שולחן ערוך אורח חיים תקיג ה


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם נולדה ביום טוב ראשון מותרת ביום טוב שני בשני ימים טובים של גלויות אבל בשני ימים טובים של ראש השנה וכן בשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה נולדה בזה אסורה בזה:

הגה: ואם יום טוב ביום א' ב' ונולדה בשבת שלפניהם מותר ביום ב' של גליות (מהרי"ל):

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

בי"ט של גליות. שא' מהם ודאי חול אבל ב' ימים של ר"ה כיומא אריכת' הם וחוק קבוע הוא מדרבנן הוקבעו תחלה משום ספק ושבת וי"ט הסמוכי' השבת וי"ט הראשון או השני שהוא ביום א' שמא קודש הוא:


 

מגן אברהם

(ח) וכן בשבת וי"ט:    וא"ת כשנולדה בשבת הרי נגמר' ביום ו' שהוא חול ולישתרי י"ל כיון דמסתרא בשבת מדרבנן אם אתה מתירה בי"ט שאחריו נמצא ששבת הכין לי"ט ולא לעצמו ואיסור זה אינו אלא מדרבנן דמדאוריי' אפי' בראשון שרי וא"כ לעצמו הכין עכ"ל הר"ן וביש"ש כ' דלפי מ"ש התו' בתי' קמא דהליד' חשוב' הכנה א"כ מיתסרא מדאורייתא ביום שלאחריו עכ"ל וכמדומה שלא ראה דברי הרמב"ן במלחמות שכ' דהליד' חשיב' הכנה ואפ"ה מותרת מדאוריי' בשני דהראשון לעצמו הכין עכ"ל וכ"כ בס' החינוך דלא משכחת הכנה מדאורייתא, אלא בביצה שנולדה בשבת אחר י"ט או בי"ט אחר שבת ועמ"ש סס"ו וסי' תק"ז ס"ב:
 

באר היטב

(ח) ר"ה:    ובספק אם נולד ביו"ט ראשון מותר אף בי"ט שני של ר"ה. ואם חל ר"ה ביום ה' ו' ונולדה ביום ה' אסור בשבת. רוקח וש"ל.
 

משנה ברורה

(יג) מותרת ביו"ט שני - היינו בליל יו"ט שני שהרי ממ"נ אחד מהם הוא חול:

(יד) של ראש השנה - מפני ששני הימים הם קודש וכיום אחד ארוך הן חשובים ובספק אם נולדה ביו"ט ראשון מותר אף ביו"ט שני של ר"ה כ"כ הכנה"ג והעו"ש מחמיר:

(טו) הסמוכים זה לזה - בין שהוא יו"ט אחר שבת או שבת אחר יום טוב:

(טז) אסורה בזה - עד הערב שע"י לידה זו נעשית הביצה מוכנת לאכילה ואם נתירה נמצא שאחד הכין לחבירו ואנן קי"ל דאין שבת מכין ליו"ט ואין יו"ט מכין לשבת:

(יז) ביום א' ב' - לאפוקי אם יו"ט היה ביום ש"ק וביום א' אסור ביום ראשון אף שהוא יום שני של יו"ט דשמא היום קודש:

(יח) מותר ביום ב' - דממ"נ אם היום ראשון היה קודש היום חול ואם היום קודש אתמול כשנולדה היה חול:

(יט) של גליות - ולאפוקי של ר"ה דשניהם הם כיום אחד ארוך אף ביום שני אסור וה"ה אם חל ר"ה ביום ה' וי"ו ונולדה ביום ה' אסור מהאי טעמא אף בשבת:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש