הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

אמן = יציב ומתמיד, מקיים הבטחות

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: אמן

השורש אמן מציין יציבות והתמדה.

משמעות זו מתבטאת, בתחום החומרי, במילים:

א. "אוֹמֵן" = אדם שתפקידו להחזיק את התינוק ביציבות, ולגדל אותו עד שיוכל לעמוד על רגליו בהתמדה במדבר יא יב: " "..." "כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק..." " (וגם שמואל ב ד ד, מלכים ב י א-ה, ישעיהו מט כג, ישעיהו ס ד, רות ד טז, אסתר ב ז-כ, איכה ד ה.

ב. "אָמָן" = בעל-מלאכה מוכשר, אדם שיודע ליצור כלים יציבים (שיר השירים ז ב): "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן"(כך ב תרגום החברה היהודית : " "skilled workman" ". ראו גם אמנות - מהתנ"ך ועד ימינו ).

ג. "אומְנוֹת" = עמודי הסף, שהדלת נשענת עליהם (מלכים ב יח טז): "בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת דַּלְתוֹת הֵיכַל ה' וְאֶת הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר".

ובתחום הרוחני, במילים:

ד. "אמת" = ההיפך משקר, כי האמת היא יציבה וקיימת, והשקר מתגלה ברגע אחד (משלי יב יט): "שפת אמת תכון לעד, ועד ארגיעה לשון שקר" (ראו לשקר אין רגליים? ).

ה. "האמין" = חשב לאמת, סמך ובטח (שמות ד ה): "לְמַעַן יַאֲמִינוּ כִּי נִרְאָה אֵלֶיךָ ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָם...", (שמות יד לא): "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ", ועוד פסוקים רבים.

ו. "אמְנָה, אמנם" = מילת פתיחה, שמטרתה לאשר ולהדגיש שהמשפט הבא אחריה הוא אמת ואפשר לסמוך על נכונותו (יהושע ז כ): "וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר ' אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאֶתִי לה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאֶת וְכָזֹאֶת עָשִׂיתִי'", (איוב ט ב): "אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל".

ז. "אָמֵן" = מילת הסכמה, האומר מסכים למשפט שנאמר לפני כן ורוצה שיתקיים לתמיד (מלכים א א לו): "וַיַּעַן בְּנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר ' אָמֵן, כֵּן יֹאמַר ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ!'", (תהלים מא יד): "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן", (ירמיהו כח): "אמן כן יעשה ה', יקם ה' את דברך אשר דיברת..." ( פירוט ), ועוד.

ח. "האמנם" = מילת תמיהה - האם תאמינו שהמשפט הבא הוא אמת?! (מלכים א ח כז): "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ?! הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי",ועוד; וייתכן שכך גם בפסוק (בראשית יב כ): "ואף אמנה אחותי היא..." ( פירוט ).

ט. "אמָנָה" = ברית, הסכם שאמור להתקיים לאורך-זמן (נחמיה י א): "וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים אֲמָנָה וְכֹתְבִים, וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִיֵּנוּ כֹּהֲנֵינוּ..."

המילים הנפוצות ביותר משורש זה הן המילים "אמונה" ו "נאמן" , שלכל אחת מהן יש שלוש תת-משמעויות:

י. קיום חומרי יציב ומתמיד:

(שמות יז יב): "וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ, וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד; וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ"- ידיו של משה עמדו יציבות כלפי מעלה עד השקיעה;
(שמואל ב ז טז): "וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם"- ה' הבטיח לדוד, שביתו וממלכתו יהיו יציבים ויתקיימו לאורך זמן; זו משמעות הביטוי "בית נאמן" גם בשאר הפסוקים.
ישעיהו כב כג: " "וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, וְהָיָה לְכִסֵּא כְּבוֹד לְבֵית אָבִיו..." "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי ה' דִּבֵּר" " - מקום נאמן = מקום יציב, שבו אפשר לתקוע יתד לאורך זמן.
(דברים כח נט): "וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ, מַכּוֹת גדלת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים"= מכות מתמידות וחוליים יציבים, שאינם חולפים.
(ישעיהו לג טז): "הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ, לַחְמוֹ נִתָּן, מֵימָיו נֶאֱמָנִים": מים נאמנים = מים שנובעים בהתמדה; וההיפך -
(ירמיהו טו יח): "...הָיוֹ תִהְיֶה לִי כְּמוֹ אַכְזָב, מַיִם לֹא נֶאֱמָנוּ": מים לא נאמנים = אכזב = מים שמאכזבים ומפסיקים לנבוע .
(תהלים פט לח): "כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה"- הירח נמצא בשמים תמיד.
(ישעיהו ז ט): "וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ, אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ"- אם לא תאמינו, לא יהיה לכם קיום (ראו מבחן האמונה בירושלים ערב חורבנה , שאר ישוב - המכוון בשם בנו של ישעיהו ).

יא. התנהגות יציבה ומתמידה, ללא שינוי לרעה; קיום הבטחות והתחייבויות:

דברים ז ט: " "וְיָדַעְתָּ כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מצותו לְאֶלֶף דּוֹר" " - נאמנות = קיום הברית.
(דברים לב כ): "וַיֹּאמֶר 'אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם; כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה, בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם'"- "אמון" מנוגד ל"תהפוכות";
(תהלים עח לז): "וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ, וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ"= לא התמידו בקיום הברית;
תהלים פט כט: " "לְעוֹלָם אשמור לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ חַסְדִּי, וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לו" ": ברית נאמנת = ברית מתמידה ומתקיימת לנצח;
(ישעיהו ח ב): "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים, אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ": עדים נאמנים = עדים שאפשר לסמוך עליהם, שיבואו להעיד אם יהיה צורך (וכך גם (ירמיהו מב ה): "וְהֵמָּה אָמְרוּ אֶל יִרְמְיָהוּ יְהִי ידוד בָּנוּ לְעֵד אֱמֶת וְנֶאֱמָן אִם לֹא כְּכָל הַדָּבָר אֲשֶׁר יִשְׁלָחֲךָ ידוד אֱלֹהֶיךָ אֵלֵינוּ כֵּן נַעֲשֶׂה").
(משלי יד ה): "עֵד אֱמוּנִים לֹא יְכַזֵּב, וְיָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר": "אמונים" מנוגדים ל"כזבים" = דברים מאכזבים = הפרת הבטחות .
משלי יא יג: "הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר": נאמן רוח = מי שמחשבותיו יציבות, ואינו מפר את הבטחתו לשמור סוד ( פירוט ).
(משלי כה יג): "כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב": ציר נאמן = ציר שאפשר לסמוך עליו, שמבצע את השליחות כפי שהבטיח.
(נחמיה ט ח): "וּמָצָאֶתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ, וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית..."- אברהם התמיד במחשבותיו ובהתנהגותו הטובה לפני ה', ולכן ה' כרת עמו ברית.

יב. אמת - היפך שקר:

(ירמיהו ט ב): "וַיַּדְרְכוּ אֶת לְשׁוֹנָם קַשְׁתָּם שֶׁקֶר, וְלֹא לֶאֱמוּנָה גָּבְרוּ בָאָרֶץ; כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ נְאֻם ה'";
משלי יב כב: "תועבת ה' שפתי שקר, ועשי אמונה רצונו" ( פירוט )
תהלים קיט כט-ל: "דרך שקר הסר ממני... דרך אמונה בחרתי..." ( פירוט )
(תהלים קיט פו): "כָּל מצותיך אֱמוּנָה, שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי"
(משלי יב יז): "יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק, וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה"

בפסוקים רבים (בעיקר בספרות הנבואה והחכמה), המושג "אמונה" נרדף לערכים אחרים כמו "צדק", "חסד" ועוד; בכל הפסוקים האלה, המילה "אמונה" מציינת בפרט אמירת אמת וקיום הבטחות (בניגוד ל"צדק" שמציין גמול הוגן לפי המעשים ולא לפי ההבטחות, ובניגוד ל"חסד" שמציין עשיית טוב מעבר להבטחות ומעבר למגיע על-פי המעשים), למשל:

(שמואל א כו כג): "וה' יָשִׁיב לָאִישׁ אֶת צִדְקָתוֹ וְאֶת אֱמֻנָתוֹ, אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָד וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁלֹחַ יָדִי בִּמְשִׁיחַ ה'"
(ישעיהו נט ד): "אֵין קֹרֵא בְצֶדֶק וְאֵין נִשְׁפָּט בֶּאֱמוּנָה, בָּטוֹחַ עַל תֹּהוּ וְדַבֶּר שָׁוְא, הָרוֹ עָמָל וְהוֹלֵיד אָוֶן"
(ירמיהו ה א): "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ, אִם תִּמְצְאוּ אִיֵשׁׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ"
תהלים יב ב: " "הוֹשִׁיעָה ה'! כִּי גָמַר חָסִיד," " כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם!" "
(תהלים לג ד): "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה', וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה"
(משלי יב יז): "יָפִיחַ אֱמוּנָה יַגִּיד צֶדֶק, וְעֵד שְׁקָרִים מִרְמָה"
(משלי יג יז): "מַלְאָךְ רָשָׁע יִפֹּל בְּרָע, וְצִיר אֱמוּנִים מַרְפֵּא"

פסוקים נוספים

(תהלים לא כד): "אֶהֱבוּ אֶת ה' כָּל חֲסִידָיו, אֱמוּנִים נֹצֵר ה', וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה"
(תהלים לו ו): "ה' בְּהַשָּׁמַיִם חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ עַד שְׁחָקִים"
(תהלים מ יא): "צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי, אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי; לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב"
(תהלים פח יב): "הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ, אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן?"
(תהלים פט ב): "חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה, לְדֹר וָדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי"
(תהלים פט ג): "כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שָׁמַיִם תָּכִן אֱמוּנָתְךָ בָהֶם"
(תהלים פט כה): "וֶאֶמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ, וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ"
(תהלים פט לד): "וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ, וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי"
(תהלים פט נ): "אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים ד', נִשְׁבַּעְתָּ לְדָוִד בֶּאֱמוּנָתֶךָ?"
(תהלים צב ג): "לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת"
(תהלים צו יג): "לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ"
(תהלים צח ג): "זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ"
(תהלים ק ה): "כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ"
(תהלים קיט עה): "יָדַעְתִּי ה' כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי"
(תהלים קיט קלח): "צִוִּיתָ צֶדֶק עֵדֹתֶיךָ, וֶאֱמוּנָה מְאֹד"
(תהלים קיא ז): "מַעֲשֵׂי יָדָיו אֱמֶת וּמִשְׁפָּט, נֶאֱמָנִים כָּל פִּקּוּדָיו"
(תהלים קמג א): "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ, עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ"

פסוקים שבהם אפשר לפרש את השורש "אמן" בכמה דרכים:

(במדבר יב ז): "אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתודע, בחלום אדבר בו. לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה, בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא"- אולי הכוונה היא, שנבואתם של רוב הנביאים היא חולפת וחד-פעמית, בעוד שנבואתו של משה היא מתמידה ויציבה.
(שמואל א ג כ): "וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כִּי נֶאֱמָן שְׁמוּאֵל לְנָבִיא לה'"- שמואל היה נביא באופן קבוע ומתמיד, אף נבואה שלו לא התבדתה (כמו שכתוב קודם "וה' היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה").
משלי כז ו: "נאמנים פצעי אוהב, ונעתרות נשיקות שונא" ( פירוט )
משלי כח כ: "איש אמונות רב ברכות, ואץ להעשיר לא ינקה" ( פירוט )
משלי כ ו: "רב אדם יקרא איש חסדו, ואיש אמונים מי ימצא": הרבה אנשים אוהבים לעשות חסד באופן חד-פעמי, אך קשה למצוא אדם שמתמיד בכך; או: הרבה אנשים אוהבים לעשות מעבר למה שהם חייבים, אך לא אוהבים לקיים הבטחות ( פירוט ).

