ביאור:דברים כג - מעומד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מתוך פרשת כי תצא, בני קהל ה' הטהורים, התנהגות נקיה במחנה המלחמתי ונאותה עם רכוש. בהמשך לדיני יחסי מין: בתולים, אונס ובגידה של אשה נשואה, הנמצאים לפי החלוקה הנוצרית בפרק קודם.

התנהגות נאותה וטהורה

המוגדרים בקהל ה'

לֹא יִקַּח אִישׁ אֶת אֵשֶׁת אָבִיו, וְלֹא יְגַלֶּה יחשוף כְּנַף כנף הבגד, ובכך (לפי חז"ל) יגלה את ערוות אביו, או שבלקיחת אשת אביו הוא פוגע באביו בחושפו את בגדו ואת ערוות אשתו השייכים לו אָבִיו. {ס}

לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא מי שנפגעו אשכיו או צינור הזרע מן האשכים אל הפין וּכְרוּת מי שנכרת (נחתך) ממנו שָׁפְכָה הפין (גיד בלשון חז"ל) בִּקְהַל יְהוָה לפי חז"ל: אל להם להנשא לבת ישראל. {ס}

לֹא יָבֹא מַמְזֵר מי שנולד מאם זרה, ללא נישואין, ולפי חז"ל: מי שנולד מגילוי עריות (חוץ מנידה) בִּקְהַל יְהוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי צאצאי צאצאיו לעולם - לפי המשך הדברים לגבי עמוני ומואבי, וכך גם פירוש חז"ל לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל יְהוָה. {ס}

לפי המסופר המגיד מדובנא רבי יעקב קרנץ היה פעמים רבות במעמד בו טענו ש"המגיד מדובנא" ידרוש בבית הכנסת, ואדם אחר היה מדבר. פעם התרעם כששמע דברים שנאמרו בשמו ולהם לא הסכים. הוא נעמד וטען שהוא הינו המגיד מדובנא ולא האיש המתחזה. לאחר דין ודברים הוחלט שידרשו פסוק אקראי עם משל שאלה ומשל תשובה, והקהל ישפוט. הפסוק הנבחר היה זה, ולמתחזה לא היה משל של שאלה. המגיד מיד אמר: מעשה במשפחה שהיתה להם שמחה וסעודה בעיר אחרת. האב הקדים לבוא וחיכה למשפחתו שהתמהמהה. לבסוף הגיע בנו, פצוע ושרוט ובגדיו קרועים ומטונפים בבוץ. אל תשאל - אמר הבן, העגלה התהפכה מעל לגשר וכל האוכל נשפך ונשטף עם הזרם. ומה עם אמא? שאל האיש. אמא? ענה הבן, היא טבעה. מה אתה מספר לי על האוכל? שאג ושאל האב! - זהו משל השאלה. מה מספרים לנו על טקס קבלת פנים בלחם ומים, כשהבלעם נשכר לקלל את עם ישראל, כלומר לגרום להם להפסיד במלחמה ולהיהרג בו?!
עתה יש בידך משל - לצורך התשובה? שאל המגיד. משהשתמט המתחזה גם ממשל זה, המשיך המגיד: מעשה שהיה איש החייב לחברו כסף רב שלווה ממנו, והתחמק מתשלום לאורך זמן. השניים הגיעו לבית הדין, כשהחייב הביא איתו עורך דין מפולפל ומוצלח. עורך הדין פתח בדברים ואמר: שמעו נא רבותי הדיינים, כל מה שהמאשים טוען נכון. אכן מרשי חייב לו כסף רב, ואכן הוא מתחמק מזה זמן רב, מלשלם את חובו. אבל אל לכם לדרוש את הסכום העצום הזה, מכיוון שאז יאלץ להכריז על פשיטת רגל, ולא יוכל לשלם אפילו חלק קטן מסכום זה. עצתי לכם על כן היא שתוותרו על רוב הסכום, ותחייבו אותו סכום זניח בלבד, שאותו הוא אכן ישלם מדי פעם בפעם, וגם סכום פעוט זה הוא ישלם רק בעוד זמן, לכשיוכל.
ענה החבר ואמר: הכל טוב ויפה, אבל מהיכן היה לאיש המסכן כסף לממן את עורך הדין היקר הזה?
והנמשל כמובן: הייתי חושב שהם נמנעו מלקדם את פני בני-ישראל בלחם ומים, כי הם פחדו שההמונים ירמסו את השדות שלהם, או יגמרו להם את המים. כל אלו נשמעו תחילה טענות הגיוניות, אך אחרי ששכרו את בלעם - התבררה מטרתם ומגמתם האמיתית.

לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי לפי חז"ל: הזכרים, אבל הנקבות כשרות לנישואים עם ישראל בִּקְהַל יְהוָה, גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה - עַד עוֹלָם.
עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם,
וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם, לְקַלְלֶךָּ.
וְלֹא אָבָה לא רצה, לא הסכים יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם,
וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה - לִבְרָכָה! - כִּי אֲהֵבְךָ יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ.
לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם. {ס}


לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי - כִּי אָחִיךָ עשיו שממנו יצאה אומת אדום, הוא אחיו של יעקב אבינו הוּא! לֹא תְתַעֵב מִצְרִי - כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ לפחות חלק מהזמן, ולפחות חלק מן העם המצרי התיחס לבני ישראל בכבוד ובני עמנו אף הגיעו למעמד השליט.
בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם - דּוֹר שְׁלִישִׁי לפי חז"ל - נכדים, כשהסבתא מצרית אך הסב אינו מצרי, יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה. {ס}

טהרת מחנה האוהלים המלחמתי

כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה חניה - כלומר הקמת אוהלים לצורך מלחמה עַל אֹיְבֶיךָ:
וְנִשְׁמַרְתָּ, מִכֹּל דָּבָר רָע אף במלחמה צריך להתנהג בקדושה:.

כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר חז"ל לומדים מכאן על דיבור נקי ללא ניבולי פה וגידופים - מִקְּרֵה לָיְלָה יציאת זרע מקרית - תוך כדי חלום או שינה:
וְיָצָא אזי עליו לצאת אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, לֹא יָבֹא יכנס, או ישוב - אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה.
וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם ולפי חז"ל: יטבול במקוה, וּכְבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לפי פשוטו: בבוקר. ולפי חז"ל: אחרי צאת הכוכבים יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה.

וְיָד כף או יתד, וכך פירשו חזל, ויש מפרשים - מקום מסומן תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְיָצָאתָ שָׁמָּה חוּץ למקום המסומן של אנשים עם "מקרי הלילה" או: לצורך השתנה וצואה.
וְיָתֵד כלי לחפור בו תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ על אזור האיזון - חגורת הקרב, או: ידיות (בצורת אוזן) מבגדי הקרב לצורך קשירת כלי הלחימה, וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ מחוץ למחנה, במקום המיועד לכך וְחָפַרְתָּה בָהּ - וְשַׁבְתָּ וְכִסִּיתָ אֶת צֵאָתֶךָ הצואה שלך.
כִּי יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ - לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ נכנעים לך!
- וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ,
- וְלֹא ורצוי שלא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר דבר מתועב - וְשָׁב אשר יגרום לו לחזור אחורה, ולהפסיק מֵאַחֲרֶיךָ מהיותו אחריך, ותומך בך. {ס}

התנהגות נאותה עם רכוש וכסף

עבד בורח

לֹא תַסְגִּיר תחזיר לחוץ לארץ עֶבֶד לפי חז"ל: כנעני אֶל אֲדֹנָיו - אֲשֶׁר יִנָּצֵל יבוא להינצל אֵלֶיךָ ולפי חז"ל: יגיע לארץ ישראל מֵעִם אֲדֹנָיו.
עִמְּךָ יֵשֵׁב - בְּקִרְבְּךָ, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ הערים שאתה גר בהם, בַּטּוֹב לוֹ במקום שנראה בעיניו הכי טוב, ולפי חז"ל (מסכת גרים) במקום הטוב ביותר לפרנסתו, במרכז הישוב הישראלי, לֹא תּוֹנֶנּוּ תעשוק ותרמה אותו. {ס}

פולחן טהור ותשלומי נדרים ממקור טהור

לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה אשה המשמשת לקיום יחסי מין כחלק מהפולחן במקדשים אליליים. ובהשאלה: זונה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ הגרסה הזכרית ואולי חד-מינית לקדשה מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה שכר שקיבלה אשה כגמול על מעשה זנות וּמְחִיר כֶּלֶב שכר שקיבל גבר כגמול על מעשה זנות (מכונה כלב, לשון זלזול וגועל), או: כסף שהתקבל על משכב עם בעלי חיים. ולפי חז"ל: כסף עבור בהמה שניתנה תמורת כלב בעיסקת חליפין בֵּית יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ,
לְכָל נֶדֶר, כִּי תוֹעֲבַת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ גַּם שְׁנֵיהֶם אתנן הזונה ומחיר הכלב. {ס}

הלוואה ללא ריבית

הלוואה בלא ריבית קשורה בחברה סגורה התומכת בחבריה.

לֹא תַשִּׁיךְ תלווה בריבית - מלשון נשיכה (של כלב) לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף, נֶשֶׁךְ אֹכֶל קבלת יותר אוכל מאשר הלווית, נֶשֶׁךְ - כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ.

לַנָּכְרִי שאינו גֵר בארצך, ולפי חז"ל אפשר להלוות ברבית גם ל'גר תושב' - תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ - לֹא תַשִּׁיךְ, - לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. {ס}

נדרים למשכן ולמקדש

כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה, - אֱלֹהֶיךָ: לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, מֵעִמָּךְ - וְהָיָה בְךָ חֵטְא אם איחרת ולא שילמת אותו.

וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר אי נדירה אינו חטא, לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא!

מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר - וְעָשִׂיתָ, כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ לַיהוָה, - אֱלֹהֶיךָ: נְדָבָה ותקיים את אותה נדבה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ. {ס}

אכילת פועלים (או אכילה אקראית בתוך שדה)

כִּי תָבֹא לפי חז"ל: פועל בבציר בלבד, ולפי פשוטו: כניסה אקראית של אדם בְּכֶרֶם רֵעֶךָ: וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים - כְּנַפְשְׁךָ כאוות נפשך, לפי מה שהנפש (מלשון צלילי הנשיפה והנשימה) חפיצה - שָׂבְעֶךָ עד שתהיה שבע (וחז"ל מדגישים לפי ההמשך - אך לא יותר מכך), וְאֶל כֶּלְיְךָ הכלי שלך, הבגד, או תיק הבד, או: כלי אחסון מחרס או מתכת - לֹא תִתֵּן. {ס}

כִּי תָבֹא לפי חז"ל: פועל בקציר בלבד, ולפי פשוטן: כניסה אקראית של אדם בְּקָמַת בשדה תבואה בשל, מלשון השיבולים ה"קמות" - כלומר עומדות ישר רֵעֶךָ ידידך, הכוונה לבן עמך, וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת גרגרי חיטה ושעורה "נמללים" - שלוקחים ביד ואוכלים מיד בְּיָדֶךָ, וְחֶרְמֵשׁ כלי קצירה - מגל או חרמש. (בערבית: חרמש נקרא מיחש: محش, ואולי מקורו מצליל הקצירה לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ. {ס}