קטגוריה:שמואל א א יא

<< · מ"ג שמואל א א · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּדֹּר נֶדֶר וַתֹּאמַר יְהוָה צְבָאוֹת אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַיהוָה כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּדֹּ֨ר נֶ֜דֶר וַתֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֨ה צְבָא֜וֹת אִם־רָאֹ֥ה תִרְאֶ֣ה ׀ בׇּעֳנִ֣י אֲמָתֶ֗ךָ וּזְכַרְתַּ֙נִי֙ וְלֹֽא־תִשְׁכַּ֣ח אֶת־אֲמָתֶ֔ךָ וְנָתַתָּ֥ה לַאֲמָתְךָ֖ זֶ֣רַע אֲנָשִׁ֑ים וּנְתַתִּ֤יו לַֽיהֹוָה֙ כׇּל־יְמֵ֣י חַיָּ֔יו וּמוֹרָ֖ה לֹא־יַעֲלֶ֥ה עַל־רֹאשֽׁוֹ׃

וְקַיָימַת קְיָים וַאֲמָרַת יְיָ צְבָאוֹת אִם מִגְלָא גְלֵי קֳדָמָךְ סִגוּף אַמְתָךְ וְיֵעוּל דָכְרָנִי קֳדָמָךְ וְלָא תַרְחִיק יַת אַמְתָךְ וְתִתֵּן לְאַמְתָךְ בַּר בְּגוֹ בְּנֵי אֱנָשָׁא וְאֶמְסְרִינֵיהּ דִיהֵי מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ כָּל יוֹמֵי חַיוֹהִי וּמַרְוַת אֱנָשׁ לָא תְהֵי עֲלוֹהִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ה' צבאות" - למה נתייחד שם זה כאן אמרה לפניו רבונו של עולם שני צבאות בראת בעולמך העליונים לא פרים ולא רבים ולא מתים והתחתונים פרים ורבים ומתים אם אני מן התחתונים אהיה פרה ורבה ומתה ואם אני מן העליונים לא אמות זו מצאתי באגדה של רבי יוסי הגלילי (פסיקתא רבתי) ורבותינו דרשו במסכת (ברכות לא ב) מה שדרשו עד הנה לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות אלא כך אמרה לפניו רבונו של עולם מכל צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך ליתן לי בן אחד

"אם ראה תראה" - רבותינו דרשו בו במסכת (ברכות שם) מה שדרשו

"אמתך" - האמור ג' פעמים במקרא כנגד שלשה דברים שהאשה מצווה עליהם

"זרע אנשים" - צדיקים כמה דאת אמר (מלכים א ב לב) בשני אנשים צדיקים

"אנשים" - חשובים כמה דאת אמר (דברים א יג) אנשים חכמים וידועים

"ונתתיו לה'" - שיהא ראוי לתתו לה'

"ומורה" - תרגם יונתן ומרות אנש לא תהא עלוהי