◥

►

◄

לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְ/לֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַ/שֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽ/יסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק

מקראות גדולות

עריכה

מקראות גדולות דברים

תרגום

אונקלוס:

לָא תַצְלֵי דִּין לָא תִשְׁתְּמוֹדַע אַפִּין וְלָא תְקַבֵּיל שׁוּחְדָּא אֲרֵי שׁוּחְדָּא מְעַוַּר עֵינֵי חַכִּימִין וּמְקַלְקֵיל פִּתְגָמִין תְּרִיצִין׃

ירושלמי (יונתן):

לָא תֵיצְלוּן דִּינָא וְלָא תִסְבּוּן אַפִּין וְלָא תְקַבְּלוּן שׁוֹחֲדָא אֲרוּם שׁוֹחֲדָא מְסַמֵּי עֵינֵי חַכִּימַיָא דְנַסְבִין לֵיהּ דְּגָרִים לְהוֹן טִפְּשׁוּתָא וּמְעַרְבֵּב מִילִין זַכָּאִין בְּפוּם דַּיָּינַיָא בְּשַׁעַת דִּינֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"לא תטה משפט" - כמשמעו

"לא תכיר פנים" - אף בשעת הטענות אזהרה לדיין שלא יהא רך לזה וקשה לזה אחד עומד ואחד יושב לפי שכשרואה שהדיין מכבד את חבירו מסתתמין טענותיו

"ולא תקח שחד" - (ספרי) אפי' לשפוט צדק

"כי השחד יעור" - (כתובות קה) משקבל שחד ממנו אי אפשר שלא יטה את לבבו אצלו להפך בזכותו

"דברי צדיקם" - דברים המצודקים משפטי אמת

דון יצחק אברבנאל (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ולפי שהמינוי מהשופטים ההם הוא דבר כללי, ושלמות הנהגתם את העם או רעתם תבוא על ידם, הזהיר את השבטים מאד על מנויים, שלא ימנו אותם כי אם כפי הראוי ולמי שהוא הגון לכך, ולא יחניף הממנה את השופטים פנים לשום אדם לנותו לשופט בהיותו בלי ראוי לכך. ועל זה אמר "לא תטה משפט, לא תכיר פנים ולא תקח שחד". ואין זו מצוה לשופטים, שלא יטו משפט ולא ישאו פנים ולא יקחו שוחד במשפטם, כמו שפירשו המפרשים, כי אם לממנים את השופטים בציבור, שלא יטו במינויים מדרך המשפט והראוי, ולא ימנו אדם להחניפו, וזהו הכרת פנים, ולא מפני שוחד שייתן לממנים כדי שימנו אותו, כי הנה זה באמת יביאהו למנות מי שאינו הגון לשפוט, כי "השוחד יעוור עיני חכמים", שלא יראו מפני השוחד המום אשר בו וימנה אותו, "ויסלף דברי צדיקים", רוצה לומר, שעם השוחד, לא למראה עיניו ישפוט כראוי, כי יעור את עיניו ולא יראה, ולא למשמע אזניו יוכיח כראוי, כי אף שיאמרו לו 'אדם פלוני רשע', ויגידו לו ממנו מומין, יסלף אותם לכוונה בלצי נאותה, כדי שעל כל פנים ימנה אותו שנתן לו השוחד.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ב.

משפט צדק . [ לא תטה משפט בממון, לא תכיר פנים בדין. ד"א,] זה מינוי הדיינים. (והלא) [שהלא] כבר נאמר [ ושפטתם צדק ], לא תטה משפט [ לא תכיר פנים !] מה תלמוד לומר משפט צדק ? זה מינוי הדיינים.

לא תטה משפט . שלא תאמר "איש פלוני נאה", "איש פלוני קרובי".

לא תכיר פנים . שלא תאמר "איש פלוני עשיר", "איש פלוני עני".

ג.

ולא תקח שחד . ואין צריך לומר לזכות את הזכאי ולחייב את החייב. כי השחד יעור עיני חכמים , ואין צריך לומר עיני טפשים. ויסלף דברי צדיקים , ואין צריך לומר דברי רשעים. כי השחד יעור , אומר על טהור טמא ועל טמא טהור. ויסלף דברי צדיקים , אומר על אסור מותר ועל מותר אסור.

[אלא] כי השחד יעור עיני חכמים - (ויסלף דברי צדיקים) אינו יוצא ידי עולמו, עד שיורהו צדק בהוראתו. ויסלף דברי צדיקים - אינו יוצא ידי עולמו, עד (שידע) [שלא ידע] מה מדבר.

(ד"א לא תטה משפט - בממון, לא תכיר פנים - בדין).

מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מלבי"ם - התורה והמצוה

עריכה

ב.

ושפטו את העם משפט צדק , לא תטה משפט . לפי הפשט הוא אזהרה אל השופטים, שישפטו צדק. ולא יטו משפט בדיני ממונות, לצד של א' מן הבעלי דין, לזכותו או לחייבו; ולא יכירו פנים בעת הדין.

אולם באשר כל אזהרות אלה מיותרים, שכבר אמר (דברים א) ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו, לא תכירו פנים , וכן מ"ש לא תטה משפט , כבר הזהיר! וע"כ פי' שרמז ג"כ אזהרה על מנוי הדיינים, שיבחרו שופטים שיודעים בהם שישפטו משפט צדק. ובעת בחירת השופטים לא יטו משפט - לבחר בקרוביהם, או באנשים שמצאו חן בעיניהם. ולא תכיר פנים - לבחרו לשופט מצד שהוא עשיר, או מצד שתרחם עליו מצד עניו, ותמנה אותו כדי שימצא פרנסתו עי"כ.

