ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/כד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

מהדורות נוספות של דברים כד | למהדורה המבוארת הרגילה

|

---

המשך פרשת כי תצא.
בספר דברים החלוקה הנוצרית לפרקים מקבילה לחלוקת הקריאה הארצישראלית הקדומה

"טהרת הארץ" מבחינה מוסרית

הרחקת גרושה שנישאה

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ?

וְהָיָה: אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו - כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר דבר מגונה,

וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת מסמך שכורת את היחסים ביניהם, גט וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ?

וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ, וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר?

וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן - וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ?

אוֹ: כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה?

לֹא יוּכַל אסור ל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ, לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה -

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה בעלה השני טימא אותה לבעל הראשון (אבל לא לאחרים. וחז"ל דקדקו מכאן שאם לא נישאה כהלכה או לא גורשה כהלכה מותר לה לחזור לבעלה הראשון).

כִּי תוֹעֵבָה הִוא לעזוב גבר ולחזור אליו אחרי נישואים לאחר לִפְנֵי יְהוָה,

וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ תגרום שיהיה בארץ חטא אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה. {ס}

חתן חפשי מעבודות ציבור

ריחים (פסוק ו) המורכבות מאבן רֶכֶב ואבן שכב. (מתוך ויקימילון)

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה:

לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא וְלֹא יַעֲבֹר לא יקראו לו לעבודות ציבור עָלָיו לְכָל דָּבָר,

נָקִי פטור מטרדות יִהְיֶה לְבֵיתוֹ שָׁנָה אֶחָת - וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר לָקָח.

לֹא יַחֲבֹל לפי פשוטו: אותו חתן לא יעבוד את העבודה הקשה במשיכת חבלים של טחינת ריחיים. וחז"ל פירשו: אסור לכל אדם 'לחבול' - לקחת ריחיים כמשכון להלוואה רֵחַיִם אבן תחתונה לטחינת קמח וָרָכֶב אבן עליונה לטחינת קמח,

כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל כי הוא מוציא (וקושר) למעשה את חייו ונשימתו (מלשון התנשפות). ולפי פירוש חז"ל אין לקחת ריחיים כמשכון כי הם חשובים עבור חיי האדם לצורך מזונו. {ס}

איסור חטיפה

כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְעַמֶּר בּוֹ ישתמש בו לעבודה (מלשון עבודת העימור הקשה בשדה חיטים), ולפי הפירוש המקובל: יתעלל בו וּמְכָרוֹ -

וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא!

וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {ס}

טיפול הכהנים בצרעת

הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת, לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם -

כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם - תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת!

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם שלקתה בצרעת לאחר שדיברה לשון הרע (סוף פרשת צו - בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. {ס}

אופן הטיפול בבעלי חוב

כִּי תַשֶּׁה תתבע תשלום לחוב בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה כל דבר שתתבע -

לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ לקחת את השמיכה או הבגד שלו כמשכון. וחז"ל פירשוהו כמילה אחרת למשכון..

בַּחוּץ תַּעֲמֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה.

וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא: לֹא תִשְׁכַּב בַּעֲבֹטוֹ תשתמש בעבט לשינה.

הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ בשקיעת השמש

וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ שמיכתו או בגדו, כדי שישכב בבגד שמישכן וּבֵרֲכֶךָּ!

וּלְךָ - תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. {ס}

איסור הלנת שכר (תשלום לפועל בזמן)

לֹא תַעֲשֹׁק תכבוש שכר אצלך שָׂכִיר לפי חז"ל: שעובד אצלך תמורת משכורת יומית עָנִי חסר כסף וְאֶבְיוֹן מסכן - עצוב. מלשון המייה - צליל האנחה המושמע על ידי יונים מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ - בִּשְׁעָרֶיךָ.

בְּיוֹמוֹ בסוף יום העבודה תִתֵּן שְׂכָרוֹ - וְלֹא תָבוֹא תשקע לפני ששילמת עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ,

כִּי עָנִי הוּא! - וְאֵלָיו ואל שכרו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ! ...

וְלֹא יִקְרָא שלא יתפלל ויתלונן עָלֶיךָ אֶל יְהוָה - וְהָיָה בְךָ חֵטְא! {ס}

דיני משפט וצדק חברתי

צדק מיידי ולא בין דורי

לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים על חטא של בניהם וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת,

אִישׁ - בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ. {ס}

צדק לחלשים (גר יתום ואלמנה)

לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר, יָתוֹם או יתום...

וְלֹא תַחֲבֹל תיקח כמשכון להלוואה בֶּגֶד אַלְמָנָה.

וְזָכַרְתָּ שכן עליך לזכור כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם פעם אתה עצמך היית עלוב ונזקק למשפט צדק ולהלוואות וַיִּפְדְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם,

עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. {ס}

מתנות לאביונים

שכחה

כִּי תִקְצֹר קְצִירְךָ בְשָׂדֶךָ וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר חבילת שיבולים בַּשָּׂדֶה

לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ - לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ. {ס}

כִּי תַחְבֹּט אסיף פרי הזית נעשה על ידי חבטה בעצים ובענפים, והפלת הפרי סביב הגזע זֵיתְךָ:

לֹא תְפָאֵר תגזום, תאסוף זיתים שלא נפלו. השימוש במילה זו לגבי תספורת שיער אצילית היא המקור לביטוי "תפארת" אַחֲרֶיךָ - לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ כרם הענבים:

לֹא תְעוֹלֵל תחזור לקטוף אשכולות קטנים מרגיל. מלשון עוללות - תינוקות המשמיעים קולות יללה אַחֲרֶיךָ - לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם!

- עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. {ס}