פתיחת התפריט הראשי

המשך פרשה ג' התוכחה לנוטשים והנחמה למצטרפים למחנה האלעריכה

המשך הפתיח: צדיק מת - אות מבשר רעעריכה

הַצַּדִּיק אָבָד! - וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב...
וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים - בְּאֵין מֵבִין בלי להבין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק הסיבה למותו של הצדיק היא שעומד לקרות משהו רע?!
"יָבוֹא שָׁלוֹם...", "יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם...", "הֹלֵךְ נְכֹחוֹ..."

עובדי האלילים - הנוטשים את ה' ללא בושה ובוגדים בעםעריכה

וְאַתֶּם, קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה! זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה!
עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן?
הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע, זֶרַע שָׁקֶר!
הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן,
שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים.
בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ - הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ נראה שזה משחק מלים עם אבני משחק עתיק ששיחקו בחלוקי נחל. הנביא לועג לכך שאפילו לאבנים כאלו הם משתחווים,
גַּם לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה! - הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם?
עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ, גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח.
וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ אולי הכוונה: את מה שבתוך הבית שכחת, ויצאת למקומות אחרים, כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי אולי מלשון גלות -
הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ, וַתִּכְרָת לָךְ מֵהֶם, אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם - יָד כנראה מלשון "חֵלֶק" חָזִית ראית, כלומר: מצאת לך את החלק שלך.
וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ אולי פירושו: (על פי מגילת אסתר) התבשמת לקראת מפגש עם איש חשוב (מלך) בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ,
וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ יתכן שהכוונה לריח רע עַד מֵרָחֹק, וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל.
בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ התאמצת להמשיך בדרכך הרעה לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ,
חַיַּת יָדֵךְ את התוצאות שביקשת - מָצָאת, עַל כֵּן לֹא חָלִית לא הסתובבת (כמו מחול) ולא שינית מדרכך.

מעבר מתוכחה לאפשרות פיוס על אף מעשי העבר, עם תזכורת לרשעיםעריכה

וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי - כִּי תְכַזֵּבִי?
וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ? לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ?
הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה - וּמֵעֹלָם, וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי?
אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ, וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ!
בְּזַעֲקֵךְ - יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ? וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ! יִקַּח הָבֶל!
וְהַחוֹסֶה בִי - יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי!
וְאָמַר: "סֹלּוּ סֹלּוּ! פַּנּוּ דָרֶךְ! הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי! {ס}


כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ:
מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן!
וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ! -
לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.


כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב, וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף,
כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, וּנְשָׁמוֹת על ערים שכיום שוממות - אֲנִי עָשִׂיתִי שאותם אני החרבתי.
בַּעֲו‍ֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי, וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף,
וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב כי היה שובב, ואולי פירושו - ולמרות זאת המשיך להיות שובב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.
דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ, וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו.
בּוֹרֵא (נוב) נִיב שְׂפָתָיִם: "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב - אָמַר יְהוָה"
- וּרְפָאתִיו!


וְהָרְשָׁעִים? - כַּיָּם נִגְרָשׁ! כִּי הַשְׁקֵט - לֹא יוּכָל!
וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט.
"אֵין שָׁלוֹם!" אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים. {ס}