בראשית יז א: "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יז א.

התהלך לפניי והיה תמים עריכה

וֶהְיֵה תָמִים עריכה

"תָמִים" - כּוֹלֵל, מָלֵא, מַקִּיף, שָׁלֵם, נָאִיבִי, פֶּתִי (מילוג), טהור, זכאי, הגון, ממושמע, צייטן, שומע בקול, לא מתווכח, ממרמר, מתחכם או מתלונן, מושלם במעלות טובות.

אלוהים ידע שאברהם אוהב את ישמעאל, יתנגד לקבל את יצחק משרה, ויתווכח "לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ" (ביאור:בראשית יז יח), ולכן אלוהים מזהיר את אברהם מראש להיות תמים וממושמע. למרות ההזהרה, אברהם צחק בחוסר אמונה ששרה תלד (ביאור:בראשית יז יז), וסרב בדבריו. אלוהים הודיע את הודעתו על הולדת יצחק, והסתלק בכעס, ככתוב: "וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית יז כב).

הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים עריכה

אחת ההתגלויות של ה' לאברם מתחילה במילים:

(בראשית יז א): "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: ’אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. ואתנה בריתי ביני ובינך, וארבה אתך במאד מאד‘."

בהמשך ההתגלות, ציווה ה' על אברם לשנות את שמו לאברהם ולעשות ברית מילה.

אל שדי = כינוי של ה' המבטא הפריה, מלשון שָד; ואכן בפסוק הבא מבטיח ה' לאברהם: "וארבה אותך במאד מאד".

התהלך לפניי = "ללכת בדרך אשר אורה אותך, כטעם ’אחרי ה׳ אלהיכם תלכו ואותו תיראו‘ (דברים יג ה). כי המצַוֶה לאחוז דרכו, קודם שיורנו יאמר: ’התהלך לפני‘, והבא אחרי הצוואה יאמר: ’אחרי ה׳ תלכו‘; והעניין בשניהם, ללכת אחרי השם, לירא ממנו לבדו ולעשות מה שיצווה" (רמב"ן).

תמים = שלם ללא פגם.

התהלך לפניי והיה תמים = אפשר לפרש כמצוה או כהבטחה:

1. מצוה - קיים את מצוותי ללא פגם, ובזכות השלמות תזכה לברית עם ה':

ללא פגם במעשה - "היה שלם בכל נסיונותי" (רש"י פירוש ראשון);
ללא פגם בדיבור - "שלא ישאל על המילה למה והוא כטעם יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש (תהלים קיט פ)" (רמב"ן בשם אבן עזרא),
ללא פגם במחשבה - "שיאמין בלבו כי הקב"ה לבדו הוא בעל היכולת בתחילה ובסוף, הוא היכול לעשות ולבטל... וזהו שאמרו (שבת קנו) צא מאצטגנינות שלך" (רמב"ן).

התמימות שאברהם מצווה עליה עומדת בניגוד לדבריהם המתחמקים של האדם: ("וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל"), ושל קין: ("וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"); הם דמיינו לעצמם מה הם תכונותיו של אלוקים והתייחסו אליו בהתאם לדמיונם, כלומר, בראו אלוהים בצלם דמות איוולתם. התמים נוהג להפך - מתאים את עצמו לרצונו ולדמותו האמיתית של אלוקים (ע"פ דוד אקסלרוד).

2. הבטחה - קיים את מצוותי, ובזכות זה תהיה תמים ולא יחסר לך כלום:

למרות שאני מצוה אותך, כביכול, לפגוע בגופך ע"י מצוות המילה - גופך יישאר בריא ושלם.
למרות שאני מצוה אותך, כביכול, לפגוע באיבר הזרע שלך - יהיה לך זרע בריא ושלם, שהרי "אני אל שדי" המפרה ומרבה.
"התהלך לפני במצות מילה ובדבר הזה תהיה תמים, שכל זמן שהערלה בך אתה בעל מום לפני" (רש"י).

משפט דומה מאד נאמר לבני ישראל בתורה, וגם שם אפשר לפרש בשתי הדרכים - כמצוה או כהבטחה:

(דברים יח יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. כי הגויים... אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אֱלֹהֶיךָ. נביא... יקים לך ה', אליו תשמעון" (פירוט).

גם בספר משלי יש קשר בין התהלכות בתמימות לבין ברכת הצאצאים:

(משלי כ ז): "מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק - אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו" (פירוט).

וייתכן שהפסוק רומז, שהדרך שהציב ה' בפני אברהם אבינו פתוחה בפני כל אחד ואחד הרוצה ללכת בתמימות.

פירושים נוספים עריכה

" "אני אל שדי - אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, לפיכך התהלך לפני ואהיה לך לאלוה ולפטרון..." (רש"י).

" ""אל שדי" - שני שמות כל אחד תאר לעצמו ופירוש "אל" תקיף מלשון אלי מואב (שמות טו טו) ופירוש "שדי"... מגזרת שודד כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים... וטעם להזכיר עתה זה השם, כי בו יעשו הנסים הנסתרים לצדיקים להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב ולפדותם במלחמה מיד חרב ככל הנסים הנעשים לאברהם ולאבות... ולכן אמר עתה לאברהם אבינו כי הוא התקיף המנצח שיגבר על מזלו ויוליד ויהיה ברית בינו ובין זרעו לעולם שיהיה חלק ה' עמו וברצונו ינהיגם לא יהיו תחת ממשלת כוכב ומזל..." (רמב"ן).

מאמרים נוספים עריכה

מקור הרשימה הוא בתוצאות חיפוש בגוגל.

לימוד תורה - בין עצמאות לסמכות / פרופ' אלעזר טויטו : בבר' יז,א-ב נאמר: " ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא ה' אל אברם ויאמר אליו: אני א-ל ש-די התהלך לפני והיה תמים, ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד ... ( cache )
פרשת לך-לך: תמימות ושלמות, תשס"ט / מוטי לקסמן : (3) "לא היה צריך לומר זה, שבסוף הענין אמר ויהי אברם בן תשעים ותשע שנה בהמולו בשר ערלתו, אבל הכוונה אחר שהיה זקן ואין לו בנים, היה ראוי שלא יחלשו לו איברי ... ( cache )
פרשת לך לך : ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים (הושע ט) כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה וגו' אמר רבי יודן: התאנה הזו בתחלה אורים אותה אחת אחת, ואח"כ שתים, ... ( cache )
ספר הזוהר : פתח אידך ואמר, ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהו"ה וגו', אני אל שדי התהלך לפני וגו', האי קרא אית לעיינא ביה, וקשיא בכמה אורחין, וכי עד השתא לא אתגלי ...
חשיבה ילדותית זה טוב או רע? (וירא סט) : 14 נובמבר 2008 ... וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים. ... ( cache )
ד"ר שמעון שטובר : הוא הופיע לראשונה כציווי מאת ה' לאברהם, לאחר שאברהם עשה בארץ כנען כחצי יובל שנים: "אני א-ל שדי התהלך לפני והיה תמים " (יז:א). אך לדברים אלה קָדם צירוף מילים ... ( cache )

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:התהלך לפניי והיה תמים

מידת התמימות

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-05-03.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-17-01

ביאור:בראשית יז א

תוכן עניינים