פסוקים נוספים

(שמואל א כב יד): "וַיַּעַן אֲחִימֶלֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמַר 'וּמִי בְכָל עֲבָדֶיךָ כְּדָוִד נֶאֱמָן וַחֲתַן הַמֶּלֶךְ וְסָר אֶל מִשְׁמַעְתֶּךָ וְנִכְבָּד בְּבֵיתֶךָ?!'"
מלכים א ח כו: " "וְעַתָּה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, יֵאָמֶן נָא דבריך אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְעַבְדְּךָ דָּוִד אָבִי" ", דברי הימים ב א ט, דברי הימים ב ו יז
(מלכים ב יב טז): "וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה, כִּי בֶאֱמֻנָה הֵם עֹשִׂים"
(ישעיהו א כא): "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה, מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים"
(ישעיהו א כו): "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה, אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה"
(ישעיהו כה א): "ידוד אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן"
(ישעיהו כו ב): "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים"
(ישעיהו מט ז): "כֹּה אָמַר ידוד גֹּאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹ: לִבְזֹה נֶפֶשׁ לִמְתָעֵב גּוֹי לְעֶבֶד מֹשְׁלִים מְלָכִים יִרְאוּ וָקָמוּ שָׂרִים וְיִשְׁתַּחֲוּוּ, לְמַעַן ה' אֲשֶׁר נֶאֱמָן, קְדֹשׁ יִשְׂרָאֵל וַיִּבְחָרֶךָּ"
(ישעיהו נה ג): "הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם; וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עוֹלָם, חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים"
(ישעיהו סה טז): "אֲשֶׁר הַמִּתְבָּרֵךְ בָּאָרֶץ יִתְבָּרֵךְ בֵּאלֹהֵי אָמֵן וְהַנִּשְׁבָּע בָּאָרֶץ יִשָּׁבַע בֵּאלֹהֵי אָמֵן כִּי נִשְׁכְּחוּ הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת וְכִי נִסְתְּרוּ מֵעֵינָי"
(הושע ה ט): "אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה, בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה"
(הושע יב א): "סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל; וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל, וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן"
דברי הימים א יז כג: " "וְעַתָּה ידוד הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ יֵאָמֵן עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ." "וְיֵאָמֵן וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר ידוד צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל וּבֵית דָּוִיד עַבְדְּךָ נָכוֹן לְפָנֶיךָ" "
(דברי הימים ב כ כ): "וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיֵּצְאוּ לְמִדְבַּר תְּקוֹעַ וּבְצֵאתָם עָמַד יְהוֹשָׁפָט וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם הַאֲמִינוּ בידוד אֱלֹהֵיכֶם וְתֵאָמֵנוּ, הַאֲמִינוּ בִנְבִיאָיו וְהַצְלִיחוּ"
(תהלים יט ח): "...עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי"
(תהלים עח ח): "וְלֹא יִהְיוּ כַּאֲבוֹתָם דּוֹר סוֹרֵר וּמֹרֶה, דּוֹר לֹא הֵכִין לִבּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ"
(תהלים צג ה): "עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד, לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ ידוד לְאֹרֶךְ יָמִים"
(תהלים קא ו): "עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי, הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי"
(איוב יב כ): "מֵסִיר שָׂפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקָּח"
(נחמיה יא כג): "כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם וַאֲמָנָה עַל הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ"
(נחמיה יג יג): "וָאוֹצְרָה עַל אוֹצָרוֹת שֶׁלֶמְיָה הַכֹּהֵן וְצָדוֹק הַסּוֹפֵר וּפְדָיָה מִן הַלְוִיִּם וְעַל יָדָם חָנָן בֶּן זַכּוּר בֶּן מַתַּנְיָה כִּי נֶאֱמָנִים נֶחְשָׁבוּ וַעֲלֵיהֶם לַחֲלֹק לַאֲחֵיהֶם"
(דברים לב ד): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא"
