בעל הטורים על התורה/דברים/טז
(ב) וזבחת פסח. וסמיך ליה לא תאכל עליו חמץ. לומר לך שאין שוחטין הפסח על החמץ:
(ט) שבעה שבועות תספר לך. ב' ספירות בפסוק לומר לך דמצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי:
מהחל. ב' דין ואידך מהחל התרומה דהיינו העומר שהוא ראשית למנחות כתרומה שהוא ראשית:
בקמה תחל לספור. קרי ביה בקומה שצריך לברך על העומר מעומד:
(יא) ושמחת. לא נאמר שמחה בפסח שהתבואה עדיין בשדה ובעצרת שהתבואה כבר נקצרת ועדיין היין בגפנים נאמר שמחה אחת ובסוכות שהכל בבית נאמר בו ב' שמחות:
(יב) החקים האלה. כתיב בעצרת לפי שניתנה בו תורה:
(יג) הסוכות תעשה לך באספך מגרנך. רמז לנויי סוכה לעטרה בשבלים:
(טז) כל זכורך. בגי' גדולים וקטנים:
את פני. פ"א כפולה לומר פנים בפנים וכשם שבא לראות כך בא ליראות:
==פרשת שופטים==
(יח) שופטים. סמך שופטים לרגלים לומר שהרגלים ע"פ השופטים ועוד כי הם מעשים להביא הנדרים ברגלים כדאמרינן אזהרה לב"ד שיעשוך. ועוד כי השופטים מזהירים העם שלא לחטוא ברגלים כדאמרינן סקבא דשתא ריגלא:
כברכת ה' אלהיך אשר נתן לך. שופטים. שהשופטים היו מצווין לתת למי שהוא עני. ד"א אשר נתן לך שופטים כלומר ל. תן לשופטים כענין שנאמר לתת מנת וגו' למען יחזקו בתורת ה':
איש כמתנת ידו. שופטים. רמז שממשכנין על הצדקה:
שלש פעמים. וסמיך ליה שופטים שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל:
שופטים. בגי' ע' סנהדרין. שפטים. בג. מ' מכשף שמעמידין שופטים בעלי כשפים שיודעים לבטל הכשפים. שופטים. תגין למעלה ולמטה יראה הדיין כאלו חרב מלמעלה וגיהנם פתוחה מלמטה:
תתן לך. ולא לעכו"ם. מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל חקיו ומשפטיו בגי' דיוקי משפטיו:
בכל שעריך. בכל מה שאתה משער ממון חבירך הן למסים הן להטיל לצדקה:
לשבטיך ושפטו. לומר שמצוה לשופט לשפוט שבטו. ושפטו. אותיות ופשוט. הי חביב עליך דין של פשוט לדקדק בו כדין של מאה מנה. שופטים. ושפטו. משפט. הרי ג' שדיני ממונות בשלשה:
(כא) אשרה. בגימ' דיין שאינו הגון שכל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה אצל המזבח: אשרה כל עץ אצל מזבח. בגי' רשע אצל צדיק:
(כב) אשר שנא ה' אלהיך. וסמיך ליה לא תזבח לרבות רובע ונרבע מוקצה ונעבד:,