רש"י על דברים טז
<< · רש"י על דברים · טז · >>
פסוק א
פסוק ב
"ובקר" - (ספרי) תזבח לחגיגה שאם נמנו על הפסח חבורה מרובה מביאים עמו חגיגה כדי שיהא נאכל על השובע ועוד למדו רבותינו דברים הרבה מפסוק זה.
ואיפה צאןפסוק ג
"כי בחפזון יצאת" - ולא הספיק בצק להחמיץ וזה יהיה לך לזכרון וחפזון לא שלך היה אלא של מצרים שכן הוא אומר (שמות יב) ותחזק מצרים על העם וגו'
"למען תזכור" - ע"י אכילת הפסח והמצה את יום צאתךפסוק ד
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
"ושוטרים" - (סנהדרין טז) הרודין את העם אחר מצותן שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט
"בכל שעריך" - (ת"כ) בכל עיר ועיר
"לשבטיך" - מוסב על תתן לך שופטים ושוטרים תתן לך לשבטיך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך
"לשבטיך" - מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט ובכל עיר ועיר
"ושפטו את העם וגו'" - מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדקפסוק יט
"לא תכיר פנים" - אף בשעת הטענות אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה אחד עומד ואחד יושב לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו
"ולא תקח שחד" - (ספרי) אפי' לשפוט צדק
"כי השחד יעור" - (כתובות קה) משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבבו אצלו להפך בזכותו
"דברי צדיקם" - דברים המצודקים משפטי אמתפסוק כ
פסוק כא
פסוק כב
"אשר שנא" - מזבח אבנים ומזבח אדמה צוה לעשות ואת זו שנא כי חק היתה לכנענים ואע"פ שהיתה אהובה לו בימי האבות עכשיו שנאה מאחר שעשאוה אלו חק לע"א
<< · רש"י על דברים · טז · >>