הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בעיני- = מנקודת מבט סובייקטיבית עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: בעיני-

הביטוי בעיני- בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, מציין נקודת מבט סובייקטיבית. בחלק מהמקרים הוא בא להדגיש את ההבדל בין נקודות מבט שונות:

הבדל בין נקודת מבט של אדם לנקודת המבט של ה', המביא בחשבון את כל המחשבות והרגשות, (משלי טז ב): "כל דרכי איש זך בעיניו , ותכן רוחות ה'", (משלי כא ב): "כל דרך איש ישר בעיניו, ותכן לבות ה'" (פירוט).
הבדל בין נקודת מבט של אדם שטחי לנקודת מבט של אדם חכם, השומע גם את עצתם של אחרים, (משלי יב טו): "דרך אויל ישר בעיניו, ושמע לעצה חכם" (פירוט).
הבדל בין נקודת מבט של אדם טוב, חכם או אפילו שטחי, שחשוב שדרכו היא טובה, לבין נקודת מבט של רשע, שיודע שדרכו היא רעה, ולכן, אפילו מנקודת המבט האישית שלו, אנשים שמתנהגים כמוהו לא מוצאים חן בעיניו, (משלי כא י): "נפש רשע אותה רע, לא יחן בעיניו רעהו" (פירוט).
הבדל בין נקודת מבט של ציפור המתפתה לאכול זרעונים מהרשת, לבין נקודת המבט של הצייד המעוניין לאכול את הציפור, משלי א יז: "כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף, והם לדמם יארבו יצפנו לנפשותם..." - כל ציפור חושבת, במחשבה ראשונה, שנותנים לה אוכל בחינם; אבל למעשה רוצים להרוג אותה (פירוט).
הבדל בין נקודת המבט של הדור שאינו מכבד את הוריו, לבין נקודת המבט של ההורים הרואים את הפגמים ואינם יכולים לתקנם, (משלי ל יב): "דור טהור בעיניו, ומצאתו לא רחץ" (פירוט).
הבדל בין נקודת המבט של של האדם החושב שהוא חכם לבין המציאות - ראו חכם בעיניו.

פסוקים שבהם לדעתי המשמעות היא שונה (בעיניו = עין ממש, ראייה פיזית): עריכה

(משלי יז ח): "אבן חן השחד בעיני בעליו, אל כל אשר יפנה ישכיל" (פירוש)
(משלי כ ח): "מלך יושב על כסא דין, מזרה בעיניו כל רע" (פירוש)

פסוקים נוספים בתורה עריכה

(בראשית טז ד): "ויבא אל הגר, ותהר, ותרא כי הרתה, ותקל גברתה בעיניה" - מנקודת המבט של הגר, שהיתה בהריון, שרה העקרה היתה פחות חשובה.
(בראשית טז ו): "ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך; ותענה שרי ותברח מפניה" - אברם לא הסכים עם שרי, אבל הוא הרשה לה לפעול על-פי נקודת המבט שלה.
(בראשית יט ח): "הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש, אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם; רק לאנשים האל אל תעשו דבר, כי על כן באו בצל קרתי"
(בראשית יט יד): "ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר 'קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר', ויהי כמצחק בעיני חתניו" - מנקודת המבט שלהם הוא נראה כמתבדח.

(בראשית כ טו): "ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב"- שב איפה שנראה לך, הכל פתוח לפניך.
בראשית כא יא: " "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו" . "ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע" " - במחשבה ראשונה, הדבר היה רע בעיני אברהם; אך ה' תיקן אותו.
(בראשית כז יב): "אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה"- במחשבה ראשונה, יצחק יחשוב שאני מתעתע, למרות שלמעשה הבכורה שייכת לי.
(בראשית כח ח): "וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו"- עשו לא הסכים עם אביו, הוא חשב שבנות כנען טובות, ורק המחשבה הראשונה של יצחק עליהן היא שלילית.
(בראשית כט כ): "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה"- בראיה הסובייקטיבית שלו, נדמה לו שמדובר בימים אחדים. המציאות כמובן היתה שונה.
(בראשית לא לה): "ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים"
(בראשית לד יח): "וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור"
(בראשית לט כא): "ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר"
(בראשית מא לז): "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו"- הפתרון של יוסף התקבל על דעת כולם, מכל נקודת-מבט הוא נראה טוב.
(בראשית מה ה): "ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם"
(בראשית מה טז): "והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו"
(בראשית מח יז): "וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה" - מנקודת המבט של יוסף, הוא חשב שיעקב טעה; אבל יעקב תיקן אותו.
(שמות ה כא): "ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו"
(שמות כא ח): "אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה"
(ויקרא י כ): "וישמע משה וייטב בעיניו"- אחרי שאהרן הסביר למשה את מניעיו, הדבר התקבל גם על-דעתו של משה.

