פתיחת התפריט הראשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

מהדורות נוספות של דברים יא | למהדורה המבוארת הרגילה |


המשך פרשת עקב. החלוקה הנוצרית בפרק זה וצירוף פרשת ראה לכאן מכוונות, שלא על פי החלוקה היהודית, מכיוון שלפי דרשותיהם, אין יותר צורך במעקב אחר פרטי ההוראות שבברכה ובקללה, ולאור זאת אין לעם ישראל תפקיד ייחודי ומחוייבות מיוחדת לקיימם

...המשך סיום הנאום המסכם - הצורך בקיום הברית לשם הקיום בארץ העתידית

וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְו‍ֹתָיו - כָּל הַיָּמִים!
וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת עם בְּנֵיכֶם... אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ
  • אֶת מוּסַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֶת גָּדְלוֹ, אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה,
  • וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ,
  • וַאֲשֶׁר ואת אשר הוא עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם, לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ,
- אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם, וַיְאַבְּדֵם יְהוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה!
  • וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר, עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה!!
  • וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן, אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ...
- וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם בני ביתם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם רכושם,
- וְאֵת כָּל הַיְקוּם האנשים ובהמתם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם איתם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל.
כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה!!
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם,
לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ - וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.
וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם:
אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. {ס}

הצורך בגשם בארץ, ושמירת צווי האל בהתאם

על הארץ העתידית - ותלותה ב"חסדי שמים"

כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ,
- לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא! אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם...
אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ - וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ ואתה צריך ללכת להביא מים להשקות, כי אין גשם, או: השקית על ידי הסרת מחסומי הסכר בקלות ברגליים, בלי צורך אפילו להתכופף כְּגַן הַיָּרָק?
וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם אינך צריך להתאמץ ברגליך, או: עליך לסמוך על הגשמים, ואין לך אפשרות להביא מים בקביעות תִּשְׁתֶּה הארץ, כלומר: תושקה ב מָּיִם.
אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ בוחן אותה,
תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ! - מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה! {ס}

{{הע-שמאל|לעתים פרשה סגורה משמשת כנקודותיים, כשההמשך מסביר את הקטע הקודם או משלים אותו. כך גם כאן.

קבלת הארץ ותוצריה - תלויה בהתנהגות נאותה

התנהגות נאותה

פרשיית "והיה אם שמוע": החל במילים "והיה אם שמוע" ועד "כימי השמים על הארץ" וסימן הפרשיה הסגורה (רווח בתוך הכתובים). זוהי הפרשיה השניה של 'קריאת שמע' הרשומה בקלף ה"מזוזה", רשומה בתפילין ונאמרת בתפילת הבוקר, הערב, והשינה. וראו ביאור:קריאת שמע וקריאת שמע - בוויקיפדיה



נגה הראובני, בספרו טבע ונוף במורשת ישראל, שם לב לדברי חכמינו המובאים בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא פרק שני על כיווני הרוחות ורכיבי המקדש, השולחן (ללחם הדגן), המנורה (ליצהר השמן), ומזבח הזהב (לתירוש - היין), התלויים כל אחד ברוח אחרת, השמן יפגע מגשם מאוחר פרחיו יפלו והוא לא יתן פרי, הדגן ירקב מגשם מאוחר וייבש בטרם קציר ללא גשמי ברכה, והתירוש אף הוא צריך קור וגשם מתאימים על מנת לתת פרי הילולים (כלומר פרי שגורם ליללות שמחה). דבר זה מסומל גם בשולחן השבת, עליו יש יין (תירוש) חלות (דגן) ונרות (יצהר), ורשום כאמור במזוזות ובתפילין, וכך היהודי "לקח אתו את ארץ ישראל" גם כשהיה בגלות, ואנו יכולים להזדהות עם כך ביתר שאת, בהיותנו כעת בארצנו ובהתקשרנו לחקלאות לנוף ולטבע שבה.



לפי הרב מרדכי סבתו, הוספת ההתנהגות שאינה ראויה לפני סיום פירוט תוצאות ההתנהגות הראויה, באה כאזהרה על פיתויי השובע, הגורמים לעתים לניוון מוסרי והתנהגות שאינה ראויה, כפי שרשום שוב ושוב בספר משלי ולמעשה גם בנאומי משה בספר זה.



ובנו של הרב צפניה דרורי דרש את הכתוב: לדבר בם - לדבר בתוך הבנים. על ההורים לשמוע את הילד אך גם להיות משמעותי לילד, עד כדי כך שהם מדברים מתוך הילדים (נרשם בעיתון 'באופן טבעי' בשנת תשנ"ה). ועל פי פשוטם של דברים - הכוונה לעיקרי התורה עליהם סיפר משה. המקבילה ב"קריאת שמע" מכוונת ככל הנראה לעשרת הדברות. הרב חנוך בן-פזי הראה במאמרו על מקורות תלמודיים ומחקריים להתרחקות מכוונת של חז"ל מפירוש זה, מכיוון שהצדוקים (ואחריהם המינים והנוצרים) ראו בעשרת הדברות הוראות טקסיות בלבד.

