פתיחת התפריט הראשי

חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004)

חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשס״ג, 386; תשס״ד, 46, 99, 147, 287, 392; תשס״ה, 2, 30, 31, 359, 367; תשס״ו, 172, 261; תשס״ז, 58, 65; תשס״ח, 140; תשס״ט, 177, 190; תשע״א, 638; תשע״ב, 746; תשע״ד, 605; תשע״ו, 545.

שינוי התוספת: ק״ת תשע״א, 1061; תשע״ו, 201, 1086; תשע״ז, 693.


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרת החוק

1.
מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים, לבטל חוקים וכן לקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר התייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, לבצע רפורמות בענפי המשק, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי, והכל במסגרת תכנית להבראת כלכלת ישראל.

פרק ב׳: רשויות מקומיות

2.
3.
הוראת שעה לשנת הכספים 2003
(א)
בשנת הכספים 2003 יחולו, על אף האמור בכל דין, תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), התש״ס–2000 (בפרק זה – תקנות הסדרים 2000), בשינויים המחויבים, ואולם –
(1)
בתקנה 1, בהגדרה ”הסכום החדש“, במקום ”בתוספת שיעור של 4.8 אחוזים“ יבוא ”בתוספת שיעור של 3.2 אחוזים“;
(2)
בתקנה 5, לכל סכום הנקוב בפסקאות (1) עד (12), ייווסף 5.78% ממנו, ובפסקה (13), במקום ”4.8%“ יבוא ”3.2%“;
(3)
בתקנה 6, לכל סכום הנקוב בפסקאות (1) עד (11), ייווסף 7.1% ממנו, ובפסקה (12), במקום ”4.8%“ יבוא ”3.2%“;
(4)
בתקנה 9(ג), במקום ”כ״ד באדר ב׳ התש״ס (31 במרס 2000)“ יבוא ”י׳ בתמוז התשס״ג (10 ביולי 2003)“;
(5)
בתקנה 12, במקום ”כ״ד בשבט התש״ס (31 בינואר 2000)“ יבוא ”א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003)“;
(6)
בכל מקום בתקנות הסדרים 2000, במקום ”הכספים 1999“ יבוא ”הכספים 2002“ ובכל מקום, במקום ”הכספים 2000“ יבוא ”הכספים 2003“.
(ב)
על אף האמור בכל דין –
(1)
החלטת מועצת רשות מקומית לענין ארנונה כללית לשנת 2003, שהתקבלה לפני תחילתו של חוק זה בהתאם לתקנות הסדרים 2000 בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א), תעמוד בתוקפה בשנת הכספים 2003; תחילת תוקפה של החלטה כאמור יהיה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
(2)
לא קיבלה מועצת רשות מקומית החלטה כאמור בפסקה (1), תקבל או תתקן, ותפרסם החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת 2003, ככל שיידרש להתאמתה לתקנות הסדרים 2000 בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א), עד יום ל׳ בסיון התשס״ג (30 ביוני 2003); תחילת תוקפה של החלטה כאמור יהיה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
(3)
לא פעלה מועצת רשות מקומית כאמור בפסקאות (1) או (2), יהיו סכומי הארנונה הכללית לשנת הכספים 2003 באותה רשות מקומית, הסכומים שקבעה הרשות לשנת הכספים 2002 בתוספת של 3.2% מהם.
(ג)
תחילתו של סעיף זה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
4.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
5.
6.

פרק ג׳: משק החשמל

7.

פרק ד׳: תעריפי מים והיטלי הפקה

8.
9.
התעריפים עבור מים לתעשיה ולצריכה ביתית עודכנו בתקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987.
10.
התעריפים למים ברשויות מקומיות עודכנו בתקנות המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), התשנ״ד–1994.
11.
היטלי הפקה על מים שפירים המופקים מאקוויפר עודכנו בתקנות המים (היטלי הפקה), התש״ס–2000.
11.
היטלי הפקה על מים שפירים המופקים מאקוויפר
על אף האמור בסעיף 23 לחוק תכנית החירום ובתקנה 2 לתקנות המים (היטלי הפקה), התש״ס–2000, החל ביום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003) –
(1)
מפיקי מים שפירים מכל האקוויפרים, לתעשיה ולצריכה ביתית, ישלמו היטל הפקה של 74.83 אגורות למ״ק;
(2)
מפיקי מים שפירים לחקלאות מאקוויפר החוף, ישלמו היטל הפקה של 66.92 אגורות למ״ק;
(3)
מפיקי מים שפירים לחקלאות מאקוויפר שאינו אקוויפר החוף, ישלמו היטל הפקה של 63.69 אגורות למ״ק.
12.
היטלי הפקה על מים עיליים
החל ביום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003) –
(1)
על אף האמור בסעיף 24 לחוק תכנית החירום, מפיקי מים שפירים ממקורות מים עיליים לתעשיה ולצריכה ביתית, ישלמו היטל הפקה של 61.34 אגורות למ״ק;
(2)
מפיקי מיק שפירים ממקורות מים עיליים לחקלאות, ישלמו היטל הפקה של 10 אגורות למ״ק.
13.
שמירת דינים
החל ביום אי בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), עדכון תעריפי המים לפי סעיף 112א לחוק המים, התשי״ט–1959 (בסעיף זה – חוק המים), ועדכון היטלי הפקה לפי הוראות סעיף 116(ג) לחוק המים, ייעשו לפי התעריפים הנקובים בסעיפים 28 עד 32, לפי הענין, וזאת כל עוד התעריפים האמורים לא שונו לפי סעיפים 112(א) או 116(א), (ב) ו־(ד) לחוק המים.

פרק ה׳: חקיקה תקציבית – דחיה וביטול

14.
15.
16.
17.
18.
תיקון חוק הלוואות לדיור – תחולה והוראת מעבר
הוראות סעיף 6ד לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יחולו על זכאי שחתם על חתה לרכישת רירה לפני תחילתו של חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה לקבלת הלוואה בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה, ובן על זכאי שהגיש בקשה להלוואה למטרה של בניית דירה לפני תחילתו של חוק זה.
19.
ביטול חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התשס״א–2000.
20.
21.
תוקף
חקירות ילדים בעבירות המנויות בסעיף (1) בתוספת בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס׳ 9), התשס״ב–2002, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, שנעשו החל ביום כ״ט בניסן התשס״ג (1 במאי 2003) וער ליום פרסומו של חוק זה, לא ייפסלו בשל בך שנעשו בידי שוטר לפי הדין שחל ערב כניסתו לתוקף של הסעיף האמור.
22.
23.
תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה – תחילה ואי תחולה
תחילתו של סעיף 29(ג) לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, כנוסחו בסעיף 22 לחוק זה, ביום ט״ז בטבת התשס״ג (21 בדצמבר 2002); בתקופה שמיום ט״ז בטבת התשס״ג (21 בדצמבר 2002) עד יום תחילתו של חוק זה, לא תוטל חובה ולא תינתן זכות מכוח הסעיפים המנויים בסעיף האמור.
24.

פרק ו׳: חברות ממשלתיות

25.
26.
על אף האמור בסעיף 17(ג1) לחוק החברות הממשלתיות, כנוסחו בסעיף 25(4)(א) לחוק זה, חבר דירקטוריון שכיהן בחבר דירקטוריון ערב תחילתו של חוק זה בחברה ממשלתית, בחברת בת ממשלתית או בחברת חוץ, יוכל להמשיך לכהן בתפקידו באותה חברה עד תום תקופת הכהונה בהתאם לכתב המינוי: בהעדר כתב מינוי – עד תום שלוש שנים מתחילת הכהונה.

פרק ז׳: תקשורת

27.
28.
האיסור להפעיל זכות לקבל דיבידנד בהתאם להוראת סעיף 4ד(ד)(1) לחוק התקשורת כנוסחה בסעיף 27(ד)(ה)(2)(ב) לחוק זה יחול לגבי העברה או רכישה של שליטה, השפעה ניכרת, או אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני, שנעשתה לאחר תחילתו של חוק זה.
29.
30.
31.
הנוסח שולב בפקודת התעבורה.

פרק ח׳: מס הכנסה

32.
[תיקון: תשס״ד־4, תשס״ה]
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
33.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה לשנת המס 2003.
34.
[תיקון: תשס״ד־4]
(בוטל).
35.
[תיקון: תשס״ד־4]
(בוטל).
36.
37.
38.
ביטול חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה), התשס״א–2001.
39.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
40.
מס הכנסה – תחילה, תחולה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של פרק זה ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
סעיפים 2א, 4א(א), 9(28), 124ב ו־164 לפקודה כנוסחם בסעיף 32(1), (2), (3), (11) ו־(20) לחוק זה, יחולו על השתכרות או רווח כאמור בסעיף 2א לפקודה שהופקו או שנצמחו ביום התחילה או לאחריו.
(ג)
(1)
בשנת המס 2003 יראו לענין חישוב הזיכוי ממס לפי סעיפים 11, 11א ו־11ב לפקודה, לפי חוק אזור סחר חופשי באילת, לפי חוק הנחות ממס הכנסה ולפי סעיף 5 לחוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003), התשס״ב–2002, כנוסחם ערב יום התחילה לגבי תושבי יישובים שבעקבות חוק זה התבטלה זכאותם לזיכוי ממס כאמור, כאילו מחצית הכנסתם בשנת המס הופקה בתקופה שמיום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003) עד יום ל׳ בסיון התשס״ג (30 ביוני 2003), ומחציתה הופקה בתקופה שמיום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), ויראו באותה שנת מס כאילו במקום הסכומים הנקובים באותם סעיפים, נקובה מחצית מסכומים אלה, ולענין חוק אזור סחר חופשי באילת – כאילו זכאי התושב לזיכוי ממס בשל מחצית מהכנסתו החייבת בשנת המס;
(2)
לענין מעסיק הזכאי להטבת מס לפי חוק אזור סחר חופשי באילת, יחולו הוראות פסקה (1), בשינויים המחויבים;
(3)
לענין תושבי נתיבות, הזכאים להטבות מס לפי סעיף 11(ב)(3)(ד) לפקודה כנוסחו בסעיף 32(4) לחוק זה, יראו על אף הוראות כל דין, כאילו זכאותם בכל שנת המס 2003 היא לזיכוי כאמור באותו סעיף בשיעור של,11% ולענין תושבי שדרות הזכאים להטבות מס כאמור, יראו על אף הוראות כל דין – כאילו זכאותם בכל שנת המס 2003 היא לזיכוי כאמור באותו סעיף בשיעור של 13%.
(ד)
תקנות שקבע שר האוצר לפי הוראות סעיף 93א לפקודה, כנוסחו בסעיף 32(8) לחוק זה, יחולו גם לגבי פירוק חברה באמור באותו סעיף שנעשה לפני פרסומן.
(ה)
תחולתם של סעיפים 145 לפקודה, כנוסחו בסעיף 32(15) לחוק זה, 152 לפקודה כנוסחו בסעיף 32(18) לחוק זה, 167 לפקודה כנוסחו בסעיף 32(21) לחוק זה, על דוחות שהוגשו לשנת המס 2002 ואילך.
(ו)
תחולתו של סעיף 150(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 32(17) לחוק זה, על השגה שהוגשה ביום תחילתו של פרק זה ואילך.
(ז)
תחילתו של סעיף 235(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 32(31) לחוק זה, ביום שיקבע שר הרווחה לאחר התקנת תקנות לפי הוראות סעיף 384א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כנוסחו בסעיף 58(25) לחוק זה.
(ח)
תחילתו של סעיף 33 לחוק זה, ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).
(ט)
לענין סעיף 120ב לפקודה, יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיף 32(10) לחוק זה, ובסעיפים 34 ו־35 לחוק זה, כאילו תואמו לאחרונה ביום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003).

פרק ט׳: מסים עקיפים

41.
[תיקון: תשס״ה]
42.
הנוסח שולב בפקודת המכס.
43.

פרק י׳: היטל על העסקת עובדים זרים

44.
הגדרות ופרשנות [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ו, תשע״א, תשע״ו]
(א)
”הכנסה“ – הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, לרבות הכנסה כאמור שהופקה או שנצמחה באזור כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה האמורה;
”השכר הממוצע במשק“ – כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה;
”מעסיק“ – כל המשלם הכנסה לעובד זר, או האחראי לתשלומה, לרבות מי שדינו לענין תשלום מסים כדין המדינה;
”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991, למעט כל אחד מאלה:
(1)
(2)
עובד זר המועסק כדין בישראל שהוא אזרח במדינה הגובלת בישראל והיוצא את ישראל, בדרך כלל בתום יום העבודה, למקום מגוריו באותה מדינה;
(3)
עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי;
(4)
עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ, כהגדרתם בסעיף 75א לפקודת מס הכנסה;
(5)
עובד זר שמשולמת לו, בעבור חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה, ולגבי עובד זר המועסק פחות מ־180 שעות בחודש – הכנסה בסכום השווה למספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב־180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה;
(6)
עובד זר שנעברה נגדו עבירה לפי סעיף 203א לחוק העונשין, התשל״ז–1977, או עבירות נלוות, השוהה במקלט לקרבנות סחר בתל־אביב־יפו, והעובד, במשך שהותו במקלט האמור;
(7)
עובד זר בעל אשרה ורישיון ישיבה שניתנו לו מכוח הסכם חופשת עבודה בין מדינת ישראל ובין מדינה אחרת המנוי בתוספת ונכללים בו תנאים כמפורט להלן (בחוק זה – הסכם חופשת עבודה), והוא מועסק בהתאם לתנאים שבהסכם:
(א)
הגעתו של העובד לישראל היא למטרת חופשה, ועבודתו בישראל היא מטרה משנית;
(ב)
התקופה המרבית לשהות העובד בישראל אינה עולה על 12 חודשים;
(ג)
התקופה המרבית להעסקת העובד אצל מעסיק מסוים אינה עולה על שלושה חודשים;
(ד)
העובד מבוטח בביטוח רפואי בכל תקופת שהותו בישראל;
(ה)
מספר העובדים המועסקים אינו עולה על מכסת עובדים מרבית לשנה;
(8)
משקיע זר שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/5 לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, וכן עובד חיוני שקיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/51 לפי החוק האמור, ובני זוגם.
(ב)
לכל מונח בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודת מס הכנסה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
45.
היטל על העסקת עובד זר ושיעורו [תיקון: תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ט]
(א)
מעסיק חייב בהיטל בשיעור של 20% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס (בפרק זה – ההיטל), ואם העובד הזר מועסק על ידו לפי היתר להעסקת עובד זר בענפים אלה יהא שיעור ההיטל כמפורט להלן: בענף החקלאות – 10%, ובענף המסעדות האתניות, בענף התעשייה או בענף הבניין – 15%.
(ב)
ההיטל לא ינוכה, במישרין או בעקיפין, מההכנסה של העובד הזר.
46.
תשלום ההיטל
מעסיק ישלם לפקיד השומה את ההיטל במועדים שנקבעו לפי הוראות פקודת מס הכנסה לתשלום מס שניכה במקור מאותה הכנסה של העובד הזר.
47.
תחולת הוראות הפקודה
הוראות פקודת מס הכנסה יחולו, בשינויים המחויבים, על ההיטל כאילו היה מס שיש לנכותו מההכנסה של העובד הזר, לרבות ההוראות שענינן דיווח, גביה ועונשין, אלא אם כן נקבע אחרת לענין מסוים לפי פרק זה, ויראו מעסיק שלא שילם את ההיטל כמי שניכה מס במקור ולא שילם אותו לפקיד השומה כאמור בסעיף 219 לפקודה.
48.
ביצוע ותקנות ושינוי התוספת [תיקון: תשע״א]
(א)
שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

פרק י״א: חקלאות

49.
[תיקון: תשס״ו־2]
50.
51.
[תיקון: תשס״ו־2]
52.
53.
54.
55.
56.
57.

פרק י״ב: ביטוח לאומי

סימן א׳: תיקונים שונים

58.
[תיקון: תשס״ו]
59.
חוק הביטוח הלאומי – תחילה, תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשס״ו־2]
(א)
תחילתם של סעיפים 1, ו־335 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (1), (2) ו־(20) של סעיף 58 לחוק זה ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) (בסעיף קטן זה – מועד התחילה), והם יחולו על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בער יום התחילה ואילך, ואולם הוראות סעיף 6ב האמור לא יחולו –
(1)
לענין גמלה לפי פרק ד׳ לחוק הביטוח הלאומי – על מי שהתאריך הקובע בפרק האמור חל לגביו לפני מועד התחילה;
(2)
לענין גמלה לפי פרק ח׳ בחוק הביטוח הלאומי – על מי שניתן לגבי מעבידו צו באמור בסעיף 182 בחוק האמור לפני מועד התחילה.
(ב)
(1)
(2)
על אף האמור בפסקה (1), תחילתם של סעיפים 36(ג), 74א(ג), 149(ג), 220(ג) ו־237(ב)(3) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (3), (7), (10), (17) ו־(19) של סעיף 58 בחוק זה, ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006).
(3)
סעיפים 36, 149, 220 ו־237 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (3), (10), (17) ו־(19) של סעיף 58 בחוק זה, לא יחולו על התחייבויות המינהלה או המוסד שבהן התחייבו לפי המלצת המועצה שניתנה עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002) לפי אותם סעיפים, אף אם התחייבו בהן כאמור לאחר תחילתם של הסעיפים האמורים; לענין זה, ”המועצה“, ”המוסד“, ו”המינהלה“ – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי.
(4)
בשנת הכספים 2004 ייקראו סעיפים 36(ג)(2), 74א(ב)(2), 149(ב)(2), 220(ב)(2) ו־237(ב)(2)(ב) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (3), (7), (10), (17) ו־(19) של סעיף 58 בחוק זה, כך שלענין הגדלת ההרשאה להתחייב באותה שנת כספים, כאמור באותם סעיפים, במקום ”20%“ יבוא ”30%“.
(ג)
הוראות סעיף 44 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 58(4) בחוק זה, יחולו לגבי לידה שאירעה ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) (בסעיף זה – יום התחילה) או לאחריו.
(ד)
תחילתו של סעיף 53(ד) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 58(5) בחוק זה, ביום כ״א בתמוז התשס״ב (1 ביולי 2002), והוא יחול על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד היום האמור ואילך.
(ה)
סעיפים 224, 337 ו־349 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 58 בפסקאות (18), (21) ו־(22) בחוק זה, יחולו על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ואילך.
(ו)
סעיף 68 ולוח ד׳ בחוק הביטוח הלאומי כנוסחם בסעיף 58 בפסקאות (6) ו־(26) יחולו על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שתחילתה ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) ואילך.
(ז)
(ח)
הוראות סעיפים 97, 350 ו־351 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (8), (23) ו־(24) של סעיף 58 בחוק זה, יחולו לגבי דמי פגיעה, המשתלמים בעד פגיעה בעבורה, שאירעה ביום ד׳ באלול התשס״ג (1 באוגוסט 2003) או לאחריו.
(ט)
הוראות סעיף 107 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 58(9) בחוק זה, יחולו על פגיעה בעבודה שאירעה ביום התחילה או לאחריו; היתה הפגיעה בעבודה מחלת מקצוע – יחולו הוראות הסעיף האמור על מי שהזכאות למענק נוצרה לגביו ביום התחילה או לאחריו.
(י)
לוח ז׳ בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 58(27) בחוק זה, וביטול סעיף 4 בלוח י״ג בחוק הביטוח הלאומי, כאמור בסעיף 58(28) בחוק זה, יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום התחילה או לאחריו.
60.
61.
62.
הסכם בדבר גמלת ניידות – הוראת שעה
(א)
על אף האמור בהסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 בחוק הביטוח הלאומי (בסעיף זה – ההסכם), ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), סכומי ההטבות הניתנות לפי ההסכם לא יעודכנו בתקופה שמיום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003) עד יום א׳ בטבת התשס״ו (31 בדצמבר 2005), ויראו אותם בתום התקופה האמורה כאילו עודכנו לפי ההסכם.
(ב)
עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של שנת 2004 או של שנת 2005 בשיעור של יותר מ־5% ביחס למדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת, יעודכנו ההטבות לפי ההסכם בשיעור עליית המדד כאמור, בניכוי חמש נקודות האחוז.
(ג)
בסעיף זה –
”הטבות“ – כל מענק, קצבה, פיצוי וכל תשלום אחר, בין בכסף ובין בשווה כסף;
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
63.
[תיקון: תשס״ד־2]
(בוטל).
64.
65.
תחילתו של סעיף 9א בחוק המזונות, כנוסחו בסעיף 64 בחוק זה, ביום ז׳ בטבת התשס״ג (1 בינואר 2004) (בסעיף זה – יום התחילה); הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) ו־(ה) של הסעיף האמור יחולו על תשלומים המשתלמים בעד יום התחילה ואילך והוראות סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור יחולו –
(1)
לגבי מי שיצא את ישראל ביום התחילה או לאחריו – על תשלומים המשתלמים בעד יום התחילה ואילך;
(2)
לגבי מי שיצא את ישראל לפני יום התחילה – על תשלומים המשתלמים בעד יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך.