(במדבר יא י): "וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע"
(במדבר יג לג): "ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"
(במדבר כב לד): "ויאמר בלעם אל מלאך ידוד חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי"
(במדבר לו ו): "זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים"
(דברים א כג): "וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" - מנקודת המבט שלי זה נראה טוב, אך לאחר מעשה התברר שזו היתה טעות.
(דברים יב ח): "לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום, איש כל הישר בעיניו" - כל אחד מקריב במקדש את הבהמה הראשונה שעולה במחשבתו, ולא טורח לבחור את הטובה ביותר (פירוט)
(דברים טו יח): "לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך ה' אלהיך בכל אשר תעשה"

פסוקים נוספים בשאר התנ"ך עריכה

(יהושע ג ז): "ויאמר ה' אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך"
(יהושע ד יד): "ביום ההוא גדל ידוד את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו"
(יהושע ט כה): "ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה"
(יהושע כב ל): "וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם"- גם כאן לא ברור: הדבר היה טוב בעיניהם רק לאחר ששמעו את ההסבר.
(יהושע כב לג): "וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה"
(יהושע כד טו): "ואם רע בעיניכם לעבד את ידוד בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את ידוד"
שופטים יד ג: " "ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני" ... "וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון" "
(שופטים יז ו): "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"
(שופטים יט כד): "הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת"
(שופטים כא כה): "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"
(שמואל א א כג): "ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו אך יקם ידוד את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו"
(שמואל א ח ו): "וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל ה'" - במחשבה ראשונה שמואל חשב שזה רע למנות מלך, אבל ה' תיקן אותו ואמר לו שזה טוב למנות מלך, כדי להעניש את העם על כך שמאסו את ה' (פירוט)
(שמואל א יא י): "ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם"
(שמואל א יד לו): "ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים"
(שמואל א יד מ): "ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה"
(שמואל א טו יז): "ויאמר שמואל הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך ידוד למלך על ישראל"
(שמואל א טז כב): "וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני"
(שמואל א יח ה): "ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול"
(שמואל א יח ח): "ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה"
(שמואל א יח כ): "ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו"
(שמואל א יח כג): "וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה"
(שמואל א יח כו): "ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים"
(שמואל א כא יד): "וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו"
(שמואל א כד ד): "ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר ידוד אליך הנה אנכי נתן את איביך בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט"
(שמואל א כו כא): "ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד"
(שמואל א כו כד): "והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני ידוד ויצלני מכל צרה"
(שמואל א כט ו): "ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי ידוד כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה"
(שמואל א כט ז): "ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים"
(שמואל א כט ט): "ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה"
(שמואל ב ג יט): "וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן"
(שמואל ב ג לו): "וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב"
(שמואל ב ד י): "כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי לו בשרה"
(שמואל ב ו כב): "ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה"
(שמואל ב י ג): "ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך"
(שמואל ב יא כה): "ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו"
(שמואל ב יא כז): "ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני ידוד"
(שמואל ב יג ב): "ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה"
(שמואל ב טו כו): "ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו"
(שמואל ב יז ד): "ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל"
(שמואל ב יח ד): "ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים"
(שמואל ב יט ז): "לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך"
(שמואל ב יט יט): "ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן"
(שמואל ב יט כח): "וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך"
(שמואל ב יט לח): "ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך"
(שמואל ב יט לט): "ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך"
(שמואל ב כד כב): "ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים"
(מלכים א ג י): "וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה"
(מלכים א ט יב): "ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו"
(מלכים א כא ב): "וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה"
(מלכים ב א יג): "וישב וישלח שר חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך"
(מלכים ב א יד): "הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך"
(מלכים ב י ה): "וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמליך איש הטוב בעיניך עשה"
(ישעיהו ה כא): "הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים"
(ישעיהו ו י): "השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו"
(ירמיהו ז יא): "המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם ידוד"
(ירמיהו יח ד): "ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות"
(ירמיהו כו יד): "ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם"
(ירמיהו מ ד): "ועתה הנה פתחתיך היום מן האזקים אשר על ידך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את עיני עליך ואם רע בעיניך לבוא אתי בבל חדל ראה כל הארץ לפניך אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך"
(ירמיהו מ ה): "ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו"
(יחזקאל כא כח): "והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש"
(יחזקאל מ ד): "וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל"
(יחזקאל מד ה): "ויאמר אלי ידוד בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית ידוד ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש"
(חגי ב ג): "מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה הלוא כמהו כאין בעיניכם"- במחשבה ראשונה נראה לכם שהבית הזה כאין, אבל למעשה "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון..."
(זכריה ח ו): "כה אמר ידוד צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם ידוד צבאות"
(זכריה יא יב): "ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף"
(דברי הימים א יג ד): "ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם"
(דברי הימים א יט ג): "ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך"
(דברי הימים א כא כג): "ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי"
(דברי הימים ב ל ד): "ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל"
(תהלים טו ד): "נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ידוד יכבד נשבע להרע ולא ימר"
(תהלים לו ג): "כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא"
(תהלים עג טז): "ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני"- מנקודת המבט שלי היה נראה לי שיש עוול בעולם, אבל במחשבה מעמיקה יותר הבנתי את משמעות הדברים.
(תהלים צ ד): "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה"
(תהלים קיח כג): "מאת ה' היתה זאת, היא נפלאת בעינינו"- מנקודת המבט האנושית שלנו, היה נדמה לנו שזה בלתי אפשרי (נפלא = מופלה ומופרד מהמציאות), אך ה' עשה שזה יקרה.
(איוב יא ד): "ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך"
(איוב יח ג): "מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם"
(איוב יט טו): "גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם"
(איוב לב א): "וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו"
(איוב מ כד): "בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף"
(שיר השירים ח י): "אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום"
(אסתר א יז): "כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה"
(אסתר א כא): "וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן"
(אסתר ב ד): "והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן"
(אסתר ב ט): "ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים"
(אסתר ג ו): "ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי"
(אסתר ג יא): "ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך"
(אסתר ח ח): "ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"
(נחמיה ו טז): "ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת"

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-05-19.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בעיני- - מנקודת מבט סובייקטיבית

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/beyn