וְהָיָה:
אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:
לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם הרגש, הנחוש בעת העצת פעימות הלב וּבְכָל נַפְשְׁכֶם הנשימה - ומקורו מצליל הנשיפה באף, כלומר בכל מאמץ אפשרי (ולכן לפי חז"ל: בכל הממון שבידך).
וְנָתַתִּי אז אתן מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה הגשם הראשון וּמַלְקוֹשׁ עד הגשם האחרון,
וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ את תבואתך מהשדה וְתִירֹשְׁךָ יין וְיִצְהָרֶךָ שמן.
וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ את הדגן התירוש והיצהר, ואולי גם את בשר הבהמות וְשָׂבָעְתָּ לא תחוש מחסור - ברכה נוספת על קיום המזון.

התנהגות שאינה נאותה

הִשָּׁמְרוּ לָכֶם! פֶּן יִפְתֶּה יטעה כמו פתי לְבַבְכֶם? וְסַרְתֶּם ותסורו מדרך הישר וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם?
וְחָרָה אַף כי אז יכעס, חרון מקורו בצליל נחירות האף בעת כעס יְהוָה בָּכֶם!
וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם - וְלֹא יִהְיֶה מָטָר!
וְהָאֲדָמָה - לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ!
וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה - אֲשֶׁר יְהוָה נֹתֵן לָכֶם!!

סיכום תוצאות ההתנהגות הראויה

וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם כאמור לעיל,
וּקְשַׁרְתֶּם באופן טקסי אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם!, וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת לפי אביתר כהן, טט הוא גלגל (והוא האות המצויירת בכתב עברי וכנעני עתיק), ולפי זה מדובר על גליונות מגולגלים, ולפי דרשת חז"ל: ארבעה, אולי עוד נטיה ומרחק מדעת הצדוקים והבית-אוסיים בֵּין עֵינֵיכֶם!
וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם, אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם ראו הערה משמאל
- בְּשִׁבְתְּךָ כשאתה יושב. ושיעורו: עליכם הן לשים אותם על הלב, הן לקשור אותם על היד ובין העיניים, וכן ללמד את הבנים בכל עת. גם כשאתה מתיישב... בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶךָ!!
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת על הצירים המאפשרים תזוזה, ומקור המילה בצליל הזמזום שמשמעו ציר עץ בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ ובשערי העיר, וחז"ל פרשוהו: ועל מזוזות שערי החצרות.
לְמַעַן - יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ הקב"ה נשבע לתת להם את האדמה לתקופה שבה השמים יהיו מעל לארץ, כלומר לתמיד. אך השבועה היא 'על תנאי' ועל מנת לקיים זאת על בני ישראל להתנהג כיאות.. {ס}
כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשֹׂתָהּ?
- לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ?
וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם, וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם!
כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם יִהְיֶה!!
מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן, מִן הַנָּהָר - נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם!!
לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם!
פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ,
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. {ס}

טקס ברית הארץ (הברכה בהר גריזים והקללה בהר עיבל)

החלוקה הנוצרית כאמור צירפה פרשה זו לנאמר קודם - ובכך מביעה את דעתה על ביטול הצורך לקיום המצוות כלשונם, ועל ביטול הקשר בין עם ישראל למצוות הקב"ה, בעקבות כשלונם הצפוי

לפי המסורת וזיהויו של אדם זרטל הר גריזים והר עיבל הם בצפון הארץ ליד שכם. אך יש המחפשים אותם באיזור הדרום, בערבה מול הרי חברון ואדום, ולפיהם אלוני מורה הם אלוני ממרא.



הפרק לפי החלוקה הנוצרית מסתיים כאן באופן מאולץ ושלא על פי החלוקה היהודית, באמצע טקס הברכה והקללה, מהסיבות האמורות לעיל.


רְאֵה! אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם: בְּרָכָה וּקְלָלָה.
אֶת הַבְּרָכָה? אֲשֶׁר אם תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם...
וְהַקְּלָלָה? אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם?
וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם?
לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם הפרשה הסגורה כאן משמשת כנקודותיים? {ס}

הצורך בטקס וחשיבותו - פתיח

וְהָיָה! כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, וְנָתַתָּה תקריאו אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.
הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כשתעברו את הירדן ממזרח למערב, אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,
בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי העמים הסוחרים יושבים בדרך כלל לאורך נתיבי השיט, הימים והנהרות. כנען מלשון כניעה ונמיכות, על ישיבתם בבקעה. צליל שם העם "הפניקים" (יושבי מישור החוף בלבנון) נשמע דומה הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה, מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל ליד אֵלוֹנֵי מֹרֶה.
כִּי אתם זקוקים לטקס זה כאשר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם,
- וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ?
וּשְׁמַרְתֶּם בעקבות דברי הברית המפורטים להלן לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם!