ביאור:בראשית לז כח

בראשית לז כח: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף, וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לז כח.

תהליך מכירת יוסף מתואר בפרשת וישב (בראשית לז) באופן הבא:

התיכנון עריכה

שלב א' - הסכמת האחים על הריגת יוסף: לפי דעת כל האחים יש להרוג את יוסף, כפי שנאמר:

(יט-כ) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. כ וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת וְאָמַרְנוּ חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו.

שלב ב' - הצעת ראובן: ראובן מציע לא להרוג את יוסף אלא להשליכו לבור :

(כא-כב) וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. כב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו.
וכך נעשה, בהתאם לחוקי חמורבי מספר 2, שאדם העוסק בכשפים יזרק למים לוודא אם הוא יצא חי.

שלב ג' - הצעת יהודה: הצעת יהודה – מכירת יוסף לישמעלים.

(כו-כז) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. כז לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו.

שלב ד' - האחים, המדינים והישמעלים

האחים מוכרים את יוסף לעבדות, בגלל כשפיו וחלומותיו, למדינים (או לעמלקים), אולם הקונה מספר ליוסף שאחיו מכרו אותו, וכך יוסף אומר: "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי" (בראשית מה ד).
המדינים מוציאים את יוסף מהבור ומוכרים אותו לישמעלים. כפי שנאמר:

(כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף וַיָּבִיאוּ אֶת יוֹסֵף מִצְרָיְמָה.

כלומר המדינים מגיעים לסביבות הבור, הם מוציאים את יוסף ומוכרים אותו לישמעלים, המביאים אותו למצרים.

שלב ה' - פוטיפר סריס פרעה

(לו) וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם לְפוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים.
ובתחילת פרק לט: (א) וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.

השאלה המרכזית: עריכה

מי מכר את יוסף למצרים?

האם היו אלו המדנים או המדיינים או שמא הישמעאלים?

על כך ננסה לענות בעזרת המהלך הבא:

ארוחת האחים עריכה

מיד לאחר השלכת יוסף לבור, האחים יושבים לארוחה כפי שנאמר:

"וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם"

מהי משמעות הארוחה? מספר פירושים ניתנו לדבר:

אברבנאל: על דרך הפשט - התורה מדגישה את אכזריות האחים
ספורנו: האחים משוכנעים בצדקת מעשיהם שהרי הם דנו את יוסף בדין רודף ולכן קבעו סעודה. כנגד זאת, אנו מוצאים במעשה פילגש בגבעה ⁽¹⁾ שם הרגו ישראל באחיהם (בני בנימין) הרגישו נקיפות מצפון ולכן לא אכלו. כפי שנאמר:; (שופטים כ, כו): "ויבכו וישבו שם לפני ה' ויצומו ביום ההוא "

אבל במקרה שלנו האחים משוכנעים שעשו את המעשה נכון.

באר מים חיים: האחים אכלו בסוף היום לאחר גמר דין. מאחר שכל זמן שהדין עוד קיים ולא נגמר הדין אין לאכול. כפי שאומרים חז"ל: "מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמים כל היום כולו, ת"ל לא תאכלו על הדם..." (סנהדרין סז, ב).
הסבר בדרך חסידות: הלחם קשור למכירה שהרי מכירתו היתה לשם לחם לעולם.

מדרש חסידי אומר - ידוע שהשעבוד של בני ישראל למצרים התחיל ממות לוי, כך שעד יציאת מצרים עברו 117 שנות שעבוד . המדרש מסביר שהסיבה ל- 117 שנות שעבוד הייתה מכירת יוסף ע"י האחים שאח"כ הפכו לשבטים. יוסף נמכר לעבדות והיה עבד במשך 13 שנה, בזמן מכירת יוסף היו 9 אחים שהיו שותפים במכירה. אומר המדרש, כל אח התחייב עקב השותפות שלו בעבירת המכירה ב–13 שנות שיעבוד, מכאן שכל תשעת האחים גרמו לשעבוד של 9 אחים 13X שנים = 117 שנים.

נחזור לעניין המכירה

מי מכר למי? ע"פ חז"ל עריכה

נסרוק את השיטות השונות הקיימות אצל המפרשים.

שיטת רש"י: הדבר אינו משנה, היו הרבה מכירות.

האחים הוציאוהו מהבור ומכרוהו לישמעאלים והם למדיינים והם לישמעאלים וכדומה. לשיטת רש"י ישנם מספר קשיים:

לשיטת רש"י המדינים מכרו למצרים, ואילו הפסוק אומר במפורש: "...ויקנהו פוטיפר.. מיד הישמעאלים..."
רש"י אומר שהמדיינים קנו אותו מהישמעאלים, אבל בפרשה כתוב רק "...ויעברו אנשים מדיינים – סוחרים ..."

ר' אליהו מזרחי סבור שרש"י סומך על הפסוק "והמדינים מכרו אותו אל המצרים", שהרי אם לא קנו מהישמעאלים, כיצד מכרו למצרים?

כלומר נסכם את שיטת רש"י: לפי שיטת רש"י היו שלש מכירות:

האחים מכרו לישמעאלים

הישמעאלים למדינים

המדינים לפוטיפר.

שיטת דעת זקנים לבעלי תוספות: סובר כמו כמו רש"י, אלא שהיו ארבע מכירות:; האחים למדיינים⁽²⁾; המדיינים לישמעאלים; הישמעאלים למדנים; המדנים למצרים.

ומסבירים, שמה שנאמר ש"הישמעאלים מכרו אותו לפוטיפר" זה מאחר ופוטיפר לא האמין למדנים (שהיו כושים) שימכרו לבן (לא היה מקובל) ולכן הם הביאו את הישמעאלים להעיד שמכרוהו למדנים.

שיטת אבן עזרא: מדיינים וישמעאלים - היינו הך ורק הכתוב קורא להם מידי פעם בשמות שונים.

רבנו יוסף "בכור שור": שיירה כוללת ממדיינים, מדנים וישמעאלים.

כולם בני פילגשי אברהם. ישמעאל בן הגר, מדן ומדין - בני קטורה.

השיירה הייתה מעורבת בשלושתם. ולכן קראו להם פעם כך ופעם כך. הדבר דומה ליהודים שנקראים: יהודים, עבריים וישראלים (3)

שיטת המהר"ל: מדיינים בלבוש ישמעאלים

גם לא מקבל את סברת רש"י על מספר מכירות ואומר שאלו היו מדיינים הלבושים כישמעאלים. לכן האחים, ואח"כ פוטיפר חשבו שהם ישמעאלים ואילו הכתוב קראם מדיינים.

שיטת הרשב"ם: מדיינים עברו במקרה, והם שמכרוהו לישמעאלים.

כתב והקבלה: האחים מכרו לישמעאלים

מתוך מחשבה שהישמעאלים יובילו את יוסף לערב ולא למצרים, אולם ישמעאלים אלו מכרו אותו למדיינים. ומה שכתוב שפוטיפר קנה את יוסף מידי הישמעאלים - הכוונה למדיינים, והסיבה שכתוב "ישמעאלים" היא שהתורה מתייחסת למכירת האחים, שהרי הם חשבו שהוא אצל הישמעאלים.

שיטת ה"ספורנו": האחים לא רצו לעסוק במכירה ישירה לסוחרים המדיינים

לכן האחים מכרו לבעלי הגמלים שהם הישמעאלים. הישמעאלים היו רק מתווכים והם שמכרום למדיינים.

הגאון ר' חיים מוולוז'ין: טובה עצת ראובן מעצת יהודה.

ראובן הציע להשליכו הבורה – מקום נחשים ועקרבים בעוד שיהודה הציע – "לכו נמכרנו לישמעאלים" - להגלותו לחוצה לארץ. אומר הגר"ח מוולוז'ין: טוב יותר בור של עקרבים בא"י מאשר כתר מלוכה בחו"ל, ולכן הגמרא בסנהדרין (ו:) אומרת: "המברך את יהודה אינו אלא מנאץ".