סימן ב׳: הצמדת גמלאות החל בשנת 2006

66.
[תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה]
67.
[תיקון: תשס״ד, תשס״ד־5, תשס״ה־4]
68.
תחילה ותחולה [תיקון: תשס״ד־3]
תחילתן של הוראות חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה, כנוסחן בסימן זה, ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006), והן יחולו על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד היום האמור ואילך.

פרק י״ג: בריאות

69.
70.
71.
72.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי ופקודת בריאות העם – תחילה והוראות מעבר [תיקון: תשס״ו־2]
(א)
הנחות ופטורים שהיו קבועים ערב תחילתו של חוק זה לפי סעיף 8(א1)(2)(ג) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ושאין הוראה לקבעם לפי הסעיף האמור כנוסחו בסעיף 69 לחוק זה, בטלים מיום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ב)
(1)
תחילתו של סעיף 14(ז) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, כנוסחו אחרי התיקון שבסעיף 69, ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום התחילה ואילך.
(2)
כללים כאמור בסעיף 14(ז)(3) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, כנוסחו בסעיף 69, ייקבעו לראשונה בתוך 90 ימים מיום התחילה.
(ג)
המשך הפעלת יחידה מקצועית, שפעלה בבית חולים ערב תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יחידה מקצועית קיימת), טעון רישום לפי הוראות סעיף 25(א) לפקודה כנוסחו בסעיף 70 לחוק זה, ולענין זה יראו את בית החולים כמי שמבקש לראשונה רישום כאמור׳, יחידה מקצועית קיימת אשר לא נרשמה כאמור ער יום ה׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), תחדל לפעול ביום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004); לענין זה, ”יחידה מקצועית“ – למעט מחלקה, אלא אם כן היא יחידה מקצועית ייחודית כהגדרתה בסעיף 24(א) לפקודת בריאות העם, 1940, כנוסחו בסעיף 70 לחוק זה.

פרק י״ד: הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות

73.
74.
הוראות מעבר
(א)
קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שמתקיימים בה התנאים שבסעיף 78טז לחוק הפיקוח, כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, שאין לה ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) מנהל מורשה לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח, ימנה לה המפקח מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 78ד לחוק הפיקוח, כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, עד יום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003).
(ב)
היה לקרן ותיקה ערב תחילתו של חוק זה מנהל מורשה לפי סעיף 68 לחוק הפיקוח, יראו אותו במי שמונה למנהל מיוחד לאותה קרן לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, לתקופה שעד תום שנה מיום התחילה, ורשאי המפקח להאריך את תקופת כהונתו מפעם לפעם, בהתאם להוראות פרק ז׳1 לחוק הפיקוח, בנוסחו בסעיף 73 לחוק זה.
(ג)
מונתה לפני יום התחילה ועדת הנהלה לקרן ותיקה שמונה לה מנהל מורשה כאמור בסעיף קטן (א), יראו את חבריה כמי שמונו לחבר מינהלה לפי סעיף 78ד לחוק הפיקוח כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה, לתקופה שעד תום שנה מיום התחילה, והמפקח רשאי להאריך את תקופת כהונתם מפעם לפעם, בהתאם להוראות פרק ז׳1 לחוק הפיקוח כנוסחו בסעיף 73 לחוק זה.

פרק ט״ו: הפחתת משכורתם של העובדים ונושאי המשרה בשירות הציבורי (הוראת שעה)

