ביאור:מ"ג בראשית יט טו
וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה
עריכהוכמו השחר עלה. נכתב פסוק זה בשביל שכתב לפנינו השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים בשביל חבתו של אברהם:
ויאיצו. כדי שיהיה פרענותם בזריחת השמש אלהיהם הגדול, כאמרם זכרונם לברכה: בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחין כתריהן בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקדוש ברוך הוא (ברכות ז, א).
[מובא בפירושו לפסוק כ"ד] המטיר על סדום. בעלות השחר כמ"ש וכמו השחר עלה. שעה שהלבנה עומדת ברקיע עם החמה לפי שהיו מהם עובדין לחמה ומהם ללבנה אמר הקב"ה אם אפרע מהם ביום יהי' עובדי לבנה אומרים אילו היה בלילה שהלבנה מושלת לא היינו חרבין ואם אפרע מהם בלילה יהיו עובדי החמה אומרים אילו היה ביום כשהחמה מושלת לא היינו חרבין לכך כתיב וכמו השחר עלה ונפרע מהם בשעה שהחמה והלבנה מושלים:
וכמו. ואמר ר' יונה הספרדי המדקדק כי לא יתכן לאמר. וכמו עלה השחר. ושכח "ורבו כמו רבו":
וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר
עריכהויאיצו. כתרגומו ודחיקו. מהרוהו:
ויאיצו. כמו ויציקו כמו אצים לאמר:
קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת
עריכההנמצאות. המזומנות לך בבית להצילם ומ"א יש וזה ישובו של מקרא:
[מובא בפירושו לפסוק ט"ו] לוקחי בנותיו. ב' בנות אחרות היו לו ומתו בסדום והעד הנמצאות:
פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲוֹן הָעִיר:
עריכהתספה. תהיה כלה. עד תום כל הדור מתורגם עד דסף כל דרא: