פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מבוארות של התנ"ך ללא עימוד

דברים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד

מהדורות נוספות של דברים יד | למהדורה המבוארת הרגילה |


סיכום לפרשיית העבודה הזרהעריכה

המשך פרשת ראה.
-------
בחלק זה של הפרשה (שנקטע על ידי החלוקה הנוצרית לכמה פרקים), יש הקצאה של עם ישראל והקדשתו לקב"ה. בעניין זה: הרחקה מטקסי התועבה של עובדי האלילים, הטיפול בנביא שקר, הטיפול בעיר נידחת (העובדת עבודה זרה (כלומר לצערנו הביטוי משמש כיום לגבי מונח אחר: עבודת אלילים. ועתה, סיכום הרחקה מטקסים אליליים, ואכילת חיות טהורות

...בָּנִים אַתֶּם שכן, אתם בניהם של לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם:
לֹא תִתְגֹּדְדוּ תשרטו את בשרכם, וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה קרחת מעל המצח על ידי תלישת השערות בֵּין עֵינֵיכֶם, לָמֵת כמו שנוהגים הגויים כאות לאבלות על מת.
כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה - לַיהוָה, אֱלֹהֶיךָ,
וּבְךָ בָּחַר יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה -
מִכֹּל מתוך כל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! {ס}

המאכל הטהור והטמאעריכה

תנועת לעיסה של שפן הסלע
לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה.

בהמותעריכה

זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ:
שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים.
אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר כיום מזוהה עם האנטילופה,
וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר יש המזהים אותו עם הג'ירף, בעקבות צווארו הארוך כמו זמורות הגפנים.
וְכָל בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה בעלת פרסה (ולא אצבעות) וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שפרסתה שסועה שְׁתֵּי פְרָסוֹת,
מַעֲלַת גֵּרָה מחזירה אוכל שנלעס חלקית ונבלע זמנית ללעיסה שנייה ועיכול שני בַּבְּהֵמָה, אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ.
אַךְ אֶת זֶה שמעלה גרה או מפריס פרסה, אך לא שניהם לֹא תֹאכְלוּ,
מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה:

הארנבת נקראת כך משום שאין אברו של הזכר ניכר. הארנבת נראית כמעלת גירה, ולמעשה תהליך העיכול שלה אכן כפול, מאחר שהיא אוכלת את גלליה, לצורך עיכול משני.
השפן הוא שפן הסלע החי כיום בכל הארץ, ומושבה מפורסמת שלו קיימת בנחל עין גדי. אין ידוע על העלאת גירה, אך לעיסתו קולנית וארוכה.

אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן,
כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה, וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ - טְמֵאִים הֵם לָכֶם!
וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה, - טָמֵא הוּא לָכֶם.
מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ כדי לא להיטמא, ולפי חז"ל זוהי רק התרעה, על מנת להמנע מאיסור כניסה למקדש בטומאה. {ס}

בעלי חיים במיםעריכה

אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם:
כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת תֹּאכֵלוּ.
וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת - לֹא תֹאכֵלוּ, טָמֵא הוּא לָכֶם! {ס}

עופותעריכה

דוכיפת (הציפור הלאומית של ישראל) בקיבוץ לוטן
גוזלי תנשמות מתנשפים ומצקצקים (סרטון)

להשלים תמונות ומעט על הזיהוי והסיבה לשמות. נשר - נשרו נוצותיו כהתאמה לאכילת נבילות (וכמו התן והכלביים). פרס - פורס (מנפץ) את העצמות של הנבלות שהוא תופס. עזניה - בעלת אזניים גדולות, כי מתפרסת על פני אזורים (צחיחים) נרחבים בחיפוש אחר נבילות. ראה - כמאמר חז"ל שהיא בבבל ורואה נבילה בארץ ישראל. ולמה טמאה וכו'. איה, דיה... העורב, על שם קולו "הערב" הנשמע כשמו, אם אומרים אותה ב'עין' גרונית ובריש מרשרשת כמנהג ספרד, בת היענה - והאגדות לגביה, תחמס, שחף ונץ... כוס (המצוי) ינשוף ותנשמת הנקראים על שם קולותיהן. חסידה, אנפה, דוכיפת (והפירוש הקראי: תרנגולת - האסורה לדעתם) וזיהוי הדוכיפת המודרני

