פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקפט ד

שולחן ערוך

  • אנדרוגינוס מוציא את מינו. טומטום, אפילו את מינו אינו מוציא.

מפרשים

מגן אברהם

(ב) את מינו:    אבל לא את שאינו מינו. (גמ') ורי"ף פי' דאע"פ שחבירו ג"כ אנדרוגינוס אם באותו פעם שהוא נקבה הוי חבירו זכר אינו מוציאו:

באר היטב

(ב) מינו:    דשמא טומטום זה נקבה וזה זכר אבל אנדרוגינוס שוין כולן שיש להם זכרות ונקבות כ"ה ברמב"ם בהלכות אישות וכ"כ רמ"א בסימן י"ז ס"ג ע"ש. והמ"א כתב ורי"ף פי' דאע"פ שחבירו גם כן אנדרוגינוס באותו פעם שהוא נקבה הוי חבירו זכר אינו מוציאו עכ"ל ע"ש. וברי"ף שלפנינו לא מצאתי כן. ועוד דלפ"ז משמע שפעם הוא זכר ופעם הוא נקבה כמו ששמעתי אומרים שאנדרוגינוס חודש אחד הוא זכר חודש אחד הוא נקבה. ולא משמע כן בגמ' ובפוסקים ועוד דא"כ ל"ל קרא למעוטי אנדרוגנוס דאין מילתו דוחה שבת אם הוא בחודש שנולד בו נקבה פשיטא ואם הוא זכר קשה נמי האיך ידעינן שחודש הבא יהיה נקבה וק"ל.


משנה ברורה

(ה) מוציא את מינו – דכל אנדרוגינוס שווין, שיש להם זכרות ונקבות, ואם הוא בכלל זכר, גם חבירו הוא בכלל זכר. אבל אינו יכול להוציא את שאינו מינו, דשמא הוא בכלל נקבה.


(ו) אפילו את מינו וכו' – דשמא אם ייקרע יימצא שטומטום זה נקבה וחבירו זכר. ואף ביום ב' שהוא דרבנן, נקטינן ככל חומרת יום א'. ומיהו אף ביום א', אם שמע זכר מטומטום, חוזר ותוקע בלא ברכה [פרי מגדים].

טומטום ואנדרוגינוס, אף דחייבין לתקוע, מכל מקום לא יברכו, דברכה הוא דרבנן וספיקא לקולא (וכדלעיל בסימן י"ז סעיף ב').[1]






▲ חזור לראש

  1. ^ ולפי המבואר בסעיף ו' בהגה, דגם נשים מברכות, פשוט שאנדרוגינוס וטומטום המשתייכים לקהילה הנוהגת כפסקי הרמ"א, מברכים.