ויקרא רבה כה ו

<< · ויקרא רבה · כה · ו · >>

ו.    [ עריכה ]
רב הונא בר קפרא אמר: ישב אברהם אבינו ודרש: נאמר ערלה באילן ונאמר ערלה באדם, מה ערלה שנאמר באילן מקום שהוא עושה פירות אף ערלה שנאמר באדם מקום שהוא עושה פירות. א"ר אמר רב/י חנין בן פזי: וכי כבר היה אברהם אבינו יודע קלין וחמורין וגזירות שוות?! אלא רמז רמזה לו (בראשית יז, ב): "ואתנה בריתי ביני וביניך וגו'" מקום שהוא פרה ורבה.

תני רבי ישמעאל: בקש הקב"ה להוציא כהונה משֵׁם שם בן נוח, שנקרא גם מלכי צדק, משום שנאמר (שם יד, יח) "ומלכי צדק מלך שלם". כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, אמר לו אברהם: "וכי מקדימין ברכת עבד לברכת האדון?!", הוציאה הקדוש ברוך הוא ממנו ונתנה לאברהם, שנאמר (תהלים קי, א): "נאום ה' לאדוני", וכתיב בתריה (שם, ד) "נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק", על דבורו של מלכי צדק.

הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (בראשית יד, יח): "ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ": ר' ישמעאל ורבי עקיבא:

  • ר' ישמעאל אומר: אברהם כהן גדול היה, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם, וכתיב (שם יז, יא) "ונמלתם את בשר ערלתכם", ומהיכן ימול? אם ימול מן האוזן עדיין אינו כשר להקריב, אם ימול מן הלב עדיין אינו כשר להקריב, אם ימול מן הפה עדיין אינו כשר להקריב, מהיכן ימול ויהיה כשר להקריב? הוי אומר: זו ערלת הגוף.
  • ר"ע אומר: ד' ערלות הן: נאמר ערלה באוזן, (ירמיה ו, י): "הנה ערלה אזנם"; ערלה בפה, שנאמר (שמות ו, ל): "ואני ערל שפתים"; נאמרה בלב, שנאמר (ירמיה ט, כה): "וכל בית ישראל ערלי לב"; וכתיב (בראשית יז, א): "התהלך לפני והיה תמים", מהיכן ימול? אם ימול מן האוזן עדיין אינו תמים, אם ימול מן הפה עדיין אינו תמים, מהיכן ימול ויהיה תמים? הוי אומר: זו ערלת הגוף.
  • נגדא אמר: כתיב (שם, יב) "ובן שמונת ימים", מהיכן ימול? אם מן האוזן - עדיין אינו שומע, אם מן הפה - עדיין אינו מדבר, אם מן הלב - עדיין אינו יכול לחשב, מהיכן ימול ויהיה שומע ומדבר ומחשב? הוי אומר זו ערלת הגוף.

א"ר תנחומא: מסתברא דנגדא, (שם, יד) "וערל זכר אשר לא ימול": רבי יודן בשם ר' יצחק ורבי ברכיה בשם רבי יצחק, ותנו לה בשם רבי יוסי בן חלפתא: וערל זכר - וכי יש ערל נקבה?! אלא, ממקום שרואין אותו ויודעין אם זכר הוא או נקבה, משם מולין אותו: