חוק איגודי ערים
חוק איגודי ערים מתוך 
חוק איגודי ערים, תשט״ו–1955
2000059
ס״ח תשט״ו, 48; תשכ״ו, 36; תשל״ז, 57; תשנ״ז, 42; תשס״ד, 125; תשס״ח, 487; תשס״ט, 217; תשע״ו, 47; תשע״ז, 65; תשפ״ב, 1111.
תוכן עניינים
[תיקון: תשס״ט]
פרק א׳: איגוד ערים
הגדרות [תיקון: תשל״ז, תשס״ט]
בפרק זה –
”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית;
”איגוד ערים“ – איגוד רשויות מקומיות סמוכות זו לזו, אף אם אינן גובלות זו בזו;
”תחום האיגוד“ – שטחן של כל הרשויות המקומיות המאוגדות באיגוד ערים, אלא אם הוגדר אחרת בצו המקים את האיגוד.
הקמת איגוד ערים [תיקון: תשס״ד]
(א)
שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי להקים, בצו שיפורסם ברשומות (בחוק זה – הצו המקים), איגוד ערים.
(ב)
לא יעשה שר הפנים שימוש בסמכותו האמורה בסעיף קטן (א) אלא לאחר שציווה על עריכת חקירה בדבר הקמת איגוד ערים על ידי ועדה שלפחות אחד מחבריה אינו עובד המדינה (בסעיף זה – ועדת החקירה) ולאחר שעיין בתזכיר שהוגש על ידה; ועדת החקירה תיתן אפשרות לכל רשות מקומית הנוגעת בדבר, בין שהיא אמורה להיכלל ובין שאינה אמורה להיכלל בתחום האיגוד, להשמיע את טענותיה בפניה.
פורסמו הצווים הבאים להקמת איגודי ערים: איגודן – תשתיות איכות סביבה (ק״ת תשט״ז, 955); איגוד ערים (אזור העמק) (אשפוז וטיפול רפואי) (ק״ת תשי״ח, 1595; תשל״ח, 426) (פורק); איגוד ערים (אזור הנגב) (אשפוז וטיפול רפואי) (ק״ת תשי״ט, 889; תש״ל, 1733) (פורק); איגוד ערים (אזור חדרה) (בתי חולים) (ק״ת תשי״ט, 1079; תשל״ה, 2059) (פורק); איגוד ערים אזור חיפה (ביוב) (ק״ת תשי״ט, 1182); איגוד ערים אזור שומרון (מוסדות חינוך על־יסודיים) (ק״ת תשי״ט, 1841); איגוד ערים אזור שומרון (בתי מטבחיים ופיקוח וטרינרי) (ק״ת תש״ך, 1124); איגוד ערים לגליל המערבי (בתי־חולים) (ק״ת תשכ״א, 2581); איגוד ערים לאזור ירושלים (שירות שדה, השקייה ומלחמה במזיקים) (ק״ת תשכ״ב, 390; תש״ל, 614) (פורק); איגוד ערים אזור נפת צפת (בתי מטבחיים ופיקוח וטרינרי) (ק״ת תשכ״ב, 158; תשל״ו, 1785) (פורק); איגוד ערים אזור רמת־גן, בני־ברק וגבעתיים (בתי מטבחיים, בתי שחיטה ופיקוח וטרינרי) (ק״ת תשכ״ב, 396); איגוד ערים אזור עמק־זבולון (בתי מטבחיים ופיקוח וטרינרי) (ק״ת תשכ״ב, 1830; תשל״ו, 1038) (פורק); איגוד ערים לאזור צפת (בתי חולים) (ק״ת תשכ״ג, 1124; תשכ״ט, 973) (פורק); איגוד ערים אזור תל־אביב־יפו–חולון (בתי מטבחיים) (ק״ת תשכ״ה, 199); איגוד ערים רמלה–לוד (מוסדות חינוך על־יסודיים) (ק״ת תשכ״ה, 2753; תשס״ח, 922) (פורק); איגוד ערים אזור דן (תברואה וסילוק אשפה) (ק״ת תשכ״ו, 2521); איגוד ערים אזור אילון (ביוב, ביעור יתושים וסילוק אשפה) (ק״ת תש״ל, 913); איגוד ערים שפיר–לכיש–יואב (מרכז בינאזורי) (ק״ת תשל״א, 74); איגוד ערים מרחבים–עזתה (מרכז בינאזורי) (ק״ת תשל״א, 167; תשנ״ה, 298) (פורק); איגוד ערים אזור השרון הדרומי (מים) (ק״ת תשל״ו, 301); איגוד ערים אזור השרון לתברואה (הדברת יתושים) (ק״ת תשל״ו, 611); איגוד ערים (אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה) (ק״ת תשל״ט, 418); איגוד ערים נפת אשקלון (שמירה על איכות הסביבה) (ק״ת תשל״ט, 456); איגוד ערים לאיכות הסביבה (תחנת הכוח חדרה) [כיום: איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה (שרון־כרמל)] (ק״ת תשל״ט, 1345); איגוד ערים השרון הצפוני (תברואה) (ק״ת תש״ם, 2191); איגוד ערים שאגור (חינוך על יסודי) (ק״ת תשמ״א, 1478); איגוד ערים משהד–ריינה (חינוך על־יסודי) (ק״ת תשמ״ב, 331); איגוד ערים לאיכות הסביבה (גליל מערבי) (ק״ת תשמ״ג, 1210); איגוד ערים לאיכות הסביבה (אזור אשדוד–יבנה) [כיום: איגוד ערים לאיכות הסביבה (אשדוד–חבל יבנה)] (ק״ת תשמ״ו, 62); איגוד ערים לחינוך על יסודי (גדרה, גדרות ומזכרת־בתיה) (ק״ת תשמ״ז, 123); איגוד ערים למלחמה בסמים (חדרה–עתלית) (ק״ת תשנ״א, 868); איגוד ערים לשמירה על איכות הסביבה – ”דרום יהודה“ (ק״ת תשנ״ג, 1094); איגוד ערים אזור שדרות שער הנגב (ביוב) (ק״ת תשנ״ו, 175); איגוד ערים לאיכות הסביבה (אזור אגן בית נטופה) (ק״ת תשנ״ו, 905); איגוד ערים לעניני ביוב (אזור כרמיאל) (ק״ת תשנ״ז, 1104); איגוד ערים (אזור באר שבע) (מים וביוב) (ק״ת תשנ״ט, 502); איגוד ערים שפלת יהודה (ביוב) (ק״ת תשנ״ט, 870); איגוד ערים אזור גליל מזרחי וגולן (פסולת מוצקה) (ק״ת תשנ״ט, 878); איגוד ערים (דרום השרון המזרחי) (ביוב) (ק״ת תשס״א, 486); איגוד ערים לאיכות הסביבה (אזור המשולש הדרומי) (ק״ת תשס״ח, 1111).
פורסמו הצווים הבאים להקמת איגודי ערים מסוג אשכול רשויות מקומיות: אשכול רשויות שורק דרומי (ק״ת תשע״ח, 2474); אשכול רשויות השרון (ק״ת תשע״ח, 2475); אשכול רשויות המפרץ (ק״ת תשע״ח, 2476); אשכול רשויות הכנרת והעמקים (ק״ת תשע״ח, 2478); אשכול רשויות בית הכרם הגלילי (ק״ת תשע״ח, 2479); אשכול רשויות גליל מערבי (ק״ת תשע״ח, 2481); אשכול רשויות הגליל והעמקים (ק״ת תשע״ח, 2483); אשכול רשויות נגב מערבי (ק״ת תשע״ח, 2663); אשכול רשויות גליל מזרחי (ק״ת תשע״ח, 2743); אשכול רשויות נגב מזרחי (ק״ת תשע״ט, 1949); אשכול רשויות מישור החוף (ק״ת תשפ״ב, 3258).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
איגוד ערים – תאגיד
איגוד ערים הוא תאגיד ובמסגרת סמכויותיו הוא רשאי להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, לתבוע ולהיתבע ולעשות כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיו.
איגוד ערים – גוף מבוקר
איגוד ערים יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 7 לחוק מבקר המדינה, תש״ט–1949.
מועצת איגוד ערים [תיקון: תשכ״ו, תשס״ד]
(א)
איגוד ערים יתנהל על ידי מועצת איגוד ערים (להלן – המועצה).
(ב)
כל רשות מקומית שבתחום איגוד ערים זכאית להיות מיוצגת במועצה על־ידי נציג אחד לפחות; משנקבעו רוב חברי המועצה, רשאית היא לפעול.
(ב1)
הרשות המקומית תמנה לפחות מחצית מבין נציגיה במועצה מקרב עובדי הרשות המקומית; ואולם רשאי שר הפנים להתיר לרשות מקומית הזכאית להיות מיוצגת במועצה על ידי נציג אחד בלבד, למנות את נציגה במועצה שלא מקרב עובדי הרשות המקומית, ובלבד שלפחות מחצית מחברי המועצה יהיו מקרב עובדי הרשויות המקומיות שבתחום איגוד הערים.
(ג)
הסמכות למנות נציג של רשות מקומית למועצת האיגוד היא בידי המועצה של אותה רשות מקומית; היא חייבת למנות נציג תוך ששה חדשים לאחר הנבחרה, ורשאית בכל עת, על אף האמור בצו המקים, לבטל מינויו של נציגה ולמנות אחר במקומו, וכל עוד לא נתמנה נציג חדש יוסיף הנציג הקודם לכהן בתפקידו.
(ד)
חובת האמון שחבים חברי המועצה לאיגוד הערים, תהיה עדיפה על חובתם כלפי הרשות המקומית שמינתה אותם.
מנהל כללי [תיקון: תשס״ד]
(א)
המועצה תמנה מנהל כללי לאיגוד ערים.
(ב)
שר הפנים רשאי לפטור איגוד ערים מחובת מינוי מנהל כללי אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה לעשות כן.
סמכויות איגוד ערים
אין להעניק לאיגוד ערים אלא סמכויות ותפקידים שהוענקו, או שמותר להעניק, על פי כל חיקוק לרשות מקומית שבתחומו, ובלבד –
(1)
שלא תוענק לאיגוד ערים הסמכות להטיל ארנונות;
(2)
ששר הפנים לא יעניק לאיגוד ערים סמכות או תפקיד שהוענק לרשות מקומית על פי חיקוק שביצועו בידי שר אחר, אלא לאחר התיעצות באותו שר;
(3)
שלא תוענק לאיגוד ערים הסמכות לבצע בתחום ישוב שיתופי, פעולות המנוגדות לתקנון אותו ישוב; בפסקה זו, ישוב שיתופי – ישוב הנמצא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית ורוב תושביו, שהם בני 18 שנה ומעלה, מואגדים באגודה שיתופית להתישבות.
ייחוד סמכויות ותפקידים [תיקון: תשס״ד]
לאיגוד ערים יהיו כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו בענינים הקשורים לסמכויותיו ולתפקידיו, וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהענינים האמורים ולא יהיו נתונות לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, על פי כל דין, בענינים אלה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים.
אומדן ותקציבים [תיקון: תשנ״ז]
(א)
לא יחליט איגוד ערים על ביצוע מפעל מסויים אלא אם ערך לפני כן אומדן הכנסותיו והוצאותיו של המפעל והאומדן אושר על ידי שר הפנים.
(ב)
איגוד ערים יערוך בכל שנה, במועד ובצורה שייקבעו בתקנות, הצעת תקציב המראה אומדן הכנסותיו והוצאותיו; הצעת התקציב תוגש לשר הפנים לאישור.
(ג)
שר הפנים רשאי לסרב לאשר כל פרט שבהצעת התקציב; אולם לא יסרב שר הפנים לאשר פרט כאמור לפני שניתנה לאיגוד ערים הזדמנות להשמיע דברו.
(ד)
התקציב שאושר כאמור יהיה תקציב האיגוד לאותה שנה ולא ישולם סכום מכספי האיגוד אלא על פי התקציב הזה ולא יתחייב האיגוד בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטת האיגוד שנתקבלה כדין ואושרה על ידי שר הפנים.
(ה)
הוראות סימן ב׳ בפרק 11 לפקודת העיריות יחולו על איגוד ערים, בשינויים המחוייבים.
התקשרות בין איגוד ערים לרשות מקומית [תיקון: תשע״ז]
(א)
התקשרות בחוזה למכירת טובין מרשות מקומית החברה באיגוד ערים לאיגוד, לצורך מילוי תפקידיו, אינה טעונה מכרז, ובלבד שמועצת האיגוד ברוב חבריה החליטה על כך, לאחר שהונחה בפניה חוות דעת גזבר האיגוד שלפיה התמורה המשולמת בעבור הטובין אינה חורגת מהתמורה המקובלת לטובין כאמור.
(ב)
שר הפנים רשאי לקבוע כללים לעניין סעיף קטן (א).
הטלת מכסות על רשויות מקומיות
בכפוף לכל הגבלה שבצו המקים, ובאישור שר הפנים, רשאי איגוד ערים להטיל על הרשויות המקומיות שבתחומו תשלומי כסף למימון תקציבו, לפי מכסות שיקבע.
הלוואות
בכפוף לכל הגבלה שבצו המקים, ובאישור שר הפנים, רשאי איגוד ערים ללוות כספים לביצוע תפקידיו ולשעבד לשם כך את הכנסותיו ואת נכסיו, כולם או מקצתם; מטרת ההלוואה תפורש בהחלטת האיגוד ובאישור שר הפנים.
חוקי עזר
איגוד ערים רשאי, באישור שר הפנים, להתקין חוקי עזר לביצוע תפקידיו של האיגוד או לשימוש בסמכויותיו; הוראות סעיף 99 לפקודת העיריות, 1934, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חוקי עזר כאמור, ובלבד שלא יטיל האיגוד אגרות והיטלים אלא לכיסוי הוצאות הקמתו של מפעל שהקמתו היא מתפקידי האיגוד, או לשם החזקתו של מפעל כאמור כל עוד ובמידה שהאיגוד מחזיק בו.
דברים שיש לפרשם בצו המקים [תיקון: תשכ״ו]
הצו המקים יפרש –
(1)
הרשויות המקומיות המתאגדות;
(2)
תחום האיגוד;
(3)
תפקידיו וסמכויותיו של האיגוד;
(4)
מספר נציגיה של כל רשות מקומית במועצה;
(5)
תקופת כהונתה של המועצה ותקופת כהונתם של חבריה;
(6)
תפקידיהם וסמכויותיהם של המועצה וחבריה ושל מוסדות האיגוד האחרים;
(7)
דרכי הקניית רכוש והטלת חוב, במקום שמילוי תפקידיו של האיגוד מחייב, לרגל הקמתו, להקנות לאיגוד רכוש של רשות מקומית מתאגדת או להטיל עליו חוב מחובותיה, או גם זה וגם זה.
דברים שמותר לפרשם בצו המקים [תיקון: תשכ״ו]
רשאי שר הפנים לקבוע בצו המקים הוראות בדבר –
(1)
תקופת קיומו של איגוד הערים;
(2)
דרכי הקמתן של ועדות המועצה;
(3)
דרכי הבירור של חילוקי דעות בין הרשויות המקומיות לבין עצמן, וביניהן לבין האיגוד;
(4)
דרכי צירופה של רשות מקומית לאיגוד ופרישתה ממנו, ובקשר לכך – הקניית רכוש, הטלת חובות, תיאום חשבונות וחלוקת חובות בין הרשויות הנוגעות בדבר לבין עצמן, וביניהן לבין האיגוד, הכל בכפוף להוראות סעיף 17, ובמידה שלא נקבעו הוראות כאמור בתקנות;
(5)
דרכי מינוים של עובדי האיגוד ופיטוריהם, תנאי עבודתם, תפקידיהם וסמכויותיהם;
(6)
(בוטלה);
(7)
שאר הוראות הנראות לו דרושות לביצוע הצו וכל ענין הנדון בו.
תיקון הצו המקים [תיקון: תשכ״ו, תשס״ד]
שר הפנים רשאי, בצו, לתקן את הוראות הצו המקים בכל ענין המפורט בסעיפים 15 ו־16, לאחר שניתנה לרשויות המקומיות שבתחום האיגוד או לרשויות המקומיות המיועדות לצירוף לאותו איגוד או לפרישה ממנו, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהן; ואולם לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף זה בענין מהענינים המפורטים בסעיף 15(1) עד (3) ובסעיף 16(1), אלא לאחר התייעצות עם שר האוצר.
הוראות אחידות [תיקון: תשל״ז, תשס״ד]
(א)
שר הפנים רשאי לקבוע בצו הוראות לענין סעיף 15(5) עד (7) ולענין סעיף 16 שיחולו על כל איגוד ערים שיוקם לאחר התקנתן אם אין הוראה אחרת בצו המקים.
(ב)
שר הפנים רשאי להחיל את ההוראות שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (א) כולן או חלקן, אף על איגוד ערים שהיה קיים ביום התקנתן, ובלבד שניתנה הודעה על כך שלושים יום מראש לרשויות המקומיות שבתחום האיגוד וניתנה להן הזדמנות להשמיע את טענותיהן.
מינוי ועדת חקירה [תיקון: תשס״ח]
(א)
שר הפנים רשאי למנות ועדת חקירה לבדיקת הצורך במינוי ועדה למילוי תפקידי מועצת איגוד ערים (להלן – ועדה קרואה), אם לדעתו קיים חשש שאיגוד הערים אינו ממלא או עשוי שלא למלא את תפקידיו כראוי.
