ביאור:מעומד/מקרא/כתובים/איוב/לב

המהדורה המעומדת והמבוארת של ספר איוב
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

איוב פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

מהדורות נוספות של איוב: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא   :: במהדורה המבוארת ללא עימוד

---

חלוקת הספר הנוצרית מכוונת כאן לפי אמונתם, ולמעשה הדברים כאן הם סופו של סבב החברים השלישי בספר איוב, ותחילת המערכה הרביעית של הספר.

וַיִּשְׁבְּתוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵעֲנוֹת אֶת אִיּוֹב, כִּי הוּא צַדִּיק בְּעֵינָיו. {פ}

הקדמת דברי אליהוא - הריע הרביעי והצעיר

וַיִּחַר אַף אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי מִמִּשְׁפַּחַת רָם:
בְּאִיּוֹב חָרָה אַפּוֹ - עַל צַדְּקוֹ נַפְשׁוֹ מֵאֱלֹהִים.
וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו חָרָה אַפּוֹ - עַל אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מַעֲנֶה, וַיַּרְשִׁיעוּ אֶת אִיּוֹב.

וֶאֱלִיהוּ חִכָּה אֶת אִיּוֹב בִּדְבָרִים, כִּי זְקֵנִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ לְיָמִים.
וַיַּרְא אֱלִיהוּא כִּי אֵין מַעֲנֶה בְּפִי שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַפּוֹ.
{פ}



וַיַּעַן אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וַיֹּאמַר:
צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, עַל כֵּן זָחַלְתִּי וָאִירָא מֵחַוֹּת דֵּעִי אֶתְכֶם.
אָמַרְתִּי: "יָמִים - יְדַבֵּרוּ", וְ"רֹב שָׁנִים - יֹדִיעוּ חָכְמָה".
"אָכֵן רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ", וְ"נִשְׁמַת שַׁדַּי - תְּבִינֵם".

לֹא אך לא רַבִּים יֶחְכָּמוּ, וּזְקֵנִים יָבִינוּ מִשְׁפָּט.

לָכֵן לא כך, כלומר: במקום זאת אָמַרְתִּי:
שִׁמְעָה לִּי! אֲחַוֶּה דֵּעִי אַף אָנִי!
הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם! אָזִין עַד תְּבוּנֹתֵיכֶם!... עַד תַּחְקְרוּן מִלִּין!
וְעָדֵיכֶם - אֶתְבּוֹנָן וְהִנֵּה אֵין לְאִיּוֹב מוֹכִיחַ! - עוֹנֶה אין לאיוב עונה אֲמָרָיו - מִכֶּם.
פֶּן תֹּאמְרוּ: "מָצָאנוּ חָכְמָה!", "אֵל יִדְּפֶנּוּ לֹא אִישׁ כלומר: אפילו לא איש אחד שלל את דברינו!".
וְלֹא עָרַךְ אֵלַי מִלִּין, וּבְאִמְרֵיכֶם לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ.
חַתּוּ! לֹא עָנוּ עוֹד! הֶעְתִּיקוּ מֵהֶם (בהשאלה:) נלקחו, כלומר: הם לא מצאו את המלים הנכונות - מִלִּים.
וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ, כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד.

אַעֲנֶה אַף אֲנִי חֶלְקִי, אֲחַוֶּה דֵעִי אַף אָנִי.
כִּי מָלֵתִי מִלִּים, הֱצִיקַתְנִי רוּחַ בִּטְנִי.
הִנֵּה בִטְנִי כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ כמו כד יין טרי ושמור שלא נפתח, כְּאֹבוֹת חֲדָשִׁים - יִבָּקֵעַ.
אֲדַבְּרָה? וְיִרְוַח לִי, אֶפְתַּח שְׂפָתַי? וְאֶעֱנֶה.

אַל נָא אֶשָּׂא פְנֵי אִישׁ, וְאֶל אָדָם לֹא אֲכַנֶּה.
כִּי לֹא יָדַעְתִּי אֲכַנֶּה, כִּמְעַט יִשָּׂאֵנִי עֹשֵׂנִי.