קטגוריה:יהושע ט כה

• לדף התרגום על כל הפרק •

יהושע הופיע בראש צבא כדי להעניש את הגבעונים שהם שיקרו לו, והוא כרת להם ברית למרות שאלוהים פקד להחרים את יושבי כנען.
הגבעונים היו יכולים: לברוח, להלחם, או להכנע לפניו. הם בחרו להכנע והופיעו לפניו כאשר הוא קרא להם (ביאור:יהושע ט כב).

יהושע שאל אותם: "לָמָּה רִמִּיתֶם אֹתָנוּ לֵאמֹר, רְחוֹקִים אֲנַחְנוּ מִכֶּם מְאֹד, וְאַתֶּם בְּקִרְבֵּנוּ יֹשְׁבִים" (ביאור:יהושע ט כב).
הם ענו: "כִּי הֻגֵּד הֻגַּד לַעֲבָדֶיךָ אֵת אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, לָתֵת לָכֶם אֶת כָּל הָאָרֶץ, וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, וַנִּירָא מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵינוּ מִפְּנֵיכֶם, וַנַּעֲשֵׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (ביאור:יהושע ט כד).

ואז הם הוסיפו: "וְעַתָּה, הִנְנוּ בְיָדֶךָ. כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֶיךָ לַעֲשׂוֹת לָנוּ, עֲשֵׂה."

"וְעַתָּה" - עכשו, מיד, בלי להסס, בלי לחקור (מילוג).
הגבעונים דרשו משפט מידי וסופי. הם מודיעים ליהושע שהם מסרבים לעונש משתנה ומתמשך.

"הִנְנוּ בְיָדֶךָ", הגבעונים כבר אמרו שהם ממשיכים לראות את עצמם כעבדים של בני ישראל ויהושע. הם הסבירו למה לא היתה להם ברירה אלא לנסות להכנע בעורמה. כיוון שהגבעונים הם חיווים, וגם אנשי שכם היו חיווים, הגבעונים ידעו מה עשו בני יעקב "בְּמִרְמָה" (ביאור:בראשית לד יג) לנכבדי שכם (לא כל העם הומת, רק הנכבדים שרצו להטמיע ולחסל את בני ישראל בעמם, הומתו (ביאור:בראשית לד כה). העיר נשארה בבעלות בני יעקב עד שובם של בני ישראל ממצרים), והגבעונים היו מוכנים להכנע לבני ישראל ולהצטרף לאחיהם משכם שהיו תחת שלטון בני ישראל. כאשר יהושע גילה שהם חיווים, גם הוא הבין את הקשר לאנשי שכם וסיפור דינה, ואיך גם אבותיו רימו ופעלו בעורמה.

השליחים הגבעונים שרימו את יהושע, וזקני עמם התיצוו לפני יהושע למשפט.
הם אומרים: "לַעֲשׂוֹת לָנוּ", המילה "לָנוּ" אינה מוגדרת:

• האם הם מתכוונים רק לאלה שהופיעו לפני יהושע: השליחים וזקני העם שהחליטו לשלוח אותם לרמות את יהושע.
• או שהם מתכוונים לכל הגבעונים בעיר גבעון,
• או לכל החיווים שגרים בארבעת עריהם ליד גבעון.

כאשר השליחים ביקשו לעשות ברית, הם ביקשו לכל עמם, אולם כל העם לא היה שותף לשקר, כך שיש לעם טענה שהם לא צריכים להענש עם השליחים.
גם יהושע לא ידע למי הוא כרת ברית, ובסוף זה היה יכול להיות כל יושבי כנען. למזלו של יהושע החיווים היו רק בארבע ערים: "גִּבְעוֹן, וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת, וְקִרְיַת יְעָרִים" (ביאור:יהושע ט יז).

הגבעונים היו יכולים להגיד בקיצור: 'ועתה, עשה בנו כרצונך!'

אולם הם הוסיפו: "כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר".
הגבעונים דורשים שיהושע יעשה רק דברים טובים, ישרים, צודקים, הגונים, מכבדים, ולא יהיה שרירותי, אלים, רצחני, רודף דם ובצע.
הם מודיעים ליהושע, 'הן אלוהי ישראל הוא הגון וישר. כל מצוותיו הם ליצור עם הגון, חברותי ואנושי, שיביא ברכה לעולם. לכן, לכבוד אלוהיכם, אתה חייב להיות טוב וישר.'
הם גם מודיעים: שאם ההחלטה לא תהיה טובה לכל הצדדים, לא ישרה והגונה, אז הם לא מתחייבים לקבל אותם.