ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ביצה/פרק ראשון

< ביאור:ירושלמי מאיר‏ | מסכת ביצה

פרק ראשון - ביצה שנולדה עריכה

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה א עריכה

-----------------------------------דף א עריכה

ירושלמי מאיר ביצה א


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד א] מתני’: ביצה שנולדה ביום טוב, °בית שמאי בית שמאי אומרים תיאכל, ו°בית הלל בית הלל אומרים א_א לא תיאכל:

גמ’: מה טעמון ד°בית שמאי בית שמאי? מוכנת היא על גב אמה. מה טעמון ד°בית הלל בית הלל? נעשית כמוקצה שיבש קדם שבת ולא ידע בו. אילו מוקצה שיבש ולא ידע בו שמא אינו אסור? והא תני, השוחט את התרנגולת ומצא בתוכה בצים, אף על פי שהן גמורות א_ב הרי אלו מותרות. למה מותרות? הרי לא ידע שימצא ביצים גמורות? רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° ורבי מנא רבי מנא°, חד אמר ביצים בתוך התרנגולת אפילו כשנגמרו הרי הם חלק מהתרנגולת והוי אוכלה דאפרת חתיכת אוכל שנפרד מחתיכת אוכל אחרת ורק עם יציאתה נוצר משהו חדש. והראיה, שהרי לא דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה מבחוץ. וחורנה אמר ראיה שרק עם יציאתה נוצר משהו חדש, שהרי אינה נגמרת וראויה לאפרוח עד שתצא לחוץ. אם הבצים הם חלק מהתרנגולת א_ג מה הן בחלב? נאמר אם היו מעורות לגידים אסורות, ואם לאו מותרות. הכל מודין א_ד בביצה שיצא רובה מערב יום טוב שהיא נאכלת ביום טוב. במה פליגין חולקים? בשיצא מיעוטה. °בית שמאי בית שמאי אומרים תיאכל, ו°בית הלל בית הלל אומרים לא תיאכל. כשם שהיא אסורה לאכל, כך היא א_ה אסורה לטלטל. נתערבה אחת במאה, או אחת באלף, א_ו כולן אסורות. מה האם זה רק למאן דאמר א_ז ספק הכן אסור, ברם למאן דאמר ספק הכן מותר, אף כאן יהיה מותר כמו שהוא מתיר פירות שספק אם נשרו בשבת?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף א עמוד ב] מודה הוא הכא שהוא אסור וזה לא דומה לפירות הנושרין שספק מהיום נשרו ספק מאתמול נשרו. כיוון ששם לא הוחזק איסור, כי אולי כולם נשרו מאתמול . ברם הכא אבל כאן, יש כאן אחת שהיא ודאי אסורה , והיא מוכחת על כולן. וכיוון שהוחזק איסור בדבר שיש לו מתירין, לא בטל . אחרים אומרים משם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, תיאכל היא ואמה. מהו תאכל היא ואמה? אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת, ואם לאו אסורה. ואין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה? אמר רבי אבא רבי אבא°, תיאכל בהכינה של אמה. שאם היתה התרנגולת עומדת לאכילה, אף ביצתה מותרת. ואם הייתה עומדת לגדל ביצים והרי היא מוקצה ואסורה, אף ביצתה אסורה . עגל שנולד ביום טוב א_ח מותר, שהוא מתיר עצמו בשחיטה שמתוך שהשחיטה מוציאה אותו מדין אבר מן החי, היא מוציאה אותו גם מדין מוקצה. רבי זעירא רבי זעירא° בעי שאל, מעתה, מדברית תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה. ולמה תנן אין שוחטים את המדבריות?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף א':

2 א_ב מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף ז':

3 א_ג מיי' פ"ט מהל' מאכלות אסורות הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' פ"ז סעיף ה':

4 א_ד טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף ו':

5 א_ה מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף א':

מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה כ', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ג סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' ק"ב סעיף א':

6 א_ו מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ז סעיף ג':


[ע"ב]

7 א_ז מיי' פ"ב מהל' יום טוב הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ח סעיף ה':

-----------------------------------דף ב עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ב


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד א] צבייה תהא מותרת, שהיא מתרת עצמה בשחיטה. ולמה תנן, מצודות חיה ועופות ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב? חזר רבי זעירה רבי זעירא° ואמר, עגל מאתמול הוא נגמר. ברם הכא אבל כאן, ביצה בו ביום נגמרה, בו ביום נולדה. אמר רבי אבא רבי אבא°, הבריתא שמתירה עגל שנולד בגלל הסברה שכבר נגמר קדם לידתו , אתייא הולכת כמאן דאמר, הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין, שאף שהעגל נולד היום, כבר נגמר כמה ימים קדם . ברם כמאן דאמר בהמה יולדת לחדשים מסויימין, עגל צריך להיות מוקצה כמו ביצה, שהרי אף העגל נולד ונגמר בו ביום . ואפילו למאן דאמר יולדת למקוטעים הרי גם הוא מודה שפעמים שיולדת בזמן. הגע עצמך שסיים סימן אימתי עלה עליה זכר ונמצא שביום טוב העגל גם נגמר וגם נולד? האם העגל מוקצה ואסור ?. האם גם גוזל שנולד ביום טוב יהיה מותר, שהוא מתיר עצמו בשחיטה? מה השאלה לא כן תני, ביצים שריקימו וגוזלים שלא העלו עליהן כנפים, אסורין משום שקץ ואין לוקין עליהם משום נבלה. ואמר רבי חגי רבי חגי (אמורא)°, ואפילו שחטן? אמר רבי אבון רבי אבין° , תיפתר באילין דנפקין באילו שיצאו מהביצה וכנפיהון עליהן. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסה בי רבי חנינה רבי יוסה בי רבי חנינה°. כל שתשמישו ביום מוליד ביום, בלילה מוליד בלילה. התיבון, הרי התרנגולת, הרי אין תשמישה אלא ביום והיא יולדת בין ביום בין בלילה? אמר רבי אבון רבי אבין°, שנייא היא שכן היא יולדת בלא זכר. ואותם שנולדים בלילה הם מתרנגולת שחיה ללא זכר. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם גידול גידול°, עגל שנולד מן הטריפה ביום טוב מותר אף שאימו מוקצה . דנעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן. תמן תנינן, ביצת נבילה אם יש בה כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת, ואם לאו אסורה כדברי °בית שמאי בית שמאי. א_ט ו°בית הלל בית הלל אוסרין אפילו אם יש כיוצא בה נמכרת בשוק . מה טעמא ד°בית שמאי בית שמאי? גמורה הייתה עד שלא תתנבל ולא הוסיפה הביצה אחרי שנתנבלה התרנגולת כלום. אם הביצה אינה מוסיפה לגדול אחרי שנתנבלה התרנגולת מעתה אפילו אין כיוצא בה נמכרת בשוק תהא מותרת? אם אומר את כן, נמצאת מתיר שלל של ביצים שהם כגוך התרנגולת והם אסורים משום נבלה. וגזרינן על כל הביצים עד שיגמרו, לפי שאין גבול אחר ברור שיאמרו שעד כאן אסור ומכאן מותר קא סלקא דעתין שביצים שנמצאו בתוך התרנגולת וקיבה חלב שנמצא בקיבה של נבלה דינם שווה, ששניהם היתר שנמצא בתוך איסור. אם כך קשה, °בית הלל בית הלל כמשנה הראשונה ו°בית שמאי בית שמאי

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ב עמוד ב] כמשנה האחרונה? דאמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בראשונה היו אומרים, אין מעמידין לא בקיבת הנבלה ולא בקיבת העבודת כוכבים ומזלות. חזרו לומר מעמידין בקיבת הנבילה, ואין מעמידין בקיבת העבודת כוכבים ומזלות. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, שמואל בר אבא שמואל בר אבא° בעי מה שאל האם, רבי יוחנן רבי יוחנן° מעמיד את המשנה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שקיבת עבודת כוכבים ומזלות אסורה ? ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אמר, סתם מחשבת עובד כוכבים ומזלות לעבודת כוכבים ומזלות ולכן אפילו פרש בעלמה אסור. דכתיב לא ידבק בידך מאומה מן החרם. אמר רבי יסה רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בראשונה היו אומרים אין מעמידין לא בקיבת הנבילה ולא בקיבת העבודת כוכבים ומזלות. וחזרו לומר מעמידין בין בקיבת הנבילה בין בקיבת העבודת כוכבים ומזלות כדעת חכמים שאין אומרים סתם מחשבת גוי לעבודה זרה . אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, לשון מתניתא מסייעה לרבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא° דתנן, קיבת העבודת כוכבים ומזלות וקיבת הנבילה אסורה כמשנה ראשונה, משמע שכמשנה אחרונה יש חילוק בין קיבת העבודת כוכבים ומזלות לקיבת הנבילה . כשירה שינקה מן הטריפה וטרפה שינקה מן הכשרה, קיבתה אסורה כמשנה הראשונה. זה מפני שהוא אסור, וזה מפני שנמצא בתוך איסור. וטריפה שינקה מן הכשירה וטרפה שינקה מן הכשרה א_י קיבתה מותרת כמשנה אחרונה ,שהקיבה אינו אלא פרש בעלמה. אפילו דיסברון °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל כמשנה האחרונה שקיבה מותרת , ביצה אסורה? שביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת. ואתיא כההיא דאמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מעשה בבניו של °יהודה בן שמועי יהודה בן שמועי, שביקעו להם זאבים יותר משלש מאות צאן, ובא מעשה לפני חכמים והותרו קיבותיהם. אף שביצת נבלה אסורה. דאמרו ביצה גידולי גופה, קיבה ממקום אחר באת. תני , נולדה ביום טוב תיאכל בשבת, ובשבת תיאכל ביום טוב. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אמר משם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? עדיין היא המחלוקת, שבית °שמאי שמאי הזקן אומרים תיאכל א_יא ו°בית הלל בית הלל אומרים לא תיאכל. רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° הורי לציפוראיי בספחי חרדל שמותרים בשביעית ובביצה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שנולדה בזה אסורה בזה . עאל נכנס רבי יוחנן רבי יוחנן° ודרש להון כרבנן דהכא של ארץ ישראל שביצה שנולדה בזה תאכל בזה . וכרבנן דתמן של בבל שספיחי חרדל אסורים? אמר רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° בשם רבי יוצדק רבי יוצדק°, מן קומי אילין תרתין מילייא מפני שני דברים אלו נחת ירד רבי יוחנן רבי יוחנן° מן ציפורין לטיברייא. אמר, מה איתיתון לי ההן סבא מה הבאתים לי את הזקן הזה, דאנא שרי מתיר והוא אסר, אנא אסר והוא שרי

-----------------------------------דף ג עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד א] אמר רבי אבא רבי אבא° , אתא עובדא קומי בא מקרה לפני רבי יסא רבי אסי°, ובעא מיעבד ביקש לעשות כרבי יוחנן רבי יוחנן° שפסק כרבנן ששתי קדושות הן . כד שמע דרב רב (אמורא)° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° תרויהון פליגין וסוברים כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שקדושה אחת היא , שרע מינה נמנע מלהורות. דאיתפלגון, שירי פתילה, שירי מדורה, שירי שמן, שכבו בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? רב רב (אמורא)° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° תריהון אמרין, אסור. ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, א_יב מותר. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יודן רבי יודן°, מה אפכן לה מה משווים פתילה גבי ביצה? ביצה היתה ראויה לאכילה אגב אמה ואולי יש מקום להקל יותר מפתילה? אמר לו, מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה ממה שאנו רואים שחכמים משווים, שהרי גם בביצה וגם בפתילה רב רב (אמורא)° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° חולקים, הדא אמרה היא הדא היא הדא זה אומר שהטעם של זה כמו הטעם של זה. משם ארבעה זקנים אמרו, הנאכל עירובו בראשון, א_יג הרי הוא כבני עירו בשני, ששני קדושת הם. אמר רב חונה רב הונא° בשם רב רב (אמורא)° הלכה כארבעה זקנים. רב חסדא רב חסדא° בעי שאל, מחלפה שטתיה דרב רב (אמורא)° האם רב חזר בו? תמן בעירובין הוא עבד לה שתי קדושות, והכא הוא עבד לה קדושה אחת? דאיתפלגון, שירי פתילה שירי מדורה שירי שמן שכבו בשבת, מהו להדליקם ביום טוב? רב רב (אמורא)° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° תרויהון אמרין, אסור שקדושה אחת הן . ורבי יוחנן רבי יוחנן° אמר מותר. ואמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יודן רבי יודן°, מה אפכן לה מה משווים פתילה גבי ביצה? אמר לו מן מה דאנן חמיי רבנן מדמיי לה ממה שאנו רואים שחכמים משווים שהרי גם בביצה וגם בפתילה רב רב (אמורא)° ורבי חנינה רבי חנינא בר חמא° חולקים, הדא אמרה היא הדא היא הדא זה אומר שהטעם של זה כמו הטעם של זה. ונשאר בקושיה. תנן, ביצה שנולדה ביום טוב, °בית שמאי בית שמאי אומרים תיאכל, ו°בית הלל בית הלל אומרים לא תיאכל : הכל מודין בפירות הנושרין שהן אסורין. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעא קומי שאל את רבי זעירה רבי זעירא°, ל°בית שמאי בית שמאי שהתירו ביצה ואסרו נושרין. מה בין נשרין מה בין בצים? אמר לו, אילו נשרין היו מחוברים באימותיהן, שמא אינן אסורין? לכן אף אחר שנשרו הם אסורים משום מוקצה לפי שלא היו מוכנים . אילו בצים באימותיהן שמא אינן מותרות? לכן אף אחר שנולדו הם מותרים לפי שהיו מוכנים אגב אימם? תנן? ו°בית הלל בית הלל אומרים לא תיאכל : מעתה נולדה ביום טוב לא תיאכל בשבת, בשבת לא תיאכל ביום טוב? שהרי בין השמשות היתה אסורה, וכיוון דאתקצאי בין השמשות אתקצאי לכולי יומא. אמר לו, וכיני אפשר לאמר כך?, לא דייך שהחמרתה עליה שאם נולדה ביום טוב לא תיאכל ביום טוב, בשבת לא תיאכל בשבת. אף שמצד הדין היתה צריכה להיות מותרת שהרי היא מוכנה אגב אמה, אלא שאת מבקש להחמיר עליה שאם נולדה ביום טוב, לא תיאכל בשבת. בשבתלא תיאכל ביום טוב? רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי שאל, עיטורי סוכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ג עמוד ב] בשמיני עצרת מה הן? חזר רבי ירמיה רבי ירמיה° ואמר, כל שבעה הן בטילין על גב סוכה. מיכן והילך בהכינן הן ומותרות . רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר, כל שבעה קדושת סוכה חל עליהן, א_יד מיכן והילך קדושת יום טוב עליהן ואסורים גם בשמיני מיגו דאתקצאי בין השמשות . מה אתא מישאול במה יש מקום להסתפק? יום טוב שחל להיות ערב שבת, למאן דאמר שתי קדושות הן כגון שחל שמיני עצרת ביום שישי השאלה האם גם בשבת נאסר? האם אומרים מיגו דאתקצאי על דבר שהוא עצמו לא נאסר אלא במיגו

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ב עריכה

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים שאור כזית וחמץ ככותבת, ו°בית הלל בית הלל אומרים זה וזה בכזית:

גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים וחמץ בככותבת. אמר רבי זריקן רבי זריקא° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. לא שנו אלא לביעורו, הא לאכילה כזית. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, בין לביעורו בין לאכילה בככותבת . קם נפגש רבי מנא רבי מנא° עם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, ואמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, לאכילה בכזית . אמר לו, מן הן שמע רב הדא מילתא? אמר לו, מן רבי אבהו רבי אבהו°. אמר לו ואוף, אנן אמרין דרבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° א_טו בין, לביעורו בין לאכילה בכזית דאי לא כן, הא תני שלושים ושש כריתות בתורה ואחד מהם האוכל חמץ בפסח. ואם היה חילוק בשיעור בין חמץ לשאור , ניתני שלשים ושבע כריתות בתורה, שהיה צריך למנות חמץ שהוא בכזית בניפרד ושאור שהוא בככותבת בניפרד

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ג עריכה

מתני’: השוחט חיה ועוף ביום טוב. °בית שמאי בית שמאי אומרים, יחפור בדקר ויכסה, ו°בית הלל בית הלל אומרים א_טז לא ישחוט אלא אם כן היה לו עפר מוכן. ומודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן:

גמ’: אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. המבשל נבילה ביום טוב, אינו לוקה, שהותר מכלל בישול ביום טוב. שמתוך שהותר בישול לצורך הותר אף שלא לצורך . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אומר, לוקה. שלא הותר מכלל בישול אלא לאכילה בלבד. התיב רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° על הדא דרבי יוחנן רבי יוחנן°. מעתה החורש ביום טוב אינו לוקה שהותר מכלל חרישה ביום טוב לצורך כיסוי דם? דתנן מודין שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, הכא במאי עסקינן  כאן במה מדובר? בשהיה לו דקר נעוץ ולא הותרה חרישה כדרכה. רבי שמי רבי שמי° אמר קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, ורבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, אף בשלא היה לו דקר נעוץ וד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אמר, עד שיהא לו צורך בגופו של דבר. וכאן הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה שהרי חופר ואין צריך אלא לעפר לכיסוי הדם. קם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° עם רבי אחא רב אחא°, אמר לו,

-----------------------------------דף ד עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ד


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד א] אתה אמרתה הדא מילתא דבר זה שהמשנה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? ולא כן אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° שלדברי °רבי מאיר רבי מאיר יש עשרים וארבעה דברים מקולי °בית שמאי בית שמאי ומחומרי °בית הלל בית הלל, והשוחט חיה או עוף ביום טוב אחד מהם. ולפי דבריך שהמשנה שלנו כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ולא כ°רבי מאיר רבי מאיר. אם כך למה לא אמר °רבי מאיר רבי מאיר שיש רק עשרים ושלשה? ואם תאמר שהמשנה אף כ°רבי מאיר רבי מאיר כיוון ש°רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שניהן אמרו דבר אחד שמלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה. והא תנן? המכבה את הנר מפני שהוא מתירא מפני גוים, מפני לסטים, מפני החולה שישן פטור. כחס על הנר, כחס על השמן, כחס על הפתילה חייב. ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא פוטר בכולן חוץ מן הפתילה, מפני שהוא עושה פחם. ואמרינן עליה , °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שניהן אמרו דבר אחד. אם גם °רבי מאיר רבי מאיר סובר כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, היה צריך לאמר ש°רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שלשתן אמרו דבר אחד? אמר ליה רבי אחא רב אחא° לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מה שאתה שואל זה למה לי להעמיד את המשנה במסכת ביצה השוחט חיה ועוף ביום טוב כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? הא אפילו כרבנן אתיא? ולא משום מלאכה שאינה צריכה לגופה, אלא מפני דאין דרך חרישה בכך. אבל אם כך, מילין דצריכין לרבנן פשיטין לכון דברים שחכמים הסתפקו בהם לכם הם פשוטים. דאיתמר . פשיטא שאם קצר לצורך עשבים חייב משום קוצר, ואינו חייב משום שהוא מייפה את הקרקע. לא צורכה דא אלא לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק קצר לייפות את הקרקע. מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום שהוא מייפה את הקרקע? משמע שרבנן הסתפקו בכך. לכן אי אפשר להעמיד את המשנה בביצה כרבנן. אמר לו, אפשר שמא שהסתפקה הגמרא גבי קצר לייפות את הקרקע מהו שיהא חייב משום קוצר ומשום מייפה את הקרקע. היה אליבא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . האם במקרה כזה שקוצר עצים ליפות את הקרקע ומסתמא ירצה להשתמש בהם, האם יהיה חייב גם משום קוצר או לא? ברם כרבנן שמחייבים במלאכה שאינה צריכה לגופה, פשוט שחייב. שמכל מקום הרי חרש, מכל מקום הרי קצר. אמר רבי מנא רבי מנא°, מיליהון דרבנן דברי חכמים רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מסייעין לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° שאמר שקוצר ואינו צריך לעצים פטור אף לרבנן. דאמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. דג שסחטו. אם לגופו, הרי זה פטור. דכיוון שאינו צריך למיץ, אין זה סוחט . אם להוציא ציר הרי זה חייב. אף מכאן אין ראיה. שאפשר שלא אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° אלא על דעת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . ברם כרבנן אפילו סחט צורך גופו חייב? דמכל מקום הרי סחט מכל מקום הרי הוציא ציר. תנן, שאפר כירה מוכן הוא. אמר רב אבון רב אבון° בשם רבנן דתמן, מזה שהמשנה אמרה דין זה דווקא לגבי כיסוי דם ולא בסתם , זאת אומרת שאין אפר הכירה מוכן אלא למצות כיסוי הדם. אמר רבי מנא רבי מנא°, בשלא הכינו מערב יום טוב , אבל אם הכינו, מכסין בו צואה ומצוה. ואתייא כהיא דאמר רבי שמי רבי שמי°, דאמר רבי שמי רבי שמי°, דרש רבי אחא רב אחא° בשם רב יהודה רב יהודה°, הכינו למצוה, מכסין בו מצוה דם ציפור אבל לא צואה. דמוכן לודאי לא הוי מוכן לספק. שודאי ישחט ויצטרך לכסות, אבל לא צואה שרק ספק אם יצטרך לכסות. הכינו לצואה, א_יז מכסין בה צואה ומצוה. דמוכן לספק הוי מוכן לודאי . רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, איתפלגון נחלקו רבי זירא רבי זירא° ורבי אבא בר יוסף רבי אבא בר יוסף°, חד אמר יש הכן לצואה שהיא ספק. ואם הכין חול לצורך כיסוי צואה שהיא ספק, יכול לכסות בו צואה. וחורנה אמר, אין הכן לצואה. ואפילו אם הכין חול לצורך כיסוי צואה, אינו יכול לכסות בו צואה. מתיב הקשה מאן דאמר אין הכן למאן דאמר יש הכן. אם יש הכן לספק, שיכין חול ויכסה בו את הכוי? אמר לו כוי דרך בני אדם לטעות בו. שאם נתיר לכסות, יאמרו שהוא חיה ויבואו להתיר את חלבו . צואה אין דרך בני אדם לטעות בה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ד עמוד ב] אמר לו, אם אומר את כן שגוזרים על דבר מותר שמא יבא להתיר דבר אסור, למה לא גזרו שאם שחט אף אם היה לו דקר נעוץ שלא יכסה? שמא אף הוא יחפור בדקר שאינו נעוץ ומכסה. תני הביא עפר לטוח את גגו, סיד לסוד את ביתו, מכסין בו אף שהם מוקצה. אית תניי תני, אין מכסין. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב חסדא רב חסדא°, מאן דאמר מכסין, לשעבר בדיעבד אם כבר שחט. מאן דאמר אין מכסין, בבא לישאל בתחילה שאומרים לו אל תשחט. תני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, א_יח כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. ומה אם מילה שוודייה דוחה את השבת, אין ספיקה דוחה את יום טוב. כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת, דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב. מה פירוש שאין וודייו דוחה את השבת ומותר לשחוט בשבת? רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר לה סתם בלי לציין בשם מי נאמרו הדברים, רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, א_יט בשוחט לחולה. אמרו לו, והרי שופר שבגבולים יוכיח, שאין וודייו ודאי ראש השנה דוחה שבת . והרי ספיקו דוחה יום טוב שתוקעים ביום טוב שני . מה ספק יש שם? ממה נפשך מותר לתקוע. אם יום חול הוא יתקע, יום טוב הוא יתקע. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בשם רבי אחא רב אחא°, מה שנאמר שספיקו דוחה יום טוב הכוונה לאנדרוגינס שתקע שספק שמא הוא אשה ופטור ותני כן א_כ אנדרוגינס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו. טומטום אינו מוציא לא את מינו ולא את שאינו מינו, רואים שאנדרוגינוס אף שהוא ספק תוקע ביום טוב. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי, אם באנדרוגינוס שתקע, בדא תני על הבריתא דתני °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, כוי אין מכסין את דמו מפני שהוא ספק. ומה אם מילה שוודייה דוחה את השבת, אין ספיקה דוחה את יום טוב. כיסוי הדם שאין וודייו דוחה את השבת, דין הוא שלא ידחה ספיקו את יום טוב זה קל וחומר שאין עליו תשובה. הרי אם °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא סובר שאנדרוגינוס תוקע לכתחילה, הרי זו תשובה טובה שדוחה את הקל וחומר? אלא כנראה שמה שנאמר שאנדרוגינס מוציא את מינו, הכוונה אם תקע בדיעבד . מי אמר שזה קל וחומר שאין עליו תשובה? דאמר רבי אבין רבי אבין°, זה אחד מד' דברים שהיה רבי חייה רבי חייא רבה° הגדול אומר שאין להן תשובה, והשיב רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר°, מה אם מילה שאין ספיקה דוחה את יום טוב, שכן אין וודייה דוחה את לילי יום טוב שהרי לא מלים בלילה, תאמר בכיסוי הדם שוודייו דוחה את לילי יום טוב, הואיל וודייו דוחה את לילי יום טוב, דין הוא שידחה ספיקו את יום טוב. וקמת כמה דצרכת לרבנן קדמאיי וקשת בידיהון נשאר המצב כמו שהיה קשה לרבי חייא רבי חייא רבה° מה חכמים ענו ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, כן צרכת לרבנן אחרא וקשת בידיהון כך נשאר קשה לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אחר שדחה את דברי רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בשם רבי אחא רב אחא° שהראיה מאנדרוגינוס. על דעתיה דרבי אחא רב אחא° אנדרוגינס מוציא את מינו בתחילה. לכן הביא ראיה משם , על דעתיה ד°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אנדרוגינס לכתחילה אסור לתקוע. ןהבריתא שאמרה שאנדרוגינס מוציא את מינו זה רק לשעבר ואין משם ראיה: תנן , ומודים שאם שחט שיחפור בדקר ויכסה, שאפר הכירה מוכן: הדא דאת אמר א_כא באפר שהוסק מערב יום טוב, אבל באפר שהוסק ביום טוב לא, משום דהוי נולד. במה דברים אמורים, בשלא שחט, אבל אם שחט, א_כב מוטב שיטול מאפר שהוסק ביום טוב, ואל יחפור בדקר ויכסה

-----------------------------------דף ה עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד א] חברייא אמרין, הסיבה שאף חכמים התירו שיחפור בדקר ויכסה זה לא מפני שהם סוברים כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אלא מפני שמצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה. על דעתיה דרבי יונה רבי יונה° דו אמר מצות עשה דוחה למצוה בלא תעשה, אף על פי שאינה כתובה בצידה בסמוך לה ניחא. על דעתיה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° דו אמר אין מצות עשה דוחה בלא תעשה, אלא אם כן היתה כתובה בצידה. בסמוך לה כמו גדילים תעשה לך וסמיך ליה לא תלבש שעטנז למה התירו ? מכיון שהתחיל במצוה אומר לו מרק. דכיוון שהתורה התירה שחיטה ביום טוב לצורך אוכל נפש, אף כיסוי הדם שהוא חלק ממצוות השחיטה הותר ובמקרה כזה עשה דוחה לא תעשה אפילו שאינו בצידו. רבי זעירה רבי זעירא° בעי, קערה שחקקה קוף מהו האם נחשב נולד? רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, איתפלגון רבי זעירה רבי זעירא° ורב המנונא רב המנונא°, חד אמר אסור, וחרנה אמר מותר. מאן דאמר אסור דנעשה כמוקצה שיבש ולא ידע בו. מאן דאמר מותר, נעשה כטבל שתיקנו שוגג שהוא מותר . מאן דאמר אסור . מהו לשתמש על גב מקומה כגון אם הייתה הפוכה שהרי לא משתמש במה שחידש הקוף אלא בחלק האחורי שהיה גם קדם? פשיטא שמותר, וכי כך אנו אומרים אסור להשתמש על גבי קרקע?

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ד עריכה

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין מוליכין את הסולם משובך לשובך, אבל מטהו מחלון לחלון, ו°בית הלל בית הלל א_כג מתירין. °בית שמאי בית שמאי אומרים, לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום, ו°בית הלל בית הלל אומרים, א_כד עומד ואומר זה וזה אני נוטל:

גמ’: רבי יהודה ברבי חייה רבי יהודה ברבי חייה° נפק לברא יצא לחוץ, שאלון ליה, סולם של עלייה מהו? אמר לון, שרי מותר הוא חשב שאף בסולם של עליה מחלוקת והלכה כבית הילל. כד דאתא גבי אבוה כאשר בא אצל אביו אמר לו, מה מעשה בא לידיך? אמר לו, היתרתי להן סולם של עלייה. ואקים רבי חייה רבי חייא רבה° תניי קומוי ותנא העמיד אדם שילמד את הציבור את הבריתא שאמרה במה דברים אמורים? בסולם של שובך, אבל א_כה בסולם של עלייה אסור. מה בין סולם של שובך מה בין סולם של עלייה? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° סולם של שובך, מלאכתו להיתר. שהתירו לטפס ביום טוב ולקחת גוזלות דהוי מלאכה שאי אפשר לעשותה מערב יום טוב כיוון שאם עשה הוא מלאכתו מאתמול, אולי עדין כחושין הן הגוזלות . סולם של עלייה אסור. שהרי יכול הוא לעשות מלאכתו מאתמול להוריד כל מה שצריך מהעליה. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר , סולם של שובך יכול הוא לעמוד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ה עמוד ב] עליו ולעשות מלאכתו שהכל רואים שמלאכתו מלכת היתר . סולם של עלייה אינו יכול לעמוד עליו ולעשות מלאכתו, שמלאכתו לאיסור, שהרואה אומר להטיח גגו הוא צריך . סולם של שובך התירו אפילו שהוא עולה בו לעלייה. סולם של עלייה אסרו אפילו שהוא עולה בו לשובך. ואף שכלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר, כאן אסרו מפני מראית עין: °בית שמאי בית שמאי אומרים, לא יטול אלא אם כן ניענע מבעוד יום: מחלפה שיטתון דבית שמאי האם בית שמאי חזרו בהם דתנינן תמן, ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, עומד הוא אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר, מיכן אני אוכל למחר ולא צריך לנענע. ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לאו שמתי מ°בית שמאי בית שמאי הוא? חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים: °בית הלל בית הלל אומרים, עומד ואומר זה וזה אני נוטל. מחלפה שיטתון דרבנן האם חכמים חזרו בהם? דתנינן ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס, עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית ואומר, מיכן אני אוכל למחר. וחכמים אומרים, עד שירשום ואומר מיכן ועד כאן: והכא אינון אמרין הכן שצריך לאמר זה וזה אני נוטל ולא די בהגדרה כללית של מכאן ועד כאן אני נוטל. עוד אינון אית להון חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, לוי לוי בר סיסי° מקש על שובכה ואמר, יזכה לי שובכי למחר

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ה עריכה

מתני’: א_כו זימן שחורים ומצא לבנים, לבנים ומצא שחורים, שנים ומצא שלשה אסורין. א_כז שלשה ומצא שנים מותרין

-----------------------------------דף ו עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד א] א_כח בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין. ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרין:

גמ’: תנן? שלשה ומצא שנים מותרין . מתניתא ד°רבי רבי יהודה הנשיא דתני, הניח מאתים כסף מעשר שני ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי °רבי רבי יהודה הנשיא, וחכמים אומרים, א_כט חולין שאין דרך לקחת רק חלק ומסתמא לקח הכל ואילו אחרים ומשל חולין הם. תמן תנינן, האומר לבנו, מעשר שני בזוית זו ומצא בזוית אחרת, הרי אלו חולין. היה שם מנה ומצא מאתים השאר חולין. מאתים ומצא מנה הכל מעשר. אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יסא רבי אסי°, ד°רבי רבי יהודה הנשיא היא, דתני הניח מאתים ומצא מנה, מנה מונח ומנה מוטל דברי °רבי רבי יהודה הנשיא, וחכמים אומרים חולין. חזר ואמר, משנתינו דברי הכל היא, שנייא בגוזלים שדרכן לפרוח. והא תני °רבי חלפתא בר שאול רבי חלפתא בר שאול, הוא הדבר בגוזלים הוא הדבר בבצים. והרי בצים אינם יכולים לפרוח? אלא על כרחך הוי ד°רבי רבי יהודה הנשיא היא. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אין הכרח לאמר שהמשנה שלנו כדברי °רבי רבי יהודה הנשיא. יתכן שכאן אף חכמים יודו ורק תמן שאביו הניח ובנו מצא והבן לא יודע מה הניח אביו. אמרו חכמים הכל חולין . ברם הכא, הוא הניח הוא מצא. ואף אם ימצא פחות כיוון שהוא מכיר שאלה הם שהוא הכין, גם חכמים מודים. רבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° אמר קומי לפני רבי יסה רבי אסי° בשם רבי אחא רב אחא°, הורי רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° במעשר שני, כהדא ד°רבי רבי יהודה הנשיא. תנן, הניח בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורים . אמר רבי יודן רבי יודן°, הדא דאת אמר, בשהיו שם שתי קינים שאחד הכין ואחד לא הכין , אבל אם אין שם אלא קן אחד, לא בדא. מאי קא משמע לן? הא תנינן, אם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין. אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון°, אלמלא רבי יודן רבי יודן°, הייתי חושב שהדין כך דווקא אם זימן את כל מה שבקן ומצא אותם מחוץ לקן. כגון בשאין שם אלא גוזל אחד בלבד, או קן אחת שחורים בלבד וזימן את כולם בתוך הקן ובא ומצא את כולם חוץ לקן. אבל אם היה קן אחד ובתוכו שחורים ולבנים וזימן את השחורים בתוך הקן, ובא ומצא שחורים חוץ לקן והלבנים עפו, הייתי אומר כשם שהלבנים עפו אף השחורים עפו, ואלו שבחוץ אחרים הם שבאו מעלמה. קא משמע לןרבי יודן רבי יודן° שהם מותרים. תנן, אין מסלקין את התריסים ביום טוב ו°בית הלל בית הלל מתירין אף להחזיר. אמר שמואל שמואל (אמורא)°, המלחם את התריסין, חייב משום בונה. וקשיא, דבר שאילו עשאו בשבת חייב חטאת,

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ו עמוד ב] °בית הלל בית הלל מתירין ביום טוב לכתחילה אף להחזיר? אמר רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, א_להתירו סופו מפני תחילתו. שאם אומר את לו שלא יחזיר, אף הוא אינו פותח. ולא יפתח? אף הוא ממעט בשמחת יום טוב. אמר רבי אחא רב אחא°, מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צורכו. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, כשאין שם פתח, אבל יש שם פתח, משתמש דרך הפתח ולא התירו לו לפתוח את התריס

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ו עריכה

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר, ו°בית הלל בית הלל א_לא מתירין. °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין נותנין את העור לפני הדריסה, ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו בשר, ו°בית הלל בית הלל א_לב מתירין. °בית שמאי בית שמאי אומרים , אין מסלקין את התריסין ביום טוב, ו°בית הלל בית הלל א_לג מתירין אף להחזיר:

גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר, ו°בית הלל בית הלל מתירין . הא שלא לקצב עליו בשר, אסור אפילו ל°בית הלל בית הלל , הדא היא דאמר רבי חיננה בר שלמיה רבי חיננה בר שלמיה° בשם רב רב (אמורא)° מודין חכמים ל°רבי נחמיה רבי נחמיה, בזיירה קורת בית הבד ומזורה כלי שחובטים בזתים ובוכנה עלי. בזיירה דו עצר ביה, ומזורה דו חבט ביה, ובוכנה דו כתת ביה: שכולם מוקצה מחמת חסרון כיס שאסור אפילו לצורך גופו או מקומו ורק לקצב בשר התירו לצורך שמחת יום טוב שאם לא תתיר אף הוא לא ישחט וימנע משמחת יום טוב? תנן , °בית שמאי בית שמאי אומרים אין נותנין את העור לפני הדריסה, ו°בית הלל בית הלל מתירין. ושוין שלא יגרדנו. תנן, ולא יגביהנו אלא אם כן יש עליו כזית בשר . מה אנן קיימין? אם במחובר לו, כגופו הוא והבשר בטל לעור והכל מוקצה ואסור בטילטול . אם בפרוש, הדא היא דאמר רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה רבי יעקב בר אחא חיננא קרתחייה° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, דיסיקיא שיש בתוכה מעות, נותן עליה ככר ומטלטלה, כהדא

-----------------------------------דף ז עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד א] אנטיכי שהיה בה גחלים נפלת על רבי ירמיה רבי ירמיה° בשובתא, והשבון הניחו כיכר עליה ורימינה. לא שהלכה כרבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, אלא בגין רבי ירמיה רבי ירמיה° דלא יסכן: א_לד שוין שלא ימלחנו את העור, תני, אבל הוא מולח עליו בשר א_להלצלי, חברייא אמרי בשם רב רב (אמורא)° מולח הוא אדם דבר מרובה אף על פי שאינו יכול לוכל ממנו אלא דבר מועט. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רב רב (אמורא)° א_לומולח ומערים מולח ומערים, מלח בשר על העור הכא ומלח הכא, עד דו מלח כוליה

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ז עריכה

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים, ו°בית הלל בית הלל א_לזמתירין:

גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרשות הרבים, ו°בית הלל בית הלל מתירין . הא גדול שיכול ללכת לבד אסור. רבי שמואל בריה דרבי יוסה ברבי בון רבי שמואל בריה דרבי יוסה ברבי בון° אמר, אפילו גדול מותר. וליידא מילה ולאיזה דבר תנינן קטן? בא להודיעך כוחן של °בית שמאי בית שמאי עד איכן היו מחמירין. שמואל שמואל (אמורא)° מיטען הרימו אותו באפריון מערס שכונה לערס לשכונה, אמר רבי זעירה רבי זעירא° קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, נאמר אולי הרימו אותו כיוון דהוה אסתניס. אבל גדול אחר אסור . אמר לו, בריא הוה מיני ומינך . תני °רבי ישמעאל בי רבי רבי ישמעאל בי רבי אומר, אבנים שישבנו עליהן בנערותינו, עשו עמנו מלחמה בזקנותינו שהם קררו והחלישו את הגוף. רבי יונה רבי יונה° מפקד לחברייא, לא תיתבון לכון על מסטובייתא ברייתא דסדרה אל תשבו על אצטבאות האבן שמחוץ לבית המדרש דבר עולא, דאינון צנינין שהם קרים. רב רב (אמורא)° מפקד לתלמידוי, לא תיתבון לכון על טבלה ברייתא דסדרה דאסי דאינון צנינין אל תשבו על טבלת האבן שמחוץ לבית המדרש של אסי בגלל שהם קרות. רבי אבהו רבי אבהו° הוה נחת מסחי בהדין דימוסין דטיבריה  ירד לרחוץ במרחצאות של טבריה, והוה מיסתמיך על תרין גוחיין והיה מסתמך על שני עבדים, שרעין העבדים החליקו נפלו מפעת משקלו וזקפין ורבי אבהו רבי אבהו° הרים אותם שרעין וזקפין, אמרין ליה מהו הכין אם אתה כזה חזק למה אתה נשען עלינו? אמר לון, שימרתי כחי לזיקנותי. רב הונה רב הונא° לא נחת לבית וועדא לא בא לבית המדרש ביום טוב לפי שהיה חלש . רב קטינא רב קטינא° שאיל, לא כן תני מטלטלין את האיסתניסין ולמה לא הרימו את רב הונא רב הונא° ? רב חונה רב הונא° הורי התיר לריש גלותא לצאת בכסא. רב חסדא רב חסדא° בעי, לא כן תני א_לחאין יוצאין בכסא, אחד אנשים ואחד נשים? ואפילו תלמיד חכם מתחיל אינו טועה בדבר הזה ורב חונה רב הונא° טעי? רבי ירמיה רבי ירמיה° הורי התיר לבר גירנטי אסיא הרופא, מיטענה בסדינא שישאו אותו בתוך סדין, מיעול מבקרא ביישייא ללכת לבקר חולים אפילו בשובתא. מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי מיישא בר בריה דרבי יהושע בן לוי°, מיטעון בסדינא מיעול מידרוש בציבורא בשובתא נשאו אותו בסדין ללכת לדרוש בציבור בשבת. אמר רבי זריקן רבי זריקא° לרבי זעירה רבי זעירא°. כד תיעול כאשר תלך לדרומא, את שאיל לה אם זה מותר . אשתאלת לרבי סימון רבי שמעון בן פזי°, אמר לון רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° מותר. ולא סוף דבר שצורך לרבים בו, אלא אפילו שמא יצרכו לו הרבים. דלמא את זה מספרים, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי אבא מרי רבי אבא מרי° ורבי מתניה רבי מתניה°, הורו למייתי פיתא התירו להביא לחם לארסקינס המושל בשובתא, שמא יצרכו לו הרבים. תני , ולא את המפתח שאין בו צורך ונוטל אותו עימו שלו יגנבו לו מהבית ובית הלל א_לטמתירין. אמר רב הושעיה בר רב יצחק רב הושעיה בר רב יצחק°, הדא דאת אמר, במפתח של מחסן שיש בו אוכלין, שיש בזה קצת צורך אוכל נפש . אבל במפתח של כלים, לא בדא. והא רבי אבהו רבי אבהו° יתיב ומתני ומפתחא דפלמנטרין של ארגז בידיה? פלפלין הוה ליה בגווה.

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ח עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ז עמוד ב] מתני' °בית שמאי בית שמאי אומרים אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב, בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום, ו°בית הלל בית הלל א_ממתירין. אמרו °בית שמאי בית שמאי גזירה שוה, חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן, כשם שאין מוליכין את התרומה, כך לא יוליכו את המתנות. אמרו להן °בית הלל בית הלל, לא, אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, תאמר במתנות שזכאי בהרמתן?:

גמ’: תני אמר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל שמוליכין את המתנות שהורמו ביום טוב, ואת המתנות שהורמו מערב יום טוב עם המתנות שהורמו ביום טוב. על מה נחלקו? על המתנות שהורמו ביום טוב לעצמן. ש°בית שמאי בית שמאי אוסרין, ו°בית הלל בית הלל מתירין. תנן, אמרו להן °בית הלל בית הלל. לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, תאמר במתנות שזכאי בהרמתן ? וקשייא על ד°בית הלל בית הלל, וכי תרומה לעולם אינו זכאי בהרמתה? הגע עצמך שיש עליה תניי שהתנה מערב יום טוב שיפריש ביום טוב. שבכגון זה יכול להפריש ביום טוב ולמה גם במקרה כזה אסור להוליך את התרומה לכהן? גזרה זו מפני זו. תנן, אמרו להן °בית הלל בית הלל, לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה, תאמר במתנות שזכאי בהרמתן? ולמה לא תנינן לא אם אמרתם בחלה ומתנות שזכאי בהרמתן ? מפני חלה שהורמה ביום טוב מעיסה שגולגלה מערב יום טוב שאסור להוליכה לכהן . כהדא דתני, הלש עיסה ביום טוב, מפריש חלתה ביום טוב. א_מאלשה מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה, אסור לטלטלה, ואין צורך לומר שאסור ליטול ממנה. עירס נתן מים בקמח מערב יום טוב אינו מפריש חלתה ביום טוב לא אמר. אלא אם לש מערב יום טוב אינו מפריש חלתה ביום טוב . אבל אם רק עירס נתן מים בקמח בערב יום טוב ולש ביום טוב, מפריש חלתה ביום טוב . והרי כבר משנתנה מים בקמח מערב יום טוב יכולה היתה להפריש. ולמה התירו לה להפריש ביום טוב ? אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה°, תיפתר בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה א_מבאלא בסוף. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, בדין היה בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא בסוף. ותקנה תיקנו בה שיפרישנה תחילה, שלא תטמא את העיסה ולא תוכל להפריש חלה בטהרה. תני, לש מערב יום טוב ושכח להפריש חלתה, אסור לטלטלה, ואין צורך לומר שאסור ליטול ממנה . מתניתא ביום טוב של פסח כיוון שחיב אחרי הפרשה לשרוף קדם שיחמיץ, אבל בעצרת ובחג מותר שיפריש ויניח בצד, רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° ורבי חונה רב הונא° אמרו בשם רבי אחא רב אחא°, אפילו בעצרת ובחג אסור, על שם (שמות בא יב טז) כל מלאכה לא יעשה בהם.

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה ט עריכה

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים תבלין נידוכין במדוך של עץ במקום מדוך של אבן שזה שינוי קל, והמלח בפך כד חרס ובעץ הפרור כף עץ שיהיה שינוי גדול. ו°בית הלל בית הלל אומרים, א_מגתבלין נידוכין כדרכן במדוך של אבן, והמלח במדוך של עץ:

גמ’: וידוך מאתמול? חברייא אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שטעמן מר מתקלקל. רבי זעירה רבי זעירא° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, שטעמן פג נהיה פחות טוב. שמואל שמואל (אמורא)° שחק על סיטרא דמדוכתא צד המדוכה. רב רב (אמורא)° אמר, כל הנידוכין נידוכין כדרכן. רב חונה רב הונא° רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי אימי רבי אמי° אמרי בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, השום והשחליים והחרדל נידוכין כדרכן. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, העושה אלונתין יין עם בשמים בשבת, חייב משום

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 א_לד מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה ד':

35 א_לה מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ט סעיף ג':

36 א_לו מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תצ"ט סעיף ג':

37 א_לז מיי' פ"א מהל' יום טוב הלכה ו', מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ח סעיף א':

38 א_לח מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקכ"ב סעיף ב':

39 א_לט טור ושו"ע או"ח סי' תקי"ח סעיף א':


[ע"ב]

40 א_מ מיי' פ"ד מהל' יום טוב הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' תק"ו סעיף ג':

41 א_מא מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תק"ו סעיף ג':

42 א_מב מיי' פ"ח מהל' ביכורים הלכה ב', טור יורה דעה סי' שכז, טור ושו"ע יו"ד סי' שכ"ז סעיף ג':

43 א_מג מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תק"ד סעיף א':


-----------------------------------דף ח עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד א] מרקיח כשרוקח מיני בשמים הוי כמוליד ויש אומרים משום לש. הא ביום טוב מותר. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, העושה אלונתין אפילו ביום טוב, אסור משם מרקיח . יצחק דיהבא שאל לרבי יוחנן רבי יוחנן°, מהו מישחוק קונדיטון יין עם פלפלין ביומא טבא? אמר לו שרי מותר, ויהב לי ואנא שתיא ותביא לי ואני אשתה. רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°, שרי מותר. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי שאל את רבי אבהו רבי אבהו°מאן דעביד טבאות מי שרוצה לנהוג לפי ההלכה לכתחילה לא שחיק ליה מאיתמל? אמר לו אין. מחלפה שיטתיה דרבי אבהו רבי אבהו° האם רבי אבהו חזר בו? הכא הוא אמר שרי מותר, והכא הוא אמר לרבי ירמיה רבי ירמיה° שלכתחילה אסור ? אלא בגין דרבי אבהו רבי אבהו° ידע דרבי זעירה רבי זעירא° מחמיר ואנשי מקומו בני בבל אינון מחמרים בדבר זה , בגין כן הוא עבד דכוותהון לכן הוא נוהג כמותם ודבר שמותר ואחרים נהגו בו איסור אי אתה רשאי להתירו בפניהם. אית דבעי מימר יש שרצו לאמר, הכין כך אמר לו רבי אבהו רבי אבהו° , מאן דבעי דייא טב מי שרוצה שהקונדיטון יהיה טוב, לא שחק ליה מן דאיתמל כי מפיג טעמו . רבי זעירה רבי זעירא° שאל לקלה דרומה עבדיה דרבי יודן רבי יודן° נשייא הנשיא, האם שחק הוא ומרק קונדיטון עבור °רבי רבי יהודה הנשיא ביומא טבא? אמר לו אין, ולא רק זה אלא גם כל מיני סיקריקין תבלינים וצבעי מאכל הוא התיר לשחוק .°רבי יצחק רבי יצחק ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמרו בשם רבי אימי אבוי דרבי אבודמא דציפורי רבי אימי אבוי דרבי אבודמא דציפורי°, מה פליגין °בית הלל בית הלל ו°בית שמאי בית שמאי במלח? בכמות גדולה כפי שמולחים בשר ליתן לקדירה, הא בכמות קטנה כפי שמולחים בשר לצלי , מותר. אמר רבי נחום רבי נחום°, רבי שמואל בר אבא רבי שמואל בר אבא° בעי, הדא אטריתא אטריות, ליבש לזמן מרובה אסור, לקדירה מיד מותר, על יד על יד לכל היום צריכה ספק

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה י עריכה

מתני’: הבורר קטנית ביום טוב, °בית שמאי בית שמאי אומרים בורר אוכל ואוכל. ו°בית הלל בית הלל אומרים, א_מדבורר כדרכו בחיקו ובתמחוי, אבל לא בטבלה ולא בנפה ולא בכברה. °רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אף מדיח ושולה:

גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים, בורר אוכל ואוכל , רבי יונה רבי יונה° בעי, עשה כן בשבת על דעתיה ד°בית שמאי בית שמאי מהו שיהא חייב? אמר ליה רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. ולמה לא? הרי ל°בית הלל בית הלל ביום טוב בורר כדרכו בקנון ובתמחוי. אילו עשה כן בשבת על ד°בית הלל בית הלל, שמא אינו חייב? אף הכא ל°בית שמאי בית שמאי חייב. אמר רבי מנא רבי מנא°. יאות אמר רבי יונה רבי יונה° אבא , לא אתייא אין מקום לספק אלא על ד°בית שמאי בית שמאי. דל°בית הלל בית הלל פשיטא שלא התירו בורר כדרכו אלא ביום טוב מפני אוכל נפש, ואם עשה כן בשבת חייב. אבל ל°בית שמאי בית שמאי יש מקום להסתפק האם הם התירו לברור אוכל מתוך פסולת רק ביום טוב, כיוון שאוכל נפש הותר אבל בשבת אסור. או שאוכל מתוך פסולת לא נחשב ברירה, ואף בשבת מותר . ברר אוכלים מתוך אוכלים. חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר חייב. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר א_מהפטור. מתניתא פליגא על חזקיה חזקיה בן רבי חייא° דתני, נתערבו לו פירות בפירות . בורר ואוכל ובורר ומניח על השולחן. רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° אמר בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°. תיפתרשמניח על השולחן והיו אורחים אוכלים ראשונה ראשונה מה שמניח לפניהם. ותני ובלבד שלא יבור את כל אותו המין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ח עמוד ב] ’‘‘שנראה כבורר לאוצר. אם עשה כן בשבת. על דעתיה דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° חייב, שכן הבורר כדרכו בשבת חייב. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° אסור , שכן הבורר כדרכו במקום אחר כגון פסולת מתוך אוכל חייב. על דעתיה דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° אפילו עיגולין מן גו עיגולין עיגולי תאנים מתוך עיגולי תאנים ואפילו רימונים מן גו מתוך רימונים. אין כיני אם כך אפילו בני נש מן גו מתוך בני נש? מאי כדון? כל עמא מודיי להדא דרבי אימי רבי אמי°, דרבי אימי רבי אמי° הוה ליה אורחין אפיק קומיהון הוציא לפניהם תורמוסין ופסילייה הפסולת שלהם. אמר לון יהבון דעתכון דאתון מיכיל קונדסיה בסופה תתכוונו שאתם רוצים לאכול גם את הקליפות. ובזה גם חזקיה חזקיה בן רבי חייא° מודה דכיוון שסופו לאכול הכל אין זה בורר . תני, אין בוררין ולא טוחנין ולא מרקדין. הבורר א_מוהטוחן א_מזוהמרקד בשבת נסקל. ביום טוב סופג את הארבעים. והתנינן, הבורר קטנית ביום טוב °בית הלל בית הלל אומרים .בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי? אמר רבי חנינה ענתנייה רבי חנינה ענתנייה°. הברייתא שאוסרת , ד°רבן גמליאל רבן גמליאל היא. ד°רבן גמליאל רבן גמליאל אומר, אף מדיח ושולה, אבל לברור ללא שינוי אסור. והא תני, של בית °רבן גמליאל רבן גמליאל היו שוחקין פילפלין בריחים שלהן. וכי לדעת °רבן גמליאל רבן גמליאל , מותר לטחון ואסור לבור? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, לא התירו בית °רבן גמליאל רבן גמליאל טחינה כדרכה, אלא בשינוי עשו . ומנין שאין בוררין ולא טוחנין ולא מרקידין? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. דכתיב (שמות בא יב טז יז) כל מלאכה לא יעשה בהם וכ"ו ושמרתם את המצות. כל מלאכה עד ושמרתם את המצות אסורה. מלישה והילך שנותן מים וצריך לשמור שלא יחמיצו מותר ביום טוב . רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בעי שאל. אם כך, למה היה צריך את הפסוק אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם להתיר בישול ? רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° לא אמר כן שכך היה הלימוד, אלא כך. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° (שמות בא יב טז יז) אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם. עד ושמרתם את המצות. דמלישה והילך שנותן מים וצריך לשמור שלא יחמיצו מותר ביום טוב לצורך אוכל נפש, אבל ברירה וטחינה אסור . תני חזקיה חזקיה בן רבי חייא° ופליג. דתני חזקיה חזקיה בן רבי חייא° . אך, הוא, לבדו . הרי אלו שלושה מיעוטין. שלא יקצור ולא יטחון ולא ירקד ביום טוב. אבל לברור מותר . רבי זעירה רבי זעירא° ורבי חייה בר אשי רב חייא בר אשי° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. א_מחהמשמר חייב משום בורר. אמר רבי זעירה רבי זעירא° לא מסתברא דא שחייב משום בורר אלא משום מרקיד. רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° תריהון אמרין, בקדמיתא הוינון אמרין בתחילה היינו אומרים יאות אמר רבי זעירה רבי זעירא° שחייב משום מרקד. דמה המרקד, קמח מלמעלן וסולת מלמטן . אף המשמר יין מלמטן ושמרים מלמעלן. ולא הוינן אמרין כלום וטעינו, דעל כרחך משמר כבורר. כיוון שמצאנו שהותרה ברירה מכללה ביום טוב, ומצאנו שהותר שימור מכללו ביום טוב . הותר ברירה דתנן , בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי. והותר שימור דתנן , אף א_מטנותנין לתלויה ביום טוב. ולא מצאנו שהרקדה הותרה מכללה. דאמר רבי חנינה בר יסא רבי חנינה בר יסא° בשם רב יהודה רב יהודה° א_נאין שונין לסנן פעם שניה את הקמח, אבל מרקידין לאחורי הנפה. הא כדרכו, אסור לרקד . אין תאמר שמשמר חייב משם מרקיד הוא, יהא אסור. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° ודי לא כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. דתני בשם °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. אף במכשירי אוכל נפש התירו וכל שכן שהרקדה מותר. אבל עדין בעיא הדא מילתא קשה דבר זה. מהו לשנות לנפות פעם שניה את הקמח לאחורי הנפה כרבנן?