(ב)
מספר חברי ועדת החקירה לא יפחת משלושה ולא יעלה על חמישה, ובלבד שבין חבריה יהיו:
(1)
מי שאינו עובד המדינה, והוא יהיה היושב ראש, ואם מונה יותר מחבר אחד לפי פסקה זו, ימנה שר הפנים מביניהם את היושב ראש;
(2)
היועץ המשפטי של משרד הפנים או נציגו;
(3)
אדם בעל ניסיון או מומחיות בתחומים הנוגעים לניהולו או בתחום פעילותו העיקרית של איגוד הערים.
דוח ועדת החקירה [תיקון: תשס״ח]
דוח ועדת החקירה יתייחס בין השאר לעניינים אלה:
(1)
המצב הכספי והתפקודי של איגוד הערים והגורמים שהביאו לדעת הוועדה למצב זה;
(2)
אופן ניהול איגוד הערים בידי יושב ראש המועצה, המועצה וממלאי תפקידים בו בשנתיים שקדמו למינויה;
(3)
האמצעים שלדעת הוועדה ראוי לנקוט כדי שאיגוד הערים יוכל למלא את תפקידיו כנדרש, ולפעול על פי הוראות הדין וסדרי מנהל תקינים.
מינוי ועדה קרואה [תיקון: תשס״ח]
ראה שר הפנים, על פי המלצת ועדת החקירה, שאיגוד הערים אינו ממלא או עשוי שלא למלא את תפקידיו כראוי מחמת אופן ניהולו על ידי יושב ראש המועצה או המועצה, רשאי הוא להורות על פיזור המועצה ולמנות ועדה קרואה.
הרכב ועדה קרואה [תיקון: תשס״ח]
(א)
הוועדה הקרואה תהיה בת חמישה חברים ובלבד שבין חבריה יהיו:
(1)
יושב ראש שימנה שר הפנים;
(2)
לפחות שני נציגים שאינם עובדי המדינה בעלי ניסיון או מומחיות בתחומים הנוגעים לניהולו או בתחום פעילותו העיקרית של איגוד הערים.
(ב)
כשיר לכהן כחבר הוועדה הקרואה מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1)
הוא בעל תואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (להלן – תואר אקדמי);
(2)
הוא בעל ניסיון של שבע שנים בתחומים הנוגעים לניהולו או בתחום פעילותו העיקרית של איגוד הערים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים למנות לוועדה הקרואה אדם אף אם לא מתקיים בו התנאי האמור בסעיף קטן (ב)(1), ובלבד שהוא בעל ניסיון של עשר שנים בתחום כאמור בסעיף קטן (ב)(2).
(ד)
לא ימנה שר הפנים לוועדה הקרואה –
(1)
מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה הקרואה או מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור;
(2)
מי שיש ניגוד עניינים בין עיסוקו ובין חברותו בוועדה הקרואה.
סמכויות ועדה קרואה [תיקון: תשס״ח]
לוועדה הקרואה וליושב ראש הוועדה יהיו כל הסמכויות והתפקידים הנתונים למועצת איגוד הערים או ליושב ראש המועצה לפי כל דין.
גמול ליושב ראש הוועדה הקרואה [תיקון: תשס״ח]
יושב ראש הוועדה הקרואה זכאי לקבל גמול בעבור השתתפותו בישיבות הוועדה הקרואה מקופת איגוד הערים, באישור שר הפנים ובשיעור שיקבע.
תקופת כהונה של ועדה קרואה [תיקון: תשס״ח]
תקופת הכהונה של ועדה קרואה תהא ארבע שנים; שר הפנים, רשאי, בהתייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקצר את תקופת הכהונה בתקופה שלא תעלה על שנתיים, מטעמים מיוחדים או להאריכה בתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
[תיקון: תשס״ד]
(בוטל).
פירוק איגוד ערים [תיקון: תשכ״ו, תשס״ד]
(א)
שר הפנים רשאי, בצו, לפרק איגוד ערים אם החליטה על כך מועצת האיגוד ברוב חבריה או אם ועדת חקירה, שמינה שר הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים, המליצה על הפירוק, לאחר שמצאה שאין האיגוד ממלא את תפקידיו כראוי.
(ב)
רוב חבריה של ועדת חקירה כאמור יהיו משאינם עובדי המדינה ולא יהיה בה חבר מועצת האיגוד או חבר במועצה של רשות מקומית המאוגדת באיגוד.
