חוק העבירות המינהליות מתוך

חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985

2000475

ס״ח תשמ״ו, 31; תשמ״ט, 10; תש״ן, 86; תשנ״ו, 222; תשס״ג, 74, 454, 510, 574; תשס״ד, 144; תשס״ה, 332, 477; תשס״ח, 144; תשס״ט, 175; תש״ע, 310, 500; תשע״א, 23, 908, 1080; תשע״ב, 744; תשע״ד, 814; תשע״ה, 65, 292; תשע״ו, 176, 654, 1202; תשע״ז, 223, 312, 921, 928; בג״ץ 10042/16; ס״ח תשע״ח, 193, 438, 750; תש״ף, 12; ק״ת תש״ף, 757, 816; ס״ח תש״ף, 96, 287, 288; תשפ״א, 175, 362; תשפ״ב, 462, 715; תשפ״ג, 50; תשפ״ד, 164, 756, 1321.

תיקון התוספות: ק״ת תשמ״ו, 702; תשמ״ח, 364, 428; תשנ״ב, 1166; תשנ״ו, 63; תש״ס, 2, 155; תשס״א, 1060, 1062; תשס״ב, 428, 778, 926, 926; תשס״ג, 35, 178, 1133; תשס״ד, 323, 337; תשס״ה, 3, 206, 826; תשס״ו, 725, 728, 729; תשס״ז, 1127; תשס״ט, 39, 1136; תשע״א, 701, 894; תשע״ב, 620, 1706; תשע״ג, 147; תשע״ד, 1326; תשע״ו, 196; תשע״ז, 39; תשע״ט, 2990; תשפ״ב, 2486, 2980; תשפ״ג, 1759; תשפ״ד, 1242; תשפ״ה, 170. דחיית תחילה: ק״ת תשע״ה, 1108, 1330; תשע״ו, 1184. הארכת הוראת שעה: ק״ת תש״ף, 1966.

תוכן עניינים

פרק א׳: עבירות מינהליות

פרק ב׳: מפקחים ורשמים

פרק ג׳: הטלת קנס מינהלי

פרק ד׳: משפט פלילי על עבירה מינהלית

פרק ה׳: תשלום קנס מינהלי

פרק ו׳: כפרת העבירה ועיצומים אחרים

פרק ז׳: תיקון חוקים שונים

פרק א׳: עבירות מינהליות

1.

עבירות מינהליות [תיקון: תשס״ח]

(א)

שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות כי עבירה על הוראה שנקבעה בחוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה או בתקנות שהותקנו לפיו, שאינה פשע, היא עבירה שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מינהלית (להלן – עבירה מינהלית); הקביעה יכול שתהיה דרך כלל, בתנאים או בסייגים.

(ב)

תקנות לפי סעיף קטן (א) טעונות הסכמת השר הממונה על ביצועו של החוק שלפיו נקבעה העבירה, ואישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – הועדה).

(ג)

נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (א) כי עבירה פלונית היא עבירה מינהלית, יחולו הוראות חוק זה גם לגבי עבירה כאמור שנעברה לפני תחילתן של התקנות, ובלבד שאם הוגש כתב אישום – טרם החל המשפט.

1א.

הגדרות [תיקון: תשס״ג, תשע״ז־3, תשפ״ד]

בחוק זה –

”בית המשפט“ – בית משפט שלום, בית משפט לענינים מקומיים או בית דין אזורי לעבודה, לפי הענין;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

”חוק סדר הדין הפלילי“ – חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי.

2.

קנסות מינהליים [תיקון: תשס״ג, תשס״ח]

(א)

בתקנות כאמור בסעיף 1 ייקבע לכל עבירה מינהלית הקנס שניתן להטילו בדרך מינהלית (להלן – קנס מינהלי); קנס מינהלי יכול שיהיה קנס קצוב או קנס שאינו קצוב.

(ב)

קנס מינהלי קצוב יכול שיהיה –

(1)

בסכום קצוב;

(2)

בשיעורים שיחושבו בדרך או בשיטה שנקבעו בתקנות (להלן – שיעורים);

(3)

בסכום קצוב או בשיעורים – לפי הגבוה שביניהם;

(4)

בסכום קצוב ובשיעורים כאחד.

(ג)

קנס מינהלי קצוב יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה מינהלית נמשכת לגבי עבירה מינהלית חוזרת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה; לענין זה ”עבירה מינהלית חוזרת“ – עבירה מינהלית שעבר אדם בתוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן אותה עבירה (בחוק זה – העבירה הקודמת), והתקיים לגבי העבירה הקודמת אחד מאלה:

(1)

הוא שילם בשלה קנס מינהלי או הורשע בשלה;

(2)

חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להודעה על בקשה להישפט והוא לא הגיש בקשות כאמור או שנדחתה בקשתו לביטול ההודעה על הטלת הקנס.

(ג1)

שר המשפטים רשאי לקבוע, בהסכמת השר הממונה על ביצועו של חוק ובאישור הועדה, מועד שונה מהאמור בהגדרה ”עבירה מינהלית חוזרת“ שבסעיף קטן (ג) לגבי עבירה שנקבעה לפי אותו החוק או לגבי סוגי עבירות כאמור.

(ג2)

לא יוטל קנס מינהלי בשל עבירה מינהלית נמשכת אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה כאמור בסעיף 8(ב1).

(ד)

קנס מינהלי שאינו קצוב יהיה קנס שנקבע לו סכום או שיעור מרבי או קנס שנקבעו לו סכומים או שיעורים מזעריים ומרביים, ויכול שהסכומים או השיעורים ייקבעו כאמור בהתחשב בנסיבות של העבריין או של ביצוע העבירה שיפורטו בתקנות.

(ה)

קנס מינהלי לא יעלה על הקנס שנקבע לאותה עבירה בחיקוק או על הקנס המרבי שניתן להטיל בשלה לפי סעיף 63 לחוק העונשין.

3.

עדכון קנס מינהלי [תיקון: תשס״ג]

(א)

שר המשפטים רשאי לשנות שיעורי קנסות מינהליים כשם שהוא רשאי לשנות שיעור קנסות לפי סעיף 64 לחוק העונשין.

(ב)

שונה קנס מינהלי לפי סעיף קטן (א), תהיה הטלת הקנס על פי פרק ג׳ וסעיף 14, לפי שיעורו המעודכן של הקנס ביום הטלתו, ואם הוגש ערעור והקנס לא שולם לפני מתן ההחלטה בערעור – לפי שיעורו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

4.

שינוי התוספת [תיקון: תשס״ג, תשס״ח]

(א)

שר המשפטים רשאי להוסיף או לגרוע חוק מן התוספת הראשונה, בהסכמת השר הממונה על ביצועו של אותו חוק ובאישור הועדה.

(ב)

קבע שר המשפטים כי עבירה על הוראה שנקבעה לפי חוק המנוי בתוספת הראשונה היא עבירה מינהלית, יציין בתוספת הראשונה, בטור ב׳, את שם התקנות שבהן נקבעה העבירה המינהלית, לצד שם החוק האמור; בוטלו התקנות שבהן נקבעה העבירה המינהלית – ישמיט השר את ציון שם התקנות מצדו של שם החוק כאמור.

פרק ב׳: מפקחים ורשמים

5.

מנוי מפקחים [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ח, תש״ע־2, תשע״ח־3]

(א)

שר הממונה על ביצועו של חוק שבתוספת הראשונה (בחוק זה – שר ממונה), או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה מפקח לגבי עבירות על הוראות שנקבעו באותו חוק או בתקנות שהותקנו לפיו, שהן עבירות מינהליות; מפקח יהיה עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם לפי חוק ויקבל הכשרה למילוי תפקידו לענין העבירות המינהליות שבתחום סמכותו.

(ב)

שר ממונה רשאי, בהסכמת שר הפנים, להסמיך בצו ראש רשות מקומית למנות עובד של אותה רשות מקומית שיקבל הכשרה למילוי תפקידו לענין העבירות המינהליות שבתחום סמכותו להיות מפקח לגבי עבירות על הוראות שנקבעו באותו חוק או בתקנות שהותקנו לפיו, שהן עבירות מינהליות, שנעברו בתחומה של אותה רשות מקומית.

(ג)

הודעה על מינוי מפקח שהוא עובד של רשות מקומית תובא לידיעת שר הפנים; שר הפנים רשאי, בכל עת, לבטל את המינוי או לשנותו.

(ג1)

השר לביטחון הפנים, בהסכמת השר הממונה, רשאי להסמיך בצו את המפקח הכללי של משטרת ישראל, למנות שוטר להטיל קנס מינהלי לגבי עבירות על הוראות שנקבעו באותו חוק או בתקנות שהותקנו לפיו, שהן עבירות מינהליות, ובלבד שיקבל הכשרה למילוי תפקידו לעניין העבירות המינהליות שבתחום סמכותו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של שוטר לפי כל דין.

(ד)

לא ימונה מפקח לגבי עבירות מינהליות שנקבע להן קנס מינהלי שאינו קצוב, לפי סעיף 2(ד).

(ה)

הודעה על מינוי מפקח והעבירות המינהליות שבתחום סמכותו, וכן הודעה על ביטול מינויו או שינויו, יפורסמו ברשומות.

6.

מינוי רשם

(א)

שר המשפטים ימנה רשם לענין חוק זה.

(ב)

כשיר להתמנות רשם מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט שלום.

(ג)

הרשם יהיה עובד המדינה.

(ד)

הודעה על מינוי רשם והעבירות המינהליות שבתחום סמכותו תפורסם ברשומות.

7.

כתב מינוי [תיקון: תשס״ג]

(א)

מינויו של מפקח או של רשם יהיה בכתב מינוי לפי טופס שנקבע, ויצויינו בו העבירות המינהליות שבתחום סמכותו.

(ב)

מפקח יישא עמו את כתב המינוי בכל עת שהוא ממלא את תפקידיו לפי חוק זה, ויראה אותו לכל אדם, לפי דרישתו.

פרק ג׳: הטלת קנס מינהלי

8.

הטלת קנס מינהלי קצוב [תיקון: תשס״ג]

(א)

היה למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי קצוב לפי סעיף 2(ב) או סעיף 2(ג), רשאי הוא להטיל עליו את הקנס המינהלי שנקבע לאותה עבירה.

(ב)

הודעה על הטלת הקנס תומצא לנקנס לפי טופס שנקבע, ותכיל את הפרטים הבאים:

(1)

שם הנקנס ומענו;

(2)

תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה;

(3)

ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה, במידה שאפשר לבררם;

(4)

ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה;

(5)

הקנס המוטל.

(ב1)

נקבע לעבירה מינהלית קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס בשל העבירה הנמשכת, אלא אם כן צורפה להודעה על הקנס בשל העבירה כאמור בסעיף קטן (ב), התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס המינהלי הצפוי בשל העבירה הנמשכת.

(ג)

הנקנס רשאי להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על העבירה; ההודעה תומצא תוך שלושים ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי; הודיע כאמור, יחולו הוראות סעיפים 13 ו־14.

8א.

ביטול קנס מינהלי [תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשע״ח]

(א)

הומצאה לנקנס הודעה לפי סעיף 8 רשאי הוא להגיש לתובע, שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לענין סעיף זה (להלן – התובע המוסמך) בקשה לביטול ההודעה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו; נוכח התובע המוסמך כי התקיימה אחת מהעילות המפורטות להלן, רשאי הוא לבטל את ההודעה:

(1)

העבירה לא נעברה או שהיא לא נעברה בידי הנקנס;

(2)

נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים.

(ב)

התובע המוסמך ייתן החלטה מנומקת בתוך זמן סביר בנסיבות הענין וימציא את החלטתו כאמור לפונה.

(ג)

התובע המוסמך יערוך רישום של הודעות שביטל לפי סעיף זה ושל העילות לביטול ההודעות.

(ד)

הגשת בקשה לביטול הודעה אינה דוחה את המועד לתשלום הקנס.

(ה)

מי שהגיש בקשה לביטול הודעה, כאמור בסעיף זה, אינו רשאי להודיע על רצונו להישפט לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו; דחה התובע המוסמך את הבקשה לביטול הודעה, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה אף אם שילם את הקנס לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה את הבקשה.

(ו)

התובע המוסמך רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

9.

הודעה ותשובה לענין קנס מינהלי שאינו קצוב [תיקון: תשס״ג]

(א)

היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה שדינה קנס מינהלי שאינו קצוב לפי סעיף 2(ד), ימציא לו הודעה לפי טופס שנקבע, שתכיל את הפרטים הבאים:

(1)

שם מקבל ההודעה ומענו;

(2)

תיאור תמציתי של העובדות המהוות את העבירה;

(3)

ציון המקום והזמן שבהם נעברה העבירה, במידה שאפשר לבררם;

(4)

ציון הוראות החיקוק שבהן נקבעה העבירה;

(5)

הקנס המינהלי שנקבע לעבירה.

(ב)

מי שקיבל הודעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להמציא לרשם תשובה תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה, שבה יציין אחת מאלה:

(1)

הוא מודה בכל העובדות המהוות את העבירה; הודה כאמור, רשאי הוא לטעון בתשובתו לענין גובה הקנס המינהלי שיוטל עליו;

(2)

הוא אינו מודה בעובדות המהוות את העבירה, כולן או מקצתן; השיב כאמור, רואים אותו כאילו הודיע שברצונו להישפט על העבירה ויחולו עליו ההוראות החלות על מי שהשיב כאמור בפסקה (3);

(3)

ברצונו להישפט על העבירה; השיב כאמור, יחולו הוראות סעיפים 13 ו־14.

(ג)

לא השיב מקבל ההודעה, רואים אותו כאילו הודה בכל העובדות המהוות את העבירה, ואינו טוען לענין גובה הקנס המינהלי שיוטל עליו.

10.

החלטה בדבר קנס מינהלי שאינו קצוב

הודה אדם כאמור בסעיף 9(ב)(1) או שרואים אותו כאילו הודה לפי סעיף 9(ג), יחליט הרשם בעניינו וימציא לו הודעה על החלטתו.

11.

ערר

(א)

מי שהוטל עליו קנס מינהלי כאמור בסעיף 10, רשאי לערור על גובה הקנס, במועד ולפי סדרי דין שייקבעו בתקנות.

(ב)

הערר יוגש לבית משפט כמשמעותו בסעיף 12 שהיה מוסמך לדון בעבירה אילו הוגש בשלה כתב אישום על העורר.

(ג)

בערר רשאי בית המשפט לאשר את הקנס המינהלי או להפחיתו, וכן רשאי הוא לחייב את העורר בתשלום הוצאות הערר בסכום שקבע.

פרק ד׳: משפט פלילי על עבירה מינהלית

12.

[תיקון: תשס״ג]

(בוטל).

13.

כתב אישום ומשפט בעבירה מינהלית [תיקון: תשס״ג, תש״ע]

(א)

הודיע אדם שברצונו להישפט על העבירה לפי סעיף 8(ג) או לפי סעיף 9(ב)(3), או שרואים אותו לפי סעיף 9(ב)(2) כאילו הודיע כאמור, יגיש עליו תובע כתב אישום, זולת אם ראה שלא לעשות כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)

בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם הודעת מקבל ההודעה לפי סעיפים 8 או 9 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור, כל עוד התקיימו התנאים האמורים בסעיף 8א(ו), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו.

14.

הקנס שיוטל במשפט [תיקון: תשס״ג, תשס״ג־4]

ביקש אדם להישפט לפי סעיף 8(ג) או לפי סעיף 9(ב) והורשע, לא יפחת הקנס, אם הוא העונש היחידי, מהאמור להלן:

(1)

לענין קנס מינהלי קצוב – מסכום הקנס או משיעורו;

(2)

לענין קנס מינהלי שאינו קצוב ואשר קבוע לו סכום או שיעור מזערי – מהסכום או מהשיעור המזערי הקבוע לעבירה,

ואולם בית המשפט רשאי מנימוקים שיירשמו להפחית את הקנס אם ראה נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפחתתו.

15.

סמכות תובע [תיקון: תשס״ג]

קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שיירשמו, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס; סעיף זה אינו גורע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום אם ביקש מקבל ההודעה להישפט על העבירה.

פרק ה׳: תשלום קנס מינהלי

16.

מועד לתשלום הקנס [תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשפ״ד]

(א)

קנס מינהלי ישולם תוך שישים ימים לאחר המצאת ההודעה על הטלתו לפי סעיף 8(א) או 10, זולת אם היה הקנס קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בסעיף 2 והנקנס הודיע, בתקופה הקבועה לכך, כי ברצונו להישפט על העבירה.

(א1)

על אף הוראות סעיף קטן (א), בעבירות שנקבע בתקנות המנויות בתוספת השניה שהן עבירות מינהליות, ישולם הקנס בתוך תקופה ארוכה יותר, שתיקבע בתוספת לכל תקנה כאמור, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 120 ימים; שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את התוספת.

(ב)

הגשת ערר כאמור בסעיף 11 אינה דוחה את מועד תשלום הקנס; נתקבל הערר, יוחזר הקנס ששולם, במידה שהדבר מתחייב מפסק הדין בערר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע בתקנות.

(החל מיום 1.1.2025): הגשת ערר כאמור בסעיף 11 אינה דוחה את מועד תשלום הקנס; נתקבל הערר, יוחזר הסכום ששולם, במידה שהדבר מתחייב מפסק הדין בערר, בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ג)

רשם שהטיל על אדם קנס מינהלי, רשאי, על פי בקשת הנקנס, להורות שהקנס ישולם בשיעורים ובתקופה שיקבע, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על ששה חדשים ועל הקנס ייווספו הפרשי הצמדה וריבית כפי שנקבע בתקנות; בקשה לענין זה תומצא לרשם במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

(החל מיום 1.1.2025): רשם שהטיל על אדם קנס מינהלי, רשאי, על פי בקשת הנקנס, להורות שהקנס ישולם בשיעורים ובתקופה שיקבע, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על ששה חדשים ועל הקנס תתווסף ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; בקשה לענין זה תומצא לרשם במועד ובדרך שנקבעו בתקנות.

17.

קנס שלא שולם [תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשפ״ד־2]

(א)

לא שילם אדם קנס מינהלי במועד, לא הודיע כי ברצונו להישפט ולא השיב תשובה כאמור בסעיף 9(ב)(2), תיווסף על הקנס תוספת פיגור בשיעור כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין.

(א1)

על אף הוראות סעיף קטן (א), בעבירות שנקבע בתקנות המנויות בתוספת השלישית שהן עבירות מינהליות, תיווסף תוספת פיגור בשיעור נמוך מהאמור בסעיף 67 לחוק העונשין, שייקבע בתוספת לכל תקנה כאמור; שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את התוספת.

(ב)

התובע המוסמך רשאי לפטור אדם מתשלום תוספת פיגור כאמור בסעיף קטן (א), כולה או מקצתה, אם נוכח שהעילה לאי תשלום במועד היא אחת מאלה:

(1)

נבצר מהמבקש לשלם את הקנס במועד בשל סיבה שאינה תלויה בו;

(2)

הסיבה לחיוב בתוספת הפיגור יסודה בתקלה של רשויות המדינה.

(ג)

סכום ששולם או שנגבה על חשבון קנס מינהלי שנתווספה עליו תוספת פיגור, ייזקף תחילה על חשבון תוספת הפיגור או ייזקף בדרך שנקבעה בתקנות.

17.

קנס שלא שולם במועד [תיקון: תשס״ג, תשס״ח, תשפ״ד־2]

(החל מיום 1.1.2025):

(א)

לא שילם אדם קנס מינהלי במועד, לא הודיע כי ברצונו להישפט ולא השיב תשובה כאמור בסעיף 9(ב)(2), יתווספו על הקנס פיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין.

(א1)

(בוטל).

(ב)

התובע המוסמך רשאי לפטור אדם מתשלום של תוספת הפיגור, הריבית השקלית או דמי הפיגורים לפי סעיף קטן (א), כולם או מקצתם, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי־תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, כי החייב שילם את החוב או חלקו בהתאם לפריסה שניתנה לו לפי סעיף 16(ג), או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.

(ג)

סכום ששולם או שנגבה על חשבון קנס מינהלי שנתווספה עליו תוספת פיגור, ייזקף תחילה על חשבון תוספת הפיגור או ייזקף בדרך שנקבעה בתקנות.

17א.

החזר תשלום של קנס שבוטל [תיקון: תשמ״ט, תשס״ג, תשס״ח, תשפ״ד]

(א)

שילם אדם סכום כסף בשל קנס מינהלי שבוטל, יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה וריבית), מיום תשלומו.

(החל מיום 1.1.2025): שילם אדם סכום כסף בשל קנס מינהלי שבוטל, יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ב)

שילם אדם סכום כסף לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה בקשה לביטול הודעה, וביקש להישפט בתוך 30 ימים כאמור בסעיף 8א(ה), יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו.

(החל מיום 1.1.2025): שילם אדם סכום כסף לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה בקשה לביטול הודעה, וביקש להישפט בתוך 30 ימים כאמור בסעיף 8א(ה), יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת ריבית שקלית, מיום תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

18.

גביית הקנס

הוראות פקודת המסים (גביה), יחולו על גבייתו של קנס מינהלי שלא שולם במועדו, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית ותוספת הפיגור, כאילו הוא מס כמשמעותו באותה פקודה.

19.

מאסר במקום קנס שלא שולם [תיקון: תשס״ג]

(א)

לא שילם אדם קנס מינהלי שהוטל עליו תוך ששה חדשים מיום הטלתו, רשאי בית משפט, על פי בקשת תובע, לצוות כי יוטל עליו, במקום הקנס שלא שולם, מאסר שלא יעלה על שנה; בית המשפט לא יהיה רשאי להורות שהמאסר יהיה על תנאי.

(ב)

הוראות סעיף 71(ג) עד (ה) לחוק העונשין, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מאסר לפי סעיף קטן (א).

20.

ביטול רישום או רשיון [תיקון: תשמ״ט]

(א)

הוטל על אדם קנס מינהלי בשל עבירה מינהלית הקשורה בעיסוק או בפעולה הטעונים על פי דין רישום בפנקס, רשיון או היתר, ולא שולם הקנס המינהלי במועדו, רשאי בית משפט, על פי בקשת תובע, לצוות על מחיקת רישומו של אותו אדם בפנקס או על שלילת הרשיון או ההיתר שניתנו לו, או על אי־חידושם או אי־הארכת תקפם, והכל עד לתשלום הקנס או עד תום שנה אחת, לפי המוקדם.

(ב)

האמור בסעיף זה אינו גורע מהוראות סעיפים 17, 18 ו־19.

21.

הזמנה והתראה

(א)

בית המשפט יהיה רשאי לתת צו לפי סעיפים 19 ו־20 אף שלא בנוכחות האדם שהצו מתייחס אליו, אם ראה כי הומצאה לאותו אדם הזמנה לדיון שבה צויין תוכן הצו המבוקש.

(ב)

לא יבוצע צו לפי סעיפים 19 או 20 שניתן שלא בנוכחות אותו אדם, אלא לאחר שהומצאה לו התראה שבה יובא לידיעתו תוכן הצו וכן הודעה כי הצו יבוצע אם הוא לא ישלם את הקנס תוך שלושים ימים מיום המצאת ההתראה.

22.

קנס שהטילו רשות מקומית, ועדה מקומית עצמאית או תאגיד [תיקון: תשס״ג, תשע״ז־3]

קנס מינהלי שהטיל מפקח שהוא עובד של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם בחוק, שהטיל מפקח מטעם ועדה מקומית עצמאית כאמור בסעיף 35א(2)(ב) או שהוטל בבית משפט לענינים מקומיים או בבית משפט אחר, עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית או התאגיד או המפקח מטעם הוועדה המקומית כאמור, ישולם לקופת הרשות המקומית, לקופת התאגיד או לקופת הוועדה המקומית, לפי הענין.

22א.

סיווג עבירה והתיישנות [תיקון: תשס״ג]

(א)

אין בקביעת עבירה כעבירה מינהלית כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין.

(ב)

לענין התיישנות עבירה כאמור בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בכל חיקוק אחר הקובע מועד התיישנות עבירה, לפי הענין, יראו את מועד הטלת הקנס כמועד ההעמדה לדין, ואולם אין במועד הקבוע בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי או בחיקוק כאמור, לפי הענין, כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי חוק זה או להמיר כתב אישום בקנס מינהלי, אף אם עבר אותו מועד.

(ג)

(1)

לענין התיישנות עונש כאמור בסעיף 10 לחוק סדר הדין הפלילי או בכל חיקוק אחר הקובע מועד התיישנות עונש, לפי הענין, יראו את המועד הקבוע לתשלום הקנס המינהלי כמועד שבו פסק הדין נעשה חלוט.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), לא יחלו בגביית קנס מינהלי שהוטל בשל עבירה מסוג עוון, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שהוטל הקנס או מיום הפסקת הביצוע, לפי המאוחר, עברו חמש שנים.