75.
הגדרות
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003) עד יום כ״ג בסיון התשס״ה (30 ביוני 2005);
”הסכם“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 (בפרק זה – חוק הסכמים קיבוציים), צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, הסדר קיבוצי, הוראת מינהל, או חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, שלפיהם המעביד משלם שכר או תשלומים נלווים לעובד, או המסדירים תנאי עבודה אחרים של העובד;
”ההסכם לעידוד הצמיחה במשק“ – הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, שנחתם ביום כ׳ באייר התשס״ג (22 במאי 2003), בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה;
”הענקות ותשלומים“ – תשלומים חד־פעמיים המשולמים עקב סיום עבודה, שירות או כהונה לפי דין או הסכם;
”מעביד“ – כל אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בפרק זה – חוק יסודות התקציב);
(3)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(4)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב;
(5)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(6)
גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וששר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הוא מעביד לענין פרק זה;
”משכורת“ – הכנסת עבודה כהגדרתה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, שניתנה בכסף;
”נושא משרה“ – כל אחד מאלה:
(1)
ראש הממשלה;
(2)
שר;
(3)
סגן שר;
(4)
יושב ראש הכנסת;
(5)
ראש האופוזיציה;
(6)
סגן יושב ראש הכנסת;
(7)
יושב ראש ועדה בכנסת;
(8)
חבר הכנסת;
(9)
מבקר המדינה;
(10)
שופט;
(11)
שופט בית דין לעבודה;
(12)
שופט תעבורה;
(13)
דיין;
(14)
קאדי;
(15)
קאדי מד׳הב;
”עובד“ – מי שמלאו לו 18 שנים המועסק אצל מעביד על פי הסכם;
”קופת גמל“ – כהגדרתה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה;
”קצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משירותו או מעבודתו, או לשאיריו של עובד כאמור;
”שכר מינימום“ – כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987 (בפרק זה – חוק שכר מינימום).
76.
הפחתת המשכורת ודחיית תשלומים
(א)
בתקופה הקובעת או בעדה תפחת משכורתו של עובד או יידחו תשלומים שלהם הוא זכאי לפי הסכם, בהתאם להוראות שנקבעו בהסכם הקיבוצי החל עליו המסדיר, בין השאר, ענינים אלה ואשר אושר בידי שר האוצר.
(ב)
לא חל על עובד הסכם קיבוצי כאמור בסעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות ההסכם לעידוד הצמיחה במשק.
77.
סייג לתחולה
הוראות סעיף 76 לא יחולו על עובד בשירות המדינה, המועסק בחוזה מיוחד לפי תקנה 1(3) לתקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד), התש״ך–1960, החל ביום י״ג באדר א׳ התשס״ג (15 בפברואר 2003) או לאחריו, ברמת שכר הנמוכה מזו שהיתה קיימת לפני המועד האמור לגבי עובדים מסוגו.
78.
החלת ההסכם לעידוד הצמיחה במשק
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות ההסכם לעידוד הצמיחה במשק, כפי שיקבע, יחולו על מעבידיהם של עובדים מאורגנים שחל עליהם סעיף 76(ב) ועל ארגוני העובדים המייצגים עובדים כאמור.
79.
עובד שמשכורתו צמודה למשכורת נושא משרה
לגבי עובד שמשכורתו צמודה למשכורת נושא משרה, לא תובא בחשבון, בחישוב המשכורת אשר תופחת בהתאם להוראות סעיף 76, הפחתת המשכורת של נושא המשרה לפי פרק זה.
80.
סייג לענין תשלומים שונים [תיקון: תשס״ה־3]
הפחתת המשכורת לפי סעיף 76 לא תובא בחשבון בחישוב אלה:
(1)
תשלומי המעביד והעובד לקופת גמל המשולמים בעד התקופה הקובעת;
(1א)
ההכנסה, החיוב במס או הפטור ממנו, לפי הענין, בשל תשלומים לקופת גמל בעד התקופה הקובעת, לפי הוראות סעיפים 3(ה), (ה1), (ה3), 9(7א) ו־45א לפקודת מס הכנסה;
(2)
ההענקות והתשלומים המשולמים לעובד או לשאירו, בתקופה הקובעת או בעדה;
(3)
(4)
תגמול המשולם לפי חוזה ביטוח נכות כאמור בפרק ג׳ לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981, וכן דמי ביטוח המשולמים לפי חוזה כאמור בעד התקופה הקובעת.
הרחבת תחולת סעיף 80 [תיקון: תשס״ה־3]
במהלך כל התקופה שבה הופחתה משכורתו של עובד שהוא עובד אצל מעביד שאינו מנוי בפסקאות (1) עד (6) להגדרה ”מעביד“ שבסעיף 75, יחולו לגביו הוראות סעיף 80(1) ו־80 (1א), ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
משכורתו הופחתה בתוך 90 ימים מיום כ׳ באייר התשס״ג (22 במאי 2003);
(2)
העובד אינו ”בעל שליטה“ כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה.
81.
דין הפחתת המשכורת לענין גמלאות
על אף הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970, חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985, חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969, וההחלטות שהתקבלו לפיו, והסכם שלפיו משולמת קצבה מאוצר המדינה או מקופת המעביד, הפחתת המשכורת לפי סעיף 76 לא תובא בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לתשלום קצבה.
82.
דין חייל
(א)
לענין פרק זה, יראו חייל המשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע כעובד, אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עובד ומעביד.
(ב)
שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון רשאי לקבוע הסדרים השונים מההסדרים הקבועים בפרק זה לגבי חייל שמשולמת לו משכורת מיוחדת; בסעיף זה, ”חייל“ ו”משכורת מיוחדת“ – כהגדרתם בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.
83.
דין נושא משרה
לענין פרק זה, יראו נושא משרה כעובד, אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עובד ומעביד.
84.
דין עובד קבלן כוח אדם
הוראות פרק זה יחולו גם על מי שמועסק על ידי קבלן כוח אדם אצל מעביד על פי הסכם.
85.
הוראות סעיפים 29א, 29ב, 33א(ב1), 33א(ד) עד (ו), 34(א)(1), 34(ב), 35, 35א, 36, 37(ד) עד (ו) ו־39 לחוק יסודות התקציב, לענין שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה, לרבות הסמכויות הנתונות בהן, יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תשלום משכורת שנעשה בניגוד להוראות פרק זה.
86.
עדיפות ואי פגיעה בשכר מינימום
(א)
הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות:
(1)
חוק הסכמים קיבוציים, צו הרחבה שניתן לפיו ביום ב׳ בשבט התשס״ג (5 בינואר 2003) בענין תשלום תוספת יוקר וצווי הרחבה שניתנו לפי החוק האמור בענין תשלום קצובת הבראה;
(2)
(3)
החלטה שהתקבלה לפי אחד מאלה:
(א)
(ב)
(ג)
(ד)
(ה)
(ו)
(ז)
(ח)
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) משכורתו של עובד לא תפחת בשל הוראות פרק זה מהשכר שלו הוא זכאי לפי הוראות חוק שכר מינימום.
87.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע הוראות פרק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

פרק ט״ז: תשלומי עובדים בפנסיה תקציבית

88.
הגדרות [תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
”המועד הקובע“ – יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004);
”הסכם“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957, הסדר קיבוצי, הוראת מינהל או חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959;
”עובד“ – מי שמועסק אצל מעסיק, לרבות שוטר וסוהר, שהסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום קצבה, לפי דין או הסכם, מאוצר המדינה או מקופת המעסיק;
”מעסיק“ – כל אחד מהמפורטים להלן, שהסדר הפנסיה החל לגבי עובדיו, או חלק מהם, הוא תשלום קצבה מאוצר המדינה או מקופתו;
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתם בסעיפים 21 ו־32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
(3)
גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וששר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הוא מעסיק לענין פרק זה;
”משכורת“ – הכנסת עבודה כמשמעותה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה;
”משכורת קובעת“, לענין עובד או נושא משרה מסוים, בזמן מסוים – רכיבי המשכורת המשולמים לעובד או לנושא המשרה, שהיו מובאים בחשבון לצורך חישוב הקצבה, אילו אותו עובד או נושא משרה היה פורש לגמלאות באותו זמן;
”נושא משרה“ – כל אחד מהמפורטים להלן, שהסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום קצבה מאוצר המדינה או מקופת הגוף שבו הוא מכהן;
(1)
נושאי המשרה המפורטים בתוספת לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969 (בפרק זה – חוק גמלאות לנושאי משרה);
(2)
ראש רשות כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשל״ז–1977 (בפרק זה – חוק הרשויות המקומיות);
(3)
ראש מועצה דתית וסגניו אשר עליהם חל חוק הרשויות המקומיות, לפי הוראות סעיף 14 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971 (בפרק זה – חוק שירותי הדת היהודיים);
(4)
”קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית“, ”קופת גמל מרכזית לקצבה“ – כהגדרתן בחוק קופות גמל;
”קצבה“ – סכום המשתלם מדי חודש לעובד או לנושא משרה שפרש לגמלאות, או לשאיריו;
”שאיר“, של עובד או של נושא משרה – כמשמעותו בהסדר הפנסיה החל לגבי העובד או נושא המשרה.
89.
ניכוי תשלומים מעובד [תיקון: תשע״ד]
(א)
מהמשכורת המשולמת לעובד בעד המועד הקובע ואילך ינכה המעסיק תשלומים בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
בעד התקופה החל במועד הקובע עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) – 1% ממשכורתו הקובעת של העובד;
(2)
בעד התקופה החל ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך – 2% ממשכורתו הקובעת של העובד.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבעו בהסכם, שאושר על ידי שר האוצר, שיעורים אחרים מהשיעורים הקבועים באותו סעיף קטן, שהם אחידים לגבי כלל העובדים אצל אותו מעסיק, ינכה המעסיק, לפי הוראות סעיף קטן (א), תשלומים בשיעורים שנקבעו בהסכם כאמור.
90.
ניכוי תשלומים מנושא משרה
מהמשכורת המשולמת לנושא משרה בעד המועד הקובע ואילך ינוכו תשלומים בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
בעד התקופה החל במועד הקובע עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) – 1% ממשכורתו הקובעת של נושא המשרה;
(2)
בעד התקופה החל ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ואילך – 2% ממשכורתו הקובעת של נושא המשרה.
91.
ייעוד התשלומים [תיקון: תשס״ז, תשס״ט, תשע״ד]
(א)
התשלומים שינוכו מהמשכורת המשולמת לעובד או לנושא משרה לפי סעיפים 89 או 90, על ידי המדינה או על ידי גוף מהגופים המפורטים בסעיף 92(א), ישמשו אך ורק למטרת תשלום קצבה או להחזר תשלומים לפי סעיף 94, לאותו עובד או לעובדים אחרים של המעסיק או לאותו נושא משרה או לנושאי משרה אחרים, שפרשו לגמלאות, או לשאיריהם, הכל לפי העניין.
(ב)
התשלומים שינוכו מהמשכורת המשולמת לעובד או לנושא משרה לפי סעיף 89 או 90, על ידי מי שאינו המדינה או גוף מהגופים המפורטים בסעיף 92(א), ישמשו אך ורק למטרת תשלום קצבה או להחזר תשלומים לפי סעיף 94, לאותו עובד או לאותו נושא משרה, שפרש לגמלאות, או לשאיריו, לפי הענין, ואם נפטר העובד או נושא המשרה ואין לו שאירים – לעובדים אחרים של המעסיק או לנושאי משרה אחרים, שפרשו לגמלאות, או לשאיריהם, לפי הענין.
92.
ניהול התשלומים [תיקון: תשס״ז, תשע״ד]
(א)
התשלומים שינוכו לפי סעיף 89 או 90, למעט התשלומים שינוכו על ידי המדינה, או על ידי גוף מהגופים המפורטים להלן, ינוהלו בחשבון נפרד של המעסיק בקופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית או בחשבון של המעסיק בקופת גמל מרכזית לקצבה; ואלה הגופים:
(1)
בנק ישראל;
(2)
המוסד לביטוח לאומי;
(3)
הרשות לשיקום האסיר, כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ״ג–1983;
(4)
יד יצחק בן־צבי, כמשמעותה בחוק יד יצחק בן־צבי, התשכ״ט–1969;
(5)
מע״צ – חברה לאומית לדרכים בישראל בע״מ;
(6)
רשות העתיקות, כמשמעותה בחוק רשות העתיקות, התשמ״ט–1989;
(7)
רשות השידור, כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965;
(8)
רשות ניירות ערך, כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(9)
שירות התעסוקה, כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;
(10)
גוף אחר שתשלומי הקצבה בעד עובדיו משולמים באמצעות המדינה, ושקבע שר האוצר, בהודעה שתפורסם ברשומות.
(ב)
כל סכום המנוהל בקופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית או בקופת גמל מרכזית לקצבה, כאמור בסעיף קטן (א), ושנמשך בידי המעסיק, שלא באמצעות הוראה לתשלום של אותו סכום לעובדו, לנושא משרה או לשאיריו, יופקד בחשבון בנק נפרד שהמעסיק יפתח למטרה זו בלבד ואשר לא יופקדו בו כספים אחרים זולת הסכומים האמורים (בפרק זה – החשבון הנפרד).
93.
פטור מעיקול [תיקון: תשס״ז]
כל סכום המנוהל בקופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית או בקופת גמל מרכזית לקצבה, כאמור בסעיף 92(א), או בחשבון הנפרד, לא יהיה ניתן לשעבוד או לעיקול על פי כל דין, ואולם ניתן יהיה להטיל עיקול על כספים שנוכו לפי הוראות פרק זה ממשכורתו של עובד שסיים את שירותו או עבודתו או של נושא משרה שסיים את כהונתו, לפי הענין ושנמצאים בחשבון הנפרד, בשל תביעה של העובד או של נושא המשרה, לתשלום קצבה או להחזר תשלומים לפי סעיף 94.
94.
החזר התשלומים [תיקון: תשע״ד]
(א)
עובד שסיים את שירותו או עבודתו או נושא משרה שסיים את כהונתו, ואשר אינו זכאי לתשלום קצבה מאוצר המדינה, מקופת המעסיק או מקופת הגוף שבו כיהן, יהיה זכאי להחזר התשלומים שנוכו לפי הוראות פרק זה ממשכורתו.
(ב)
שר האוצר יקבע כללים להחזר התשלומים לפי סעיף קטן (א).
95.
דין חייל [תיקון: תשע״ד]
לענין פרק זה יראו חייל המשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע ושהסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום פנסיה מקופת המדינה, כעובד, אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה.
דין עובד כבאות [תיקון: תשע״ב]
בסעיף זה –
”חברה מנהלת“, ”עמית–מעביד“ ו”קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”יום כינון הרשות“ ו”רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות“ – כהגדרתם בסעיפים 2 ו־97 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012 בהתאמה;
-”עובד כבאות בפנסיה תקציבית“ – כהגדרתו בסעיף 107ג לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.
(ב)
החל ביום כינון הרשות יראו את המדינה –
(1)
כמעביד של עובד כבאות בפנסיה תקציבית גם לגבי תשלומים שנוכו ממשכורתו של העובד לפי פרק זה לפני המועד האמור;
(2)
כעמית–מעביד לעניין קופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית שהעמית–מעביד בה הוא איגוד ערים לכבאות, או לעניין היתרה בקופת גמל מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית שהעמית–מעביד בה הוא רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות, הצבורה בשל עובדי כבאות בפנסיה תקציבית.
(ג)
על אף האמור בסעיף 87 לפקודת מס הכנסה, חברה מנהלת של קופה מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית שהעמית–מעביד בה הוא איגוד ערים או רשות מקומית שיש לה מחלקה לשירותי כבאות תעביר למדינה, לא יאוחר מ־14 ימי עסקים מיום כינון הרשות, את היתרה הצבורה לזכותו של העמית–מעביד בעד עובדי כבאות בפנסיה תקציבית.
96.
עדיפות
הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם.
97.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

פרק י״ז: שונות

98.
99.
100.
101.
[תיקון: תשס״ה־5, תשס״ח]
102.
103.
תמלוגים מאת רשות הנמלים והרכבות – הוראת שעה
104.
תשלום מאת רשות שדות התעופה – הוראת שעה
עד יום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003), תעביר רשות שדות התעופה כמשמעותה בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977, למדינה, נוסף על התשלום השנתי לפי סעיף 40א לחוק האמור, תשלום בסך של 20 מיליון שקלים חדשים, והכל כנגד ההפחתה בשכר כאמור בפרק ט״ו לחוק זה.
105.
תשלום מאת רשות הדואר – הוראת שעה
עד יום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003), תעביר רשות הדואר כמשמעותה בחוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986, למדינה, נוסף על התשלום השנתי לפי סעיף 44א לחוק האמור, תשלום בסך של 20 מיליון שקלים חדשים, והכל כנגד ההפחתה בשכר כאמור בפרק ט״ו לחוק זה.
106.
תשלום מאת רשות השידור – הוראת שעה
עד יום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003), תעביר רשות השידור, כמשמעותה בחוק רשות השידור, התשכ״ה–1965, למדינה, תשלום בסך של 10 מיליון שקלים חדשים, והכל כנגד ההפחתה בשכר כאמור בפרק ט״ו לחוק זה.
107.
108.
109.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), אלא אם כן נקבע אחרת.
[תיקון: תשע״א]

תוספת

(סעיף 44(א))

הסכם חופשת עבודה

1.
[תיקון: ק״ת תשע״א]
הסדר בדבר תכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ניו־זילנד;
2.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
הסדר בדבר תכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה;
3.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
הסדר בדבר תכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של קוריאה;
4.
[תיקון: ק״ת תשע״ו]
הסדר בדבר תכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת אוסטרליה;
5.
[תיקון: ק״ת תשע״ו־2]
הסדר בדבר תכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה הצ׳כית;
6.
[תיקון: ק״ת תשע״ז]
הסדר בדבר תכנית לחופשת עבודה בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של אוסטריה.


התקבל בכנסת ביום כ״ז באייר התשס״ג (29 במאי 2003).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • בנימין נתניהו
    שר האוצר
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.