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה יא עריכה

מתני’: °בית שמאי בית שמאי אומרים , אין משלחין ביום טוב אלא מנות. ו°בית הלל בית הלל אומרין, א_נאמשלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין. משלחין יינות ושמנים וסלתים. אבל לא תבואה. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר בתבואה:

גמ’: תנן, °בית שמאי בית שמאי אומרים, אין משלחין ביום טוב אלא מנות שמוכנות לאכילה. וקשיא על ד°בית שמאי בית שמאי. ירך גדולה מותר לשלחה אף שודאי לא יכול לאכלה כולה ביום טוב . גדי קטן אסור לשלחו אף שיכול להכינו ולאכלו כולו ביום טוב? אמר רבי יודן רבי יודן°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

44 א_מד מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' תק"י סעיף ב':

45 א_מה מיי' פ"ח מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ט סעיף ג':


[ע"ב]

46 א_מו מיי' פ"ח מהל' שבת הלכה ט"ו:

47 א_מז מיי' פ"ח מהל' שבת הלכה ט"ז:

48 א_מח מיי' פ"ח מהל' שבת הלכה י"א, מיי' פ"ח מהל' שבת הלכה י"ד, מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה י"ז:

49 א_מט מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תק"י סעיף ד':

50 א_נ מיי' פ"ג מהל' יום טוב הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תק"ו סעיף ב':

51 א_נא מיי' פ"ה מהל' יום טוב הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקט"ז סעיף א':


-----------------------------------דף ט עריכה

ירושלמי מאיר ביצה ט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד א] לא מסתברא שמה ש°בית שמאי בית שמאי אסרו לשלוח גדי, זה רק בטוענו לגדי על כתפו דהוי טרחה יתירה , אבל אם היה מושכו והולך מותר? דמה בין מושכו להוליכו לחבירו , מה בין מושכו להשקותו שמותר? רבי הושעיה רבה רבי אושעיא רבה° אמר לרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°, שמעת מאביך תרנגולת מותר לטלטלה? אמר לו מה הקושיה ? אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת, ואם לאו אסורה. ואין כל תרנגולין מוכנין לשחיטה? לא כן צריכה בזה יש מקום להסתפק האם אפילו אינה מוכנת, שעומדת לגדל ביצים יהיה מותר? אמרה לו בלחישה שמותר. אמר לו למה את אומרה לי בלחישה? אמר לו כשם ששמעתיה בלחישה, כך אני אומרה לך בלחישה. שלא רצו לפרסם שלא יזלזלו במוקצה. תני משלחין חטים שהן מאכל עסיסיות מין תבשיל עם חיטים שלמות, פול שהוא מאכל לודיות, שעורים שהן מאכל בהמה. והבריתא כדעת °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי לא כן האם לא כך תני משם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כתיב (שמות בא יב טז) אך אשר יעשה לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם . אף נפשות בהמה בכלל. אתיא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי כשיטת °רבי עקיבא רבי עקיבא רבו. כמה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא אמר, לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל, כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל

ירושלמי ביצה, פרק א, הלכה יב עריכה

מתני’: א_נבמשלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין, אף על פי שאין לצורך המועד. אבל לא סנדל מסומר ולא מנעל שאינו תפור. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן. זה הכלל, כל שניאותין בו ביום טוב משלחין אותו:

גמ’: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אף לא מנעל לבן מפני שצריך אומן. וכי כדי להשחיר את הנעל צריך אומן? הרי כל אחד יכול להשחיר בעצמו? אלא כיני מתניתא כך כוונת המשנה מפני שהוא צריך ביצת אומן. תני אין מפרקין את המנעל מעל האמוס ביום טוב, אבל מפרקין את המנעל מן האמוס בחולו של מועד . מתני' ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס דתנינן תמן, מנעל על האמוס, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מטהר שכל עוד שלא הורידו את הנעל מהאימוס לא נגמרה מלאכתו, וחכמים א_נגמטמאין. דברי הכל היא, שנייא היא הכא שהוא כמכשיר כלי ביום טוב. מהו להעמיד חלב ביום טוב? א_נדאם אומר את כן, אף הוא חולב ומעמיד מיום טוב לחול. תנה °רבי חלפתא בן שאול רבי חלפתא בן שאול. תכשיטין אסור לשלחן דורון ביום טוב . אמר רבי מנא רבי מנא°. לא אמרו אלא לשלחן, הא ללובשן בבית מותר. שאם היה אסור ללובשם, פשיטא שאסור לשלחם שהרי הם מוקצים. אין מכאן ראיה שמותר ללובשם. דתני , מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק. ואת הפינקס ואת הקרקש שמשקשים בו לתינוק. ואת המראה לכסות בהן את הכלים. מכאן שכלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו. לכן אף אם אסור היה ללובשם היה צריך לאמר שאסור לשלחם אף שיכול להשתמש בהם לצורך גופם . אמר רבי אבון רבי אבין°. מתניתא אמרה שאסור ללובשן. דתנינן. כל שניאותין בו ביום טוב, משלחין אותו. אם אומר את שמותר ללובשן, יהא מותר לשלחן. והא הדא דתני מטלטלין את השופר להשקות בו את התינוק, את הפינקס ואת הקרקש ואת המראה לכסות בהן את הכלים. מה שהתירו את אלו, זה כיוון שיש עליהן תואר כלי. אבל תכשיט שאין שם כלי עליו אסור .

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ט עמוד ב] עד כדון בתכשיטין של זהב אסור לצאת שמא תשלוף להראות לחברותיה. ואפילו תכשיטין של כסף? אמרין בשם רבי ירמיה רבי ירמיה° אסור. ואמרין בשם רבי ירמיה רבי ירמיה° מותר הכיצד ? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, אני יודע ראשה וסופא של העניין ואיך נוצרו שני הדעות . טליין דקיקין ילדות קטנות הוין מתרביין בדרתיה גדלו בביתו דרבי ירמיה רבי ירמיה° שהיו יוצאות בתכשיטי כסף . אתא שאל לרבי זעירה רבי זעירא°. אמר לו, לא תאסור ולא תישרי

הדרן עלך פרק ביצה שנולדה

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_ביצה/פרק_ראשון&oldid=2808389"