ביאור:דברים ז כו




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים ז כו.


לא תביא תועבה אל ביתך

עריכה

(דברים ז כה): "פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ; לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא."

(דברים ז כו): "וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ, וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ; שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ, כִּי חֵרֶם הוּא"

דקויות

עריכה

מהי תועבה?

עריכה

השורש תעב קרוב לשורש תעה. גם חז"ל פירשו תועבה כנוטריקון "תועה אתה בה". והתרגום הארמי הוא "מְרָחֵק".  לפי זה תועבה היא דבר הגורם לנו לתעות בדמיונות-שווא ולהתרחק ממציאות ה'.   וזו הטענה העיקרית כלפי עבודת האלילים - שהיא גורמת לנו לתעות ולהתרחק מאחרי ה' אדון כל הכוחות, ולקשר את עצמנו לכוחות פרטיים וחלקיים.

שלבי הרחקת עבודה זרה

עריכה

הפסוקים מתארים כמה דרגות של הרחקת עבודה זרה (ע"פ רמב"ן ) .

א. פסילי אלהיהם תשרפון באש - קודם-כל יש לשרוף את האלילים עצמם; אלה הפסלים שהשחיתו את כוח הדמיון האנושי וגרמו לו לייחס כוחות לגופים פרטיים ומצומצמים במקום לה' אדון הכל.

ב. לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך - כשאדם שורף את הפסלים, הוא עלול לחמוד את הציפויים שלהם, העשויים כסף וזהב, ולקחת אותם לעצמו, מתוך מחשבה ש"לכסף אין ריח". אולם גם זה אסור. לקיחת כסף וזהב מטשטשת את מהות המלחמה והופכת אותה ממלחמה עקרונית בעבודה זרה למלחמת-שוד שכל מטרתה להרוויח כסף. ועוד, שימוש בכסף וזהב שהיו על אליל, יגרום לך לזכור ולהזכיר אותו, וזה יהיה מוקש רוחני - פן תיווקש בו

ג. ולא תביא תועבה אל ביתך - אסור לקחת כל דבר שקשור לעבודה זרה, גם אם לא היה על האליל עצמו, למשל, כלים שהשתמשו בהם להקרבת קרבנות לאלילים, או הקרבנות עצמם: "ל "אסור בהנאה כל עניני ע"ז היא ומשמשיה ותקרובת שלה והנויין" " ( רמב"ן ) .    כדי שלא נתעה בדרך, יש להתרחק מכל עניין הקשור בצורה כלשהי בעבודה זרה.

ולא תביא תועבה אל ביתך

עריכה

חכמי דורנו פירשו את האיסור בהרחבה רבה, וכללו בו כל דבר המרחיק את האדם מה' ומצוותיו. למשל, מי שמכניס טלביזיה הביתה - עובר על "ולא תביא תועבה אל ביתך" (ילקוט יוסף) . המכשיר עצמו אינו תועבה, אולם יש בו סרטים שהם "תועבה" (- מתעים ומרחיקים את האדם מה'), ולכן אסור להכניסו הביתה.

מה זה תיווקש?

עריכה

תִּוָּקֵשׁ - מהשורש יקש, שממנו גם המילה מוקשמוקש הוא מכשול .

הקבלות

עריכה

1. הפסוקים שלנו מלמדים שאסור ליהנות מדבר רע - אסור ליהנות מקישוטים של עבודה זרה, גם אם אנחנו לא עובדים אותה.      כיוצא בזה נאמר לגבי גניבה, (משלי כט כד): "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד"( פירוט ) - אסור ליהנות מרכוש גנוב.

מצד שני, במקרים מסויימים מותר ליהנות מרכוש של אדם רשע, למשל ב (משלי יג כב): "טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא"( פירוט ), וגם על מרדכי נאמר,  (אסתר ח ב): "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי, וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן".   אז מותר או אסור?

- אולי האיסור ליהנות מרכוש של עבריין תקֵף רק כאשר העבריין עדיין חי ופועל; במקרה זה, הנאה מרכוש של עבריין תקטין את המוטיבציה שלנו להילחם בו. אולם אחרי שהעבריין כבר מת והובס, מותר ליהנות מרכושו.  ראו  האם מותר ליהנות ממעשה רע של אדם אחר? .

2. המצווה לאבד כלים ששימשו לעבודה זרה מופיעה גם ב (דברים יב ב): "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם, עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן";   ראו   לאבד עבודה זרה בלי להרוס את הטבע .

3. עוד מאמרים בנושאים דומים:   מוסר במלחמת כנען ,    לגרש או להחרים? .

"לא תחמד כסף וזהב עליהם - יחסר אשר: לא תחמוד כסף וזהב אשר עליהם, והוא נויי עבודה זרה.   ציווה תחלה לשרוף עבודה זרה עצמה שהיא פסילי אלהיהם, ואסר גם כן הנויין שעליהן.    והזהיר עוד ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו, לאסור בהנאה כל עניני עבודה-זרה, היא ומשמשיה ותקרובת שלה והנויין" ( רמב"ן ).



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לא תביא תועבה אל ביתך


מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-02-22.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-07-26