שולחן ערוך אורח חיים תצז

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תצז | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אורח חיים · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:    משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דיני הכנה ביום טוב
ובו שבעה עשר סעיפים:
אבגדהוזחטייאיביגידטוטזיז

סעיף א עריכה

אין צדין דגים מן הביברים:

הגה: אפילו במקום שאינם מחוסרים צידה לפי שהביבר רחב הרבה והדגים נשמטים אילך ואילך (המגיד פרק ב'):

סעיף ב עריכה

דגים ועופות וחיה שהם מוקצה אין משקין אותם ביום טוב ואין נותנים לפניהם מזונות שמא יבא ליקח מהם וכל מה שאסור לאכלו או להשתמש בו מפני שהוא מוקצה אסור לטלטלו:

סעיף ג עריכה

אפילו ספק צידה אסור כגון מצודות חיה דגים ועופות שהיו פרושות מערב יום טוב ולמחר מוצא בהם אסורים אלא אם כן ידוע שניצודו מבעוד יום ואם מצא המצודות מקולקלות מבערב יום טוב בידוע שמערב יום טוב ניצודו:

סעיף ד עריכה

ספק מוכן מותר ביום טוב שני משום דהוי ספק ספיקא:

סעיף ה עריכה

אם סכר אמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב מותר ליקח ממנה דגים ביום טוב דהוה ליה ניצודין ועומדין. (מאחר שאמת המים היא צרה ואינן יכולים להשמט) (המגיד פרק א'):

סעיף ו עריכה

אווזים ותרנגולים ויונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה מותר לצודן ואין צריכים זימון:

סעיף ז עריכה

שאר כל חיה ועוף שמחוסרים צידה שצריך לומר הבא מצודה ונצודנו אסור לצודן וליתן לפניהם מזונות וכל שאין מחוסרים צידה מותר לצודם וליתן לפניהם מזונות:

סעיף ח עריכה

איל וצבי שקננו בפרדס וילדו בו עפרים ועדיין הם קטנים שאין צריכים צידה מותרים בלא זימון. ודוקא בפרדס הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה דדעתיה עלייהו. והאם - אפילו זימון אין מועיל לה כיון שמחוסרת צידה:


סעיף ט עריכה

יוני שובך ויוני עלייה וצפרים שקננו בטפיחים (פירוש כלי חרס הבנויים בכותלים לקנן בהם העופות) אסור לצודן. לפיכך אין זימון מועיל להם. והני מילי בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצודן אבל זימון צריכים:


סעיף י עריכה

כיצד הוא הזימון? אומר זה "וזה אני נוטל למחר". ואין צריך לנענעם. אבל באומר "מכאן אני נוטל למחר" לא סגי:


סעיף יא עריכה

אם זימן כל השובך ואינו צריך אלא לזוג אינו מועיל:

הגה: ואם הוא אפשר שיצטרך כל השובך יכול להזמין כל השובך ולמחר נוטל מה שצריך (רבינו ירוחם והגהות אשירי פרק קמא דביצה):

סעיף יב עריכה

זימן שנים ומצא שלשה או זימן שחורים ולבנים בקינים המובדלים במחיצה ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורין אלא אם כן מכירן:

סעיף יג עריכה

זימן שלשה ומצא שנים מותרים. (ואפילו היו מקושרים ביחד מנתחי מהדדי) (בית יוסף):

סעיף יד עריכה

זימן בתוך הקן ומצא לפני הקן - אסורים. ואם אין סביבותיהם קן אחר הרי אלו מותרים. והני מילי במדדין, אבל אם הם מפריחין אסורים. ואפילו יש קן אחר בתוך נ' אמה, אם הוא בקרן זוית שאינו יכול לראותו מקן זה, כיון שאינם מפריחין אלא מדדין. משום דכל היכא דמדדה ולא הדר חזי לקניה - לא מדדה. (ואם הזמין תוך הקן ומצא על פתח הקן מותרים) (אור זרוע):


סעיף טו עריכה

אינו יהודי שהביא דורון לישראל ביום טוב בני יונה קטנים משובכות שיש לו בעיר כיון שאין צריכים צידה מותרים:

סעיף טז עריכה

השוחט בהמה ביום טוב טוב לו שלא יבדוק עד שיפשיט שאם תמצא טריפה לא יהא רשאי להפשיטה:

סעיף יז עריכה

אם נמצאת טריפה אסור לטלטלה אבל מותר למוכרה לנכרי כדרך שהתירו מכירה לישראל שלא ישקול ולא יזכיר סכום דמים ואם אינו מאמינו יקח ממנו משכון: