ביאור:דברים טז יח




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים טז יח.


מצוה למנות שופטים שישפטו בצדקעריכה

(דברים טז יח): "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".

עם ישראל! תן (מנה) לך שופטים ושוטרים בכל שערי עיר ועיר אשר ה' אלהיך נותן לך , ובכל אחד משבטיך ; ובחר בשופטים אשר ישפטו את העם משפט צדק .

דקויותעריכה

הפסוק כתוב בלשון יחיד תתן לך - אל מי בדיוק הוא פונה? נראה שהפניה היא אל עם ישראל, כיוון שהפסוק הוא חלק מהנאום המתחיל ב (דברים ה א): "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם, וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם".

שופטים הם הדיינים הפוסקים את הדין, ושוטרים הם המוציאים לפועל - "הרודין את העם אחר מצותן, שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט" ( רש"י ע"פ בבלי סנהדרין טז) .

האחת שהיא מצות השופטים כבר באה בתורה ‏(פרשת משפטים) "עד האלהים יבא דבר שניהם", שהיה מצוה לישראל שיהיו להם שופטים; ובסדר אלה הדברים זכר מרע"ה שהוא צוה לישראל שימנו השופטים, כמו שאמר "הבו לכס אנשים חכמים ונבונים" וגו'. והנה, ישראל לא רצו אז למנותם, אבל רצו שהוא עליו השלום ימנה אותם, כמו שאמר "ותענו אותי ו ‏תאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות", כלומר, טוב הוא שהדבר שדברת כן תעשה אותו אתה כי לך יאות 'למנותם לא לנו, כמו שפירשתי. והוצרך מרע"ה למנותם כמו שנאמר "ואקח את ראשי שבטיכם... ואתן אותם ראשים עליכם... ואצוה את שופטיכם...". ולפי שלא יחשבו ישראל שכן יהיה תמיד, רוצה לומר שהנביא הוא אשר בכל דור ודור ימנה את השופטים ‏אשר בכל עיר ועיר, כי הוא אשר ידע בנבואתו מי הוא הראוי לשפוט, לכן הודיעם שלא יהיה כך, אבל יהיו בעצמם שהם ימנו את שופטיהם, לפי שמנוי השופטים מסר השם יתברך לשבטים, לא לנביא הדור. וענין משה במינוי השופטים היה להוראת שעה, אבל לדורות לא רצה שיהיה זה על פי נביא, כי יהיה זה אליו טורח מופלג למנות שופטים בכל ערי ישראל, גם כי תסתלק הנבואה ולא יישאר מי שימנו אותם, ולכן מסר זה לשבטים. וזהו אמרו "אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך", יחזור למינוי הנזכר, שכל שבט ימנה השופטים היותר חכמים ויראי אלהים שיהיו בשבטים בכל עיר ועיר מאותו שבט. זוהי הכונה הראשונה.

בכל שעריך - הכוונה לשערי הערים, כלומר בכל עיר ועיר חייבים להיות שופטים ושוטרים. יש לזכור שבזמנם הערים היו הרבה יותר קטנות מבזמננו - בכל עיר היו כמה מאות אנשים, כמו יישוב קהילתי של ימינו. אולם, בעוד שבימינו ישנם שופטים רק בערים הגדולות, וכל מי שצריך להישפט - צריך לנסוע אל העיר המרכזית, הרי שבזמנם - לפי התורה - היה שופט בכל יישוב ויישוב, כך שהמשפט היה הרבה יותר נגיש. הדבר מראה את החשיבות הרבה שהתורה מייחסת לשופטים.

לשבטיך - הכוונה שיש למנות שופטים גם לכל שבט ושבט. בדרך-כלל הערים חולקו לפי שבטים, אבל היו גם ערים שהיו ערי-גבול בין שני שבטים, ובערים אלו היה צריך למנות שופטים לכל שבט ושבט בנפרד: "מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט, ובכל עיר ועיר" ( רש"י , רמב"ן ) . הדבר מזכיר את המנהג בימינו, למנות רב-עיר לכל עדה בנפרד.

ייתכן גם שהמצוה היא למנות, בנוסף לדייני הערים, גם דיינים של כל השבט , שיעסקו בנושאים מסובכים במיוחד:  "למנות בית-דין על כל השבט והוא ישפוט את כולם, ואחרי כן נמנה בית-דין בכל עיר ועיר שישפוט את העיר. ואע"פ שכולם שוים במנין, שהם כ"ג בדיני נפשות וג' בדיני ממונות, אבל הגדולים שבהם בחכמה יתמנו על כל השבט, ותחתיהם לכל עיר ועיר... אם נסתפקו בתי דינין של עיירות, יבאו לפני בית-דין הגדול של שבט וישאלו; כדרך שסנהדרי גדולה ממונה על כל בתי דינין של כל ישראל, כך יהא בית-דין אחד ממונה על כל שבט ושבט; ואם הוצרכו לתקן ולגזור דבר על שבט שלהם, גוזרין ומתקנין והיא לשבט כגזרת סנהדרי גדולה על כל ישראל. וזה הבית-דין הוא המוזכר במסכת הוריות (ה) ששנינו בו 'הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותו השבט על פיהם אותו השבט חייב ושאר השבטים פטורים וכו." ( רמב"ן , וכן אברבנאל ) .