(ג)
לא יוציא שר הפנים צו לפירוק איגוד ערים לפי סעיף קטן (א) לגבי איגוד ערים שהוקם לאחר יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) או שהרכב הרשויות המקומיות שבתחומו השתנה לאחר המועד האמור, אלא בהתייעצות עם שר האוצר.
הוראות בקשר עם פירוק [תיקון: תשכ״ו]
(א)
בצו המפרק איגוד ערים רשאי שר הפנים לכלול הוראות בדבר הקניית רכוש האיגוד לרשויות מקומיות שבתחומו ובדבר תיאום חשבונות וחלוקת חובות וזכויות ביניהן, וכן שאר הוראות הנראות לו דרושות לביצוע הפירוק.
(ב)
בצו המפרק איגוד ערים רשאי שר הפנים גם למנות אדם או רשות לבצע את הפירוק; עשה כן, יקבע בצו את דרכי הערעור על החלטת המפרק.
איגוד ערים המסרב למלא חובה מסוימת [תיקון: תשס״ד]
(א)
סבר שר הפנים שאיגוד ערים נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו או שהוענקו לו לפי הוראות חוק זה, לרבות הגשת הצעת תקציב לאישור שר הפנים לפי הוראות סעיף 11, או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מאיגוד הערים, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה, בתוך התקופה שיקבע בצו.
(ב)
לא מילא איגוד הערים אחר הוראות הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה הקבועה בו, רשאי השר למנות אדם מתאים למילוי החובה או לביצוע העבודה; מינה השר אדם מתאים, רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת איגוד הערים.
אצילת סמכויות [תיקון: תשכ״ו, תשס״ח]
שר הפנים רשאי לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה, פרט לסמכותו להתקין תקנות ולסמכויותיו לפי סעיפים 16ג עד 16ז, 16ט ו־17א.
החלת הוראות מפקודת העיריות [תיקון: תשס״ד, תשפ״ב]
הוראות סעיפים 142א עד 142ג, 167(ה), 167ב, 170(ב), 170ג2, 170ג3, 171, 191, 192, 203, 210, 213 ו־330א עד 330כח לפקודת העיריות, והוראות התקנות לפי סעיפים 167(ה) ו־170ג3(ד) לפקודה האמורה יחולו, בשינויים המחויבים, על איגוד ערים.
[תיקון: תשע״ז]
פרק א׳1: אשכול רשויות מקומיות
איגוד ערים מסוג אשכול רשויות מקומיות [תיקון: תשע״ז]
הוראות חוק זה יחולו גם על איגוד ערים שהוא אשכול רשויות מקומיות, המוקם כדי לעודד פיתוח אזורי וקידום שיתופי פעולה, בנושאים שונים, בין הרשויות המקומיות החברות בו (בפרק זה – אשכול), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בכפוף להוראות סעיף 2, לא יוקם אשכול אלא לבקשת הרשויות המקומיות האמורות להיכלל בתחומו;
(2)
(א)
נוסף על תפקידיו וסמכויותיו של אשכול שנקבעו בצו המקים לפי סעיף 15(3), ובכפוף להוראות שנקבעו בו, רשות מקומית החברה באשכול רשאית, על פי הצעת ראש הרשות המקומית שאושרה בידי מועצת הרשות המקומית, לאצול לאשכול מסמכותה על פי כל חיקוק או להטיל עליו תפקיד שהוטל עליה על פי כל חיקוק;
(ב)
אצילת סמכות או הטלת תפקיד לפי פסקה זו טעונה החלטה של מועצת האשכול ברוב חבריה, לאחר שהשתכנעה שלא יהיה בכך כדי לפגוע ביכולתו של האשכול למלא את התפקידים והסמכויות שנקבעו בצו המקים; רשות מקומית החברה באשכול והרואה את עצמה נפגעת מהחלטת המועצה לפי פסקת משנה זו רשאית להגיש לשר הפנים ערר מנומק בכתב על ההחלטה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה; הוגש ערר כאמור, רשאי שר הפנים לבטל את ההחלטה או לאשרה, בשינויים או בתנאים;
(ג)
הודעה על אצילת סמכות או הטלת תפקיד לפי פסקה זו תפורסם באתר האינטרנט של האשכול ובאתר האינטרנט של הרשות המקומית והיא תיכנס לתוקף בתום 7 ימים מיום קבלת ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב), ואם הוגש ערר כאמור באותו סעיף קטן – ביום החלטת שר הפנים בערר;
(ד)
על סמכויות שנאצלו ותפקידים שהוטלו לפי פסקה זו לא יחולו הוראות סעיף 10;
(3)