וונסחתי כהגהת הגר"א, שהגיה קרוב לזה.

ג.

ולא תקח שוחד . אין צריך לומר לזכות את החייב וכו', שכבר אמר לא תטה משפט - כן פי' בכתובות קה.

ובמ"ש כי השחד יעור עיני חכמים , ואין צריך לטפשים וכו', מקשה בגמ' שם, אטו טפשים ורשעים בני דינא נינהו? אלא הכי קאמר, אפי' חכם גדול ולוקח שחד, אינו נפטר מן העולם בלא סמיות עינים. ויסלף דברי צדיקים , אפי' צדיק גמור ולוקח שחד, אינו נפטר מן העולם בלא טירוף דעת. ועיי"ש ברש"י ותוס' שנדחקו בזה.

ולי נראה שמ"ש "אטו טפשים ורשעים בני דינא נינהו", אינו קושיא, רק הוא פי' הברייתא דספרי. שהספרי מקשה, למה אמר " עיני חכמים " ו" דברי צדיקים ", והלא טפשים ורשעים אינם בני דינא, ודי לומר "כי השחד יעור עינים ויסלף דברים" שנדע שמדבר מחכמים וצדיקים!

וז"ש כי השחד יעור עיני חכמים ואצ"ל עיני טפשים, בתמיה ר"ל! וכי בא למעט, שלא נאמר עיני טפשים?! או במ"ש דברי צדיקים , הכי בא למעט שלא נאמר דברי רשעים, שאומר על טהור טמא ועל אסור מותר?! וכי נטעה שמדבר בטפשים וברשעים, שמעותים הדין מפני סכלות או רשעות! אטו טפשים ורשעים בני דינא נינהו?!

אלא הכי קאמר, שאפי' חכם גדול ולוקח שחד, אינו יוצא מעולמו עד שיורה צדק בהוראתו. ר"ל שיעור עיני הלב, עד שידמה לו שהוראתו הוא בצדק; [וז”ש בגמ' בלא סמיות הלב]. ואפי' צדיק גמור, ידמה אח"כ שדבריו צודקים. וז"ש שלא ידע מה מדבר, היינו שידמה שמדבר כהוגן.

ובהגהות הגר"א גורס, כי השחד יעור , אין יוצא מידי עולמו עד שיורה טעות בהוראתו, שיאמר על טהור טמא ועל טמא טהור, על אסור מותר ועל מותר אסור. ויסלף דברי צדיקים , אינו יוצא מידי עולמו, עד שלא ידע מה מדברים.

ביאור ויקי

עריכה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

שוחד בחירות

האם מותר לאדם לקבל כסף על-מנת להצביע או לא להצביע למועמד מסויים בבחירות?

איסור שוחד נזכר בתורה פעמיים:

(שמות כג ח): "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח , כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים"
(דברים טז יט): "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד , כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם"

על-פי הרב דון יצחק אברבנאל , כל פסוק מתייחס לסוג אחר של שוחד:

הפסוק בשמות כג, שנאמר בפרשת משפטים, פונה אל השופטים, ומתייחס לשוחד במובן המקובל - כסף אדם נותן לשופט כדי שיפסוק את הדין לפי רצונו.
אולם הפסוק בדברים טז, שנאמר בפרשת מינוי השופטים, פונה אל האנשים שממנים את השופטים - אותם אנשים שנאמר להם בפסוק הקודם: "שופטים ושוטרים תתן לך...". לאותם האנשים נאמר, שהם צריכים למנות את השופטים בהליך תקין - לא להטות את המשפט, כלומר לשבש את הליך המינוי; לא להכיר פנים, כלומר להפלות לטובה או לרעה מועמד שהם מכירים ; ולא לקחת שוחד, כלומר לקבל כסף על-מנת לבחור או לא לבחור מועמד מסויים: "זו מצוה... לממנים את השופטים בציבור, שלא יטו במינויים מדרך המשפט והראוי, ולא ימנו אדם להחניפו, וזהו הכרת פנים, ולא מפני שוחד שייתן לממנים כדי שימנו אותו, כי הנה זה באמת יביאהו למנות מי שאינו הגון לשפוט..."

בימינו, כל הציבור שותף, באופן ישיר או עקיף, למינוי השופטים - בכך שהוא בוחר את נציגיו לכנסת, שאחראים לקביעת החוקים ובסופו של דבר גם לבחירת השופטים.

מעבר לכך, בימי התנ"ך המנהיגים "שופטים" (ראו למשל בספר שופטים, שם המנהיג הצבאי נקרא "שופט"), מכאן שהאיסורים שנאמרו לגבי שופטים מתייחסים גם לבחירת מנהיגים כלשהם.

מכאן, שהמצוה " לא תקח שוחד " הנזכרת בדברים טז חלה על כל אזרח ואזרח - אסור לקבל שוחד על-מנת לבחור או לא לבחור במועמד מסויים.

לעיון נוסף

להסבר אחר על ההבדלים בין שני הפסוקים, ראו נזקי השוחד בתורה / על-פי הגאון מווילנה .
שוחד בחירות - דיון ב"עצור כאן חושבים" .
הזכות לבחור ולהיבחר וטוהר הבחירות / הרב אביעד הכהן
פסוק נוסף שמדבר, לפי חלק מהפירושים, על הכרת פנים ועל שוחד: (משלי כח כא): "הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב, וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר"( פירוט )