ויש ללמוד מכאן גם, שמינוי השופטים הוא באחריות השבטים - ולא באחריות הנביא או השלטון המרכזי. אמנם, השופטים הראשונים מונו על-ידי משה, (דברים א טו): "וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אותם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם; שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם", אבל "ענין משה במינוי השופטים היה להוראת שעה, אבל לדורות לא רצה שיהיה זה על פי נביא, כי יהיה זה אליו טורח מופלג למנות שופטים בכל ערי ישראל, גם כי תסתלק הנבואה ולא יישאר מי שימנו אותם, ולכן מסר זה לשבטים. וזהו אמרו "אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך", יחזור למינוי הנזכר, שכל שבט ימנה השופטים היותר חכמים ויראי אלהים שיהיו בשבטים בכל עיר ועיר מאותו שבט" ( אברבנאל ) .

לעומת זאת, בהמשך נזכרה המצוה למנות מלך, ושם נאמר שיש לבחור מלך שה' בחר בו, (דברים יז טו): "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ"( פירוט ), והנביא הושע אף מוכיח את בני ישראל על שלא עשו כך, (הושע ח ד): "הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי, הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי"( פירוט ). נראה שיש הבדל בין בחירת שופטים - שכוחם מוגבל לפסיקת דין על-פי החוק, לבין בחירת מלך - שכוחו בלתי מוגבל והוא רשאי לשעבד את העם; למינוי כזה דרושה בחירה א-להית.

ושפטו את העם משפט צדק - החובה לשפוט בצדק כבר נזכרה ב (ויקרא יט טו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"( פירוט ). בפסוק זה המצווה מכוונת לא לשופטים עצמם אלא למי שממנה את השופטים, כלומר, לעם ישראל. עליך לבחור שופטים שאתה יודע שישפטו בצדק: "מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק" ( רש"י ) .

הקבלותעריכה

פרקים טז-כ (פרשת "שופטים") עוסקים בהנהגת הציבור, ופרקים כא-כה (פרשת "כי תצא") עוסקת בהנהגת היחיד. ראו מבנה דברים טז-כה . וראו גם אברבנאל על דברים פרשת שופטים .

בחירת השופטים היא אישית, ולכן היה ראוי שהבחירות לכנסת יהיו אישיות; כל עוד זה לא כך, ראוי להשתדל להשתתף בבחירות מקדימות. ראו הלכות בחירות .

שער נזכר במקומות נוספים כ מקום המשפט .

המצוה למנות שופטים ושוטרים הגיעה גם לעמים אחרים. לדוגמה, היא נזכרה בספרו של אפלטון: החוקים .

דברים רבה פרשה העריכה

ה. מהו "שופטים ושוטרים" ? רבנן אמרי: שיהא השוטר כשופט, כשיהו המעשים כנגד המקל והרצועה, ושלא יהא המכה צריך ללקות. דבר אחר: ר' אליעזר אומר: במקום שיש דין אין דין, ובמקום שאין דין יש דין. ומהו כן?! אלא, אמר ר' אליעזר: אם נעשה הדין למטה, אין הדין נעשה למעלה. ואם לא נעשה הדין למטה, הדין נעשה למעלה.

ספרי דבריםעריכה

"שופטים ושטרים תתן לך . (סנהדרין טז) מנין שממנים ב"ד לכל ישראל? ת"ל שופטים תתן לך . ומנין שממנים שוטרים לכל ישראל? ת"ל שוטרים תתן לך .

רבי יהודה אומר, מנין שממנים אחד על גבי כולם? תלמוד לומר תתן לך , ואומר, [ והנה אמריהו כהן הראש עליכם ] ושטרים הלוים לפניכם (דה"ב יט).

ומנין שממנים ב"ד לכל עיר ועיר? תלמוד לומר שופטים בכל שעריך . ומנין שממנים שוטרים לכל עיר ועיר? תלמוד לומר ושוטרים לשעריך .

ומנין שממנים ב"ד לכל שבט ושבט? ת"ל ושופטים לשבטיך . ומנין שממנים שוטרים לכל שבט ושבט? ת"ל ושוטרים לשבטיך .

רשב"ג אומר, לשבטיך , ושפטו - מצוה לכל שבט ושבט להיות דן את שבטו.

ושפטו את העם . בעל כרחם." ( ספרי ) .



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מצוה למנות שופטים שישפטו בצדק


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2021-08-15.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-16-18