פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) מתוך

פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938

פקודה הקובעת הוראות בנידון פיטורין ידועים ממסי העיריה, ממסי מועצה מקומית, ממסי הרכוש העירוני וממס הרכוש החקלאי.

2000948

ע״ר 1938, תוס׳ 1, 27; 1940, תוס׳ 1, 43; 1941, תוס׳ 1, 30; 1943, תוס׳ 1, 12; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1; ס״ח תש״ט, 155; תשי״ד, 142; תשכ״א, 112; תשכ״ח, 54; תש״ן, 92; תשנ״ב, 43; תשנ״ג, 15; תשנ״ד, 50; תשנ״ה, 101; תשנ״ו, 22; תשנ״ז, 64; תשנ״ח, 67, 68; תש״ס, 192; תשס״ג, 150; תשס״ד, 124; תשס״ה, 368, 751; תשס״ו, 317; תשס״ז, 67; תש״ע, 423, 450, 634; תשע״א, 203; תשע״ב, 178, 234, 473, 590; תשע״ה, 45; תשע״ו, 244, 1178; תשע״ז, 25, 217, 516; תשע״ח, 114; תשע״ט, 33, 186; תשפ״ד, 1090.

קביעת שרים: ע״ר תש״ח, 22; י״פ תש״ט, 237; י״פ תשי״ט, 1727.

הנציב העליון לפלשתינה (א״י) מחוקק בזה בעצתה של המועצה הפלשתינאית (א״י) לאמור:–

מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי מלך בריטניה או בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. פורסמה הודעה על הענקת סמכויות הנציב העליון לשר האוצר (ע״ר תש״ח, 22); הסמכויות לפי סעיף 5(י) ו־5(ז) לפקודה הוענקו לשר הפנים (י״פ תש״ט, 237; י״פ תשי״ט, 1727). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“, ייקרא מעתה ”ממונה על המחוז“.

תוכן עניינים

חלק א׳ – פיטורין ממסי עיריה

חלק ב׳ – פיטורין ממס הרכוש החקלאי

חלק ג׳ – פיטורין ממס הרכוש העירוני

חלק ד׳ – הוראות כלליות

1.

השם הקצר

פקודה זו תקרא ”פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938“.

חלק א׳ – פיטורין ממסי עיריה

2.

פירוש [תיקון: תשכ״ח]

בחלק זה מפקודה זו:–

(א)

המלים ”בנין“, ”קרקע תפושה“, ”בעלים“ ו”מחזיק“ יהיו להן הפירושים שניתנו להן בסעיף 101 מפקודת העיריות, 1934, וכן

(ב)

”ארנונה כללית“ פירושו כאמור בסעיף 274ב לפקודת העיריות.

3.

הממשלה ואנשים המחזיקים בקרקע בשם הממשלה יהיו פטורים ממס [תיקון: תש״ח, תשי״ד, תשכ״ח, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״ד, תשע״ז־2]

למרות כל דבר האמור בפקודת העיריות, 1934:–

(א)

(1)

בשל נכסים בתחומי רשויות מקומיות, שחל עליהם סעיף 3(ב) תשולם ארנונה כללית, בכל שנת כספים, בשיעור הקבוע בפסקה (3) מהארנונה הכללית שהיתה משולמת ברשות המקומית אלמלא הוראת סעיף 3(ב) האמור, והכל בהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר.

(2)

בשל הנכסים האמורים בפסקה (1), לא תשולם אגרת סילוק אשפה או כל אגרה אחרת, המשולמת לרשות המקומית בידי מי שפטור מתשלום ארנונה כללית, ובלבד שסכום הארנונה הכללית בכל שנת כספים, בשל נכס מסוים מן הנכסים האמורים, לא יפחת מסכום האגרות כאמור, ששולם בפועל לרשות המקומית בשנת 1994 בשל אותו נכס, בתוספת שיעורי העדכון שנקבעו, מדי שנה, בתקנות לפי פרק ד׳ לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה, להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.

(3)

שיעור הארנונה הכללית בהתאם לפסקה (1) יהיה –

(א)

לגבי נכסים שמחזיקים בהם משרד הבטחון או צבא הגנה לישראל או מטעמם, לרבות יחידות הסמך שלהם – 30%;

(ב)

לגבי נכסים המשמשים בתי חולים או מרפאות – 45%;

(ג)

לגבי נכסים אחרים – 55%.

(ב)

ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהמחזיקים בהם הם הממשלה [במקור: הכתר או הנציב העליון או מזכיר הממלכה] או כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה [במקור: הכתר], והמשמשים לצרכי הממשלה [במקור: הכתר או לצרכי הנציב העליון או לצרכי מזכיר הממלכה] או לצרכי כל אדם אחר או מוסד אחר המחזיקים בהם בשם הממשלה [במקור: הכתר], ושום בנין או קרקע תפושה לא ייחשבו כאילו הם משמשים לאחד מן הצרכים האלה אם המחזיק באותו בנין או באותה קרקע תפושה הוא פקיד מטעם הממשלה [במקור: הכתר] המשלם שכר דירה בעדם אם במישרין או בצורת ניכויים ממשכורתו.

(ג)

שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, שהמדינה עושה בהם שימוש שהוא שימוש ייחודי לה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוגי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים, ובלבד שלא תיקבע ארנונה בסכום אפס.

הוראות סעיף זה לא יחולו בתחום עירית ירושלים.

4.

מדינות זרות, עדות דתיות או מוסדות דתיים, מוסדות צדקה ומוסדות חנוך יהיו פטורים ממס [תיקון: 1940, תשכ״ח, תשנ״ז]

למרות כל האמור בפקודת העיריות, 1934:–

(א)

ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה אשר:–

(I)

הבעלות עליהן הן בידי מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהן בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בנין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה;

(II)

הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבנין או הקרקע התפושה משמשים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי:

(א)

כמקום תפילה, מקווה טהרה, או

(ב)

כמנזר, או

(ג)

כבית־חולים, מרפאה או בית־הבראה, או

(ד)

כגן־ילדים, בית־ספר, בית־יתומים, סמינר, או בית־ספר מקצועי, או

(ה)

כבית־מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ו)

כפונדק או כבית הכנסת־אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי־רגל בחנם, או

(ז)

כתקייה, זוויה או בית־תמחוי, או

(ח)

כדירתו של ראש אותה עדה, או

(ט)

כבית משפט דתי;

(III)

הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל אגודת צדקה, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותה אגודת־צדקה:–

(א)

כבית־חולים, מרפאה או בית־הבראה, או

(ב)

כבית־יתומים או בית מחסה לעניים ולנצרכים, או

(ג)

כפונדק או כבית הכנסת־אורחים המשמשים אך ורק לאיכסון עולי־רגל או מהגרים בחנם, או

(ד)

כתקיה, זוויה או בית־תמחוי;

(IV)

הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מוסד חנוך, בתנאי שהבנין או הקרקע התפוסה משמשים לאותו מוסד־חנוך:–

(א)

כגן־ילדים, בית־ספר, סמינר או בית־ספר מקצועי, או

(ב)

כבית־חנוך לעורים, לאלמים או לחרשים, או

(ג)

כספריה צבורית;

בתנאי כי לא יפטרו ממס כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל מדינה, או כל אדם המחזיק מטעם כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה דתית או אותו מוסד דתי, או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.

(ב)

ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם היא בידי כל מדינה או עדה דתית או מוסד דתי או אגודת צדקה או מוסד חנוך, אם אותה מדינה או אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודה או אותו מוסד חנוך משתמשים בהם לאחד מן הצרכים המפורטים בפסקא (א)(I), (II), (III) ו־(IV) מסעיף זה:–

בתנאי שלא יפטרו מארנונות אלה כל בנין או קרקע תפושה שהבעלות עליהם הן בידי כל מדינה, עדה דתית או מוסד דתי, אגודת צדקה או מוסד חנוך אם אותה מדינה או אותה עדה או אותה אגודה או אותו מוסד משתמשים בבנין או בקרקע התפושה לאיזה צורך שתכליתו הפקת ריוח כספי.

5.

פיטורים שונים [תיקון: 1940, תש״ח, תש״ח־2, י״פ תש״ט, י״פ תשי״ט, תשכ״ח, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח־2, תשס״ה, תשע״א, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ט־2]

הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה הכללית, דהיינו:–

(א)

כל מקום שהוא מצבה היסטורית או מקום היסטורי עפ״י פקודת העתיקות ואשר, לדעת הממונה על המחוז, חלות עליו ההגבלות המוטלות עפ״י אותה פקודה על השמוש בו למטרות ריוח;

(ב)

כל בנין, קרקע פנויה או קרקע תפושה של הקדש לצרכי צדקה שנוסד בתור כזה בפני בית דין דתי או עפ״י פקודת ההקדשות לצרכי צדקה ושאין מנהלים אותו למטרות ריוח, או של הקדש לצרכי חנוך שפירותיו משמשים אך ורק להחזקת בתי ספר;

(ג)

כל בית־קברות או חלק מבית־קברות, שאינו משמש למטרות ריוח;

(ד)

כל מגרש צבורי, מקום פתוח, מגרש משחקים או קרקע שאסור להקים עליהן בנין ואשר, באישורו של שר האוצר, יעדום לשמוש הצבור;

(ה)

כל בית המשמש לבעליו אך ורק כבית חיילים או כבית מלחים;

(ו)

כל רכוש השייך לחברת צער בעלי חיים ומשמש אך ורק למטרותיה, או השייך למרפאה העממית לריפוי בעלי חיים חולים של אנשים עניים בארץ (People's Dispensary for the Sick Animals of the Poor in Palestine) והמשמש למטרותיה;

(ז)

כל רכוש השייך לאגודה או למוסד שיתופי שמטרתם העיקרית היא לספק, שלא על מנת לקבל פרס, עזרה רפואית ולהחזיק בתי־חולים, בתי־הבראה, מרפאות או קליניקות, בתנאי שרכוש זה משמש אך ורק לאחת מאותן המטרות או ליותר מאחת, ובתנאי שאותה אגודה או אותו מוסד שיתופי אושרו מטעם שר הפנים לצרכי פיטורים עפ״י סעיף זה;

(ח)

כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף שלא למטרות ריווח;

(ט)

כל רכוש המשמש לבעליו אך ורק כבית נכאת צבורי;

(י)

(1)

כל רכוש שמוסד־מתנדב לשירות הצבור משתמש בו אך ורק לשירות הצבור, בתנאי שאותו מוסד קיבל את אישור מועצת הרשות המקומית לצורך פיטורין עפ״י סעיף זה; ואולם מתן פטור על פי סעיף זה למוסד מתנדב שעיקר פעילותו בענייני בריאות, בענייני רווחה או בענייני חינוך לתלמידים עד גיל 25, לא יותנה בכך שפעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית שבה הוא פועל, ולעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור – מתן פטור כאמור לא יותנה גם בקיומו של רישוי, הוראות פסקה זו לעניין מוסד שעיקר פעילותו בענייני חינוך כאמור, יחולו גם על מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 4 או 5ג שאינו מקבל פטור מארנונה לפי אותם סעיפים, בשל אי־עמידה בתנאים שנקבעו בהם; לעניין זה, ”רישוי“ – כל אחד מאלה: רישיון או פטור כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, אכרזה או הוראת פטור – לפי חוק לימוד חובה, התש״ט–1949, רישיון או הכרה – לפי חוק מוסדות תרבותיים יחודיים, התשס״ח–2008, ורישום או פטור – לפי פקודת החינוך [נוסח חדש], התשל״ח–1978;

(2)

פטור מארנונה כאמור בסעיף קטן זה יהיה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, ובלבד שהחל מהשנה השנייה למתן הפטור ימסור המוסד, בתחילת כל שנה, תצהיר ולפיו לא חל שינוי במטרותיו ופעילותו מעת קבלת הפטור;

(3)

הוראות סעיף קטן זה יחולו לגבי כל הרשויות המקומיות המתוקצבות בתקציב המדינה;

(4)

מועצת הרשות המקומית תאשר מתן פטור לפי סעיף קטן זה רק בהתאם לתנאים וכללים שקבע המנהל הכללי של משרד הפנים ולאחר שהונחה לפניה חוות דעתה של ועדת ההנחות של הרשות המקומית לעניין בקשה שהוגשה למתן פטור; תנאים וכללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;

(5)

לא אישרה מועצת רשות מקומית מתן פטור לפי סעיף קטן זה, יאשר שר הפנים את מתן הפטור אם התקיימו במבקש הפטור התנאים והכללים כאמור בפסקה (4);

(6)

בסעיף קטן זה, ”ועדת הנחות“ –

(א)

בעירייה – כמשמעותה בסעיף 149ד לפקודת העיריות;

(ב)

במועצה מקומית – כמשמעותה בהוראות לפי סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992;

(יא)

נכס המשמש כאכסניית נוער ששר החינוך התרבות והספורט ושר הפנים אישרו כי הנכס האמור מוחזק על ידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח וחברה בפדרציה הבין־לאומית של אכסניות הנוער (I.Y.H.F.‎) או שאישרו כי הוא נכס המשמש כבית ספר שדה המוחזק בידי עמותה הפועלת שלא למטרות רווח, שבהחזקתה לפחות שבעה בתי ספר שדה שמספר המיטות בהם הוא לפחות 1,800 ומחציתם לפחות בנגב או בגליל, ומתקיימת בהם פעילות חינוכית והדרכה לקטינים, ובלבד שבשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה יינתן הפטור מהארנונה הכללית כאמור בסעיף זה, שיעור המתאכסנים תמורת תשלום באותה אכסניה או באותו בית ספר שדה שגילם אינו עולה על 21 שנים, עלה על 60% מבין המתאכסנים.

5א.

פיטורין ממסי מועצה מקומית [תיקון: 1940, תשי״ד, תשכ״ח, תשע״ז־2]

למרות כל האמור בפקודת המועצות המקומיות או בכל צו שניתן עפ״י סעיף 2 הימנה, הרי כל רכוש אשר, אילו היה מצוי בתחומי אזור עיריה היה פטור, עפ״י חלק זה של הפקודה, מתשלום ארנונה כללית, יהא פטור מכל ארנונה כללית שהוטלה ע״י מועצה מקומית, אם מצוי הוא בתוך תחומי אזור השפוט של אותה מועצה מקומית.

5ב.

הסוכנות היהודית ומוסדותיה [תיקון: תשי״ד, תשכ״ח]

כדי להסיר ספק נאמר בזה, כי הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד בע״מ, אינם פטורים מתשלום ארנונה כללית, אלא במידה שפטור כאמור ניתן להם על פי הוראות חלק זה.

5ג.

הטלת ארנונה על נכסים לפי סעיפים 4 ו־5 [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ב־4, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ט, תשפ״ד]

(א)

על אף הוראות סעיפים 4 ו־5, והאמור בכל דין, תוטל ארנונה כללית על הנכסים המפורטים בסעיפים 4 ו־5, בשיעורים שלהלן, שיחושבו מסכום הארנונה הכללית שהיתה משולמת לרשות המקומית אלמלא הוראות סעיפים 4 ו־5, ובהתאם לסכומים ולסוגי הנכסים הנוהגים באותה רשות מקומית, באופן שלא ייקבע סיווג נפרד לנכסים האמורים; באין סיווג מתאים – יחול הסיווג הדומה ביותר (להלן – נכסים פטורים חלקית):

בשנת 2003 – 6%;

בשנת 2004 – 15%;

בשנת 2005 – 24%;

בשנת 2006 ואילך – 33%.

(ב)

לא קיים ברשות המקומית סיווג מתאים או סיווג דומה כאמור בסעיף קטן (א) – תוטל ארנונה כללית על הנכסים האמורים, בשיעורים המפורטים להלן, שיחושבו מתעריף הארנונה הנמוך ביותר ברשות המקומית בשל בנין או קרקע, לפי הענין:

בשנת 2003 – 12%;

בשנת 2004 – 30%;

בשנת 2005 – 48%;

בשנת 2006 – 66%.

(ג)

בשנים 2003 עד 2005 לא תשולם בשל נכסים פטורים חלקית, אגרת סילוק אשפה או כל אגרה או תשלום אחר, המשולמים בזיקה לפטור מהארנונה הכללית (בסעיף זה – אגרה), ובלבד שסכום הארנונה הכללית אשר תשולם בכל אחת מהשנים האלה, למרות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לא יפחת מסכום האגרה ששולמה בפועל לרשות המקומית בשל אותו נכס באחת משלוש השנים שקדמו לתשלום, לפי הגבוה, בתוספת שיעורי העדכון כפי שנקבעו מדי שנה בתקנות לפי פרק ב׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ״ג–1992.

(ד)

החל בשנת 2006 לא תשולם אגרה בשל נכסים פטורים חלקית.

(ה)

על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה:

(1)

כנסיה, מסגד או בית תפילה אחר, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, אם ישנם, הם ללימודי אותה דת או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימודי הדת כאמור, ושאין בו פעילות עסקית;

(1א)

בית כנסת, לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנובעים מקיום התפילה ומלימוד התורה, ושאין בו פעילות עסקית; בלי לגרוע מהאמור, במבנה שייעודו העיקרי לימוד תורה והוא משמש ללימוד תורה, יראו כבית כנסת את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר נוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, ובלבד שאין בו פעילות עסקית;

(2)

מקווה;

(2א)

כל בית קברות או חלק מבית קברות שאינו משמש למטרות רווח;

(3)

מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ־10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים, וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי״ג–1953, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;

(4)

מעון יום [צ״ל: מעון] כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, וכן מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018, ובלבד שחל עליו מחיר מרבי לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996;

(5)

מקלט לנשים מוכות כהגדרתו בחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954;

(6)

מעון כמשמעותו בתע״ס המספק הגנה וטיפול לילדים ולנערות בסיכון ובמצוקה; לענין זה, ”תע״ס“ – הנחיות והוראות המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה (תקנון לעבודה סוציאלית – תע״ס), כתוקפן מזמן לזמן, המצויות לעיון הציבור במחלקות לשירותים חברתיים ובלשכות המחוזיות של המשרד האמור;

תקנון עבודה סוציאלית (תע״ס) מפורסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

(7)

מבנה המוחזק בידי תנועת נוער ששר התרבות החינוך והספורט אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תנועת הנוער בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה תמיכה, ובלבד שעיקר שימושו של המבנה הוא לקיום פעילויות לחניכי אותה תנועה כפי שמקובל לקיימן על ידי תנועות נוער; לענין פסקה זו, ”מבחנים לצורך תמיכה“ – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך התרבות והספורט במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לתמיכה בתנועות נוער;

פורסמו מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער (י״פ תשע״ח, 652).

(8)

מדרשה תורנית ציונית ליהדות וללימודי ארץ ישראל ששר החינוך אישר כי לפי המבחנים לצורך תמיכה, קיבלה תמיכה בשנת הכספים שקדמה לשנה שלגביה לא מוטלת ארנונה כללית לפי הוראות סעיף קטן זה; לענין פסקה זו, ”מבחנים לצורך תמיכה“ – מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לתמיכה במדרשות תורניות ציוניות ליהדות וללימודי ארץ ישראל;

פורסמו מבחנים לחלוקת כספים למוסדות ציבור לצורך תמיכה של משרד החינוך במדרשות שילוב ללימודי יהדות וחברה ולהכשרת מנהיגות צעירה (י״פ תשע״ד, 5754).

פורסמו מבחנים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור בתחום מדרשות ליהדות וללימודי ארץ ישראל (י״פ תשע״ו, 10001).

(9)

מפעל מוגן, לרבות מרכז עבודה שיקומית, המספק תעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בו, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות כאמור משתתפים בתעסוקה בו לפי הפניה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, שמלאו לו 18 שנים;

(10)

מסגרת יומית שעיקר ייעודה מתן שירות שיקום בתחום התעסוקה, למתמודדי נפש הזכאים לו לפי חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה, התש״ס–2000; לעניין פסקה זו, ”שירות שיקום בתחום התעסוקה“ – שירות המנוי בפסקאות (1), (2), (3)(ג) או (4) לפרט א׳ בתוספת לחוק האמור;

(11)

מסגרת יומית, לרבות מרכז יום, מרכז שיקום ומרכז הכשרה, שעיקר ייעודה מתן אבחון, שיקום, טיפול או הכשרה, מקצועיים–תעסוקתיים, לאנשים עם מוגבלות, שמשרד הרווחה והשירותים החברתיים הכיר בה, ובלבד שלפחות 85 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות שוהים בה לפי הפניה של המשרד האמור או המוסד לביטוח לאומי;

(12)

אתר הנצחה ממלכתי או אתר הנצחה חילי שהוכרזו לפי סעיף 45 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998, שהם פתוחים לציבור, והכול אם אינם למטרות רווח ולגבי השטח המשמש אתר הנצחה כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;

(13)

עד 200 מ״ר משטח מערכת לייצור חשמל על ידי שימוש באנרגיית השמש בטכנולוגיה פוטו־וולטאית או תרמו־סולרית אשר אינה עושה שימוש בדלקים פוסיליים מעבר לקבוע בפסקה (2) להגדרה ”מיתקן אנרגיה מתחדשת“ שבסעיף 1 לכללי משק החשמל (עסקאות עם ספק שירות חיוני), התש״ס–2000, הממוקמת על גג נכס;

(14)

ארכיון ציבורי כהגדרתו בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955, לגבי השטח המשמש ארכיון ציבורי כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית.

חלק ב׳ – פיטורין ממס הרכוש החקלאי

6.

[תיקון: תשכ״א]

(בוטל).

7.

[תיקון: תשכ״א]

(בוטל).

8.

[תיקון: 1940, תשכ״א]

(בוטל).

9.

[תיקון: 1940, תשכ״א]

(בוטל).

חלק ג׳ – פיטורין ממס הרכוש העירוני

10.

[תיקון: תשכ״א]

(בוטל).

11.

[תיקון: תשכ״א]

(בוטל).

12.

[תיקון: 1940, תשכ״א]

(בוטל).

13.

[תיקון: 1940, תש״ט, תשכ״א]

(בוטל).

חלק ד׳ – הוראות כלליות

14.

סמכותו של ממונה על מחוז להחליט מתי חלה הפקודה [תיקון: תש״ח]

כל שאלה באם איזו עדה היא עדה דתית או אם איזה מוסד הוא מוסד דתי או אם איזו אגודה היא אגודת צדקה או אם איזה מוסד הוא מוסד חנוך יחליט בה הממונה על המחוז שבו נמצא הנכס אשר ביחס אליו נתבעים הפטורין ע״י אותה עדה או אותו מוסד דתי או אותה אגודת צדקה או אותו מוסד חנוך.

15.

[תיקון: 1941, 1943, תש״ס, תשס״ה־2]

(בוטל).

16.

תקנות [תיקון: תש״ח, תש״ח־2]

יכול שר האוצר להתקין תקנות לביצוען של הוראות פקודה זו.

פורסמו תקנות מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1940.

17.

ביטול

(1)

הנוסח שולב בפקודת מס הרכוש העירוני.

(2)