פתיחת התפריט הראשי

נבואת חורבן: נפילת בירת אפריםעריכה

פתיחהעריכה

הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת! שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם!
וְצִיץ פרח נֹבֵל כיום אתם פרח נובל - צְבִי היפה - על שם היופי של הצבי תִפְאַרְתּוֹ כלומר - מה שפעם היה הדבר שבו היה מתפאר,
אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים עמק עשיר בעצי זית ובתי בד, כלומר: פעם ישבתם במקום של עושר - הֲלוּמֵי יָיִן שיכורים, כלומר: הייתם במקום עשיר בגידול גפן ויכולתם לחגוג בשמחה ובמשתה יין...

מהירות ועוצמת המכה הצפויהעריכה

הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ עומדת להגיע מכה חזקה מאוד לַאדֹנָי:
כְּזֶרֶם בָּרָד מכה זו תכאיב ותזיק כמו סופת ברד, - שַׂעַר סערה קָטֶב שלג. כלומר סערת שלג,
כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים - הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד שסוחף את האדמה ומניח אותה במקום אחר (על ידו).
בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה, עֲטֶרֶת גֵּאוּת אותו כתר (הכוונה לעיר הבירה) שהוא הגאווה של שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם.
וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ הפרח הנבול כעת, שפעם היה גאוותו - אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים:
כְּבִכּוּרָהּ - בְּטֶרֶם קַיִץ כמו תאנה המבשילה עוד לפני עונת הקיץ, ולפי פירוש אורי הפיסוק: כביכורה בטרם - קיץ, כלומר: כמו קיץ שפירושו תאנה, המבשילה מוקדם (כביכורה בטרם),
אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ: בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ - יִבְלָעֶנָּה 

להרחבה ראה כאן
! {ס}


בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת המפקד
לַעֲטֶרֶת צְבִי לכתר עם קרני צבי. ביטוי ל"מקור גאווה", וְלִצְפִירַת צפיר הוא עופר. הכוונה שוב לביטוי של מקור לגאווה, על שם יופיו של הצבי תִּפְאָרָה - לִשְׁאָר למי שנותר, לשרידים של עַמּוֹ.
וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט - לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט
וְלִגְבוּרָה - מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה לאותם הגיבורים העוצרים את התוקפים ומוציאים אותם משערי העיר. {ס}

תיאור התנהגותם השלילית של "שיכורי" אפריםעריכה

וְגַם אֵלֶּה חוזר להתלונן על מעשיהם הרעים של אנשי אפריים - בַּיַּיִן שָׁגוּ התנדנדו וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ הלכו בלא כיוון,
כֹּהֵן וְנָבִיא - שָׁגוּ בַשֵּׁכָר! נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן! תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר!
שָׁגוּ בָּרֹאֶה באזור המקודש המסומן סביב המשכן והמקדש, ממנו אפשר לראות אותו, ובו צפויה התנהגות מכובדת פָּקוּ הלכו ברגליים כושלות - משכרות פְּלִילִיָּה תוך שירת הוללות ("לי לי לי").
כִּי אם כָּל שֻׁלְחָנוֹת הכוונה למקומות עליהם הכינו את הקרבנות והמנחות במקדש ובמשכן מָלְאוּ קִיא צֹאָה קיא היוצא מהפה, בְּלִי מָקוֹם! {ס}
אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה כלומר: אם כולם שיכורים, איך הכהן, שתפקידו ללמד ולהורות, יוכל לתפקד?? וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה? גְּמוּלֵי מֵחָלָב? האם ילמד את התינוקות שעוד לא יודעים לדבר? (כי המבוגרים כולם שיכורים עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם?!
כִּי:
צַו לָצָו הוראות קטנות ומקוטעות, צַו לָצָו,
קַו לָקָו ציור קו קצר בהמשך לציור קו קצר קודם, קַו לָקָו,
זְעֵיר מעט שָׁם, זְעֵיר שָׁם כלומר: מעט כאן ומעט שם. כלומר: "יש להאכילם בכפית"
כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת בשפה זרה - כי הם לא מסוגלים להבין בשפתם הםיְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה!
אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם:
זֹאת הַמְּנוּחָה: הָנִיחוּ לֶעָיֵף!
וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה...
וְלֹא אָבוּא לא היו מוכנים שְׁמוֹעַ לשמוע!
וְהָיָה לָהֶם דְּבַר יְהוָה הדברים הברורים שהקב"ה אמר להם -
צַו לָצָו, צַו לָצָו הפכו להיות באזניהם דיבורים מקוטעים ובלתי מובנים
קַו לָקָו, קַו לָקָו,
זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם,
לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר! וְנִשְׁבָּרוּ - וְנוֹקְשׁוּ נלכדו בכלי הנסגר בנקישה וְנִלְכָּדוּ נתפסו בתוך כד, כלומר לא יכולים לברוח. {פ}

העונש הצודק - מידה כנגד מידהעריכה

לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה אַנְשֵׁי לָצוֹן אנשים המספרים בדיחות, בעבר היו מצקצקים בלשון ומנהג זה נשמר בכמה לשונות,
מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה - אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‍ִם!
כִּי אֲמַרְתֶּם:
כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת, וְעִם שְׁאוֹל - עָשִׂינוּ חֹזֶה,
(שיט) שׁוֹט שׁוֹטֵף שיטפון. מקור המילה ברעש הנובע משיטפון כִּי (עבר) יַעֲבֹר - לֹא יְבוֹאֵנוּ!
כִּי שַׂמְנוּ כָזָב - מַחְסֵנוּ, וּבַשֶּׁקֶר - נִסְתָּרְנוּ. {ס}
לָכֵן - כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אלוהים:
הִנְנִי יִסַּד מחליט על בְּצִיּוֹן בירושלים אָבֶן משקל תקני. אני מחזיר את משפט הצדק לירושלים. מילולית משמעות הפסוק: אני קובע תקן למשקלות, דבר שחסרונו היה מרכזי לשחיתות ולרמאות במסחר.:
אֶבֶן בֹּחַן משקל תקני, פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מידת נפח (או אורך) בעזרתה אפשר להחליט על המחיר (היוקר),
מוּסָּד מוחלט. מלשון ייסוד. כלומר: מדובר בתקן מוחלט, כך ש...: הַמַּאֲמִין מי שמוכר באופן ישר ו"אמין" לֹא יָחִישׁ לא ימהר. יוכל למכור אט אט, ולמדוד בדיוק.
וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט - לְקָו באופן מָדוּד לפי שנתות, כלומר: המשפט יהיה מדוייק. (משחק מלים עם צו לצו קו לקו שלעיל)! וּצְדָקָה דין לפי צדק - לְמִשְׁקָלֶת למשהו שאפשר למדוד במשקל. כלומר: אגרום לדיוק וצדק שיבוא על מעשיכם!,
וְיָעָה יסלק בָרָד כלומר סופת ברד תסלק את - מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר ההסתתרות מהצדק והיושר - מַיִם יִשְׁטֹפוּ.
וְכֻפַּר יכוסה, ימחק בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת עם המוות וְחָזוּתְכֶם והחוזה שלכם אֶת שְׁאוֹל - לֹא תָקוּם,
שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וזהו עונשכם: אמרתם ששטפון לא יזיק לכם? - וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס!
מִדֵּי עָבְרוֹ תוך כדי המעבר שלו - יִקַּח אֶתְכֶם,
כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר השכם בבוקר, בעודכם ישנים ולא תתכוננו אליו יַעֲבֹר
בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה במשך כל היממה, ולא יהיה לכם רגע להכין התגוננות כלשהי,
וְהָיָה: רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה תבינו את המילים (השמועה) רק בדרך הקשה (זוועה)?!
כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ מחצלת השינה קצרה מדי, ואי אפשר לישון עליה. כלומר: אני עומד להתפרץ כמו שרגלי האדם מתפרצים ממיטה קצרה מדי , וְהַמַּסֵּכָה האמבטיה. - המקום בו סכים - צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס צרה מדי, ואי אפשר להיכנס לתוכה. ביטוי דומה לקודם.
כִּי כְהַר פְּרָצִים כמו הר געש יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן כמו אזור בקעת הירדן בו יש רעידות אדמה תכופות - יִרְגָּז:
לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ - זָר מַעֲשֵׂהוּ הוא עומד לעשות מעשים יוצאי דופן!
וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ - נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ הוא עומד להגיב בתגובה מיוחדת ושונה מהמוכר!
וְעַתָּה: אַל תִּתְלוֹצָצוּ - פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם אחרת העונשים (המוסרים) והיסורים (על פי פירושו של רבא בפרק "לפני אידיהן") רק יתחזקו!!!!
כִּי כָלָה סופית וְנֶחֱרָצָה חקוקה באבן (מלשון חריץ) שָׁמַעְתִּי ישעיהו מזהיר את העם ששמע את הנבואה הזו מֵאֵת אֲדֹנָי האדונים שלי יְהוִה במסורה נהוג לקרוא כאן: "אלוהים" מכיוון ששם "אדנות" אשר הופיע במפורש במילה הקודמת, הוא המוקרא בדרך כלל, כאשר שם "הויה" נכתב, על מנת שלא לומר את השם המפורש. צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ מפקד הכוחות של כל העולם.

המעבר מאזהרות למעשיםעריכה

הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי! הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי!!
הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ, יְפַתַּח יחרוש. מלשון: לפתוח את האדמה וִישַׂדֵּד יהפוך את האדמה אַדְמָתוֹ...
הֲלוֹא אִם והאם אינו גם שִׁוָּה פָנֶיהָ מיישר את פני הקרקע? -
וְהֵפִיץ קֶצַח, וְכַמֹּן יִזְרֹק וסילק את הקוצים: קצח וכמון,
וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה, נִסְמָן דרוש ביאור וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ.


וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט הקב"ה עומד להעמיד אותו לדין, על פי הצדק, - אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ ילמד אותו:
כִּי לֹא שהרי לא בֶחָרוּץ במורג, כלי דישה יוּדַשׁ קֶצַח כלומר: בן אדם צריך את החיטה והשעורה, כי הקצח לא יכול לשמש כקמח, וְאוֹפַן וגלגל עֲגָלָה ריחיים עגולים. כלומר: וגם לא גלגל ריחיים ישמש עַל כַּמֹּן יוּסָּב יסתובב על הכמון. כלומר: גם הכמון אינו תחליף לחיטה ולשעורה!
כִּי בַמַּטֶּה במקל יֵחָבֶט יסולק על ידי חבטות קֶצַח, וְכַמֹּן - בַּשָּׁבֶט בענף ארוך!
לֶחֶם קמח יוּדָק ...דק יכינו. כלומר: מהחיטה והשעורה יכינו קמח דק - כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ גם את מלאכת הדישה מפסיקים ועוברים הלאה לשלב הבא. כלומר: הקב"ה עומד להפסיק "לטחון בהילוך סרק" ועובר למעשים,
וְהָמַם וטחן אותם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ הריחיים שלו - וּפָרָשָׁיו ורק גרגירים בודדים הנופלים החוצה - לֹא יְדֻקֶּנּוּ לא ייטחנו לקמח דק.
גַּם זֹאת ואפילו המעטים הנותרים - מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת יָצָאָה,
הִפְלִיא עֵצָה! הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה! {ס}