קטגוריה:בראשית כג יח
נוסח המקרא
לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו
לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ.
לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃
לְ/אַבְרָהָ֥ם לְ/מִקְנָ֖ה לְ/עֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּ/כֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | לְאַבְרָהָם לִזְבִינוֹהִי לְעֵינֵי בְּנֵי חִתָּאָה בְּכֹל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | לְאַבְרָהָם לִזְבִינוֹי בְּאַנְפֵּי בְּנֵי חִתָּאָה לְכָל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(יז – כ) למה כפל ויקם שדה עפרון וכו' ובסוף חזר שנית ויקם השדה וכו' וכל הענין כפול ומכופל. ולמה האריך בכל הספור הזה. מה יושיענו ספור זה לתורה ולתעודה:
(יז – יח) "ויקם". אח"כ קם שדה עפרון לאברהם למקנה דהיינו שנתן לו שטר, ואז נקנית לאברהם בכסף ובשטר, ובשטר הזה ציינו מצרי השדה, שהוא במכפלה בצד האחד, ובצד השני הוא "לפני ממרא", וגם ציינו פרטי הדברים שמכר לו, שהוא "השדה והמערה וכל העץ", ובזה נתקיים "לאברהם למקנה", לקנין גמור, "לעיני בני חת", שלא ערער אדם בדבר ולא טען איש טענת בר מצרא:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
לאברהם למקנה לעיני בני חת. אמר ר' אלעזר: כמה דיות משתפכות כמה קולמוסין משתברין כדי לכתוב בני חת בני חת עשרה פעמים, וללמדך שכל מי שמברר מקחו של צדיק כאילו מקיים עשרת הדברות. אמר ר' יודן: חמשה פעמים כתיב "ולבני ברזילי הגלעדי", ללמדך שכל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאילו מקיים חמשה חומשי תורה.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כג יח.
לְעֵינֵי בְנֵי חֵת
עד
לפי חוקי חמורבי מספר 7: "כל איש שקנה רכוש כל שהוא או מחזיק בו ... ללא עד או חוזה כתוב - יומת כגנב.” (הותאם למקרה שלנו ולא מוגבל לבנו של בעל הרכוש או משרתו.)
נאמר: "ויַָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ וְכָל הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל גְּבֻלוֹ סָבִיב, לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ.” עדים - אברהם נתן לעפרון "לְעֵינֵי בְנֵי חֵת" את הסכום שעפרון ביקש עבור השדה והמערה. היתה הסכמה בין עפרון לאברהם, התשלום בוצע בנוכחות עדים, והשדה והמערה עברו לרשותו של אברהם.
שטר, חוזה בכתב - אברהם לא ביקש חוזה ולא קיבל שטר כתוב וחתום. לפי חוקי חמורבי עד אחד מספיק על מנת לאשר את העסקה ואין צורך בשטר. אולם אם כל העדים ימותו, אחרי מספיק שנים, תהיה בעיה להוכיח בעלות, בעיקר כאשר משפחת אברהם לא מעבדת את השדה.
אֲחֻזַּת קֶבֶר
אחוזת קבר מיועדת לשנים רבות, למשך דורות. עם זאת, אברהם לא ביקש שטר קנייה. למעשה, אברהם צמצם את בקשתו לכמאה שנים, עד שכל העדים ימותו, כולל הילדים שנוכחו במעמד הקנייה. כתיבת ספר בראשית הפך להיות ההוכחה לבעלות, למרות שעפרון לא חתם על המסמך הזה.
למה אברהם לא ביקש שטר חתום?
- כדי להמעיט בערך הקנייה ומחירה.
- כי בכל מקרה החיתים יומתו כפי שאלוהים הבטיח בברית בין הבתרים: "וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִיּ וְאֶת הָרְפָאִים.” (בראשית טו כ)
- יש עדות כתובה, זאת התורה וסיפור ספר בראשית שסופר מאב לבן עד שנכתב ונחתם. אולם החיתים ועפרון לא חתמו על המסמך הזה וכך ונשאר רק עדות כתובה לעיסקה.
- עפרון היה מלך חברון ושופט עליון (ביאור:בראשית כג י). מילתו היתה כמו חוק. וסביר שיורשיו יכבדו את דברי אביהם.
לשטר חתום היתה חשיבות רק כל עוד החיתים שלטו בחברון ובמערת המכפלה. בתקופת האבות עד מותו של יעקב כיבדו את ההסכם ויעקב (כ170 שנים מאוחר יותר) נקבר במערת המכפלה. כמובן יוסף בא עם צבא מצרי גדול, ואנשי חברון לבטח לא יכלו להתנגד ולדרוש הוכחות לבעלות על המערה. כאשר בני ישראל עלו ממצרים, שבט יהודה כבש את חברון והצורך בשטר מכירה מאנשי חת נגמר. אברהם ידע שעוד כ-400 שנה מברית בין הבתרים. צאצאיו יקחו את הארץ מידי החיתים (בראשית טו כ). בכל מקרה אחרי כל כך הרבה שנים, אפילו אם היה שטר כתוב וחתום על ידי עפרון, הרשויות המקומיות לא היו מקבלות את זה, כי החוק הוא, בצדק או לא, "כל דאלים גבר".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כג יח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.