי הרישיון.
הפצת שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין [תיקון: תשס״ה־3, תשע״ד]
(א)
בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יפיץ, אם הורה לו השר לעשות כן ובהתאם להוראות השר, שידורי רדיו של גופים המשדרים לפי דין והמפורטים בפסקאות (1) עד (3), שביקשו זאת, באמצעות אפיקים מאפיקי תחנת השידור כמפורט באותן פסקאות, וזאת באופן מלא, בזמן אמיתי ובלא כל קטיעה או עריכה:
(1)
תאגיד השידור הציבורי – עד 4 אפיקים;
(2)
גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל – עד 2 אפיקים;
(3)
מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) – אפיק אחד, ובלבד שמתקיימים לגבי בעל הזכיון כאמור שניים אלה:
(א)
הוא עומד בכל תנאי זכיונו;
(ב)
הוא בעל רישיון לשידורי רדיו.
(ב)
בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי בעל זכיון להפעלת תחנת שידור, לדרוש מכל אחד מהגופים המשדרים האמורים באותו סעיף קטן תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, לפי התשלום המשולם על ידי בעלי רישיונות אחרים לשידורי רדיו, ובהעדר תשלום כאמור – תשלום בסכום שיורה השר כאמור על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.
הפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו [תיקון: תשס״ה־3]
(א)
העניקה המועצה רישיון לשידורי רדיו, יפיץ בעל זכיון להפעלת תחנת שידור את שידוריו של בעל הרישיון כאמור, באמצעות תחנת השידור שלו; העניק השר מספר זכיונות להפעלת תחנת שידור, יורה השר בדבר בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור אשר יפיץ את שידורי הרדיו של כל בעל רישיון לשידורי רדיו.
(ב)
בעד הפצת שידורי רדיו כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרישיון לשידורי רדיו לבעל הזכיון להפעלת תחנת שידור, תשלום כמפורט להלן:
(1)
נקבע בתנאי המכרז לבחירת בעל הזכיון כאמור לפי הוראות סעיף 72ד(ב), סכום לתשלום בעד הפצת שידורי הרדיו באמצעותו – תשלום בסכום שנקבע כאמור;
(2)
לא נקבע תשלום כאמור בפסקה (1), רשאי בעל הזכיון להפעלת תחנת שידור לדרוש מבעל רישיון לשידורי רדיו תשלום סביר, ובאין הסכמה ביניהם לענין גובה התשלום – תשלום בסכום שיורה השר, לאחר התייעצות עם המועצה, על פי עלות השימוש לפי שיטת חישוב כפי שיורה, בתוספת רווח סביר.
הקמת תחנת שידור על ידי הרשות [תיקון: תשס״ה־3]
על אף הוראות סעיף 72ד, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להורות כי הרשות תתכנן ותקים בעצמה או באמצעות אחר, תחנת שידור להפצת שידורי רדיו של בעל רישיון לשידורי רדיו ותפעיל אותה במשך תקופה שיקבע.
שידורים משותפים של בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים [תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט]
בלי לגרוע מהוראות חוק התחרות הכלכלית, רשאים בעלי זכיון לשידורי רדיו אזוריים להפיק ולשדר שידורים משותפים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה, לרבות לענין זמן השידורים כאמור.
איחוד בעלי זכיונות לשידורי רדיו אזוריים או החזקת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ה־3, תשע״ט]
בלי לגרוע מהוראות חוק התחרות הכלכלית ומהוראות חוק זה למעט הוראות סעיף 72א(א)(4), בהסכמת השר ובאישור המועצה –
(1)
רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים להתאגד עם בעל זכיון אחר לשידורי רדיו אזוריים שאינו בעל זכיון באותו אזור, לתאגיד אחד שיבוא במקומם ויהיה בעל זכיון לשידורי רדיו בכל אזור מאזורי השידור של כל אחד מבעלי הזכיון שהתאחדו;
(2)
רשאי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים או מי שמחזיק באמצעי שליטה בו, לרכוש אמצעי שליטה בבעל זכיון אחר, שאינו בעל זכיון באותו אזור.
הסמכת השרים לשקול קיום פגיעה ומתן פיצוי לבעל זכיון לשידורי רדיו [תיקון: תשס״ה־3]
שוכנעו השר ושר האוצר, לאחר התייעצות במועצה, כי מי שהיה בעל זכיון לשידורי רדיו ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), ייפגע, במהלך תקופת הזכיון שניתנה לו בהתאם להוראות סעיפים 34 או 35(א), בשל שידורי רדיו בשיטה הספרתית מכוח רישיון לשידורי רדיו ובשל מתן זכיון להפעלת תחנת שידור, וכי יש לפצותו בשל כך, רשאים הם לקבוע את הפיצוי המתאים בנסיבות הענין, ובכלל זה הארכת זכיון של בעל הזכיון לשידורי הרדיו האמור; קביעה בדבר הארכת זכיון, לרבות תקופת ההארכה, טעונה אישור המועצה וועדת הכלכלה של הכנסת.
דחיית מועדים [תיקון: תשס״ה־3]
על אף הוראות סעיפים 72(א3), 72ב(ב) ו־72ד(ג), רשאי השר, באישור הוועדה, לדחות, בצו, את המועדים הקבועים בסעיפים האמורים, לתקופה שלא תעלה על שנה, אם נוכח כי דחייה כאמור נדרשת בשל שיקולים של טובת הציבור או הבטחת התחרות בתחום שידורי הרדיו.
מימון התחנות [תיקון: תשס״ה־3]
(א)
בעל זכיון לשידורי רדיו יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור ואת האולפן על חשבונו.
(ב)
בעל זכיון להפעלת תחנת שידור יקים, יקיים ויפעיל את תחנת השידור על חשבונו.
(ג)
בעל רישיון לשידורי רדיו יקים, יקיים ויפעיל את האולפן על חשבונו.
מימון שידוריו של בעל רישיון לשידורי רדיו [תיקון: תשס״ה־3]
בעל רישיון לשידורי רדיו רשאי לממן את שידוריו באמצעות תשלומים שיגבה ממנוייו, באמצעות תשדירי פרסומת שיכלול במסגרת שידוריו תמורת תשלום בשיעור שיקבע, או באמצעות שניהם.
קיום השידורים באזור [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
בעל זכיון לשידורי רדיו יפעיל את תחנת השידור ויקיים את שידורי הרדיו וכל פעילות אחרת הכרוכה בכך, באתר שיהיה ממוקם בתוך תחום האזור שנקבע לשידוריו.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), נדרשה, בשל גורמים שאינם בשליטתו של בעל הזיכיון, לרבות גורמים טכנולוגיים, הקמתה של תחנת שידור (בסעיף זה – התחנה) מחוץ לתחום האזור שנקבע לשידוריו של בעל זיכיון, רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה, ובהתחשב, בין השאר, בתנאי התפשטות הגלים, לאשר הקמתה של תחנה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
ניתנה לבעל הזיכיון לשידורי רדיו שבאזור זיכיונו מוצע להקים את התחנה (בסעיף זה – בעל הזיכיון האחר) הזדמנות להשמיע את טענותיו;
(2)
השר נוכח כי אין בהקמת התחנה כדי לפגוע בקליטת שידוריו של בעל הזיכיון האחר;
(3)
מטרתה של התחנה היא לשרת את אזור הזיכיון של בעל הזיכיון בלבד;
(4)
מיקומה של התחנה אינו עולה על 15 קילומטרים מקצה גבול תחום אזור הזיכיון האמור בפסקה (3), או במרחק גדול מזה, אם נוכח השר כי לא ניתן לאתר מיקום לתחנה במרחק האמור.
סימן ב׳: השידורים
נושאי שידור יחודיים לאזור
בעל זכיון לשידורי רדיו יתן בשידוריו ביטוי נאות לנושאים יחודיים לתושבי האזור ולצרכיהם המיוחדים.
שידורי חדשות [תיקון: תשס״ה־3]
בעל זכיון לשידורי רדיו ובעל רישיון לשידורי רדיו –
(1)
יעבירו שידורי חדשות המשודרים לציבור בישראל לפי כל דין, אם תורה להם המועצה ובאופן שתורה;
(2)
רשאים להפיק ולשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם לכללים שתקבע המועצה; המועצה רשאית להתנות שידורים כאמור בהקמת תאגיד נפרד, לשם הפקתם בהתאם לכללים שתקבע, ובלבד שיובטח המשך שידור שידורי חדשות ותכניות בעניני היום הנוגעים לכל אחד מהאזורים של בעלי הזכיון לשידורי רדיו.
אישור שידורי חדשות משותפים [תיקון: תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ה־3]
(א)
(בוטל).
(ב)
(1)
ביקשו בעלי זכיונות לשידורי רדיו או בעלי רישיונות לשידורי רדיו, כולם או חלקם, להתאגד לשם הפקת חדשות ותכניות בעניני היום, יחולו על ההתאגדות לפי סעיף קטן זה הוראות סימן ד׳ לפרק ד׳, בשינויים שתקבע המועצה בכללים, באישור הועדה.
(2)
המועצה רשאית להעניק להתאגדות כאמור בפסקה (1) זכיון להפקת שידורי חדשות ותכניות בעניני היום כאמור בפסקה (1), ולהעברתם לשידור באמצעות בעלי זכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו, הכל בהתאם לכללים שתקבע.
(3)
המועצה תתיר לבעל זכיון לשידורי רדיו או לבעל רישיון לשידורי רדיו, שהתאגד בהתאגדות שקיבלה זכיון בהתאם לפסקה (2), לשדר את השידורים המופקים על ידי ההתאגדות.
(4)
בעל זכיון לשידורי רדיו או בעל רישיון לשידורי רדיו, שאינו מאוגד בהתאגדות שקיבלה זכיון לפי פסקה (2), יהיה רשאי לשדר חדשות ותכניות בעניני היום שהפיקה ההתאגדות אם התקשר לשם כך עם ההתאגדות תמורת תשלום שיוסכם בין הצדדים; המועצה רשאית לקבוע כללים לענין פסקה זו.
(5)
כללים לענין סעיף קטן זה ייקבעו, בין היתר, בשים לב למספר בעלי הזכיונות לשידורי רדיו או בעלי הרישיונות לשידורי רדיו המאוגדים בהתאם להוראות סעיף זה ובהתאם למהותה המיוחדת של התאגדות כאמור.
(ב1)
המועצה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע כללים לענין הפקה ושידור משותפים של חדשות על ידי מספר בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו, אף שלא בדרך האמורה בסעיף קטן (ב), וכן רשאית היא לקבוע, באישור הועדה, כללים כאמור בנוגע לתכניות בעניני היום, ובלבד שהפקה ושידור משותפים של תכניות בעניני היום לא יהיו על ידי בעלי זיכיון לשידורי רדיו או בעלי רישיון לשידורי רדיו הפועלים באותו אזור.
(ג)
על אף הוראות סעיף 76, רשאית המועצה להתיר לבעל זכיון לשידורי רדיו או לבעל רישיון לשידורי רדיו המשדר חדשות ותכניות בעניני היום, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(3) או (4), שלא להעביר שידורי חדשות לפי סעיף 76(1).
(ד)
המועצה רשאית לקבוע כללים לביצוע סעיף זה, לרבות כללים בדבר שידורי תשדירי פרסומת, איסור שידור של תשדירי פרסומת, דרכי מימון השידורים, ולגבי בעל זכיון לשידורי רדיו אזוריים – גם בדבר מתן ביטוי נאות לנושאים הקשורים לאזור ולתושביו.
פורסמו כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תכניות רדיו בידי בעל זיכיון), התשנ״ט–1999 (ק״ת תשנ״ט, 1095).
[תיקון: תשס״ב־2]
סימן ג׳: ועדות אזוריות לשידורי רדיו (בוטל)
[תיקון: תשס״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב־2]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב־2]
(בוטל).
פרק ו׳: פרסומת
תשדירי פרסומת [תיקון: תשע״א]
(א)
מורשה לשידורים רשאי לכלול במסגרת שידוריו, תשדירי פרסומת תמורת תשלום בשיעור שהוא יקבע.
(ב)
המועצה רשאית לקבוע כללים בדבר חובת מורשה לשידורים לקבוע לוח מחירים לתשדירי פרסומת, פרטים שיכלול הלוח ואופן הבאתו לידיעת הציבור.
הפרדת תשדיר פרסומת
(א)
תשדיר פרסומת בשידורי טלויזיה ישודר בתחילתה של תכנית או בסופה, ובנפרד ממנה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שישודר תשדיר פרסומת גם באתנחתאות שבמהלכה של תכנית, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
איסור פרסומת במישדרים [תיקון: תשע״א, תשע״ח, תשע״ח־2]
(א)
מורשה לשידורים לא יכלול במישדריו דבר שהוא בגדר פרסומת, גלויה או מוסווית ובכלל זה תוכן פרסומי ושאינו תשדיר פרסומת ואשר קיבל עבור שידורו תמורה כספית.
(ב)
מורשה לשידורים לא יקבל תמורה אחרת בגין שידור כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מורשה לשידורים רשאי לשלב במישדריו תוכן פרסומי במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים; ואולם, מורשה לשידורים לא ישלב תוכן פרסומי בשידורי חדשות, בתכניות בענייני היום, בתכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה, ובתכניות ילדים; המועצה רשאית לקבוע סוגי תכניות נוספים שבהם מורשה לשידורים לא יהיה רשאי לשלב תוכן פרסומי.
(2)
בכללים כאמור בפסקה (1) תקבע המועצה בין השאר הוראות לעניין חובת סימון ודרכים ליידוע הצופים על שילוב תוכן פרסומי בתכנית ועל זהות המממן תוכן כאמור בתכנית, וכן רשאית היא לקבוע בכללים איסור או הגבלה לעניין מוצרים מזיקים, כפי שתקבע.
איסור העדפת מפרסם [תיקון: תשע״א]
בקבלת תשדירי פרסומת לשידור, לא יתן מורשה לשידורים עדיפות לתשדיר הפרסומת רק בשל כך שאותו תשדיר הופק בידי המורשה לשידורים או מי מטעמו.
היקף תשדירי פרסומת [תיקון: תשע״א, תשע״ז־2]
(א)
זמן שידור מרבי לתשדירי פרסומת שרשאי מורשה לשידורים להקצות בכל שעת שידור, לא יעלה על –
(1)
שש דקות – בשידורי טלויזיה;
(2)
תשע דקות – בשידורי רדיו.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), המועצה רשאית להתיר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה או לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור ביממה של תשדירי פרסומת לא יעלה על 10% מזמן השידורים העומד לרשות בעל הרישיון או בעל הזיכיון.
(2)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), בעל זיכיון לשידורי רדיו רשאי לשנות את ההקצאה של זמן שידור תשדירי פרסומת, ובלבד שזמן השידור המצטבר בחודש של תשדירי פרסומת לא יעלה על זמן השידור המרבי של תשדירי פרסומת שהוא רשאי להקצות באותו חודש לפי אותו סעיף קטן.
(ג)
לענין סעיף זה, זמן השידורים ביממה בשידורי טלויזיה כולל את זמן שידור החדשות.
הגבלת מכירת זמן שידור [תיקון: תשנ״ב, תשס״ב־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח־2]
(א)
על אף האמור בסעיף 85, מורשה לשידורים לא ימכור ולא יקצה יותר מעשרה אחוזים מזמן שידור תשדירי הפרסומת שלו לאדם אחד, במישרין או בעקיפין; ואולם לא יראו בשיווק משותף של זמן שידור של תשדירי פרסומת, הנעשה על ידי תאגיד, או על ידי גוף אחר, הפועל מטעם בעלי זיכיון לשידורי רדיו לצורך השיווק המשותף בלבד, משום מכירה או הקצאה לאדם אחד, אם השיווק האמור נעשה בהתאם לכללים שקבעה המועצה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיבטיחו את קיום התחרות; לעניין זה, ”זמן שידור תשדירי פרסומת“, של מורשה לשידורים – משך הזמן שבו מורשה לשידורים משדר תשדירי פרסומת.
(ב)
המועצה רשאית, לבקשת מורשה לשידורים, להתיר לו למכור לאדם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת בשיעור גבוה יותר מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי המורשה לשידורים לא יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת המותר לו.
(ב1)
מורשה לשידורים לא יתקשר עם אדם אחד, במישרין או בעקיפין, לשם שידור תוכן פרסומי, בסכום העולה על 10 אחוזים מהכנסותיו בשנה ממכירה של שידור תוכן פרסומי.
(ג)
על הפרת הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 49.
תשדירי פרסומת אסורים [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת –
(1)
בנושאים האסורים לשידור לפי סעיף 46(א);
(2)
מטעם גוף או ארגון שמטרותיו, כולן או מקצתן, קשורות בנושאים כאמור בפסקה (1) או בסכסוכי עבודה.
עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים [תיקון: תשס״ח־2, תשע״א]
מורשה לשידורים לא ישדר תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בשידורי הרדיו או בשידורי הטלוויזיה, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כל אחד מאלה:
(1)
תשדיר המודיע על לוח שידורים או על שידור אחד או יותר שישודרו בעתיד, בין מיד לאחר שידורו ובין מאוחר יותר באותו יום או במועד אחר, בשידורי המורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם בשידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ;
(2)
תשדיר שנועד לקדם את שידורי מורשה לשידורים, ולעניין בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה – גם שידורי בעל זיכיון אחר באותו ערוץ.
הגבלת תשדירי פרסומת
לפי בקשת הממשלה, רשאית המועצה, מטעמים של חשש לפגיעה של ממש בכלכלת המדינה או מטעמים של טובת הציבור, לאסור או להגביל תשדירי פרסומת למוצרים, לשירותים, או לסוגים מסויימים מהם, לתקופה ובתנאים שתקבע בכללים.
כללים לתשדירי פרסומת
המועצה תקבע כללים בכל הקשור לשידורם של תשדירי פרסומת, בין היתר, בנושאים אלה:
(1)
מתכונת של תשדירי פרסומת ודרך הצגתם;
(2)
נושאי פרסום האסורים לשידור כתשדירי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסויימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור;
(3)
עיתויים של תשדירי הפרסומת במסגרת השידורים, משך הזמן המרבי לכל תשדיר כאמור, ומרווח הזמן בין תשדירי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את תשדירי הפרסומת במרוכז;
(4)
סוגי התכניות שניתן להפסיק את מהלך שידורן לצורך תשדיר פרסומת;
(5)
סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת מוסווית או בלתי מודעת;
(6)
סייגים בדבר השתתפותם של בעלי משרות ברשות בתשדירי פרסומת;
(7)
סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
(8)
סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
(9)
סייגים בדבר השתתפות ילדים בתשדירי פרסומת;
(10)
סייגים בדבר תשדיר פרסומת שלא מהפקה מקומית כמשמעותה בסעיף 58 בשינויים המחוייבים;
(11)
סייגים בדבר שימוש לרעה בגוף האדם.
אישור מוקדם [תיקון: תשע״א]
הרשות רשאית להורות למורשה לשידורים להגיש לאישורה המוקדם העתקי תמלילים וסרטים של תשדירי פרסומת, כולם או מקצתם, ורשאית היא שלא לאשר שידור תשדיר פרסומת או להתנות את אישורה לשידור כאמור בתנאים, הכל בהתאם לכללים שקבעה לפי חוק זה.
פורסמו כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אישור מוקדם של תשדירי פרסומת), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 650).
פרק ז׳: עבירות
קיום שידורים ותחנות שידור ללא זכיון או רישיון [תיקון: ק״ת תשנ״ג, ק״ת תשנ״ו, תשס״ה־3, ק״ת תש״ע]
(א)
העובר על הוראות סעיף 32(א), דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 4,782,000 שקלים חדשים.
(ב)
ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם עבר על הוראות המנויות בסעיף 32(א) בלא שקיבל לכך זכיון או רישיון לפי חוק זה, יצווה על תפיסתם של המכשירים והציוד שבהם, או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
(ג)
הוראות סעיף קטן (ב) באות להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
פרסום בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ה־3]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או מחצית הקנס האמור בסעיף 90(א):
(1)
מספק תשדיר פרסומת, לשידור בתחנת שידור שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון לשידורי רדיו והיא טעונה זיכיון או רישיון לשידורי רדיו לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – תחנה שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון לשידורי רדיו);
(2)
נותן תמורה בעד שידור תשדיר פרסומת בתחנה שלא ניתן בשלה זיכיון או רישיון לשידורי רדיו.
(ב)
לענין סעיף זה, חזקה היא כי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, סיפק את התשדיר או נתן תמורה בעד שידורו, אלא אם כן הוכח אחרת.
פגיעה בתחנת שידור ובשידורים [תיקון: תשע״א]
העושה אחת מאלה במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים:
(1)
משחית תחנת שידור של הרשות או של מורשה לשידורים, גורם לה נזק ממשי או מסלק אותה ממקומה;
(2)
מונע, מפריע או מעכב ביצוע שידורים בכל דרך שהיא.
הפרעה לרשות או למורשה לשידורים [תיקון: תשע״א]
המפריע לרשות, למורשה לשידורים או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בבדיקתה או בתיקונה של תחנת שידור, הנעשית כדין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל יום שבו היא נמשכת.
הפרת חובת סודיות
(א)
קבעה המועצה או ועדה מוועדותיה, לפי הענין, שישיבה מסויימת תהיה סגורה, לא יגלה מי שנמנה ברשימה המפורטת בסעיף קטן (ב) (להלן – חייב סודיות), כל פרט מדיוניה או מדיוני ועדה מוועדותיה, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש מאת יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה, לפי הענין.
(ב)
ואלה חייבי הסודיות:
(1)
חבר המועצה;
(2)
חבר ועדה מייעצת לפי סעיף 18(א)(2);
(3)
המנהל;
(4)
עובד הרשות;
(5)
מנהל חברת החדשות;
(6)
כל אדם אחר המשתתף בישיבה, שנקבע שתהיה סגורה.
(ג)
חייבי סודיות לא יגלו פרט כלשהו אודות מכרזים, וכל חומר שהוגש בהקשר למכרזים ולתכנם, כל עוד לא קבעה הרשות זוכה במכרז.
(ד)
העובר על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג), דינו – מאסר שנה.
(ה)
אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע גילוי לפי דרישתו של בית משפט או של מי שמוסמך לערוך חקירה על ביצוע עבירות.
הפרת חובת גילוי
חבר המועצה העובר על הוראות סעיף 14, דינו – מאסר שנה.
עבירות של מורשה לשידורים [תיקון: תשע״א, תשע״ח]
(א)
מורשה לשידורים שקיים, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו, שידורים בנושאים האסורים לשידור לפי סעיף 46(א), דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
מורשה לשידורים או נציגו שפעל בניגוד להוראות סעיף 108(ג), דינו – מאסר שנה.
(ג)
בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שפעל בניגוד להוראות סעיף 71ז(א), דינו – קנס בסך מיליון שקלים חדשים.
תנאים בזכיון או ברישיון שהפרתם עבירה [תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
מורשה לשידורים או בעל זכיון להפעלת תחנת שידור שהפר, בין בעצמו ובין על ידי אחר, תנאים בזכיון לשידורים, ברישיון לשידורים או בזכיון להפעלת תחנת שידור שהשר קבע בתקנות כי הפרתם היא עבירה, דינו – קנס בשיעור שנקבע בתקנות כאמור, ובלבד שהקנס לא יעלה על כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
קנס שהוטל לפי סעיף קטן (א) על מורשה לשידורים או על בעל זיכיון להפעלת תחנת שידור ישולם לרשות, ורשאית הרשות לקזזו מכל סכום שהיא חבה למורשה לשידורים או לבעל הזכיון או לגבותו מהמורשה לשידורים או מבעל הזכיון בדרך של תובענה אזרחית.
צו הפסקה
נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה לכאורה לפי סעיפים 90, 91, או 92, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה, ותקפו של צו כאמור יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.
עבירה בידי תאגיד
נעברה עבירה לפי פרק זה בידי תאגיד, ייאשם בעבירה גם כל נושא משרה בו אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים למניעתה; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו בפקודת החברות.
פרק ח׳: כספים
[תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״א, תשע״ב־2]
סימן א׳: דמי זכיון, דמי רישיון, תמלוגים, מילוות ותקציב הרשות
דמי זכיון או דמי רישיון [תיקון: תש״ס, תשס״ה־3, תשס״ו־2, תשע״א]
(א)
מורשה לשידורים ישלם לרשות דמי זכיון או דמי רישיון שנתיים לפי העניין, בשיעור שיקבע השר בתקנות, ויכול שייקבעו בתקנות שיעורים שונים לפי היקף הזכיונות או הרישיונות וסוגיהם. דמי הזיכיון או דמי הרישיון לפי סעיף זה הם נוסף על דמי הזיכיון או דמי הרישיון החד־פעמיים ששילם המורשה לשידורים, אם הוצעו במכרז.
(ב)
הוצעו במכרז דמי זיכיון או דמי רישיון חד־פעמיים, תעביר הרשות את דמי הרישיון או דמי הזיכיון כאמור ששילם המורשה לשידורים, לאוצר המדינה.
תמלוגים [תיקון: תשנ״ח, תשס״ו־2, תשס״ח, תשע״א]
(א)
מורשה לשידורים ישלם לאוצר המדינה תמלוגים על הכנסותיו מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בחוק זה.
(ב)
השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע בתקנות, מעת לעת, את שיעור התמלוגים מהכנסות כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
תחילתו של שיעור תמלוגים ששונה יהיה ששה חדשים מיום פרסומו ברשומות.
(ד)
הרשות תמסור לשר האוצר את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכומי התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף זה וכן לצורך חישוב תשלומים שקוזזו מתוך התמלוגים לפי סעיף 53.
(ה)
מי שהגיע אליו מידע לפי סעיף קטן (ד), לא ימסור אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לצורך חישוב סכומי התמלוגים כאמור באותו סעיף קטן או לשם ביצוע הוראות לפי כל דין או לפי צו של בית משפט.
[תיקון: תשס״ח, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4]
(בוטל).
השימוש בדמי הזיכיון ובדמי הרישיון [תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2]
דמי הזיכיון ודמי הרישיון שישולמו לרשות ישמשו לה לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, לרבות התפעול השוטף של חברת החדשות כאמור בסעיף 70(ב).
מועדים [תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־3, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ב־2]
שימוש בסכומים מתוך התמלוגים – הוראות מיוחדות [תיקון: תשנ״ח, תש״ע־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 101, רשאית הרשות לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, להשתמש בסכומים מתוך התמלוגים המועברים לאוצר המדינה, כלהלן:
(1)
בשנת 1998 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים;
(2)
בשנת הכספים 1999 – בסכום שלא יעלה על 16 מיליון שקלים חדשים, ובתוספת סכום ההוצאות הכרוכות בהפעלת תחנות שידור ראשיות שייתוספו בשנה זו ובתשלום אגרות תדרים עבורן, כפי שתקבע ועדת הכספים של הכנסת.
(ב)
על אף הוראות סעיף 101, רשאית הרשות לדחות, עד יום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) (בסעיף קטן זה – מועד הדחייה), העברת תמלוגים לאוצר המדינה בשל שנות הכספים 2008 עד 2011, בסכום כולל שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים, לצורך שימוש בסכום האמור לשם כיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידיה, ובלבד שלפני הדחייה כאמור אישר שר האוצר לפי סעיף 22 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, את הצעת תקציב הרשות לשנת הכספים שבשלה מבוקשת הדחייה; סכומי התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף קטן זה יועברו לאוצר המדינה עד מועד הדחייה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, מהמועד שבו היה על הרשות להעביר את התמלוגים לאוצר המדינה ועד למועד העברתם בפועל.
הסדר חובות דמי זיכיון ותמלוגים – הוראות מיוחדות [תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”בעל זיכיון“ – בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה;
”ההפרש הצפוי“ – ההפרש שבין שני אלה:
(1)
סכום השווה לסך החובות בשל דמי זיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי סימן זה לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 32, בהפחתת חובותיהם בשל דמי זיכיון שהם חובות שאינם ניתנים לפריסה, חובות כאמור בסעיף קטן (ד) או חובות שקוזזו לפי סעיף 102א2(ב) ו־(ד);
(2)
סכום השווה לסך ההוצאות שהרשות צפויה להוציא עד למועד התשלום הדחוי בתוספת סך התמלוגים שהעברתם לאוצר המדינה נדחתה לפי סעיף 102א(ב);
”החוב הכולל“ – חוב בשל דמי זיכיון או בשל תמלוגים, שהיה חייב בעל זיכיון לשלם לפי סימן זה לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 32;
”חוב שאינו ניתן לפריסה“ – סך החובות של בעל הזיכיון כמפורט להלן, לרבות הפרשי הצמדה וריבית:
(1)
חוב בשל דמי זיכיון בעד תקציב התפעול השוטף של חברת החדשות כפי שנקבע לפי סעיפים 70(ב) ו־99, שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי סימן זה עד יום י׳ באב התשס״ט (31 ביולי 2009);
(2)
חוב בשל דמי זיכיון שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי סימן זה מיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) עד יום תחילתו של תיקון מס׳ 32;
(3)
חוב בשל תמלוגים שהיה חייב בעל הזיכיון לשלם לפי סימן זה המחושבים בעבור הכנסותיו מחודש אוגוסט 2009 עד חודש דצמבר 2009;
(4)
לגבי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי – חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים שהיה חייב לשלם לפי הוראות סימן זה לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 32, בסכום של 10 מיליון שקלים חדשים;
”יתרת החוב הכולל“ – סכום ההפרש שבין החוב הכולל לבין החוב שאינו ניתן לפריסה;
”מועד התשלום הדחוי“ – ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011);
”רווח“ – רווח שנרשם בדוח כספי שנתי מבוקר של בעל הזיכיון, ולגבי שנת כספים שטרם הוגש לגביה דוח כאמור – רווח שהוצג בדוח אחר בשל אותה שנת כספים, כולה או חלקה, שאושר בידי רואה חשבון והוגש למנהל;
”ריבית איחורים“ – ריבית בשל איחור בהעברת כספים במערכת הבנקאית, כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי במשרד האוצר, כשיעורה מזמן לזמן.
(ב)
בעל זיכיון שיש לו חוב כולל, ישלמו עד יום תחילתו של תיקון מס׳ 32.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), בעל זיכיון ששילם את החוב שאינו ניתן לפריסה ביום תחילתו של תיקון מס׳ 32, רשאי לשלם את יתרת החוב הכולל בהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי בחירתו, ובלבד שהודיע למנהל על בחירתו כאמור עד יום ט׳ בשבט התש״ע (24 בינואר 2010):
(1)
חוב בשל דמי זיכיון בסכום שאינו עולה על סכום שקבעו לגביו השר ושר האוצר – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד מועד התשלום הדחוי, ובלבד שהסכום הכולל שיקבעו השרים לפי פסקה זו לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש הצפוי, והכל בכפוף להוראות אלה:
(א)
החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של תיקון מס׳ 32;
(ב)
החוב האמור יישא הפרשי הצמדה למדד מיום תחילתו של תיקון מס׳ 32 עד למועד התשלום בפועל או עד למועד התשלום הדחוי, לפי המוקדם;
(ג)
לא שולם החוב האמור עד למועד התשלום הדחוי, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל;
(2)
חוב בשל דמי זיכיון ובשל תמלוגים, בסכום שאינו עולה על 39 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או על 19.5 מיליון שקלים חדשים לבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ 2, למעט בשל שנים שבהן היה לבעל הזיכיון רווח – רשאי בעל הזיכיון לשלמו עד למועד התשלום הדחוי, בתשלומים ובמועדים כפי שיורה המנהל, ובלבד שלא יורה על מועד הקודם ליום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והכל בכפוף להוראות אלה:
(א)
החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד היום הקודם ליום תחילתו של תיקון מס׳ 32;
(ב)
החוב האמור יישא ריבית איחורים מיום תחילתו של תיקון מס׳ 32 עד למועד תשלומו בפועל;
(ג)
השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים על ההגבלות לפי סעיף 71ג, שיחולו על בעל הזיכיון כל עוד לא שילם את החוב האמור.
(ד)
עלתה יתרת החוב הכולל על סכום החובות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו־(2), ישלם בעל הזיכיון את ההפרש ביניהם, בתוך 14 ימים מיום שהמנהל הודיע לו על כך, בכפוף להוראות אלה:
(1)
החוב האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלומו ועד למועד התשלום בפועל או עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, לפי המוקדם;
(2)
לא שולם החוב האמור עד תום 14 ימים מיום הודעת המנהל, תיווסף עליו ריבית פיגורים מהמועד האמור ועד למועד תשלומו בפועל.
(ה)
בעל זיכיון ימסור למנהל, באופן ובמועד שיורה המנהל, את הנתונים הדרושים לצורך חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון; המנהל ימסור לשר האוצר את הנתונים שנמסרו לו כאמור ואת חישוב סכום החוב הכולל של בעל הזיכיון.
(ו)
הגיש בעל זיכיון למנהל דוח כספי שנתי מבוקר לגבי שנת כספים שבשלה נדחה חוב לפי סעיף קטן (ג)(2), ונרשם בדוח האמור רווח, ישלם בעל הזיכיון את החוב שנדחה כאמור בשל אותה שנה, בתוך 30 ימים מיום הגשת הדוח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).
(ז)
הפר בעל זיכיון שמועד תשלום חובו נדחה לפי סעיף קטן (ג)(2), תנאי מהתנאים לפי סעיף 71ג או לפי סעיף קטן (ג)(2)(ג), או לא שילם תשלום במועד שהורה המנהל לפי סעיף קטן (ג)(2) (בסעיף קטן זה – המועד לתשלום), או פקע או בוטל זיכיונו, ישלם בתוך 30 ימים מיום שהתגלתה ההפרה, מהמועד לתשלום או מהמועד שבו פקע או בוטל זיכיונו, לפי העניין, את יתרת חובו הנדחה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, וריבית איחורים, בשל התקופות כאמור בסעיף קטן (ג)(2)(א) ו־(ב).
החזר בעד השנים 2003 עד 2012 [תיקון: תש״ע־2, תשע״א־2, תשע״ג, תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”ההפרש בפועל“ – שבין שני אלה:
(1)
סכום השווה לסך דמי הזיכיון ששילמו בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לפי סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2) בתוספת דמי הזיכיון ששילמו כל בעלי הזיכיונות בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי סעיף 99 ודמי ההפצה ששולמו לרשות לפי הוראות סעיף 100א בעבור שנים אלה, ובתוספת הסכומים שהופחתו לפי סעיף 102א3;
(2)
סכום השווה לסך ההוצאות שהוציאה הרשות בעד השנים האמורות בפסקה (1) בתוספת סך התמלוגים שהועברו לאוצר המדינה לפי סעיף 102א(ב);
”ההפרש הצפוי“ – כהגדרתו בסעיף 102א1(א);
”החלק היחסי“ – היחס שבין דמי הזיכיון שהיה חייב בעל זיכיון לשלם בשל שנת כספים לפי סימן זה לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 32 לבין סך דמי הזיכיון שהיו חייבים בעלי הזיכיונות לשלם לפי סימן זה לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 32 בשל אותה שנה, כשהוא מוכפל בהפרש הצפוי בשל אותה שנת כספים.
(ב)
הרשות תעביר למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2006 עד 2009, סכום שיקבעו השר ושר האוצר, במועדים שיקבעו, בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון.
(ג)
נוצר הפרש בפועל, תעביר הרשות למי שהיה בעל זיכיון באחת או יותר משנות הכספים 2003 עד 2006, ו־2010 עד 2012, סכום שעליו תורה, באישור השר ושר האוצר, ובמועדים שעליהם תורה בעד השנים כאמור שבהן היה בעל זיכיון, ובלבד שהסכום הכולל שעליו תורה הרשות לפי סעיף קטן זה לכל בעלי הזיכיון לא יעלה על סכום ההפרש בפועל, ויתקיים האמור בסעיף קטן (ה).
(ד)
העברת הסכומים מהרשות לבעל זיכיון לפי סעיף זה תהיה בדרך של קיזוז חובות של בעל הזיכיון לרשות; לא היה לבעל הזיכיון, במועד העברת הסכום, חוב כאמור, או שסכום החוב נמוך מהסכום שיש להעבירו, יועברו הסכום או יתרתו שלא קוזזה, לפי העניין, באופן שיקבעו השר ושר האוצר.
(ה)
סכומים כאמור בסעיף קטן (ג), בסכום שלא יעלה על החלק היחסי, יועברו תחילה למי שהיה בעל זיכיון בשנת כספים שבשלה מחולק הסכום וביום תחילתו של תיקון מס׳ 32 אין לו חוב בשל דמי זיכיון ותמלוגים.
(ו)
(בוטל).
הפחתת סכומים [תיקון: תשע״ג]
(א)
הרשות רשאית לאשר לבעל זיכיון ששילם את יתרת החוב הכולל כהגדרתו בסעיף 102א1, להפחית מהסכומים שעליו לשלם לרשות לפי סעיפים 99 ו־100א עד יום תחילתו של תיקון מס׳ 37, את חלקו היחסי בהפרש בפועל, בסכום ובתנאים שתורה.
(ב)
הופחתו הסכומים שעל בעל זיכיון לשלם לרשות לפי סעיפים 99 ו־100א לפי הוראות סעיף קטן (א), ינוכה סכום ההפחתה כאמור מהסכום שיועבר לבעל זיכיון לפי סעיף 102א2(ג).
(ג)
בסעיף זה, ”ההפרש בפועל“ – כהגדרתו בסעיף 102א2(א) בשינוי זה: פסקה (1) להגדרה האמורה תיקרא כך: ”(1) סכום השווה לסך דמי הזיכיון שעל בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה לשלם לפי סעיף 102א1(ג)(1) ו־(2) בתוספת דמי הזיכיון שעל כל בעלי הזיכיונות לשלם בעבור שנות הכספים 2010 עד 2012, וכן תשלום בעד הפצת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי סעיף 99 ודמי ההפצה שיש לשלם לרשות לפי הוראות סעיף 100א בעבור שנים אלה.“.
החלת פקודת המסים (גביה) [תיקון: תשס״ה־3, תשס״ח, תשע״ב־2]
על דמי הזכיון, דמי הרישיון והתמלוגים לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה; לעניין זה, ”דמי זיכיון“, ”דמי רישיון“ או ”תמלוגים“ – דמי זיכיון, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.
מילוות
הרשות רשאית, בכפוף לאמור בכל חוק, לקבל מילוות לשם מימון ביניים של תחילת פעולותיה ומילוות שאינם למטרת מימון ביניים כאמור – באישור שר האוצר.
פרסום תקציב הרשות [תיקון: תשע״א]
תקציב הרשות יפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
[תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
סימן ב׳: מענק פיצויים
זכאות למענק [תיקון: תש״ס, תשס״ב־3, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
בסימן זה –
”עתון יומי“ – תאגיד המוציא לאור עתון יומי בישראל והחבר באיגוד העיתונים היומיים בישראל;
”בית קולנוע“ – עסק של עינוג ציבורי כמשמעותו בחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, המחזיק ברשיון כדין שעיסוקו הצגות קולנוע.
(ב)
הרשות תשלם מענק שנתי (להלן – מענק), לעתון יומי ולבית קולנוע שהכנסותיהם מפרסומת קטנו בשל שידורי פרסומת בטלויזיה בערוץ 2 (להלן – זכאים).
(ג)
שופט או אדם אחר שימנה נשיא בית המשפט העליון, יקבע מיהו העתון היומי ובית הקולנוע הזכאי בכל שנה, את התקופה בה ישולם המענק ואת החלוקה של המענק בין הזכאים ובלבד שתקופת המענק לא תעלה על תקופה שלאחר תום תקפו של סימן זה.
(ד)
עתון יומי או בעל בית קולנוע שהוא בעל זכיון לשידורי טלויזיה או בעל זכיון לשידורים לפי פרק ב׳1 לחוק התקשורת או בעל ענין בתאגיד כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, לא יהא זכאי למענק.
תשלום המענק [תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
המענק ישולם מתוך יתרת התמלוגים שתיוותר לרשות לאחר כיסוי הוצאותיה.
(ג)
(ספרור שגוי במקור) המועצה תקבע אחת לשנה, את סכום המענק.
תחולה [תיקון: תש״ס, תשע״א־2, תשע״ו]
תחולתו של סימן זה, עד תום שלוש שנים מיום תחילת השידורים בידי בעלי הזכיון הראשונים בערוץ 2.
פרק ט׳: שונות
סימן א׳: זכויות, חסינויות וסמכויות מיוחדות
חסינויות הרשות [תיקון: תשע״א]
(א)
על אף האמור בכל דין, לא תישא הרשות באחריות על הפרתה של זכות קנין רוחני כלשהי, לרבות זכות יוצרים, בידי מורשה לשידורים או שלוחו.
(ב)
על אף האמור בחוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965, לא תישא הרשות באחריות על הפרת הוראותיו של החוק האמור בידי מורשה לשידורים או בידי שלוחו, זולת אם אישרה הרשות מראש את התכנית שבה הופרו הוראות החוק האמור.
סמכות כניסה ועיון [תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
לצורך פיקוח על ביצוען של הוראות חוק זה, התקנות והכללים שלפיו ותנאי הזיכיון לשידורים או תנאי הרישיון לשידורים, רשאי נציג שהרשות הסמיכה אותו לכך (בסעיף זה – הנציג) להיכנס לכל מיתקן, משרד, אולפן או תחנת שידור המשמשים מורשה לשידורים לצרכי הפעלת שידורים או ניהולם, לפי הענין.
(ב)
הנציג רשאי לעיין ולבדוק כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה ולהעתיקם בכל דרך שתיראה לו, ובלבד שהעתקה כאמור תהא מותרת לצרכי פיקוח ובקרה בלבד.