פרק ו׳: כפרת העבירה ועיצומים אחרים

23.

כפרת העבירה

שילם אדם קנס מינהלי שהוטל עליו – כופרה העבירה; ואולם אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי כל חיקוק.

24.

חילוט

חילוט על פי כל חוק אינו מונע הטלת קנס מינהלי והוא בא בנוסף עליו.

25.

סייג לכופר

עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית, לא יחולו לגביה הוראות כל חיקוק בדבר כופר כסף.

26.

סייג לסמכות ועדת קנסות [תיקון: תשס״ג־2]

נקבעה עבירה על הוראה בחוק מועצה חקלאית כעבירה מינהלית, לא תהיה ועדת קנסות שנתמנתה לפי אותו חוק מוסמכת להטיל קנס בשלה; לענין זה, ”חוק מועצה חקלאית“ – כל אחד מחוקים אלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ״ד–1963;

(3)

חוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל״ג–1973;

(4)

חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל״ג–1973;

(5)

(נמחקה).

פרק ז׳: תיקון חוקים שונים

27.

הנוסח שולב בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

28.

הנוסח שולב בחוק הדיינים, התשט״ו–1955.

29.

הנוסח שולב בחוק הקאדים, התשכ״א–1961.

30.

הנוסח שולב בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962.

31.

הנוסח שולב בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי״א–1951.

32.

הנוסח שולב בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954.

33.

הנוסח שולב בפקודת המכס.

34.

הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.

פרק ח׳: הוראות שונות

35.

המצאת מסמכים [תיקון: תשס״ג]

(א)

הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1)

במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר־בני־אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2)

במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר־בני־אדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה.

(ב)

היה לנמען עורך דין, דייה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או במסירה לעובד במשרדו.

(ג)

המצאה למפקח או לרשם, יכול שתהיה במסירה לעובד במשרדו.

(ד)

שר המשפטים רשאי, באישור הועדה, להתקין תקנות משלימות בענין המצאת מסמכים, והוא אף בסטיה מהוראות סעיף זה.

35א.

תחולה על עבירות לפי חוק התכנון והבנייה [תיקון: תשע״ז־3, תש״ף]

הוראות חוק זה יחולו על עבירות לפי חוק התכנון והבנייה שהן עבירות מינהליות, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

סמכויות הוועדה לפי חוק זה יהיו נתונות לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;

(2)

על אף האמור בסעיף 5, מי שימונה למפקח לפי חוק זה לגבי אותן עבירות יהיה אחד מאלה:

(א)

מפקח מיוחד כהגדרתו בפרק י׳ לחוק התכנון והבנייה;

(ב)

לעניין עבירות שנעברו בתחום מרחב תכנון של ועדה מקומית עצמאית – עובד של הוועדה המקומית, או של הרשות המקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק התכנון והבנייה, העומד בראש היחידה העוסקת בפיקוח על הבנייה באותה ועדה מקומית או רשות מקומית, לפי העניין (בסעיף זה – מנהל הפיקוח); לעניין זה, ”מרחב תכנון“ ו”ועדה מקומית עצמאית“ – כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה;

(3)

הסמכויות הנתונות לפי חוק זה לתובע יהיו נתונות לאחד מאלה, לפי העניין:

(א)

לעניין עבירות שבסמכותו של מפקח מיוחד כאמור בפסקה (2)(א) להטיל קנס בשלהן, ולעניין הגשת כתב אישום בשל אותן עבירות – תובע במחלקה לאכיפת דיני מקרקעין כהגדרתה בפרק י׳ לחוק התכנון והבנייה;

(ב)

לעניין עבירות שבסמכותו של מנהל הפיקוח להטיל קנס בשלהן ולעניין הגשת כתב אישום בשל אותן עבירות – תובע מטעם הוועדה המקומית העצמאית.

36.

[תיקון: תשמ״ט]

(בוטל).

37.

ביצוע ותקנות

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, אישור הועדה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר –

(1)

סדרי רישום של עבירות מינהליות;

(2)

נהלים וסדרי דין לפיהם ינהג מפקח או רשם;