פתיחת התפריט הראשי

משלי כט יח: "בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ."

תרגום מצודות: באין חזון (נבואה) - ייפרע (יושבת ויבוטל) העם מקנין המוסר; אבל השומר עסק התורה - אשרי לו, כי המאור שבה מחזירו למוטב.

תרגום ויקיטקסט: כשאין נביא המציג לעם חזון ברור - העם מתפרע, מתפרק ומתפורר ומתפזר לכיוונים רבים; אולם עם השומר תורה ימשיך ללכת כאיש אחד בדרך הישר.

/ כשאין חזון (נבואה) - ראוי שיקום בקרב העם נזיר אשר יגדל פרע שער ראשו; אם ישמור את תורת הנזירות, ייתכן שיזכה לרוח נבואה ויוכל לאשר - להדריך את העם בדרך ישרה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט יח.


דקויותעריכה

מה זה חזון?עריכה

1. בלשון המקרא, חזון הוא נבואה: "כשגורמין ישראל שהנבואה מסתלקת מהם ע"י שהם מלעיבים בנביאים, יפרצו בם פרצות ויוצאין לתרבות רעה" (רש"י), "כשסיים חותם הנביאים את נבואתו, אמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וכו' זכרו תורת משה עבדי", כי כל עוד שהיתה הנבואה בישראל היו הנביאים באים במלאכות ה' להישיר את העם, אולם בעת שנסתם חזון, צריכים הם לזכור את התורה. וזהו שאמר כי באין חזון יפרע עם, ואז ושומר תורה אשרהו, ישיג האושר ע"י שמירת התורה, שתעמוד במקום החזון והנבואה" (מלבי"ם, וראו גם מצודות). כשאין חזון נבואה, רוב האנשים פורעים ופורקים עול כי אין מי שיוכיח אותם; אולם השומר תורה ואינו פורק עול, אשרהו - הוא צועד בדרך הנכונה ומכין את עצמו לחזרת הנבואה.

2. ובלשון ימינו, חזון הוא ראיה ותיכנון לטווח ארוך: "בהעדר ראיית מה שיתכן שיקרה מדבר דבר בדרך שיודע אם ראוי להשתדל בהגעתו ואם ראוי איך יתכן שיגיעו אליו, ייפרע עם ויבוטל מהם מה שכוונו להגיע אליו, או יפרעו מוסר בהשתדלם בהגעות מה שאין ראוי שישתדלו בהגעתו; אמנם, שומר תורה אשרהו, כי התורה תמנעהו מהשתדלו במה שאינו ראוי, ושמירתו התורה תישרהו למצוא חפציו" (רלב"ג, פירוש שני). הדבר נכון בכל התחומים - החל מניהול קריירה אישית, דרך ניהול עסק או מפעל, ועד לניהול מדינה - כדי להצליח צריך להגדיר חזון ברור, להגדיר מה השאיפה לטווח ארוך ובאיזה אמצעים צריך להשתמש כדי להשיג אותה.

מה זה אשרהו?עריכה

1. מלשון אושר, כמו ב(תהלים קיט א): "אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ, הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת ה'"*: שומר התורה יהיה מאושר.

2. מלשון אשורים, צעדים ישרים, כמו ב(משלי כג יט): "שְׁמַע אַתָּה בְנִי וַחֲכָם, וְאַשֵּׁר בַּדֶּרֶךְ לִבֶּךָ"*: שומר התורה ילך בדרך הישר, או: שומר התורה יוכל להדריך את העם בדרך הישר.

הקבלותעריכה

1. משה, הנביא בעל החזון, עלה להר סיני להביא את לוחות הברית. בינתיים נשאר עם ישראל בתחתית ההר באין חזון, והוא התפרע - פרק את עול התורה ועשה לו עגל זהב, (שמות לב כה): "וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא, כִּי פְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם". רק בני שבט לוי שמרו את התורה ולא עבדו את העגל, וכתוצאה מכך זכו להיות המורים המאושרים של עם ישראל, (דברים לג י): "כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ, וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ; יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל..." (ע"פ דעת מקרא).

כך גם בימינו, באין חזון נבואי, כשכל העם מתפרע, יחידי-הסגולה שישמרו את חוקי התורה יהיו מאושרים לבסוף, כשתשוב הנבואה. "בזמן הגלות, שאין נביאים לישראל, המרחם העליון המציא להם תקנה בעסק התורה, שהמאור שבה מחזירם למוטב" (רמ"ד ואלי).


2. שמואל נולד בתקופה שבה לא היו נביאים, (שמואל א ג א): "וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת ה' לִפְנֵי עֵלִי; וּדְבַר ה' הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין חָזוֹן נִפְרָץ"*. מקובל לפרש שבאותו זמן דבר ה' היה נדיר ולא היו נבואות רבות (נפרץ = רב, נפוץ). אך לפי הפסוק שלנו, אפשר לפרש נפרץ = נפרע (השורשים פרץ, פרע דומים במשמעותם, ויש אומרים ששניהם נובעים מהשורש בן שתי האותיות "פר", כמו גם פרא, פרד, פרז, פרח, פרט, פרך, פרם, פרס, פרק, פרר, פרש): בימים ההם לא היה חזון, וכתוצאה מכך העם נפרע ונפרץ.

חנה, אמו של שמואל, חשבה על פתרון לבעיה עוד לפני ששמואל נולד, (שמואל א א יא): "וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר: ה' צְבָאוֹת! אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ... וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים, וּנְתַתִּיו לה' כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ". חנה קבעה שבנה יהיה נזיר! מדוע דווקא נזיר? כי הנזיר קרוב לנבואה, (עמוס ב יא): "וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים, וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִרִים". הנזיר לא שותה יין, לא נטמא למתים, ומקדיש את שער ראשו לה', (במדבר ו ה): "כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לה' קָדֹשׁ יִהְיֶה, גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ". אם הוא שומר את כל תורת הנזיר, הוא מתקרב אל ה' ויכול לזכות לרוח נבואה, (במדבר ו יג): "וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר: בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". ואכן, התכנית של חנה הצליחה - שמואל הנזיר זכה לנבואה, (שמואל א ג כ): "וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לה'"!

כך גם בימינו, באין חזון נבואי, ראוי שיקומו בעם נזירים אשר יגדלו פרע שער ראשם, נזירים שיקדשו את ראשם ואת גופם ויכינו את עצמם לנבואה. מי מהם שישמור את תורת הנזירות - אולי יזכה לאושר הגדול ביותר - רוח נבואה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/29-18