חוק מילווה המדינה

חוק מילווה המדינה מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק מילווה המדינה, תשל״ט–1979


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשל״ט, 112; תשמ״א, 86; תשמ״ג, 48; תשמ״ד, 127; תשמ״ה, 167; תשמ״ז, 30, 93; תשמ״ח, 44, 211; תשנ״א, 217; תשנ״ג, 120; תשנ״ה, 150; תשס״ג, 142; תשס״ד, 92; תשס״ה, 93; תשע״ב, 566; תשפ״ב, 833.

הגדלת סכום המילווה: ק״ת תשמ״ה, 1475; תשמ״ז, 178, 757, 1254; תשמ״ח, 319; תש״ן, 591; תשנ״א, 927; תשנ״ג, 767.


הרשאה ללוות [תיקון: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ח־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ה]
הממשלה מורשית בזה ללוות, בשם המדינה, ולהוציא למטרה זו איגרות חוב.
תשלום וערובה
הסכומים המשתלמים לפי איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות של המדינה ומתוך נכסיה.
סדרות של איגרות חוב [תיקון: תשס״ה]
איגרות החוב יהיו רשומות על שם ויוצאו בסדרות; שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – הועדה), לקבוע בתקנות סוגי סדרות של איגרות חוב; בתקנות כאמור ייקבעו ענינים אלה לגבי כל סוג סדרות:
(1)
התקופה אשר לה יוצאו איגרות החוב ודרכי פדיונן;
(2)
שיעור הריבית שתשולם על איגרות החוב, דרכי תשלומה ופרקי הזמן לתשלומה;
(3)
השווי הנקוב של איגרות החוב;
(4)
(נמחקה).
תנאים מיוחדים [תיקון: תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשס״ג, תשס״ה]
שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לקבוע בתקנות, לגבי כל סדרה או כל סוג סדרות, הוראות בענינים אלה:
(1)
הצמדה מלאה או חלקית של קרן איגרות החוב או של הריבית עליהן למדד המחירים לצרכן או לשער החליפין של מטבע חוץ פלוני או של סל מטבעות ותנאי ההצמדה, לרבות ברירה בין אפשרויות הצמדה כאמור; לענין זה, ”סל מטבעות“ – צירוף של מטבעות חוץ, שהרכבו ומספר היחידות מכל מטבע בו ייקבע בתקנות האמורות;
(2)
(נמחקה);
(3)
הרשאה לשר האוצר או למי שהוא הסמיך, למכור את איגרות החוב במכרז או בהליך תחרותי ושוויוני אחר, ולהציע לציבור פדיון מוקדם של איגרות חוב בדרך שתיקבע בתקנות;
(4)
המחיר שבו יימכרו איגרות החוב, או הרשאה לשר האוצר או למי שהוא הסמיך, לקבוע את המחיר בתוך טווח מחירים, הכל בין בשוויין הנקוב ובין בפחות או ביותר ממנו;
(5)
הגבלות לענין סוגי התאגידים או היחידים שיהיו רשאים לרכוש את איגרות החוב, ולענין מטרות רכישתן בידי תאגידים כאמור;
(6)
הגבלות לענין סחירותן, עבירותן ושיעבודן של איגרות החוב;
(7)
(נמחקה).
דין איגרות חוב שסחירותן מוגבלת, לענין עזבון [תיקון: תשמ״ה]
מי שעל שמו רשומות איגרות חוב שסחירותן מוגבלת, רשאי להודיע למינהלה למי ישולמו הסכומים שיש לשלם על פי תנאיהן לאחר מותו; הודיע אדם כאמור, יחולו על הסכומים האמורים הוראות סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965.
דרכי מכירת איגרות חוב [תיקון: תשס״ה]
שר האוצר רשאי, באישור הועדה, להתקין תקנות בדבר דרכי עריכת מכרז או הליך תחרותי שוויוני אחר למכירת איגרות חוב, ובדבר ההליכים הכרוכים בביצועו.
קביעת תנאים לסדרה [תיקון: תשנ״א, תשנ״ג, תשס״ה]
(א)
שר האוצר, או מי שהוא הסמיך, יקבע לגבי כל סדרה של איגרות חוב ענינים אלה:
(1)
סוג הסדרה;
(2)
יום הוצאתה;
(3)
סך כל שוויה הנקוב;
(4)
מועדי תשלום הריבית;
(5)
מועדי פדיון איגרות החוב;
הודעה על קביעה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, ולא תהיה טעונה פרסום ברשומות.
(ב)
קבע שר האוצר או מי שהוא הסמיך, כי סדרה של איגרות חוב תימכר במכרז או בהליך תחרותי שוויוני אחר, או את מחיר המכירה בטווח מחירים, תיכלל הקביעה בהודעה שלפי סעיף קטן (א).
עושי שוק ראשיים [תיקון: תשס״ה]
(א)
הממשלה רשאית למנות, מעת לעת, עושי שוק ראשיים לאיגרות חוב שהוצאו ושיוצאו לפי חוק זה, ולהתקשר עמם בהסכם; בהסכם כאמור ייקבעו, בין השאר, זכויותיהם וחובותיהם של מי שמונו כעושי שוק ראשיים, ואשר עיקריהן הן –
(1)
החובה לרכוש מידי הממשלה את איגרות החוב בכמות מזערית על בסיס תקופתי והחובה לפרסם את המחיר שבו עושה השוק הראשי מתחייב לקנות את איגרות החוב במערכת המסחר של עושי השוק הראשיים ואת המחיר שבו הוא מתחייב למכור אותן כאמור;
(2)
הזכות להשתתף ברכישת איגרות החוב מידי הממשלה, הזכות לקבל אופציה לרכישת כמות נוספת של איגרות חוב מידי הממשלה, הזכות לשאול איגרות חוב מידי הממשלה והזכות לסחור באיגרות החוב במערכת המסחר של עושי השוק הראשיים.
(ב)
כל מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים למינוי עושה שוק ראשי והתנאים לפעילותו, זכאי בכל עת להתמנות לעושה שוק ראשי כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך יפרסם את כל המסמכים ואת כל המידע, הנוגעים להליכי המינוי, למינוי, לתנאי הכשירות ולתנאי פעילותם של עושי השוק שימונו, וכן כל שינוי שיחול בהם, זמן סביר לפני כניסתם לתוקף של התנאים למינויים.
(ד)
(1)
שר האוצר או מי שהסמיך לכך יורה על הכמות המזערית של איגרות חוב שתוצע לכלל הציבור באמצעות תאגידים בנקאיים, חברי הבורסה, וגופים נוספים שיאשר החשב הכללי במשרד האוצר לענין זה, ובלבד שבשנה הראשונה להפעלתו של חוק מילווה המדינה (תיקון מס׳ 14), התשס״ה–2004, לא תפחת הכמות המזערית כאמור משיעור של 20% מכל סדרה שתימכר לפי סעיף זה.
(2)
שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך יפרסם, מזמן לזמן, את הכמות המזערית שנקבעה כאמור.
(ה)
היקף העסקאות המתבצעות בידי עושי השוק שמונו לפי הוראות סעיף זה ומחיריהן, וכן המחיר שבו מתחייבים עושי השוק הראשיים לקנות את איגרות החוב והמחיר שבו הם מתחייבים למכרם, יפורסמו באופן שוטף ובאופן שיבטיח את פומביותם, הכל כפי שייקבע בהסכמים.
(ו)
הודעה על מינויים של עושי שוק ראשיים תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר; פרסום לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יהיה באתר האינטרנט של משרד האוצר.
(ז)
בסעיף זה –
”עושה שוק ראשי“ – גוף פיננסי המתמחה במסחר בניירות ערך לחשבונו העצמי, אשר לו איתנות פיננסית מתאימה כפי שיקבע החשב הכללי במשרד האוצר לענין זה ובהתאם לתנאי הכשירות שייקבע על פי הוראות סעיף זה, ובלבד שהוא תאגיד בנקאי, חבר הבורסה או חבר בגוף דומה מחוץ לישראל המפוקח בידי הרשויות המוסמכות במדינות ה־OECD ‏(Organisation for Economic Co-operation and Development);
”בורסה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
[תיקון: תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ה]
(בוטל).
מינהלה [תיקון: תשס״ה]
משרד האוצר ינהל את כל עניני המילווה (להלן – המינהלה).
פנקס איגרות החוב [תיקון: תשס״ה]
(א)
המינהלה תנהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם ומעניהם של בעלי איגרות החוב ושוויין הנקוב של איגרות החוב שבבעלותם (להלן – הפנקס).
(א1)
המינהלה לא תוציא תעודות מילווה לגבי איגרות חוב שהוציאה לפי הוראות חוק זה.
(ב)
הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.
העברת איגרות חוב
איגרות החוב ניתנות להעברה, בכפוף לכל הגבלה לפי סעיף 4, בכתב העברה חתום בידי המעביר והנעבר; כתב ההעברה יימסר למינהלה והיא תרשום בפנקס את ההעברה.
[תיקון: תשמ״ה, תשס״ה]
(בוטל).
עמלה והנחה [תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב]
(א)
שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם תאגיד הרשום בישראל (לענין זה – לרבות החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק) שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, תמורת תשלום עמלה כפי שיקבע בתקנות, באישור הועדה, דרך כלל או לסדרה פלונית.
(החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם תאגיד הרשום בישראל (לענין זה – לרבות החברה הבת, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ״ו–1986) שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, תמורת תשלום עמלה כפי שיקבע בתקנות, באישור הועדה, דרך כלל או לסדרה פלונית.
(ב)
שר האוצר רשאי, באישור הועדה, לקבוע בתקנות הוראות בדבר הנחה ממחיר המכירה שתינתן למי שרוכש איגרות חוב כהשקעה של כספי תכנית חסכון שלגביה ניתן צו בדבר פטור ממס הכנסה על פי חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט״ז–1956, דרך כלל או לסדרה פלונית.
פטור ממס בולים
איגרות החוב והעברתן פטורות ממס בולים.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
ביצוע ותקנות [תיקון: תשנ״ג]
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ואולם –
(1)
לתקנות לפי סעיפים 3 עד 5 לא יהיה תוקף למפרע אם יש בהן כדי לשנות לרעה תנאים שנקבעו בהן.
(2)
משהותקנו תקנות לפי סעיפים 3 עד 5, או משפורסמה הודעה לפי סעיף 6, לא יהיו נתונים לשינוי לגבי סדרה שכבר הוצאה אם יש בהן כדי לשנות לרעה תנאים שנקבעו בהן.


נתקבל בכנסת ביום כ״ג בסיון תשל״ט (18 ביוני 1979).
  • מנחם בגין
    ראש הממשלה
  • שמחה ארליך
    שר האוצר
  • יצחק נבון
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.