פתיחת התפריט הראשי

התורה והמצוה על דברים יד כה


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים יד כה:

קח.

ונתתה בכסף וצרת הכסף . מה שחזר שנית שם הכסף הוא למותר, ופי' - מפני ששם " כסף " בדיוק משמע דוקא מטבע של כסף, אבל בהרחבה, כל מטבע היוצא בהוצאה נקרא בשם "כסף". ומבואר אצלי ב אילת השחר קמה , בדיני שם הנכפל, שאם השם הראשון בא בדיוק - מורה כפילת השם שדי כל שהוא, ודי מטבע היוצא בהוצאה.

ובאר שלכאורה יש ללמדו מהקדש שכתב בפדיונו כסף, ויכול לפדות בכל דבר. כמו שלמד בספרא בחקותי קה , שממ"ש ופדויו מבן חדש תפדה - למד מדין כלל ופרט וכלל, כל דבר המיטלטל. וא"כ נלמד לכאן דיכשר כל מטבע. ע"ז משיב, דשם כשר כל מטלטלין, וכאן לא תוכל ללמד רק למטבע, ואינו דומה לשם.

והנה הרמב"ם (הלכות מעשר שני ד ב) כתב, שיכול לחלל פירות מ"ש (=מעשר שני) על פירות אחרות. והראב"ד השיג עליו, שאינו מתחלל רק על הכסף.

והנה, לדעת הראב"ד אתא הספרי כפשטיה; ולדעת הרמב"ם, אף שיכול לחלל על פירות, הלא כתב שם שדוקא על פירות ממינו. והמטבע הוא דבר שאינו מינו של המעשר, ודומה למטלטלין, וא"א ללמדו מהקדש. דהא במעשר לא עשה שאר מטלטלין ככסף, ולמד ממ"ש " כסף " " כסף " ריבה.

קט.

וצרת הכסף . לר' ישמעאל הוא מענין צרירה, כמו צרורות כספיהם. ומצאנו מנע"ו ויצר ככרים כסף (מ"ב ח כג).

ולר"ע הוא מענין צורה, כמו נצור עליה לוח ארז . וכן מ"ש ויצר אותו בחרט פרשתי בענין צורה. ומובא פלוגתתן בבבא מציעא מז ע"ב.

ומ"ש בידך , היינו שיהיו המעות ברשותו. כמ"ש במשנה דמ"ש (=מעשר שני) (פ"א מ"ב). וכבר בארתי זה בהתו"ה משפטים סג .

קי.

והלכת אל המקום אשר יבחר ה' א-להיך בו . זה שילה ובית עולמים.

סתמא כר"ש. דלר' יהודה (זבחים קיט) שלש בירות הן לאכילת מ"ש (=מעשר שני), שילה ונוב וגבעון ובית עולמים.



קיצור דרך: mlbim-dm-14-25