ביאור:מעומד/מקרא/תורה/דברים/טז
(הופנה מהדף ביאור:דברים טז - מעומד)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד
דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד
מהדורות נוספות של דברים טז | למהדורה המבוארת הרגילה
|
דברים פרק ט"ז כלומר הפרק ה-16 על פי החלוקה הנוצרית - המהדורה המעומדת למהדורה הרגילה
קרבנות המועדים ובראשם פסח (סוף פרשת ראה)
|
סוף פרשת ראה ותחילת פרשת שופטים בפרק זה. הדברים בפרק זה בהמשך למצוות הקשורות בבכור ובכורה, ובהם גם אזכור איסור הבאת פיסח, המוביל לאזכור מועדי השנה להבאת הקרבנות ובראשם הפסח "במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם") |
פסח
- שָׁמוֹר בית דין חייב לעבר שנים לפי הצורך, כדי שחודש ניסן יצא באביב אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב,
- וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ - כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם, לָיְלָה.
- וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: צֹאן קורבן הפסח עצמו וּבָקָר וגם שלמים מן הבקר - בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
- (א) לֹא תֹאכַל עָלָיו עימו, בזמן אכילת קרבן הפסח חָמֵץ.
- (ב) שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי, כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם...
- לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.
- (ג) וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר שמרים או מעט עיסת לחם חמוצה הגורמת לבצק לטפוח בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים,
- (ד) וְלֹא יָלִין ישאר כל הלילה מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, לַבֹּקֶר.
- (ה) לֹא תוּכַל אסור לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ לא תוכל להקריב בכל מקום שתרצה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
- כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ - שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ לפנות ערב, (חצי שעה אחרי חצות היום עד שקיעת השמש) מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם.
- (ו) וּבִשַּׁלְתָּ תכין (צריך לצלות קרבן פסח באש) וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ,
- וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶיךָ.
- שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת אסיפה, עוד מקרא קודש לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה {ס}
שבועות
- שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ:
- מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה מתחילת קציר שעורים במגל, טז בניסן תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.
- וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת מתנה כפי נִדְבַת יָדְךָ שיש בידך, ביכולתך לנדוב אֲשֶׁר תִּתֵּן, - כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
- וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ
- וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ,
- וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ,
- בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
- וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם, וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. {פ}
סוכות
- חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ כשמסיימים לאסוף את התבואה, בסתיו, מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ.
- וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ
- וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.
- שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה,
- כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ
- וְהָיִיתָ אַךְ רק שָׂמֵחַ!
העליה לרגל
- שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה יבואו להיראות כָל זְכוּרְךָ כל הגברים אֶת פְּנֵי אל מול פני, לפני יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר,
- בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם ללא קרבן.
- אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ - כְּבִרְכַּת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. {ס}
פרשת שופטים
|
פרשת שופטים
|
- שֹׁפְטִים דיינים וְשֹׁטְרִים האחראים להעניש על פי בקשת הדיינים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ, וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק.
- לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט תזכה חייב או תחייב זכאי לֹא תַכִּיר פָּנִים אלא תראה את בעלי הדין כאילו הם זרים השווים בעיניך, וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד,
- כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.
- צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף! לְמַעַן תִּחְיֶה -
- וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס}
- לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה עץ נטוע לשם פולחן, אפילו לעבודת ה' כָּל עֵץ אפילו בניין מעץ, אֵצֶל מִזְבַּח ליד המזבח, כלומר במקדש יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ.
- וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה מבנה אבן אחת בסגנון שנהגו לבנות לעבודה לזרה אֲשֶׁר שָׂנֵא יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. {ס}