כָּל צִפּוֹר טְהֹרָה תֹּאכֵלוּ.
וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם:
הַנֶּשֶׁר שנשרו נוצותיה לצורך אכילת הנבילה וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה.
וְהָרָאָה וְאֶת הָאַיָּה וְהַדַּיָּה לְמִינָהּ.
וְאֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ.
וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ.
אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַיַּנְשׁוּף וְהַתִּנְשָׁמֶת.
וְהַקָּאָת וְאֶת הָרָחָמָה וְאֶת הַשָּׁלָךְ.
וְהַחֲסִידָה וְהָאֲנָפָה לְמִינָהּ, וְהַדּוּכִיפַת וְהָעֲטַלֵּף כנראה סוג ציפור, וחז"ל זיהו אותו עם היונק הקטן הידוע כיום בשם זה.
וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף חרקים מעופפים - טָמֵא הוּא לָכֶם, לֹא יֵאָכֵלוּ.

כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ.

נבילות, וגדי בחלב אמועריכה

לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ - זהו ציטוט מפרשיית המועדים בספר שמות (החוזרת פעמיים), ושם הוא ממשיך את נושא הבכורות והביכורים. ומיד אחריו, תמיד התרומות והמעשרות ללוי ולכהן. לפי הקראים משמעות הפסוק שאין לבשל גדי צעיר שעדיין יונק. ולפי חז"ל הורחב העניין בהרבה, והראי"ה קוק מצרף עניין זה ללימוד על טקסים המחדירים בנו את נושא היחס המוסרי הנדרש (ואי ההתאכזרות) לבעלי חיים.

לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה.
לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לזר שאינו מחוייב במצוות, וחז"ל הגדירו "גר תושב" תִּתְּנֶנָּה - וַאֲכָלָהּ,
אוֹ: מָכֹר לְנָכְרִי,
- כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ.
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי ומאותה הסיבה, אל לך לבשל גדי (עז צעירה) בַּחֲלֵב אִמּוֹ בתוך החלב של אמו. והפירוש הקראי: כשהוא עדיין יונק.! {פ}

מעשרות (מעשר שני ומעשר בהמה)עריכה

עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה בשדה שָׁנָה שָׁנָה.
וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, מַעְשַׂר דְּגָנְךָ, תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ,
לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים.
וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ, כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ לשאת אותו בכל הדרך הארוכה,
- כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה, אֱלֹהֶיךָ, לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם,
- כִּי יְבָרֶכְךָ מפני שה' ברך אותך ונתן לך ארץ רחבת ידיים (נאמר כתזכורת לכך שהסיבה שהדרך רחוקה היא כתוצאה מברכה) יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ.
וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף אז תחליף את פירות המעשר בכסף, וְצַרְתָּ ותשים בצרור, חבילה הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ,
וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה, אֱלֹהֶיךָ, - בּוֹ.
וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף תוכל להחליף את הכסף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ:
בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר, - וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ ובעצם, בכל מה שתרצה ותבקש...
וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, וְשָׂמַחְתָּ! - אַתָּה, וּבֵיתֶךָ.

מעשר עניעריכה

וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ ובהמשך לשמחתך האמורה, שלך ושל ביתך, אל תשכח את הלוי - לֹא תַעַזְבֶנּוּ וחז"ל למדו מכאן, כהמשך למעשר השני, שמדובר במעשר ראשון הניתן ללוי, וכפי שמפורש במקומות רבים בתורה.,
כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק כלומר: אל תשכח, הוא חסר כל, בעקבות החוק, ואתה חייב לעזור לו וְנַחֲלָה עִמָּךְ. {ס}
מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים, תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ - בַּשָּׁנָה הַהִוא, וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ בשערי העיר, כלומר תפקיר אותו.
וּבָא הַלֵּוִי - כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ,
לְמַעַן יְבָרֶכְךָ כדי שתוכל להתברך ולהצליח, אתה חייב לדאוג לחלשים יְהוָה, - אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה. {ס}


ראו גםעריכה