קטגוריה:בראשית לב ג
נוסח המקרא
ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם.
וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּאֲשֶׁ֣ר רָאָ֔ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃
וַ/יֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ כַּ/אֲשֶׁ֣ר רָאָ֔/ם מַחֲנֵ֥ה אֱלֹהִ֖ים זֶ֑ה וַ/יִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַ/מָּק֥וֹם הַ/ה֖וּא מַֽחֲנָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יַעֲקֹב כַּד חֲזָנוּן מַשְׁרִי מִן קֳדָם יְיָ דָּא וּקְרָא שְׁמֵיהּ דְּאַתְרָא הַהוּא מַחֲנָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יַעֲקב כֵּיוָן דְחָמִינוּן לָא מַשִׁירְוַין דְעֵשָו הִינוּן דְאַתְיָין לִקְדָמוּתִי וְלָא מַשִׁירְוְיָן דְלָבָן הִינוּן דְהַדְרוּ לְמִרְדַף בַּתְרַיי אֱלָהֵין מַשִׁירְוְיָין דְמַלְאָכַיָא קַדִישִין דְאִשְׁתַּלְחוּ מִן קֳדָם יְיָ הִינוּן בְּגִין כֵּן קָרָא שְׁמֵיהּ דְאַתְרָא הַהוּא בְּלִישַׁן בֵּית קוּדְשָׁא מַחֲנָיִם: |
| ירושלמי (קטעים): | וַאֲמַר יַעֲקב כַּד חָמָא יַתְהוֹן דִילְמָא מַשִׁירְיָין מִן לָבָן אָחוֹי דְאִמָא אִינוּן אַתְיָין קֳדָמוֹי לִמְסַדְרָא לְקִבְלֵי סִידְרֵי קְרָבָא לְמִקְטַל יָתִי אוֹ דִלְמָא מַשִׁירְיַין דְמַלְאָכִין קַדִישִׁין מִן קֳדָם יְיָ אִינוּן וְאַתְיָין לְשֵׁיזְבָא יָתִי מִן יְדֵיהוֹן בְּגִין כְּדֵין קְרָא שְׁמֵיהּ דְאַתְרָא הַהוּא מַחֲנָיִם: |
רש"י
מפרשי רש"י
ועל פירוש ראשון קשה דמה שפירש ד'עולים תחלה ואחר כך יורדים' הוא בשביל שהקב"ה נצב עליו ולא היה בלא שמירה, אבל כאן למה היה למלאכים לעלות תחלה, דאם כן היה בלא שמירה, לפיכך היו שניהם יחד. מיהא יש לתרץ מדקרי ליה "מחנים" (פסוק ב) על שם שתי מחנות (רש"י שם), על כרחך אף כאשר היתה מחנה של ארץ [ישראל] לא נסתלקה אותם של חוצה לארץ, דאם נסתלקו של חוצה לארץ מיד, וזה נכנס וזה יוצא, לא שייך כאן 'שתי מחנות'. ולפי זה משמע שלכך באו המלאכים שישלח אותם יעקב, ולפי זה בודאי יפה עשה יעקב ששלח מלאכים, ואינו מוכח בב"ר (עה, ג) כך, אדרבה משמע שלא היה לו לשלוח מלאכים, שלא ידע עשו בהליכתו, ואמרו שם "מחזיק באזני כלב מתעבר על ריב לא לו" (ר' משלי כו, יז) מה ששלח מלאכים אל עשו:
ולפיכך נראה לי מה שפירש 'מלאכים ממש' מפני דהוי למכתב תחלה הטעם מפני מה שלח יעקב מלאכים, והוי ליה למכתב 'ויירא יעקב מפני עשו אחיו וישלח מלאכים' כדכתיב אחר כך (ר' פסוק ז) "וירא ויצר לו ויחץ הילדים", שנתן טעם למה חלק אותם לשתי מחנות, הכי נמי הוי למכתב כך 'וירא יעקב מפני עשו אחיו וישלח וגו, אבל למכתב "וישלח יעקב" בלא טעם לא הוי למכתב, אלא מפני דקאי אדלעיל (ר' פסוק ב) "ויהי כאשר ראם ויאמר מחנה אלקים זה וישלח יעקב וגו'", ולכך סמך "וישלח יעקב" למעלה משום דאלעיל קאי. וכן משמע בב"ר, דקאמר בב"ר (עה, י) 'דבר אחר וישלח יעקב מלאכים מה כתיב למעלה מן הענין ויהי כאשר ראם וכו, משמע מדסמך ליה לקרא של מעלה דרשו שהיו 'מלאכים ממש':
ועוד אמרו שם בב"ר (עה, ד) 'אמר רבי חנינא בר חמא הגר שפחת שרה נזדמנה לה חמשה מלאכים (ר' רש"י טז, יג), זה שהוא אהובו של מקום על אחת כמה וכמה'. והקשה הרא"ם על זה שמזה אין ללמוד דהיו מלאכים ממש, דאם כן גבי משה דכתיב (במדבר כ', י"ד) "וישלח משה מלאכים" נמי נימא הכי דהוי מלאכים ממש, ועוד דגבי יהושע שאמרו (בבא בתרא דף עה.) 'פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה', וכתיב (ר' יהושע ב, א) "וישלח יהושע שני אנשים מרגלים", ותירץ הרא"ם דהכי פירושו - דמדסמך הך פרשה לפרשה של מעלה יש ללמוד שהיו מלאכים ממש. ואל תתמה איך שלח מלאכים ממש, על זה אמר דהא הגר שפחת שרה נזדמנה לה חמשה מלאכים, כך פירש הרא"ם. ואין מוכח כן מדברי ב"ר, אלא דבעי ללמוד מזה דהיו מלאכים ממש, דאם כן הוי ליה לסדר מלתא דרבי חנינא אהא דאמר "וישלח יעקב מלאכים" - 'מה כתיב למעלה מן הענין וכו, ומדלא סדר דברי רבי חנינא אהא - שמע מינה דלא מהא יליף רבי חנינא שהיו מלאכים ממש, רק שהיה ראוי לזה יעקב שיהיו שלוחיו מלאכים ממש:
ומה שהקשה הרא"ם דהא מצינו "וישלח משה מלאכים וכו'", אין זה קשיא, דהא אמרינן למעלה בפרשת חיי שרה (רש"י כד, מב) 'אמר רבי אחא יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, דאילו פרשה של אליעזר כפולה בתורה', אף על גב ד"תורת משה" אקרי (מלאכי ג', כ"ב), דהוא "עבד ה'" (דברים ל"ד, ה'), ולמה לא היה תורתו גם כן כמו שיחתן של עבדי אבות, אלא על כרחך לפני המקום חשוב ענין אבות יותר ויותר, לפי שהאבות הם התחלה ותולדה לבנים. וטעם זה ידוע למבין כי הוא דבר נפלא, כי האבות הם יסוד העולם בעבור שהם עיקר לכל ישראל, וגם השבטים הם אבות כל שבט ושבט לשבטו, כי ראובן - בני ראובן נקראו על שמו (במדבר א', כ'), והם עיקר צורת העולם, כי כל אחד נחשב בפני עצמו עד שהוא עיקר הבריאה. והמלאכים אשר הם ניתנים לשמור העולם וממונים עליו - הם נמצאים עם האבות, שהם יסודות הבריאה. אבל משה רבנו עליו השלום אף על גב דפניו כפני החמה - אינו מן האבות בעבור שאינו התחלה, שאין אבות העולם רק אותם שהם התחלה, ומהם נתייסד העולם. לזה תמצא במדרש רבות בפרשת בראשית (בראשית א', ד') שקודם שנברא העולם - האבות היו במחשבה להיות נבראים, והיינו הטעם כי האבות הם עיקר העולם שממנו נתייסדו ישראל, וזה הטעם היו המלאכים נמצאים עם האבות:
וראה איך הבדל גדול יש בין האבות ובין משה רבנו עליו השלום, שהרי במדרש רבות פרשת יתרו (שמו"ר כח, א) 'כשעלה משה רבינו למרום בקשו מלאכי השרת לדחותו, מה עשה הקב"ה צר קסלתר פניו של משה רבינו עליו השלום כדמות אברהם, אמר להם לא זהו שירדתם אצלו'. ראה כי לא היה ראוי משה רבנו עליו השלום להתקיים בין המלאכים עד שנדמה פניו קלסתר פניו של אברהם:
