התורה והמצוה על דברים יד א

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק י"ד • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • יא • יב • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים י"ד, א':

בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קׇרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יד א:

פז.

בנים אתם לה' א-להיכם . הוא טעם לאיסור גדידה וקרחה על מת, כי השם מרחם עליכם כאב על בניו, וכל שנדמה לכם שהוא רעה הוא לטובה. ואין לכם לשום קרחה על מת, כי בודאי יאסף במחיצת הצדיקים, ויקר בעיני ה' המותה לבניו.

וע"ז השיב ר"מ לר"י, שגם אם אין עושין רצונו הם בניו מצד נפשם, שהיא חלק א-לוה, ולא ישא א-להים נפש . ומביא ראיה ממ"ש והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם , והיל"ל "לא בני אתם"! מבואר שזה לא יצויר, שיאמר להם שאינם בניו. ופלוגתא זו מובא בקדושין לו.

ושם מוסיף שנאמר בנים סכלים המה , ואומר בנים לא אמון בם , ואומר בנים משחיתים. (למרות שהם סכלים ולא אמון ומשחיתים, בנים הם מ"מ).

ועיין בספרי האזינו על פסוק שחת לו לא בניו מומם , שמשמע שר"י הודה לר"מ.

פח.

לא תתגודדו . כמו ויתגודדו כמשפטם בחרבות , והוא לעכו"ם. וגם אסור למת, דנכלל עם שריטה, שכתוב ושרט לנפש שהוא רק למת; וכ"ש גדידה שהוא בעומק.

וממה שבא בבנין התפעל למדו גם כונה שניה, מענין גדודים ואגודות, כמו למה תתגודדי בת גדוד (מיכה ד). ועיין יבמות (דף יג) ועמ"ש בפ' אמור יב , קדושים עה .

פט.

ולא תשימו קרחה בין עיניכם . לאו דוקא, כי חייב על כל הראש. וכן חייב על כל קרחה, דיליף מכהנים. ושם למד מפה, שמדבר בקורח על מת.

וכבר באה ברייתא זו בספרא אמור יא , ושם פרשתי.





קיצור דרך: mlbim-dm-14-01