(שמואל ב כ יט): "אָנֹכִי שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל לָמָּה תְבַלַּע נַחֲלַת ה'?"
(מלכים ב כב ז): "אַךְ לֹא יֵחָשֵׁב אִתָּם הַכֶּסֶף הַנִּתָּן עַל יָדָם, כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עֹשִׂים"
(ישעיהו יא ה): "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו, וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו"
(ישעיהו כה א): "ידוד אֱלֹהַי אַתָּה אֲרוֹמִמְךָ אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחוֹק אֱמוּנָה אֹמֶן"
(ישעיהו לג ו): "וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת ידוד הִיא אוֹצָרוֹ"
(ירמיהו ה ג): "ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה, הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב"
(ירמיהו ז כח): "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם 'זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ידוד אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר, אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם'"
(הושע ב כא): "וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים. וארשתיך לי באמונה, וידעת את ה'"
(חבקוק ב ד): "הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
(דברי הימים א ט כב): "כֻּלָּם הַבְּרוּרִים לְשֹׁעֲרִים בַּסִּפִּים מָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר הֵמָּה בְחַצְרֵיהֶם הִתְיַחְשָׂם הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם"
(דברי הימים א ט כו): "כִּי בֶאֱמוּנָה הֵמָּה אַרְבַּעַת גִּבֹּרֵי הַשֹּׁעֲרִים הֵם הַלְוִיִּם וְהָיוּ עַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל הָאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים"
(דברי הימים א ט לא): "וּמַתִּתְיָה מִן הַלְוִיִּם הוּא הַבְּכוֹר לְשַׁלֻּם הַקָּרְחִי בֶּאֱמוּנָה עַל מַעֲשֵׂה הַחֲבִתִּים"
(דברי הימים ב יט ט): "וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר 'כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת ה' בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם'"
דברי הימים ב לא יב: " "וַיָּבִיאוּ אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַקֳּדָשִׁים בֶּאֱמוּנָה וַעֲלֵיהֶם נָגִיד כונניהו הַלֵּוִי וְשִׁמְעִי אָחִיהוּ מִשְׁנֶה" "
(דברי הימים ב לא טו): "וְעַל יָדוֹ עֵדֶן וּמִנְיָמִן וְיֵשׁוּעַ וּשְׁמַעְיָהוּ אֲמַרְיָהוּ וּשְׁכַנְיָהוּ בְּעָרֵי הַכֹּהֲנִים בֶּאֱמוּנָה לָתֵת לַאֲחֵיהֶם בְּמַחְלְקוֹת כַּגָּדוֹל כַּקָּטָן"
(דברי הימים ב לא יח): "וּלְהִתְיַחֵשׂ בְּכָל טַפָּם נְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְכָל קָהָל כִּי בֶאֱמוּנָתָם יִתְקַדְּשׁוּ קֹדֶשׁ"
(דברי הימים ב לד יב): "וְהָאֲנָשִׁים עֹשִׂים בֶּאֱמוּנָה בַּמְּלָאכָה וַעֲלֵיהֶם מֻפְקָדִים יַחַת וְעֹבַדְיָהוּ הַלְוִיִּם מִן בְּנֵי מְרָרִי וּזְכַרְיָה וּמְשֻׁלָּם מִן בְּנֵי הַקְּהָתִים לְנַצֵּחַ וְהַלְוִיִּם כָּל מֵבִין בִּכְלֵי שִׁיר"
(תהלים לז ג): "בְּטַח בה' וַעֲשֵׂה טוֹב, שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה"
(תהלים פט ו): "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה', אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים"
(תהלים פט ט): "ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ, וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ"
(תהלים קיט צ): "לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ, כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד"
(איכה ג כג): "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ"

ראו גם: דיון במשמעות השורש "אמנ" בפורום "עצור כאן חושבים"

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אמן - יציב ומתמיד, מקיים הבטחות

מידת האמת

מידת ההתמדה

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-08.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/amn