מ"ג דברים טז כ
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | קוּשְׁטָא קוּשְׁטָא תִּרְדוֹף בְּדִיל דְּתֵיחֵי וְתֵירַת יָת אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | דִּין קְשׁוֹט וְדִין שְׁלַם בִּקְשׁוֹט תְּהֵי רָדִיף מִן בִּגְלַל דְּתֵיחוּן וְתֵירְתוּן יַת אַרְעָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן יָהֵיב לְכוֹן: |
רש"י
"למען תחיה וירשת" - (סנהדרין לב) כדאי הוא מנוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתן
מפרשי רש"י
[כד] אזהרה לבעלי דינין. ואם תאמר, מאחר שהם מקבלים את שלשה רועי בקר, מי ימחה בידם לקבל עליו. ויש לומר, דודאי אילו היה מוחל מדעתו, ומקבלים אותם בין לדין בין לטעות - הוי שפיר, אלא איירי דלא קבלו עליהם בין לדין בין לטעות, אז מצוה לילך אחר בית דין יפה, דכמה פעמים הדיינים טועים, ולא יתברר הטעות. ואם כן יהיה התובע גוזל את הנתבע אם הוציא ממון שלא כדין, או איפכא:
[כה] כדאי הוא מינוי וגו'. דאין לפרש אותו דקאי על "צדק צדק תרדוף", שזה הוא אזהרה לבעלי דינים בלבד, והוא מצוה פרטי לאנשים פרטיים, ולא ישיג בזה שכר כללי קיום את ישראל בארצם. ולפיכך צריך לפרש אותו במינוי הדיינים הכשרים, שהדיין ממונה לכל ישראל, ושייך בזה "למען תחיה וירשת את הארץ":
ועוד, דלא היה טעם לזה להחיות את ישראל בשביל שהם הולכים אחר בית דין יפה, אבל מינוי דיינים כשרים הוא ראוי לזה, וטעם גמור הוא, כי שקר אין לו קיום, והאמת יש לו רגלים. לכך הוא נותן קיום להם להחיותם, ומקיים את ישראל בארצם. אבל בשביל שהולך אחר בית דין יפה, מסתמא גם כן הדיין שאין חשוב כל כך דן דין אמת, אלא שאינו חשוב כל כך:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ – כְּדַאי הוּא מִנּוּי הַדַּיָּנִין הַכְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָן (ספרי שם).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד הקבלה צדק צדק תרדוף, צדק המקבל מצדק תרדוף כשתשפוט צדק בבית דין שלך, וכענין שכתוב (שמות טו) תפול עליהם אימתה ופחד, אימתה ה"א אחרונה שבשם המקבלת מפחד. וכן תמצא בספר הבהיר, מאי צדק צדק תרי זימני, אמר ליה דכתיב (שמואל ב כב) מנגה נגדו, צדק ראשון צדק ממש זו, שכינה, שנאמר (ישעיה א) צדק ילין בה, מאי צדק שני, זה צדק שהוא מפחיד הצדיקים, והאי צדק הוי כובע ישועה על ראשו, ואין ראש אלא אמת שנאמר (תהלים קיט) ראש דברך אמת, ואין אמת כי אם שלום שנאמר (מלכים ב כ) כי שלום ואמת יהיה בימי, עד כאן. ומטעם זה מצינו חכמי האמת שקורין לאדם המתגייר הבא לחסות תחת כנפי השכינה גר צדק.
למען תחיה. לעולם הבא, בצדק עליון שהוא האור הגדול הצפון לצדיקים. וירשת את הארץ. בצדק תחתון שבארץ ישראל כנגדו. ואל הכוונה הזו אמר שלמה (משלי כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, באורו שאם ירדוף אדם אחר מדת הדין הכלול מן הרחמים הנקראת חסד ה' ימצא צדק עליון שהוא חיי העוה"ב, זהו ימצא חיים צדקה וכבוד, וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
יצא חייב, מנין שמחזירין אותו לזכות? שנאמר צדק צדק תרדף .
(סנהדרין לב וש"נ) ד"א, צדק צדק תרדף , הלך אחר ב"ד היפה. אחר ב"ד של ריב"ז, ואחר ב"ד של ר' אליעזר.
למען תחיה וירשת את הארץ . מלמד שמינוי הדיינים, כדאי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם (ושלא להפילם בחרב).
מלבי"ם - התורה והמצוה
ד. ובאמת אינו נקי, שיש עליו למוד חובה. ויצויר נקי ואינו צדיק - אם יצא מב"ד חייב, והוא נקי באמת.
ולכן ממ"ש צדק צדק תרדוף , למד שאם יצא זכאי וצדיק - ישאר צדיק, ולא תשנה דינו לחובה. ר"ל שהצדק ישאר צדק ולא ישונה.
וממ"ש " תרדוף " ולא אמר "תשפוט”, משמע שאם הצדק ברח מהם, ויצא חייב שלא בצדק, כי מצאו לו אח"כ זכות; אז תרדוף אחרי הצדק להשיגו, ע"י שמחזירין אותו לזכות. אולם באשר זה כבר נלמד ממ"ש ונקי וצדיק אל תהרג , אמר, ד"א הלך אחר ב"ד יפה.
פי' לשון "רדיפה", שיבקש הצדק במקום אחר. כמ"ש על בקש שלום ורדפהו , בקשהו ממקומך, ורדפהו במקום אחר, ומובא בסנהדרין לז.
וממ"ש למען תחיה וירשת , הוכיח שזה כדאי להחיות וכו'.