פתיחת התפריט הראשי

משא (נבואת חורבן) מדבר ים

מדבר ים: לפי המסורת זהו כינוי לבבל על מנת להתגבר על הצנזורה של התקופה. אך בבל, בימינו עיראק על שם ארך העתיקה, נמצאת קדמה מזרחה לארץ ישראל ולא ימה מערבה. גם תוכן הפרק מפרש את שם בבל וסופה המר. ונראה שמדובר דווקא בנבואת עידוד הנאמרת לפרסים למדים ולעילמים הנלחמים בבבל.



  • "מִשְׁחוּ מָגֵן" - מריחת שמן על המגן נועדה לגרום לחצים להחליק על גבו ולא לחדור דרכו. וכך גם בביטוי המהווה משחק מלים עצוב: "מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן" בקינת דוד שבספר שמואל.


סופות בנגב הוא כינוי לפרעות שנערכו אחר רצח הצאר אלכסנדר ה-II בידי הארגון נרודניה ווליה (רצון העם). יהודים מתבוללים נטלו חלק מרכזי בארגון זה כמסתבר מזכרונותיהם הכתובים של מניה שוחט על העברת נשק לארגון בתמיכת בנימין רוטשילד, וזכרונותיו של מאיר דיזנגוף. שלשה המפגעים בפיצוץ הרכבת שנה קודם לכן היו יהודים: צבי זלטופולסקי גרגורי גולדנברג ואייזיק אהרונצ'יק. הארגון היה המשכו של תנועת ארץ וחירות בראשות מרק נתנזון, ורה פגנר ממנהיגות התנועה היתה יהודיה (ראו: תנועות מהפיכה רוסיות ונדודי יהודים אחרי תרמ"א) כמו גם חסיה הלפמן (גלפמן בכיתוב רוסי) שבביתה תוכננו ההתנקשויות ופעולות החבלה. הצאר ניקולאי ה-III והעיתונות הרוסית האשימו את היהודים כולם ברצח "מלכנו האהוב", ופרעות נערכו בכל רחבי הממלכה במשך שנתיים, בעיקר נגד יהודים שומרי מסורת שקל היה לזהותם.
כשנה לאחר ההתנקשות נחקקו "חוקי מאי" נגד היהודים ומאוחר יותר גורשו היהודים ממוסקווה.

"סופות בנגב" הוא הכינוי שנבחר לפרעות בעיתונות העברית ברוסיה, במטרה לעקוף את הצנזורה הצארית. השם מציין את פריצתן של הפרעות כסופה, ואת העובדה שהתחוללו בדרום (נגב)-מערב האימפריה הרוסית. הטבח בעיר קישינב שתועד, צולם ופורסם בעיתונות העולמית בהרחבה היה אחד הגורמים להגירה גדולה של יהודים לארה"ב, לדרום אמריקה, ולארץ ישראל במה שכונה העליה הראשונה.

שם זה בפי הציונים התכתב גם עם כמיהה שה"תיקון" לפרעות יבוא על ידי עליה לארץ בהתאם לבקשה ב"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" שבתהלים: שׁוּבָה ד' אֶת שְׁבִותֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב!



להשלים: מפה וציוני: עילם בבל מדי פרס שעיר דומא ותימן

מַשָּׂא מִדְבַּר יָם:

כְּסוּפוֹת - בַּנֶּגֶב לַחֲלֹף, מִמִּדְבָּר בָּא! - מֵאֶרֶץ נוֹרָאָה!
חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי:
הַבּוֹגֵד - בּוֹגֵד, וְהַשּׁוֹדֵד שׁוֹדֵד!
עֲלִי עֵילָם! צוּרִי מָדַי! כָּל אַנְחָתָה הִשְׁבַּתִּי השתקתי, כדי שלא תרחמו עליה!
עַל כֵּן?
מָלְאוּ מָתְנַי המתניים שלי חַלְחָלָה רעדה, או: צואה - מרוב פחד! צִירִים אֲחָזוּנִי - כְּצִירֵי יוֹלֵדָה!
נַעֲוֵיתִי אולי מלשון עיוות מִשְּׁמֹעַ! נִבְהַלְתִּי - מֵרְאוֹת!
תָּעָה נדד ממקומו, כלומר הפסיק לפעום, או פעם בקצב מהיר לְבָבִי! פַּלָּצוּת מראה מבהיל (תוצרת רופאי אליל) בִּעֲתָתְנִי בעתה ופחד. ומקורו ברעדת הפה והשמעת בבבבב בעת פחד! אֵת נֶשֶׁף הערב הנעים, נקרא כך עקב נשיבת רוח הבריזה הנעימה בסוף היום החם חִשְׁקִי לו ציפיתי. נקרא כך בהיגוי צליל קו"ף גרונית, על שם צלילי הגיפוף של האוהבים - שָׂם לִי לַחֲרָדָה!
עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן! צָפֹה הַצָּפִית הדליקו המנורה! אָכוֹל! שָׁתֹה!
קוּמוּ הַשָּׂרִים! מִשְׁחוּ בשמן, הכנת המגן למלחמה כדי שהחיצים יחליקו מהם מָגֵן! {פ}
כִּי כֹה אָמַר אֵלַי אֲדֹנָי:
לֵךְ הַעֲמֵד הַמְצַפֶּה צופה! אֲשֶׁר יִרְאֶה? יַגִּיד.
וְרָאָה:
רֶכֶב מרכבות מלחמה צֶמֶד רתום לצמד פָּרָשִׁים סוסים,
רֶכֶב חֲמוֹר, רֶכֶב גָּמָל...
וְהִקְשִׁיב קֶשֶׁב רַב קָשֶׁב.
וַיִּקְרָא הצופה אַרְיֵה כאריה - קרא בקול רם, או אמר: 'אני כמו אריה!
עַל מִצְפֶּה אֲדֹנָי בתצפית לשם האדונים שלי (ה') אָנֹכִי לפי מסורת חלוקת טעמי המקרא זהו תחילת 'פסוק' עֹמֵד תָּמִיד לא יושב לרגע, ולא עוזב את משמרתי יוֹמָם,
וְעַל מִשְׁמַרְתִּי אָנֹכִי נִצָּב כָּל הַלֵּילוֹת!
וְהִנֵּה זֶה זה עתה, לא מזמן בָא רֶכֶב אִישׁ מרכבה בה איש אחד במקום זוג לוחמים צֶמֶד פָּרָשִׁים במרכבה של שני סוסים.
וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:
נָפְלָה, נָפְלָה בָּבֶל! וְכָל פְּסִילֵי אֱלֹהֶיהָ שִׁבַּר לָאָרֶץ!.
מְדֻשָׁתִי מהדיש שלי, הנביא אומר: אני מביא לכם חדשות טריות וממקור ראשון וּבֶן גָּרְנִי ומהגורן שלי עצמי -
אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל - הִגַּדְתִּי לָכֶם!{ס}

משא דומה

מַשָּׂא דּוּמָה עיר מדברית קרובה לדמשק, כיום שכונה בפאתי העיר. דומה - מבני ישמעאל:
אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר אדום, ממלכה עשירה בנחושת, מול הרי אילת של היום:
שֹׁמֵר! מַה מִלַּיְלָה מה השתנה מאז הלילה? שֹׁמֵר! מַה מִלֵּיל שאלה חוזרת אך הפעם גם משחק מלים עם מלל - מילים: מה אתה יכול לספר? כמו - מי מילל: "הניקה בנים שרה!"
אָמַר שֹׁמֵר: בארמית
אָתָה בא (בארמית) בֹקֶר וְגַם לָיְלָה...
אִם תִּבְעָיוּן תרצו לשאול? בְּעָיוּ תשאלו!
שֻׁבוּ אֵתָיוּ שובו ובואו מחר (כלומר, בינתיים אין חדש)! {ס}

משא ערב: קדר ותימא (ימן) בני ישמעאל

תבנית:הע

מַשָּׂא בַּעְרָב על ערב (מספר עמים החיים במזרח, ומוזכרים להלן תימא וקדר):
בַּיַּעַר אולי הכוונה לנווה מדבר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת תכינו מקום לינה ושינה לשיירות. דְּדָנִים בהובלת בני דדן.
לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ הביאו מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא תימן. מבני ישמעאל!
תבנית:בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד.
כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת מגלל החרבות שבידי אויביהם, כלומר: עקב מלחמה נָדָדוּ נאלצו לברוח למדבר, מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה לטושה, מחודדת. ואולי פוגעת. מילה זו מגיעה מצליל הפגישה של מתכת במתכת וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה נראה שמדובר בכלי נשק שנקרא כך. {ס}
כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי אֵלָי:
בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר כשנות פועל שכיר הנמדדות במדויק:
וְכָלָה יגמר כָּל כְּבוֹד קֵדָר בן ישמעאל.
וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ!

כִּי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר!! {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.