(ג)
המורשה לשידורים או נציגו לענין זה, חייב לאפשר לנציג לקיים את הוראותיו של סעיף זה, להמציא לנציג ולהציג לפניו כל מסמך, רשימה, ספר חשבונות, פנקס, מאגר מידע ממוחשב או הקלטה שנדרש להמציאם או להציגם וכן למסור לו מידע שברשותו או שבשליטתו, הדרוש לנציג לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א).
התליית סמכויות וזכיונות בשעת חירום [תיקון: תשס״ה־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
הממשלה רשאית, בשל תנאי חירום המחייבים הפקעת תדרי רדיו לצרכים צבאיים, להחליט על התלייה או הגבלה של סמכויות הרשות ושל זיכיונות לשידורים או רישיונות לשידורים, לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים; הממשלה רשאית, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, להאריך תקפה של החלטה כאמור לתקופה שתקבע.
(ב)
הרשות או מורשה לשידורים לא יהיו זכאים לפיצוי מהממשלה בעד נזק ישיר או עקיף שנגרם להם עקב הכרזה כאמור בסעיף קטן (א), אולם מורשה לשידורים יהא זכאי להחזרת הוצאות קבועות שהוציא לצורך התפעול השוטף של התחנה בתקופה בה היתה ההחלטה בתוקף; בסעיף זה, ”הוצאות קבועות“ – יציאות והוצאות שמכיר בהן פקיד השומה כהוצאה לשם ייצור הכנסה.
הקצאת תדרי רדיו [תיקון: תשע״ד]
השר יקצה לפי סמכויותיו בפקודת הטלגרף האלחוטי ובהתאם לאמור בסעיף 85 לחוק השידור הציבורי, תדרי רדיו לשם ביצוע שידורים לפי חוק זה.
סימן ב׳: ועדה לתיאום שידורים
הקמת ועדת התיאום והרכבה [תיקון: תשס״א־2, תשס״ב־3, תשע״ד, תשע״ו־3]
(א)
תוקם ועדה לתיאום פעילותם של הרשות, תאגיד השידור הציבורי והמועצה לשידורי כבלים שנתמנתה לפי סעיף 6ב לחוק התקשורת (בסימן זה – ועדת התיאום).
(ב)
ועדת התיאום תהיה של ארבעה חברים:
(1)
היושב ראש שמינתה הממשלה, לפי המלצת שר התקשורת;
(2)
שני נציגים שמינה השר כלהלן:
(א)
נציג מטעם הרשות, לפי המלצת המועצה;
(ב)
נציג מטעם המועצה לשידורי כבלים;
(3)
נציג מטעם תאגיד השידור הציבורי שמינה השר;
(4)
(נמחקה).
(ג)
לכל נציג ימונה ממלא מקום בידי השר שמינה את הנציג.
(ד)
ועדת התיאום תתחיל בביצוע תפקידיה, בהתאם לסעיף 112, לא יאוחר מיום י״ד בחשון התשס״ב (31 באוקטובר 2001) ולצורך כך ימונו חבריה עד ליום י״ג בתשרי התשס״ב (30 בספטמבר 2001).
תפקידי ועדת התיאום [תיקון: תשס״ב־3, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־3]
תפקידי ועדת התיאום הם:
(1)
הגבלה ברכישת תכניות מספקים מחוץ לישראל, כאמור בסעיף 62, בשינויים המחוייבים;
(2)
מניעת שידורן של תכניות דומות או זהות שהופקו או שהוחל בהפקתן בידי הרשות, תאגיד השידור הציבורי או בידי המורשים לשידורים לפי חוק זה או לפי חוק התקשורת;
(3)
כל פעולת תיאום אחרת שתטיל עליה הממשלה.
ערר על החלטה של ועדת התיאום
חבר ועדת התיאום רשאי לערור לפני הממשלה, באמצעות השר שמינהו, על החלטה של הוועדה, תוך שבעים ושתיים שעות ממועד קבלתה; ביצוע ההחלטה יעוכב עד להכרעת הממשלה בערר.
סימן ג׳: נציב תלונות
מינוי נציב תלונות ותקופת המינוי
(א)
השר ימנה נציב תלונות שתפקידו לברר תלונות הבאות אליו מקרב הציבור בנוגע לשידורים (להלן – נציב התלונות); מינויו של נציב התלונות יהיה לחמש שנים.
(ב)
הרשות תשלם לנציב התלונות את משכורתו ואת התשלומים האחרים המגיעים לו לגבי תקופת כהונתו, בשיעור שיקבע השר.
(ג)
הודעה על מינויו של נציב התלונות ועל מען משרדו תפורסם ברשומות.
פקיעת כהונה
מינויו של נציב התלונות יפקע לפני תום כהונתו באחת מאלה:
(1)
בהתפטרותו;
(2)
אם החליט השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להעבירו מכהונתו.
הגשת תלונה
תלונה תוגש בכתב במישרין לנציב התלונות, תיחתם ביד המתלונן ויצויינו בה שם המתלונן ומענו, תיאור מפורט של הענין שעליו נסבה התלונה, לרבות המועד בו ארע וכל פרט אחר הנוגע לענין והמסייע לבירור יעיל של התלונה.
תלונה על מי ועל מה [תיקון: תשע״א]
(א)
תלונה ניתנת להגשה על הרשות, על מורשה לשידורים, על חברת החדשות וכן על עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד של הרשות, של מורשה לשידורים או של חברת החדשות.
(ב)
נושא התלונה יכול שיהיה –
(1)
כשהתלונה על בעל זכיון או על חברת החדשות – תכנם של השידורים ששידורם נוגד הוראות חוק זה, או תקנות או כללים שנקבעו לפיו או שיש בהם פסול אחר על פי דין;
(2)
כשהתלונה על הרשות – מעשה או מחדל הנוגע לפיקוח על שידוריו של בעל זכיון, ולענין שידורי הרשות – כאמור בפסקה (1).
תלונות שאין לברר אותן [תיקון: תשע״א]
(א)
לא יהיה בירור בתלונות אלה:
(1)
תלונה של מורשה לשידורים על הרשות או על חברת החדשות;
(2)
תלונה של מורשה לשידורים על מורשה לשידורים אחר;
(3)
תלונה של מי שמועסק בחברת החדשות, ברשות, או אצל מורשה לשידורים, בענין הנוגע להעסקתו;
(4)
תלונה בענין התלוי ועומד בבית משפט או בבית דין או שבית משפט או בית דין הכריע בו לגופו;
(5)
תלונה על פעולה שיפוטית של בית משפט או שופט, של בית דין או חבר בית דין ושל ועדה שהוקמה על פי חוק או של חבר מחבריה;
(6)
תלונה בענין שניתנה בו החלטה שעליה אפשר, או היה אפשר, להגיש השגה, ערר או ערעור והוא אינו מסוג הענינים שפסקאות (1) עד (5) דנות בהם;
(7)
תלונה שהוגשה לאחר שעברו שלושה חודשים מיום שארע הענין שעליו היא נסבה;
(8)
תלונה שנציב התלונות סבור כי היא קנטרנית או טרדנית;
(9)
תלונה על מורשה לשידורים בענין שלגביו הוגשה כבר תלונה לרשות;
(10)
תלונה בענין שלגביו כבר הוגשה תלונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור לפי הפרק השביעי של חוק מבקר המדינה.
(ב)
הוגשה תלונה שלפי סעיף קטן (א) אין לברר אותה, יודיע נציב התלונות למתלונן בכתב שלא יטפל בתלונה ויציין את הנימוקים לכך.
דרכי הבירור
(א)
נציב התלונות רשאי לברר את התלונה בכל דרך שיראה לנכון והוא אינו קשור להוראה שבסדר דין או בדיני ראיות.
(ב)
נציב התלונות יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו, ואם היה עובד, נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור בסעיף 117(א) – גם לידיעת הממונה עליו (להלן – הממונה), ויתן להם הזדמנות נאותה להשיב עליה; נציב התלונות רשאי לדרוש מהם כי ישיבו על התלונה תוך תקופה שיקבע בדרישתו.
(ג)
נציב התלונות רשאי גם לשמוע את המתלונן, את מי שהתלונה עליו וכל אדם אחר, אם ראה בכך תועלת.
(ד)
לצורך הבירור רשאי נציב התלונות לדרוש מכל אדם להתייצב לפניו ולתת לו, תוך תקופה שיקבע בדרישה ובאופן שיקבע, כל ידיעה או מסמך העשויים לדעת נציב התלונות לעזור בבירור התלונה; מי שנדרש להתייצב או למסור ידיעה או מסמך כאמור, חייב למלא אחר הדרישה והוראות סעיף 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, יחולו, בשינויים המחוייבים, על סירוב למלא אחר הדרישה.
(ה)
האמור בסעיף קטן (ד) אינו בא לגרוע מהוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש] (להלן – פקודת הראיות).
הפסקת הבירור
נציב התלונות יפסיק בירור תלונה אם ראה כי מלכתחילה לא היה מקום לבירורה לפי הוראות סימן זה, ורשאי הוא להפסיקו אם ראה שענין התלונה בא על תיקונו או שהמתלונן ביטל את תלונתו; נציב התלונות יודיע בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו, שהפסיק את הבירור, ויציין את הנימוקים לכך.
תוצאות הבירור [תיקון: תשע״א]
(א)
מצא נציב התלונות שהתלונה היתה מוצדקת, כולה או מקצתה, ימסור על כך הודעה מנומקת בכתב למתלונן ולמי שהתלונה עליו; העלה בירור התלונה קיומו של ליקוי, רשאי נציב התלונות להצביע לפני מי שהתלונה עליו על הצורך בתיקון הליקוי ועל הדרך והמועד לכך.
(ב)
הודעה של נציב התלונות כאמור בסעיף קטן (א) תימסר גם לאלה:
(1)
כשהתלונה על מורשה לשידורים או על חברת החדשות – לרשות;
(2)
כשהתלונה על הרשות – לשר;
(3)
כשהתלונה על עובד, נושא משרה, או ממלא תפקיד כאמור בסעיף 117(א) – לממונה.
(ג)
הרשות לענין שידורי רשות, חברת החדשות ומורשה לשידורים שהיו נושא לתלונה, ישדרו לפי דרישת נציב התלונות, הודעה בדבר תוצאות בירורה של תלונה כאמור שנמצאה מוצדקת, במועד ובנוסח שקבע נציב התלונות בדרישתו.
(ד)
מי שהתלונה עליו או הממונה יודיע לנציב התלונות, תוך המועד האמור בסעיף קטן (א), על האמצעים שנקטו לתיקון הליקוי; לא הניחה ההודעה את דעתו של נציב התלונות או שלא ניתנה כנדרש, רשאי הוא להביא את הענין לידיעת השר.
(ה)
מצא נציב התלונות שהתלונה לא היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן, למי שהתלונה עליו ולממונה שקיבל הודעה לפי סעיף 119(ב), ורשאי הוא לפרש בהודעתו את תמצית ממצאיו.
(ו)
העלה בירור התלונה חשד שנעברה עבירה פלילית יודיע על כך נציב התלונות ליועץ המשפטי לממשלה.
זכויות וסעדים
(א)
החלטותיו של נציב התלונות בענין תלונה –
(1)
אין בהן כדי להעניק למתלונן או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין, שלא היו לו לפני כן;
(2)
אין בהן כדי למנוע מהמתלונן או מאדם אחר להשתמש בזכות או לבקש סעד שהוא זכאי להם; אולם אם נקבע בחיקוק מועד לשימוש בזכות או לבקשת סעד כאמור לא יוארך המועד בשל הגשת התלונה או בירורה.
(ב)
לא ייזקק בית משפט או בית דין לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב התלונות.
נציב התלונות – עובד ציבור
דין נציב התלונות וכל אדם אחר שבעזרתו מבצע נציב התלונות את תפקידיו כדין עובד ציבור לענין חוק העונשין.
דין וחשבון
(א)
נציב התלונות יגיש לשר, לפחות אחת לשנה, דו״ח על פעולותיו שיכיל סקירה כללית ותיאור הטיפול במבחר של תלונות; משהוגש דו״ח רשאי נציב התלונות לפרסמו.
(ב)
דו״ח או מסמך אחר שפרסם או הכין נציב התלונות במילוי תפקידו וכן הודעה שנמסרה לו אגב מילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בהליך משפטי או משמעתי.
אי תלותו של נציב התלונות
אין על נציב התלונות מרות בעניני מילוי תפקידו על פי סימן זה, זולת מרותו של הדין.
סימן ד׳: חובות והתקשרויות במישור הבין־לאומי
חובות מכוח המשפט הבין־ לאומי [תיקון: תשע״א]
הרשות, מורשה לשידורים או מי שהשר יקבע לכך יקיים את החובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שידורים לפי חוק זה.
התקשרויות במישור הבין־ לאומי
הרשות לא תתקשר בהסכם עם ממשלה ולא תצטרף לארגונים בין־לאומיים, אלא באישור הממשלה.
סימן ה׳: החלת דינים
צווי מניעה
לענין סעד בדרך צו מניעה, דין הרשות כדין המדינה בכל הקשור, במישרין או בעקיפין, בשידורי הרשות או החברה או בהכנתם.
דין חברי מועצה ועובדים
(א)
דין חברי המועצה ועובדי הרשות ודין חברי מועצת המנהלים של החברה ועובדיה כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
(1)
(2)
(3)
(4)
חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(5)
(6)
(7)
(ב)
דין עובדי הרשות ועובדי החברה כדין עובדי המדינה, בשינויים המחוייבים, לענין חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963.
סימן ו׳: תיקוני חוקים
הנוסח שולב בחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי״ט–1959.
הנוסח שולב בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957.
הנוסח שולב בחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965.
הנוסח שולב בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985.
[תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
פרק י׳: שידורים בתקופת הביניים
הגדרות [תיקון: תשנ״ב־2, תשנ״ב־3, תשנ״ג, תשע״א־2, תשע״ו]
בפרק זה –
”תקופת ביניים“ – התקופה שמיום תחילתו של חוק זה עד יום ט״ז בחשון התשנ״ד (31 באוקטובר 1993) או עד למועד שתקבע הרשות להפעלת השידורים בידי בעלי הזכיונות – לפי המוקדם שביניהם;
”מנהל השידורים“ – מנהל מינהלת ההקמה של הרשות השניה לטלויזיה ורדיו במשרד התקשורת.
קיום שידורים בתקופת הביניים [תיקון: תשנ״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
על אף האמור בסעיף 6, רשאי מנהל השידורים לקיים שידורי טלויזיה בתקופת הביניים על פי המגמות שבסעיף 5(ב).
(ב)
בתקופת הביניים לא ישודרו שידורי חדשות, למעט שידורי ספורט, ולא ישודרו שידורי תעמולת בחירות לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), וכן לא ישודרו שידורים בנושאים בעלי אופי פוליטי ישראלי לרבות ראיונות עם אישים פוליטיים ישראליים, ואולם ניתן לשדר שידורים מדיוני מליאת הכנסת.
(ג)
לא ישודרו תשדירי פרסומת בתקופת הביניים אך ניתן לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות; התמורה שתתקבל מתשדירים כאמור, תשמש למימון השידורים בתקופה זו; ראה השר כי הכנסות השידורים בתקופת הביניים מתשדירים כאמור עולות על ההוצאות, רשאי הוא להורות, על אף האמור בסעיף 51, כי עודפי ההכנסות כאמור ישמשו למימון ההקמה של תחנות שידור ראשיות.
(ד)
השר יקבע כללים בכל הנוגע לשידורים בתקופת הביניים לרבות לענין הזמנת הפקות ולענין תשדירי שירות ושידורי חסות; כללים כאמור יהיו באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
פורסמו כללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (שידור תשדירי שירות ותשדירי חסות), התש״ן–1990 (ק״ת תש״ן, 541).
(ה)
לענין ביצוע השידורים בתקופת הביניים יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים אלה: 1, 46, 47, 51(א) ו־(ג), 90, 91, 92, 107, 109, 110, 111, 112, 113, 114(א), 115, 116, 117, 118, 131, 132, 133.
(ו)
לענין סעיף זה –
”תשדיר שירות“ – תשדיר שעיקרו ומגמתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל ללא ציון שמו של יצרן מסוים;
”שידור חסות“ – ציון השתתפותו של גורם חוץ במימון מישדר (להלן – המממן), בדרך של הקרנת שיקופית או קריאת האמור בה, ויכול שבשיקופית יצוינו שמות מוצריו של המממן, תיאור מאפייניהם העיקריים וסימנו המסחרי של המממן או מוצריו, אך למעט תיאור איכותי־השוואתי של המוצרים.
העסקת עובדים ורכישת נכסים [תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
מנהל השידורים, באישור השר, רשאי להעסיק עובדים בתקופת הביניים לצורך ביצוע הוראות פרק זה ובלבד שהעובדים יועסקו באמצעות חוזה מיוחד, לפי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959.
(ב)
מנהל השידורים רשאי, בכפוף לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951 (בפרק זה – חוק נכסי המדינה) לרכוש נכסים ולבצע עסקות למטרת ביצוע הוראות פרק זה.
העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות [תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
(1)
בפרק זה, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
(2)
על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה מותר, בהסכם, להקנות לרשות את זכויות המדינה בנכסים שיעמדו לרשותו של משרד התקשורת בתקופת הביניים, לצרכי שידורי טלויזיה ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שידורי טלויזיה בתקופת הביניים ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן בפרק זה ”הסכם להעברת נכסים“.
(ב)
שר האוצר רשאי בצו לפטור את הרשות מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
(ג)
משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא הרשות במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילת של ההסכם להעברת נכסים.
(ד)
השר רשאי לקבוע בצו – לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, הסכמים, התקשרויות ועסקאות כאמור בסעיף קטן (א)(2), וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, למעט תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה – כי הרשות תבוא במקום המדינה.
העברת עובדים [תיקון: תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
על אף האמור בסעיף 30(א), עובדים שביום תחילתו של חוק זה הועסקו לצורך קיום השידורים בתקופת הביניים, וכן חמישה עובדים נוספים, לכל היותר, שתחילת העסקתם לצורך השידורים היתה לאחר תחילתה של תקופת הביניים, יהיו זכאים לעבור משירות המדינה לשירות הרשות, למשרה מקבילה לפי הענין, ובאין משרה כאמור – למשרה ההולמת את כישוריו ונסיונו בקיום השידורים בתקופת הביניים.
(ב)
מועד העברתו של כל עובד שהועסק בתקופת הביניים, יתואם בין מנהל הרשות לבין מנהל השידורים.
(ג)
על עובד שעבר לרשות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1)
תנאי העסקתו לא יפלו מאלה שהועסק בהם בתקופת הביניים;
(2)
על אף האמור בכל דין, לא יהיה זכאי להטבות כל שהן בשל העברה כאמור;
(3)
עובד שעבר כאמור בסעיף קטן (א) ימשיך להיות עובד מדינה לענין גימלה, מחלה, חופשה, פיצויים, וכל זכות אחרת שצבר בשל היותו עובד מדינה, הכל לפי הענין, וזאת עד להסכם להעברת זכויות העובד שייחתם בין הרשות לבין המדינה ולבין העובדים באמצעות הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים שעברו כאמור;
(4)
עד חתימת הסכם לפי פסקה (3), תעביר הרשות למדינה את כל ההוצאות שהוציאה המדינה לשם שמירת זכויות של עובד כאמור בפסקה (3).
פרק י״א: ביצוע ותחילה
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום קבלתו בכנסת.
הוראת מעבר – הועדה המיוחדת [תיקון: תשנ״ג, תשס״ב־3]
(א)
חוק זה יהיה בתחום ענייניה של הועדה המיוחדת לענין חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו שהקימה הכנסת השלוש עשרה, ולה יהיו נתונות הסמכויות של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לפי חוק זה, עד תום תקופת כהונתה של הכנסת השלוש עשרה.
(ב)
בתקופת כהונתה של הכנסת החמש־עשרה, הסמכויות של ועדת הכספים של הכנסת לפי חוק זה יהיו נתונות לועדה המיוחדת לענין תיקוני חקיקה בתחום התקשורת שהקימה הכנסת החמש־עשרה ביום ט״ו בשבט התשס״ב (28 בינואר 2002).
פרסום
חוק זה יפורסם תוך חמישה עשר ימים מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשע״א־2, תשע״ו]
תוספת ראשונה
(סעיפים 24 ו־59)
1.
הגדרות [תיקון: תשס״ג־2]
”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי, שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בעברית, בערבית, ברוסית או בשפה אחרת שאישר המנהל מראש, למעט שידורי חדשות, תכניות ספורט ותכניות בעניני היום; בהגדרה זו, ”רוב“ – 75% לפחות;
”ערוץ השידור“ – המסגרת הכוללת של שידורי הטלוויזיה בערוץ 2 או בערוץ השלישי;
”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ השידור של תכנית ששודרה בו קודם לכן, או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
”שעה“, במכסת תכניות הקבועה בשעות – 48 דקות תכנית לפחות;
”חצי שעה“, במכסת תכניות הקבועה בחצאי שעות – 24 דקות תכנית לפחות;
”תכנית“ – יחידות שידורים בסיסית בעלת תוכן והיקף ידועים ומוגדרים, במתכונת הערוכה לשידור בטלוויזיה, הכוללת רצף של תמונות וקול;
”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – הפקות מקומיות מהסוגים האלה:
(1)
”תכנית תעודה“ – תכנית העוסקת בתיעוד של תופעות חברתיות, תרבותיות או פוליטיות, או בתיעוד תופעות או תגליות בטבע או במדע, והיא אינה תכנית בעניני היום;
(2)
”תכנית דרמה“ – תכנית המגוללת סיפור עלילה בעל אופי קומי, דרמטי, מלודרמטי, טרגי או כיוצא בזה, בין השאר מסוגים אלה:
(א)
דרמה בודדת – דרמה בהיקף של פרק אחד המשודרת במלואה במהלך שידור אחד, או מהווה חלק מסדרה קצרה ומשלבת בתוכה בדרך כלל צילומי אולפן עם צילומים מחוץ לאולפן, ואורכה 50 דקות לפחות;
(ב)
דרמה תיעודית (דוקודרמה) – דרמה העוסקת בדמויות או באירועים אמיתיים והחותרת לשחזר דמויות ואירועים אלה, מתוך נאמנות מרבית לעדויות ולמסמכים המתארים אותם;
(ג)
סדרת דרמה – דרמה שבה כמה פרקים, שאורך כל אחד מהם 24 דקות לפחות;
(ד)
סרט טלוויזיה – תכנית במתכונת הדומה לדרמה בודדת אך מתאפיינת, בדרך כלל, באורך של 80 דקות לפחות ובתסריט המחייב צילומים מחוץ לאולפן;
(3)
”תכנית מיוחדת“ – תכנית במתכונת מקורית ובעלת ערך מיוחד, אשר הוכח להנחת דעתה של הרשות כי היא באיכות יוצאת דופן של כתיבה תסריטית, משחק ובימוי, מסוגים אלה:
(א)
תכנית מערכונים המופקת ברמת הפקה גבוהה באורך של רבע שעה לפחות;
(ב)
תכנית במתכונת מקורית וחדשנית, באורך של רבע שעה לפחות;
(ג)
דרמה בודדת, דרמה תיעודית וסדרה דרמטית – כל אלה באורך של חצי שעה לפחות.
2.
תכניות סוגה עילית [תיקון: תשע״ה]
(א)
מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדר בעל זיכיון בכל שנה תכניות סוגה עילית בהיקף שלא יפחת מ־74 שעות בערוץ 2 ומ־111 שעות בערוץ השלישי, ולענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.
3.
שעות שידור
בעל זיכיון ישדר תכניות סוגה עילית בין השעות 19:00 ל־24:00 בימי חול, ואולם רשאי המנהל לאשר שידורים גם בשעות אחרות, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים; אישר המנהל שידור בשעות אחרות כאמור, ישדר בעל הזיכיון את התכנית בשידור חוזר ביום חול, במידת האפשר.
4.
תכניות בערבית וברוסית
בעל זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי ישדר תכניות מגוונות בסוגיהן ובנושאיהן, הדוברות בשפה הערבית או הרוסית, או המתורגמות לערבית או לרוסית רהוטה, באמצעות כתוביות תרגום או דיבוב, בהיקף שלא יפחת מחמישה אחוזים בשפה הערבית ומחמישה אחוזים בשפה הרוסית, מכלל זמן השידור השבועי שלו.
[תיקון: תשס״ג־2]
תוספת שניה
(סעיפים 62ג ו־63א1)
1.
הגדרות ופרשנות [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו]
(א)
”הכנסות“ – הכנסות מביצוע שידורים וממתן שירותים כאמור בסעיף 100;
”הפקה מקומית“ – (בוטלה);
”חצי שעה“ – (בוטלה);
”ערוץ“ – ערוץ שבו משודרים שידורי בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או שידורי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה;
”שידור חוזר“ – שידור מחודש בערוץ, של תכנית ששודרה בו קודם לכן או של תכנית ששודרה קודם לכן בערוץ כלל ארצי בישראל, לרבות תכנית שנערכה מחדש, שהיא זהה במהותה, לדעת הרשות, לתכנית ששודרה בעבר;
”שעה“ – (בוטלה);
”תכנית“ – (בוטלה);
”תכנית סוגה (ז׳נר) עילית“ – (בוטלה).
(ב)
מונחים בתוספת זו המוגדרים בתוספת הראשונה אלא אם כן נקבע אחרת בתוספת זו, תהא הגדרתם כאמור בתוספת הראשונה; ליתר המונחים תהא המשמעות הנודעת להם בחוק זה.
2.
הוצאה שנתית של בעל זיכיון למימון הפקה ורכישה של תכניות [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ה, תשע״ו]
(א)
ההוצאה השנתית שיוציאו בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה (בתוספת זו – הוצאה שנתית של בעל זיכיון), לא תפחת מסכום השווה לששים אחוזים מכלל הכנסותיהם או מ־220 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם (בתוספת זו – ההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון); בהוצאה השנתית תכלל גם הוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות, או הוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי סעיף 63א1, בשיעורים הקבועים בתוספת זו; ההוצאה השנתית המזערית תוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), ההוצאה שיוציא בעל זיכיון בערוץ השלישי למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ בתקופה שמיום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2015) עד יום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015), לא תפחת ממחצית ההוצאה השנתית המזערית של בעל רישיון.
2א.
הוצאה שנתית של בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות [תיקון: ק״ת תשע״ה]
ההוצאה השנתית שיוציא בעל רישיון למימון הפקה ורכישה של תכניות המשודרות בערוץ באותה שנה (בתוספת זו – הוצאה שנתית של בעל רישיון) לא תפחת מסך כל שיעורי ההוצאה לתפעול השוטף של חברת החדשות או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי סעיף 63א1, מההוצאה לשם הפקת סרטים ישראליים, ומההוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית, בשיעורים הקבועים בתוספת זו לגבי כל הוצאה כאמור (בתוספת זו – הוצאה שנתית מזערית של בעל רישיון).
3.
הוצאה לתפעול השוטף של חברת חדשות [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לתפעול השוטף של חברת החדשות לא תפחת מ־55 מליון שקלים חדשים, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעל רישיון לשידורי טלוויזיה שהכנסותיו השנתיות אינן עולות על 350 מיליון שקלים חדשים, ועל בעלי רישיונות המשדרים שידורי חדשות באמצעות חברת החדשות המשותפת כמשמעותה בסעיף 71ד(יג) שסך הכנסותיהם השנתיות אינו עולה על 350 מיליון שקלים חדשים.
4.
רכישת שידורי חדשות [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו]
אישרה המועצה לחברת החדשות לרכוש שידורי חדשות בהתאם לסעיף 63א1, לא תפחת ההוצאה שיוציאו, בכל שנה, בעלי הזכיונות בכל ערוץ, בחלוקה שווה ביניהם וכן בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לרכישת שידורי החדשות כאמור, מ־40 מליון שקלים חדשים בשנה, ואולם הוצאה כאמור העולה על עשרים אחוזים מסך ההוצאה השנתית המזערית לא תובא בחשבון כחלק מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון או של בעל רישיון.
5.
תכניות סוגה עילית [תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
מתוך סך הכל של ההוצאה השנתית של בעלי הזיכיונות יוציאו בעלי הזכיונות בכל ערוץ, לשם הפקת תכניות סוגה עילית בהיקף האמור בסעיף קטן (ב), סכום שלא יפחת משבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית או סכום של 50 מליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם; סכום ההוצאה כאמור יוצא על ידי בעלי הזכיונות, בכל ערוץ, באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ.
(א1)
בכפוף להוראות סעיף 71ח(ב), בעל רישיון לשידורי טלוויזיה יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית 15 אחוזים מהכנסותיו, מתוכם 20 אחוזים לפחות להפקת תכניות דרמה ו־20 אחוזים לפחות להפקת תכניות תעודה ובכלל זה סרטי תעודה.
(ב)
מתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו, בכל שנה, בכל ערוץ, בעלי הזיכיונות ובעל רישיון לשידורי טלוויזיה תכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות, ולעניין בעלי הזיכיונות, השעות כאמור ישודרו על ידיהם בכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ; לענין זה לא יבואו במנין שידורים חוזרים; עלתה ההוצאה השנתית המזערית להפקת תכניות סוגה עילית על 50 מליון שקלים חדשים או ירדה ממנה, ישתנה היקף השעות האמור באופן יחסי לשינוי בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)
הסכום שבעל הזיכיון יוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית שישודרו בשנות הזיכיון השמינית והתשיעית, לא יפחת מ־39.4 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון השמינית ו־43.3 מיליון שקלים חדשים לשנת הזיכיון התשיעית;
(2)
נוסף על הסכומים האמורים בפסקה (1), יוציא בעל הזיכיון לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק, סכום של 37.1 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון השמינית ו־27 מיליון שקלים חדשים בשנת הזיכיון התשיעית.
(ד)
בשנת הזיכיון העשירית יוציא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי, נוסף על סכום ההוצאה השנתי לפי סעיף קטן (א), סכום של 16.1 מיליון שקלים חדשים לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי התכנית להשלמת סוגה עילית שהוגשה ואושרה לפי סעיף 37ג(א1)(1) ו־(5) לחוק.
(ה)
ההוצאות שיוציא בעל הזיכיון, בשנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בעבור מחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית שהן הפקות מקומיות קנויות העומדות בכללי המועצה שנקבעו לפי סעיף 60 לחוק, עד סכום של 2 מיליון שקלים חדשים לשנה, יוכרו כחלק מההוצאה לפי התכנית להשלמת סוגה עילית בשנים האמורות; לעניין זה, ”מחקר ופיתוח“ – פיתוח תכניות וכתיבת תסריטים, לרבות לתכניות שלא הגיעו לשלב הפקה ושידור.
(ו)
היקף השעות האמור בסעיף קטן (ב) יגדל, בכל שנה משנות הזיכיון השמינית, התשיעית והעשירית, בהתאם ליחס שבין הגידול בהיקף ההוצאה בכל שנה לפי סעיף זה, לבין סכום ההוצאה השנתית לפי סעיף קטן (א), כפי שתקבע המועצה.
5א.
הוצאה להפקת סרטים ישראליים [תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
בסעיף זה, ”חלק יחסי“, לעניין בעל זיכיון בערוץ 2 – היחס שבין מספר יחידות השידור שהוקצו לבעל הזיכיון לבין כלל יחידות השידור שהוקצו לבעלי הזיכיונות באותו ערוץ.
(ב)
בכל שנת זיכיון, החל בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ושנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, ובכל שנת רישיון של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, יוציאו בעלי הזיכיונות או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לשם הפקת סרטים ישראליים, סכומים כמפורט להלן:
(1)
לעניין כל אחד מבעלי הזיכיונות בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור – 2 מיליון שקלים חדשים;
(2)
לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי, וכן לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור ולעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה – 4 מיליון שקלים חדשים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעלי הזיכיונות יוציאו את ההוצאה שעליהם להוציא לשם הפקת סרטים ישראליים בשנת הזיכיון השמינית של בעל זיכיון בערוץ השלישי ובשנת הזיכיון הרביעית של בעל זיכיון בערוץ 2, עד יום ט״ז באייר התש״ע (30 באפריל 2010).
(ד)
שבעים וחמישה אחוזים מתוך הסכום שהוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לפי סעיף קטן (ב), יוכרו כחלק מן ההוצאה שעליו להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין.
(ה)
קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ 2 ועלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ האמור על חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת, יוציא בעל הזיכיון, באותה שנת זיכיון, סכום של 2 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(1).
(ו)
עלה הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל זיכיון בערוץ השלישי, או של בעל הזיכיון בערוץ 2 – אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, על סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים בשנת זיכיון מסוימת או בשנת רישיון מסוימת, לפי העניין, יוציא בעל הזיכיון באותה שנת זיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה באותה שנת רישיון, לפי העניין, סכום של 4 מיליון שקלים חדשים להפקת סרטים ישראליים, נוסף על הסכום שהוא חייב להוציא לפי סעיף קטן (ב)(2).
(ז)
הוציא בעל זיכיון או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה סכום לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו), יוכר הסכום הנמוך מבין הסכומים המפורטים להלן כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין:
(1)
מחצית הסכום שהוציא לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו);
(2)
ההפרש שבין הסכום השווה לשבעה עשר אחוזים מההוצאה השנתית המזערית של בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, לבין חלקו היחסי בסכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים, באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיימים שני בעלי זיכיונות בערוץ האמור, או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת זיכיון – לעניין בעל זיכיון בערוץ השלישי ולעניין בעל זיכיון בערוץ 2, אם קיים בעל זיכיון אחד בערוץ האמור או לבין סכום של 56.7 מיליון שקלים חדשים באותה שנת רישיון – לעניין בעל רישיון לשידורי טלוויזיה.
(ח)
סכומי ההוצאה לפי סעיף זה יוצאו על ידי בעלי הזיכיונות בכל ערוץ וכן על ידי בעל רישיון לשידורי טלוויזיה, בהתאם לכללים שקבעה המועצה.
(ט)
היקף השעות האמור בסעיף 5(ב) יקטן באופן יחסי בהתאם לסכום ההשקעה בסרטים ישראליים, המוכר לפי סעיף קטן (ד), כחלק מן ההוצאה שעל בעל הזיכיון או בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה, לפי העניין, להוציא לשם הפקת תכניות סוגה עילית באותה שנת זיכיון או שנת רישיון, לפי העניין, כפי שתקבע המועצה.
6.
[תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח]
(בוטל).
7.
[תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח]
(בוטל).
8.
הצמדה [תיקון: תש״ע־2, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ו, תשע״ח]
(א)
הסכומים הנקובים בתוספת זו למעט הסכומים הנקובים בסעיפים 5(ג) עד (ה) ו־5א יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית המדד, מן המדד שפורסם לחודש יוני 2003 עד למדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון.
(א1)
(בוטל).
(ב)
הסכומים הנקובים בסעיף 5(ג) ו־(ה), לעניין שנת הזיכיון התשיעית, יעודכנו ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ג)
הסכומים הנקובים בסעיף 5(ד) ו־(ה), לעניין שנת הזיכיון העשירית, יעודכנו ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ד)
הסכומים הנקובים בסעיף 5א, יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ה)
בסעיף זה –
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לחודש ספטמבר 2009.
[תיקון: תשע״ח]
תוספת שלישית
(סעיף 71ח(ג)(1))
1.
[תיקון: תשע״ח־2]
”בעל רישיון“ – בעל רישיון זעיר ובעל רישיון זעיר ייעודי, כהגדרתם בסעיף 71ו;
”דירקטור בלתי תלוי“ – דירקטור שאינו בעל עניין בחברה, נושא משרה בה או נושא משרה בבעל עניין בחברה, ואינו בן משפחה של בעל עניין או של נושא משרה כאמור, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא חבר כנסת, עובד המדינה, חבר המועצה, עובד הרשות או עובד של מורשה לשידורים או בעל ענין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים;
(2)
הוא אינו אזרח ישראלי;
(3)
הוא הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(4)
הוא פושט רגל;
(5)
עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בלתי תלוי;
(6)
יש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, למורשה לשידורים, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא מורשה לשידורים וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה במורשה לשידורים כאמור; לעניין זה, ”מורשה לשידורים“ – לרבות בעל רישיון לשידורים לפי חוק התקשורת;
(7)
יש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה; לעניין סעיף זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית;
(8)
הוא חבר בהנהלה פעילה של מפלגה;
(9)
הוא קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה עם הרשות או עם מורשה לשידורים, או שהוא בעל עניין בתאגיד, לרבות שותפות, הקשור כאמור;
”מערך חדשות“ – מערך להפקת חדשות הכולל כתבים, שדרים ואמצעי סיקור;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”עורך חדשות“ – העורך ומנהל מערך החדשות של בעל הרישיון שמונה לפי סעיף 3.
2.
בעל רישיון יקים מערך חדשות שיפעל באופן נפרד ועצמאי מהמערכת העסקית והשיווקית של הערוץ.
3.
הדירקטוריון של בעל הרישיון ימנה עורך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי; מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות סעיף 7.
4.
עורך החדשות ינהל את מערך החדשות באופן עצמאי ויפעל על פי שיקול דעתו המקצועי באשר לתוכן החדשות, לרבות קבלת החלטות בנושא תוכן חדשותי, בהתחשב בתקציבו.
5.
עורך החדשות יהיה מופקד בין השאר על נושאים אתיים בשידורי החדשות, המוסדרים בכללי האתיקה לפי חוק זה ובתקנון האתיקה של בעל הרישיון, אם קיים.
6.
עובדי מערך החדשות יהיו כפופים באופן ישיר לעורך החדשות והם לא יעסקו, בין במישרין ובין בעקיפין, בשיווק זמן אוויר המיועד לתשדירי פרסומת או בהפקתם של תשדירי פרסומת או מישדרי חסות המשודרים בכלל שידורי הערוץ או בנושא עסקי כלשהו בעבור בעל הרישיון.
7.
(א)
בדירקטוריון של בעל רישיון ובוועדת משנה לענייני חדשות שימנה הדירקטוריון יהיו חברים לפחות שני דירקטורים כמפורט להלן:
(1)
לעניין בעל רישיון זעיר ייעודי – שני דירקטורים בלתי תלויים שהאסיפה הכללית של בעל הרישיון תבחר, באישור המועצה;
(2)
לעניין בעל רישיון זעיר שאינו בעל רישיון זעיר ייעודי – דירקטור אחד שתמנה המועצה בהתאם להוראות סעיפים 67(ב), (ג), (ה) ו־(ו), ודירקטור בלתי תלוי שתבחר האסיפה הכללית של בעל הרישיון, באישור המועצה.
(ב)
דירקטור בלתי תלוי יתמנה לתקופה של שלוש שנים, וניתן למנותו מחדש.
(ג)
דירקטור בלתי תלוי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התפטר בהודעה בכתב למועצה;
(2)
הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(3)
התקיים בו סייג מהסייגים המנויים בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי“;
(4)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והאסיפה הכללית העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב, באישור המועצה;
(5)
בעל רישיון זעיר ייעודי שבו הוא מכהן היה לבעל רישיון זעיר, והמועצה מינתה דירקטור בהתאם להוראות סעיף קטן (א)(2), וכן האסיפה הכללית החליטה להעבירו מתפקידו.
8.
הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; ועדת המשנה לענייני חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון, או לעתים תכופות יותר בהתאם לצורכי בעל הרישיון, ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.
9.
בשידורי בעל הרישיון תתקיים הבחנה ברורה בין שידורי החדשות ובין שאר השידורים.
10.
בתקנון החברה של בעל הרישיון ייכללו הוראות אלה:
א.
שידורי חדשות –
דירקטוריון החברה יעמוד על קיום הוראות הדין והרישיון, ובכלל זה בכל הנוגע לעצמאות שידורי החדשות בערוץ, ויפעל לקיים הפרדה מבנית בין בעלי המניות לאנשי התוכן של מערך החדשות;
דירקטוריון החברה ימנה עורך חדשות ומנהל מערך חדשות בעל ניסיון בתחום התוכן החדשותי (להלן – עורך החדשות) בהתאם להוראות סעיף קטן ב׳; עורך החדשות יפעל להבטחת עצמאות מערך החדשות ועובדיו, הכפופים לו באופן ישיר, בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידורי החדשות ורמת ההפקה הנאותה שלהם ולשמירת כללי האתיקה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה);
עורך החדשות יקפיד על כך שבשידורי החדשות לא ישוקפו עמדותיהם של בעל הרישיון, מנהליו, בעלי מניותיו או עובדיו.
ב.
מינוי עורך החדשות או העברתו מתפקידו ייעשו ברוב של 75 אחוזים לפחות מחברי הדירקטוריון של החברה ובהסכמת אחד לפחות מהדירקטורים שמונו בהתאם להוראות סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה;
ג.
תקציב מערך החדשות –
להבטחתן של עצמאותו של מערך החדשות ועובדיו בהפקה ובעריכה של החדשות, מהימנות שידוריו ורמת ההפקה הנאותה שלהם, ישקיע בעל הרישיון תקציב שנתי נפרד וייעודי בכל שנה להפקה ולעריכה של החדשות;
התקציב ישמש את מערך החדשות בלבד;
בעל הרישיון יפעל להעברת תקציב החדשות למערך החדשות במועדים ובסכומים שייקבעו מראש;
מערך החדשות של בעל הרישיון יהיה עצמאי מבחינה כלכלית, באופן שפעילות מערך החדשות תנוהל, חשבונאית, בנפרד מפעילות שידורי הערוץ האחרים;
ד.
הדירקטוריון ימנה ועדת משנה לענייני חדשות; בדירקטוריון החברה ובוועדת משנה לענייני שידורי חדשות שימנה הדירקטוריון יכהנו הדירקטורים שמונו בהתאם להוראות סעיף 7 לתוספת השלישית לחוק הרשות השנייה;
ועדת המשנה לענייני שידורי חדשות תקיים ישיבה אחת לפחות בכל רבעון ותנהל פרוטוקולים של דיוניה.
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - גד יעקבי
שר התקשורת - חיים הרצוג
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.