על אף האמור בסעיף 16א, לא יפעיל שר הפנים את סמכותו באותו סעיף בעניינים אלה:
(א)
צירוף רשות מקומית לאשכול, אלא בהסכמת מועצת האשכול ומועצת הרשות המקומית המיועדת לצירוף, זולת אם ראה מטעמים המצדיקים זאת להפעיל את סמכותו בהיעדר הסכמת מועצת האשכול כאמור; לא תובא הצעה לצירוף כאמור לאישור מועצת רשות מקומית, אלא על ידי ראש הרשות;
(ב)
פרישת רשות מקומית מאשכול, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
מועצת הרשות המקומית המיועדת לפרישה ביקשה זאת; ביקשה מועצת הרשות המקומית כאמור – חייב שר הפנים לשנות את הצו המקים בהתאם;
(2)
מועצת האשכול, ברוב של שני שלישים מחבריה, ביקשה זאת, ושר הפנים שוכנע כי הרשות המקומית המיועדת לפרישה פוגעת בניהולו התקין של האשכול;
(ג)
התפקידים והסמכויות של אשכול הקבועים בצו המקים לפי סעיף 15(3), אלא בהסכמת מועצת האשכול;
(ד)
הסדרים בקשר לצירופה של רשות מקומית לאשכול ופרישתה ממנו, כאמור בסעיף 16(4), אלא לפי הצעת הרשות המקומית הנוגעת בדבר ומועצת האשכול; ואולם, לא הושגה הסכמה בין הרשות המקומית לבין מועצת האשכול לעניין הסדרים כאמור – יקבע שר הפנים את ההסדרים ואת המועדים למימושם.
עריכת מכרז עבור רשויות מקומיות [תיקון: תשע״ז]
(א)
נוסף על התפקידים והסמכויות שנקבעו לאשכול בצו המקים לפי סעיף 15(3), או שהוענקו לו לפי סעיף 17ד1(2), רשאי אשכול לערוך ולפרסם מכרז להזמנת טובין או שירותים או לביצוע עבודות, כדי שהרשויות המקומיות החברות בו יוכלו להתקשר עם מי שזכה בו לצורך מילוי תפקידיהן.
(ב)
על מכרז לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות המכרזים החלות על האשכול, והיקף ההתקשרות המרבי על פי המכרז ייכלל במסמכי המכרז.
(ג)
רשות מקומית החברה באשכול רשאית להתקשר בחוזה להזמנת טובין או שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה במכרז שפורסם לפי סעיף קטן (א), ובלבד שהיקף ההתקשרות המצטבר הכולל על פי המכרז לא יעלה על ההיקף שצוין במסמכי המכרז.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ב׳: איגוד ערים למים או לביוב
איגוד ערים למים או לביוב [תיקון: תשס״ט, תשע״ו]
(א)
בפרק זה –
”איגוד ערים למים או לביוב“ – איגוד ערים, שתפקידיו וסמכויותיו הם, בין השאר, בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב;
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
”מועצת רשות המים והביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;
”מנהל רשות המים והביוב“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;
”מערכת ביוב“ ו”שירותי ביוב“ – כהגדרתם בחוק תאגידי מים וביוב;
”רשות המים והביוב“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
”שפכים“ – מים לאחר שימוש, הטעונים טיהור או סילוק לפי דין.
(ב)
הוראות חוק זה יחולו לעניין איגוד ערים למים או לביוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי חוק זה, למעט הסמכויות לפי סעיף 13 ולרבות הסמכויות לפי הסעיפים בפקודת העיריות המוחלים על איגוד ערים למים או לביוב לפי סעיף 17ד, יהיו נתונות, לעניין איגוד ערים למים או לביוב, למועצת רשות המים והביוב;
(2)
על אף הוראות סעיף 2, החל ביום כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009) לא יוקם איגוד ערים למים או לביוב, ולא תצורף לאיגוד כאמור רשות מקומית, למעט רשות מקומית שהיא מועצה אזורית;
(3)
סעיף 12 – לא יחול;
(4)
הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 13 יהיו נתונות למנהל רשות המים והביוב;
(5)
הסמכות להתקין חוקי עזר, לפי סעיף 14, לא תחול לעניין הטלת אגרות והיטלים;
(6)
בסעיף 16ג(ב)(2), במקום ”משרד הפנים“ יקראו ”רשות המים והביוב“;
(7)
סעיף 17ג – לא יחול.