כעת, ננסה להסביר את סיפור מכירת יוסף בדרך שונה במעט עריכה

אזור המכירה היה עמק דותן - אזור זה משמש למעבר שיירות מעבר הירדן - סוריה לכיוון מצרים, דרך הים. האחים נעו מאזור חברון צפונה לעבר עמק דותן – הוא אזור ג'נין כיום, כנראה עקב היובש והבצורת באותה שנה. שהרי נאמר:"...וישלחהו מעמק חברון ..." (ל"ז, י"ד) אלא שהם הצפינו עד ג'נין מחוסר מרעה טוב.
הבור המוזכר - כנראה מדובר בבור מים ידוע , ולכן הכתוב מפרש באופן מיוחד שהפעם הבור יבש. כפי שנאמר "...והבור ריק אין בו מים", משמע אנו נמצאים בסוף הקיץ, ימים חמים במיוחד, שכבת המים יורדת ולכן הבור יבש. זו הסיבה שנאמר "השליכוהו אל הבור הזה אשר במדבר" - אזור זה אינו מדבר אלא כנראה שהיה חם ויבש.
מהעובדה שזה בור מים ידוע, לכן מובן מדוע עברו שם שיירות , סביר להניח שעברו שם אנשים מדיינים סוחרים.
האחים עוסקים בדיון מה לעשות ביוסף. יהודה מציע למכור אותו לישמעאלים, מאחר והמדיינים לא עברו בנתיב זה בד"כ. בשלב זה יוסף עדיין שומע את שיחות האחים והוא ער לעובדה שרוצים למוכרו. בהמשך, ניתן להניח שיוסף נרדם או אפילו התעלף היות והיה חם מאוד והרי "הבור ריק אין בו מים".
האחים לא ממהרים למכרו שהרי כתוב " וישמעו אחיו" - שמעו אבל לא ביצעו (גם אם נקבל את פירוש רש"י ש"ישמעו" פירושו הסכימו, אבל לא עדיין לא ביצעו דבר). כנראה שהאחים המשיכו להיות עסוקים במרעה ולא מיהרו למכור את יוסף לשיירות הישמעאלים.
שיירת המדיינים - סוחרים , באו לשאוב מים מהבור, רק להפתעתם גילו שם לא מים כי אם את יוסף ה מעולף . רמז לכך: "... וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור..." (שם, כ"ח).

מדוע נאמר גם "וימשכו" וגם "ויעלו"? אלא הם משכו את יוסף כחבילה שמושכים ומעלים אותה, שהרי אדם חי כשמושכים אותו למעלה הוא עוזר להעלות את עצמו ("החי נושא את עצמו") המדינים פוגשים את שיירת הישמעאלים ומוכרים להם את יוסף והם, הישמעאלים, מוכרים את יוסף למצרים, לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים. על פירוש זה יש לשאול, הרי הכתוב אומר (לז', לו') - "והמדנים מכרו אותו אל מצרים, לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים" נאמר מדנים ולא ישמעאלים . אלא שניתן לומר שהמדנים אלו הישמעאלים, לכן כתוב שם מדנים (ללא י') ולא מדינים (עם י') כפי שנאמר בתחילה. "מדנים" מלשון מדון אלו הישמעאלים שעסוקים במדון ובריב - כדרכם של הישמעאלים. כפי שנאמר "...ידו בכל ויד כל בו..." ואילו הסוחרים קרואים מדינים (עם י'). כעת סיפור המכירה מסודר ודבר דבור על אופניו. יוסף האשים את אחיו בפרשת ויגש - (בראשית מה, ה): "...ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי...", שהרי הוא ישן או התעלף ורק לאחר מכן התעורר אצל המדיינים או הישמעאלים וחשב שאחיו מכרו אותו. שהלא פעמיים היה יוסף בבור, פעם ראשונה שהאחים השליכוהו ופעם שניה לאחר המקרה עם אשת פוטיפר, כפי שמופיע בפרשת מקץ (מ"א, י"ד): "...וישלח פרעה... ויריצוהו מן הבור..." - וַיְרִיצֻהוּ מחבלו שהרי הוא חי ונושם. אבל אצלנו נאמר (ל"ז, כ"ח):"וימשכו ויעלו את יוסף" - שני פעלים - מאחר ויוסף לא הגיב, או שהתעלף מהחום, שהרי"הבור ריק אין בו מים", או שנרדם. לכן יוסף לא יכול היה לדעת שלמעשה אחיו לא הספיקו למכרו , שהרי הם התייעצו כפי שנאמר (שם, כ"ז): "...לכו ונמכרנו לישמעאלים... וישמעו אחיו ..." ואח"כ נאמר ויעברו אנשים מדיינים סוחרים וימשכו ויעלו את יוסף. יוסף שמע את שיח אחיו בנושא המכירה אבל לא היה עד למכירה ממש , כי אחיו עדיין לא החליטו. את הפסוק "וימשכו ויעלו את יוסף" יש לשייך למדיינים הסוחרים ולא לאחיו כי כך נאמר "ויעברו אנשים מדיינים ... וימשכו ויעלו..." ואח"כ "וימכרו את יוסף לישמעאלים" ואכן אח"כ נאמר (ל"ט, א'), שפוטיפר סריס פרעה, קנה אותו מיד הישמעאלים הנקראים גם מדנים (להבדיל מהמדיינים). אח"כ בפרשת ויגש - כאשר יוסף מתגלה לאחיו הוא אומר להם (מ"ה, ד') "...אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה ..." . יוסף מצא עצמו אצל הישמעאלים שלהם הוא נמכר בעבור עשרים כסף והן הביאוהו מצריימה, כי כרגיל אורחות הישמעאלים באות מגלעד בדרך הים למצרים. זו השיירה שראו אחי יוסף מרחוק כמו שכתוב "...וישאו עיניהם ויראו והנה אורחת ישמעאלים..." , זו שיירה גדולה וכבדה שנראית מרחוק. לעומת זאת, המדיינים הסוחרים היו מהאזור והם לא ירדו מצרימה. ' כך הכל מסתדר, האחים אכן לא שקרו ליעקב, כי כאשר באו לבור הם מצאו אותו ריק וחששם היה גדול שאולי חיה רעה משכה אותו החוצה וטרפה אותו. לכן גם האחים לא יכלו לומר דבר לראובן כאשר מצאו שהבור ריק, מאחר ולא הם משכו את יוסף מהבור אלא המדיינים הסוחרים.

הערות עריכה

(1) שופטים י"ט.

(2) הישמעאלים אמנם באו אבל בסופו של דבר לא להם נמכר יוסף.

(3) כך סוברים גם אברבנאל ורלב"ג.

(4) ראה למשל - הרמב"ם בפירוש המשניות למסכת שבת פרק י', משנה ה'.

מקורות עריכה

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.

הקטגוריות נמצאים בתהליך מכירת יוסף]]

תגובות עריכה

למיטב הבנתי ישמעאל, מדין ומדן - כולם בניו של אברהם ומכאן שהַמְּדָנִים הם שבט נפרד ולא כינוי לישמעאלים או להפך. כמו כן לא רשום שהאחים מכרו את יוסף אלא רק שהם התכוונו למכור את יוסף.

לעניות דעתי לפי פסוק כח: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים, וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת-יוֹסֵף מִן-הַבּוֹר, וַיִּמְכְּרוּ אֶת-יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים" הרי שסוחרים מִדְיָנִים מצאו את יוסף בבור, העלו אותו ומכרו אותו לישמעאלים. בהתאם בפרק לט, פסוא א: "וְיוֹסֵף, הוּרַד מִצְרָיְמָה; וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי, מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה"

מדבריו של יהודה "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים" משתמע כי האחים לא ישבו לאכול ליד הבור אחרת יהודה לא היה אומר "לכו" אלא "העלו". לכן מדבריו של יהודה ומסמיכות הפסוקים אני מסיק כי האחים לא ידעו שהמִדְיָנִים מצאו את יוסף וכי הדבר התרחש בזמן שהם ישבו לאכול.

כעת השאלה היא, אם אכן ההמִדְיָנִים מכרו את יוסף לישמעאלים והמצרים קנו את יוסף מהישמעאלים, מדוע נאמר בסוף פרק זה: "וְהַמְּדָנִים--מָכְרוּ אֹתוֹ, אֶל-מִצְרָיִם" ? ההסבר שלי הוא שהַמְּדָנִים היו רק מתווכים בעסקה ויתכן כי היו עבדיהם של הישמעאלים.

לסיכום דעתי היא כי: הַמְּדָנִים מכרו את יוסף אל מצרים לפוטיפר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים, אשר קנו את יוסף מהמִדְיָנִים, אשר הוציאו אות יוסף מהבור אליו הושלך יוסף ע"י אחיו.

AmitFarkash1982 (שיחה) 23:50, 12 באוקטובר 2019 (IDT)