פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו

מהדורות נוספות של ישעיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא :: המהדורה המבוארת


'פרק' זה (הפרקים הם על פי החלוקה הנוצרית) והקודם לו, פרקים 61, ו-62, הם חטיבה אחת של נבואת גאולה, על פיה היהודים (או: יהודי ירושלים) יקבלו תפקיד של מורי דרך לקיום הצדק האלוהי בעולם. העמים ישלמו לטובת מטרה זו, ופועלים "זרים" (בשכר הוגן) יעבדו את שדותיהם של הנגאלים כך שאלה יהיו פנויים מכל דאגה חומרית לצורך מילוי תפקידם הנעלה.

המשך נבואת הגאולה ותפקיד היהודים החוזרים כמורי דרך מוסריים לעולם

מכריזי הגאולה לבקשת הנביא

לְמַעַן צִיּוֹן - לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ‍ִם לֹא אֶשְׁקוֹט...
עַד יֵצֵא עד אשר יצא, כלומר: לא אשתוק עד שאשיג את מבוקשי כַנֹּגַהּ בוהק, כלומר באופן ברור ביותר גם בלילה - צִדְקָהּ הצדק שלה - כאשר היהודים ישובו מהגולה לעירם, וקבלת האחראיות לצדק אנושי בינלאומי, וִישׁוּעָתָהּ והצלתהּ (מלשון שמיעת צעקות העזרה, צלילי השוועות לעזרה: "ווועעע!!" החנוקים, ובימינו ביידיש: אוי! ווייי!! - כְּלַפִּיד יִבְעָר מוט שבקצהו חומר בערה ספוג בשמן המצליח להאיר את הלילה באור גדול!
וְרָאוּ גוֹיִם - צִדְקֵךְ! וְכָל מְלָכִים - כְּבוֹדֵךְ הצלחתך, מלשון הכבדה המגיעה מרוב תוצרת!
וְקֹרָא לָךְ שֵׁם חָדָשׁ ולא עוד השם המזולזל שיש לך כעת, אֲשֶׁר פִּי יְהוָה יִקֳּבֶנּוּ יאמר אותו, יקבע אותו, מקור המילה בצליל מכת המקבת - הפטיש המרקע וקובע את צורת המתכת, ובלעם שאל: "מה אקוב, לא קבוה אל?"!
וְהָיִיתְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת עיטור כלומר לבוש תכשיט מהולל בְּיַד יְהוָה, וּצְנִוף כתיב צנוף, קרי: צניף - כנראה שרביט או: שוט, מלשון הצלפה מְלוּכָה - בְּכַף אֱלֹהָיִךְ כלומר סימן כבוד (לא משהו שמתביישים בו).
לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד: "עֲזוּבָה", וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד: "שְׁמָמָה".
כִּי לָךְ יִקָּרֵא: "חֶפְצִי בָהּ", וּלְאַרְצֵךְ: "בְּעוּלָה"!
כִּי חָפֵץ יְהוָה בָּךְ, וְאַרְצֵךְ - תִּבָּעֵל תעבור עיבוד, על שם השדות 'הבעלים'. האל 'בעל' היה אלוהי שדות החיטה והשעורה. ובמשחק מלים בהמשך, גם במשמעות חדוות ההזדווגות המינית, ויצירת הקשר החזק של האהבים.
כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה? - יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ!
וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה? - יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ!

השומרים (המכריזים)

עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים אנשים שתפקידם לבדוק מתי מגיעה הגאולה, ולדרוש אותה כל העת בתפילתם כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה - תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ לעולם לא ישתקו. מילה שמקורה בצליל ההיסוי הססס! או חשששש!! וכיום "ששש"!
הַמַּזְכִּרִים אֶת יְהוָה? - אַל דֳּמִי שקט, מלשון דממה, מילה המגיעה מצליל סתימת הפה ביד לָכֶם!
וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ!
- עַד יְכוֹנֵן יעמיד, "נכון" פירושו: עומד אנכית, כנראה מלשון עמידת אדם וקריאתו לתשומת לב: "אנוכי!"...
- וְעַד יָשִׂים אולי צריך לפסק: עד יכונן ועד ישים את... כלומר: עד שיקים את ירושלים ויתן אותה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם - תְּהִלָּה בָּאָרֶץ!
נִשְׁבַּע אל תשתקו, שהרי נשבע... יְהוָה בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ:
אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ?
וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ היין, פרי הגפן, כנראה מלשון רשרוש עלי השלכת של הגפן בעת הבציר, ובתנ"ך משמש רבות במשחקי מלים עם ירושה ועושר מצד אחד - עקב מכירת היין, ועם התרוששות וריש (עוני) - מן הצד השני, כתוצאה משכרות - אֲשֶׁר יָגַעַתְּ יגע הוא עמל רב, וקשור עם יזע - הזיעה כתוצאה מעבודה זו בּוֹ?

והללו את ד': כלומר - הנביא כאן מדגיש שמדובר ביהודים החוזרים לעירם. דומה הדבר לתפילות משה המתחנן ומבקש את טובת הקב"ה והצלת עמו, בנימוק שמדובר בעמו ובטובתו של הקב"ה עצמו. אך בשונה מתפילות אלו, כאן הקב"ה הוא היוזם. ואולי הנבואה היא כמשתמע מן הפרק הקודם על זמן בו היהודים מראש מקבלים על עצמם את האחריות וכבר מתנהגים על פי הצדק ודרך הישר.

כִּי מְאַסְפָיו מאספי הדגן - יֹאכְלֻהוּ ולא ייאלצו להעביר אותו לשודדים, וְהִלְלוּ אֶת יְהוָה אותם יהודים שזהו אלוהיהם. וראו ההערה משמאל!
וּמְקַבְּצָיו הדורכים על הענבים - ומקורו: מצליל "קבששש" בעת הדריכה (וביידיש: קוועטש) - יִשְׁתֻּהוּ בְּחַצְרוֹת קָדְשִׁי המקום המיוחד לי - המקדש שלי. זהו משחק צלילים בין המלים קדש וקבץ ! {ס}

ההכרזה

עִבְרוּ...! עִבְרוּ בַּשְּׁעָרִים! פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם!
סֹלּוּ הידוק העפר לצורך יצירת דרכים, גדרות הגנה או תעלות...! סֹלּוּ הַמְסִלָּה! סַקְּלוּ פעולת זריקת אבנים, במקרה זה לצורך פינוי הדרך מֵאֶבֶן!
הָרִימוּ נֵס הדליקו מדורה גדולה בעזרתה מודיעים הודעות למרחקים. ומקורה בצליל האש החזק עַל הָעַמִּים:
הִנֵּה! יְהוָה הִשְׁמִיעַ אֶל קְצֵה הָאָרֶץ!
אִמְרוּ לְבַת צִיּוֹן: "הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא!", "הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ הוא מביא את התשלום שהוא חייב! וּפְעֻלָּתוֹ שכר פעולתו, כלומר: התשלום שמגיע עבור פעולתו לְפָנָיו בחיקו, כלומר: נמצא איתו, הוא סוף סוף מביא אותה, ולא מדובר ב"הבטחות ריקות"!"
וְקָרְאוּ לָהֶם ואותם העמים יקראו אל היהודים ויגידו בקול רם: "עַם הַקֹּדֶשׁ!", "גְּאוּלֵי יְהוָה!"
וְלָךְ ירושלים יִקָּרֵא: "דְרוּשָׁה!", "עִיר לֹא נֶעֱזָבָה!" {ס}