וזהו שהוקשה להם כי אחר שראינו שכל עניני האבות לצרכם באו המלאכים, כי צרכיהם לא היו צרכי אדם פרטי, אלא ענין כלל העולם, בעבור שהם יסודות העולם שהמלאכים ממונים עליהם, ואיך יתכן לומר כי מלאכים בשר ודם, בפרט ענין כזה שהוא צורך יעקב לשוב אל ארץ כנען אשר נתנה לו הארץ (לעיל כח, יג), ואיך נאמר 'מלאכי בשר ודם היו', ומפני זה סבר רבי חנינא כי מלאכים ממש היו. ודעת רבי חנינא דעת בפני עצמו, דלא למד מסמיכות הפרשיות:
[ג] כל תיבה שצריכה כו'. פירוש תיבה כמו 'ארץ' 'שדה' 'בית' וכל דבר שיש לו תוך שבאים לשם. אבל לא יתכן לומר כאשר ירצה אדם לומר 'ראובן הלך לשמעון' לומר 'הלך שמעונה', דזה לא יתכן, כי אף על גב שהה"א באה במקום למ"ד - לא באה רק על הלמ"ד המשמשת, שבא לומר שבא תוך המדינה או תוך הבית - יאמר בזה 'ארצה' 'ביתה' (להלן מג, כו), וכיוצא בזה. ומפני כי הה"א מורה על ביאתו אל תוך הארץ או תוך הבית דוקא - נתנה בסוף התיבה ולא בתחלה, אבל הלמ"ד המשמשת שבא דבר אל דבר, לא דוקא תוך הדבר, נתנה הלמ"ד בתחלתה של מלה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
או ירמוז
מחנים על העתיד להיות בקבלת התורה כי שם ירדו המלאכים לרבואות ומחנה ישראל ששים רבוא שיצאו ממנו. וזהו שדרשו רז"ל מחנה אלהים זה, ששים רבוא היו כנגד מחנה ישראל. וע"ז אמר הכתוב (שיר ו) שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחולת המחנים.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ג – יג) מ"ש כאשר ראם מיותר, ולמה קרא שם המקום מחנים שמורה שני מחנות, והלא אמר מחנה אלהים שהוא מחנה אחת:
למה התעורר עתה לשלוח מלאכים הלא טוב שישאר עשו בשעיר וישכח שנאתו משיעורר אותו ואת איבתו, ומה היה הפיוס במ"ש עם לבן גרתי ושהיה לו שור וחמור: למה התירא יעקב וה' הבטיחו שיהיה עמו, ומה רצה בחלוק העם לשני מחנות, שאם היה בדעתו להלחם טוב שיהיו כלם ביחד, והתפלה בלתי מובנת, אחר שזכר שה' הבטיחו שייטיב עמו ושירבה את זרעו, איך מתפלל לאמר שירא מעשו פן יבוא ויכהו:
(ג) "ויאמר יעקב כאשר ראם". כי גם בלכתו אל בית לבן ראה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים, רק אז לא ראה בעיניו הגשמיים, רק חזה אותם בחלום ובחזון, אבל עתה שראה אותם השיג ענינם שבאו לעזר לו נגד הצר הצורר אותו שהוא עשו, וע"כ אמר מחנה אלהים זה, שהתבאר אצלי תמיד ששם מחנה הונח על החונים מוכנים למלחמה; ידע שהם מוכנים למלחמה, ובהכרח יבא כנגדו מחנה אויב ללחום, וע"כ קרא שם המקום מחנים, שזה מעיד שיפגעו שני מחנות זה מול זה למלחמה, וע"כ שלח מלאכים אל עשו, כי ידע שמוכן ללכת נגדו למלחמה:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשת וישלח
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב ג.
מַחֲנֵה אֱלֹהִים
נאמר שיעקב אמר משהו כאשר הוא ראה את המלאכים, ככתוב: "ויַֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם" (את המלאכים). כלומר ברור שיעקב ראה אותם, אבל לא ברור שפגעו בו, או שדיברו איתו.
- אם יעקב היה קורא למלאכים הללו: מרגלים, שליחים, הוא היה יוצר פחד במחנה. כאשר יעקב קרא להם "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (ביאור:בראשית לב ב), ולמקום "מַחֲנֵה אֱלֹהִים", יעקב הפך את הזרים לתומכים, צבא עזר, והמחנה שלו נרגע שאלוהים בעזרתם.
מַחֲנֵה
יעקב ראה את המלאכים, במחנה מסוים בהר. בהמשך נבנתה שם העיר מחנים שהיתה בעלת עוצמה וחשיבות. כנראה המקום התאים למחנה מוגן, ויעקב הזיז את צבאו לנקודה החשובה הזאת. ייתכן שמשם יעקב שלח את שליחיו לעשו, ושם הוא חיכה לתשובה.
יִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם
בהמשך, העיר מחנים היא עיר חשובה מאוד:
- העיר נמצאת בגבול גד: "ומֵּחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה, ובְּטֹנִים; ומִּמַּחֲנַיִם, עַד גְּבולּ לִדְבִר" (יהושע יג כו), ועל חצי מנשה נאמר: "יְהִי גְבולָּם, מִמַּחֲנַיִם כָּל הַבָּשָׁן כָּל מַמְלְכותּ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְכָל חַוֹתּ יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר" (יהושע יג ל), באזור ים כנרת.
- העיר שימשה כעיר מקלט, ככתוב: "ומִּמַּטֵּה גָד, אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד, וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ; וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (יהושע כא לו).
- העיר נעשתה בירתו של איש בושת בן שאול, ככתוב: "אַבְנֵר בֶּן נֵר, שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאולּ לָקַח, אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאולּ, ויַַּעֲבִרֵהו,ּ מַחֲנָיִם" (שמואל ב ב ח).
- לשם ברח דוד מפני אבשלום, והתארגן למלחמה באבשלום, ככתוב: "וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה; וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן, הואּ וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ.” (שמואל ב יז כד).
- שם גר ברזלי העשיר: "ובַּרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד, בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה; וְהואּ כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם, כִּי אִישׁ גָּדוֹל הואּ מְאֹד.” (שמואל ב יט לג).
- שם גר "אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא, מַחֲנָיְמָה" (מלכים א ד יד) הנציב, אחד משנים עשר הניצבים של שלמה.
מסקנה: יעקב חיפש עמדת כוח וסקר את הסביבה. יעקב ראה מלאכים צופים בו מהעמדה הטובה הזו. יעקב הכיר בחשיבות ועליונות המקום ונתן לו שם. ובהמשך הקימו שם עיר.
- העיר היתה בעלת חשיבות אסטרטגית גבוהה ושימשה כבירה או עיר הנציב האזורי. העיר היתה עשירה, ומוגנת. אנשיה היו בריאים וחיו שנים רבות.
- העיר שלטה על אחת הדרכים החשובות לאורך הירדן עד היבוק, או מעמק זבולון ויזראל דרך מגידו ובית שאן דרך היבוק לכיוון דמשק ובבל.
- למרות שזו היתה עיר מקלט, שם רצחו בַּעֲנָה ורֵכָב את איש בשת מלך ישראל "ויַַּכֻּהו וּיְַמִתֻהו,ּ ויַָּסִירו אֶּת רֹאשׁוֹ" (שמואל ב ד ז), ואבשלום זילזל בחוק והתקיף את דוד.
מַחֲנָיִם
בהמשך, למרות שהמקום היה בטוח מאוד, יעקב מחלק את צבאו לשנים "ויַַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹאּן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (ביאור:בראשית לב ח). ייתכן שזאת הסיבה שיעקב קרא למקום מחנים - מחנה ברבים. כלומר אפשרי שסדר הפסוקים שונה, וקריאת המקום מחנים נעשתה לאחר חלוקת צבאו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית לב ג"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.