פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה

כל דבר שיש לו מתירין כגון ביצה שנולדה ביום טוב שראויה למחר אם נתערבה באחרות בין שלימה בין טרופה אינה בטלה אפילו באלף ואפילו ספק אם נולדה ביום טוב ונתערבה באחרות אסורות ואם נתערבה בשאינה מינה בטלה בס' (טור ושערי דורא ותשובת הרא"ש ורבינו ירוחם והגהות שערי דורא ורש"ל ורוקח. וכן נראה דעת סמ"ג וסמ"ק בהל' יו"ט. וכן כתב איסור והיתר הארוך כלל כ"ו בשם סמ"ג, ותורת חטאת כלל מ"ג. ולא כב"ח וסמ"ק סימן רי"ד. וכן משמע באגודה ומרדכי ריש ביצה בשם ראבי"ה. וכן כתב טור או"ח סימן תקי"ג והאגור בשמו, והאו"ה הארוך כלל כ"ה בשם מרדכי ריש ביצה בשם ראבי"ה. ולא כב"ח):

{{רמ"א|הגה: מיהו אם לבנו בה מאכל או נתנו בקדירה לתקן הקדירה כגון שמלאוה בתרנגולת אינה בטלה (הגהת שערי דורא סי' עד ובארוך כלל כה) ועיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקיג|באו"ח סימן תקי"ג]:}}

סעיף בעריכה

יש מי שאומר שלא אמרו דבר שיש לו מתירין אלא כשהמתיר עתיד לבא על כל פנים או אם המתיר בידו לעשותו בלא הפסד אבל דבר שאינו בידו ואינו ודאי שיבא המתיר אינו בדין דבר שיש לו מתירין. לפיכך ביצה של ספק טריפה שנתערבה באחרות אינו בדין דבר שיש לו מתירין לפי שאין המתיר בודאי ואינו בידו:

סעיף געריכה

כלי שנאסר בבליעת איסור שנתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב ואין דנין אותו כדבר שיש לו מתירין (לפי שצריך להוציא עליו הוצאות להגעילו וכל כיוצא בזה):

סעיף דעריכה

יש מי שאומר דלא שייך דבר שיש לו מתירין היכא שהמאכל מתקלקל:

הגה: הא דדבר שיש לו מתירין אינו בטל היינו דוקא אם האיסור בעין או שיש עדיין ממשות האיסור בתערובת אבל טעמו בטל (טור או"ח סי' תקי"ג ובארוך והגהות אשרי סוף ע"ז ומהרא"י בשם מהרי"ח). וכן אם אין איסורו מחמת עצמו בטל.
ולכן חתיכה שלא נמלחה תוך ג' ימים -- אף על פי שיש אומרים דמקרי דבר שיש לו מתירין הואיל ומותרת לצלי -- אפילו הכי בטילה דאין איסורה אלא מחמת דם הבלוע בה (תרומת הדשן סימן ק"ע).
כל איסור שלא היה ניכר קודם שנתערב הוי בטל אף על פי שהוא דבר שיש לו מתירין (בארוך כלל כ"ה בשם סמ"ג ומרדכי פ"ק דשבת).
מי שנדר מדבר אחד ונתערב אחר כך -- לדידיה מקרי דבר שיש לו מתירין (שם ובמיימוני פ"ה דנדרים ובר"ן פ"ו והוא ש"ס ערוך פ"ז דנדרים דף נ"ט וירושלמי פ"ו דנדרים ומוסכם מכל הפוסקים) דהא אפשר לשאול על נדרו.
דבר שיש לו היתר וחוזר ונאסר כגון חמץ בפסח לא מקרי דבר שיש לו מתירין (מרדכי פרק כל שעה) ויש חולקין בזה (רמב"ם פט"ו מהל' מאכלות אסורות).
ולא מקרי דבר שיש לו מתירין אלא אם כן הותר למי שנאסר אבל אם נשאר לאחד לעולם אסור אע"ג שמותר לאחרים כגון המבשל בשבת לא מקרי דבר שיש לו מתירין (ב"י בשם רבינו ירוחם בשם הרמ"ה):