התקנת מערכת ביוב ומתן שירותי ביוב [תיקון: תשע״ו]
(א)
מנהל רשות המים והביוב, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לאיגוד ערים למים או לביוב, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח, לעשות אחד או יותר מאלה:
(1)
להתקין מערכת ביוב בתחומו, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב בעבור צרכנים שנמצאים בתחומו או לשם אספקת שירותי ביוב בעבור ספק שירותי ביוב אחר;
(2)
לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלו לספק שירותי ביוב אחר;
(3)
להעביר דרך מערכת הביוב שלו שפכים בעבור ספק שירותי ביוב אחר.
(ב)
לא תאשר מועצת רשות המים והביוב הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
(1)
מועצת רשות המים והביוב שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית באיגוד הערים, ברשות מקומית שבתחומו או בצרכניו, ובשים לב ליכולתו של האיגוד למלא את חובותיו לפי כל דין וליכולתו הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה;
(2)
מנהל רשות המים והביוב הודיע לאיגוד הערים ולספק שירותי הביוב האחר על כוונתו להביא לאישורה של מועצת רשות המים והביוב הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב;
(3)
ניתנה לאיגוד הערים ולספק שירותי הביוב האחר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות.
(ג)
בהוראה לפי סעיף קטן (א) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה, ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ד).
(ד)
מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א), ככל שמועצת רשות המים והביוב לא קבעה בכללים אחרים לפי כל דין הסדרים בעניינים אלה.
(ה)
איגוד ערים שניתנה לו הוראה לפי סעיף זה וספק שירותי הביוב האחר, רשאים לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים כמשמעותו בחוק המים.
אישור תכניות [תיקון: תשע״ו]
מנהל רשות המים והביוב רשאי לדרוש מאיגוד ערים למים או לביוב להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב לביוב, ותכנית פיתוח שנתית או רב־שנתית, שלמה או בחלקים; מנהל רשות המים והביוב רשאי לאשר את התכניות בשינויים או בתנאים, ואולם טען איגוד הערים כי יש באמור משום פגיעה משמעותית בו, רשאי הוא לפנות למועצת רשות המים והביוב בבקשה שתבחן מחדש את החלטת המנהל.
[תיקון: תשס״ט]
פרק ג׳: הוראות שונות
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ד, תשס״ט]
(א)
שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, למעט לעניין איגוד ערים למים או לביוב כהגדרתו בסעיף 17ה(א), להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו לרבות תקנות בדבר –
(1)
דרכי פירוקו של איגוד ערים;
(2)
דרכי צירופה של רשות מקומית לאיגוד ערים ופרישתה ממנה, בין עם הקמת האיגוד ובין לאחר מכן, ובקשר לכך – הקניית רכוש, הטלת חובות, תיאום חשבונות וחלוקת חובות בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר לבין עצמן, וביניהן לבין האיגוד.
(3)
תנאי בשירות ופסלות לכהונה לחברי מועצה ודרכי מינוים של חברי המועצה;
(4)
דרכי מינוים, תפקידיהם ותנאי העסקתם של עובדי איגוד ערים, ולענין המנהל הכללי – גם תנאי כשירות ופסלות לכהונה, ותקופת כהונה.
(ב)
מועצת רשות המים והביוב, כהגדרתה בסעיף 17ה(א), רשאית לקבוע כללים לעניין איגוד ערים למים או לביוב כהגדרתו בסעיף האמור, לרבות כללים בדבר –
(1)
העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(1) עד (4); כללים כאמור יותקנו בהתייעצות עם שר המשפטים;
(2)
אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של שירותים בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותן האיגוד לצרכניו, והבטחתם ברציפות ולאורך זמן; נקבעו כללים לפי פסקה זו, יבצע איגוד ערים למים או לביוב כל פעולה שאותה הוא רשאי לבצע לפי כל דין בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, בכפוף לכללים האמורים;
(3)
חישוב עלות ותעריפים לתשלומים בעד ביצוע פעולות בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותן האיגוד לצרכניו; הוראות סעיפים 101 עד 103 לחוק תאגידי מים וביוב יחולו לעניין קביעת כללים לפי פסקה זו, בשינויים המחויבים.
נתקבל בכנסת ביום ט׳ באדר תשט״ו (3 במרס 1955).
- משה שרת
ראש הממשלה - ישראל רוקח
שר הפנים - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.