ביאור:בראשית כה כז
בראשית כה כז: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה כז.
איש תם יושב אוהלים
עריכההשימוש הנוסף היחידי במקרא בתואר "יושב אוהלים" הוא: "ותֵַּלֶד עָדָה אֶת יָבָל הואּ הָיָה אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל ומִּקְנֶה" (בראשית ד כ). כלומר, הכינוי "יושב אוהלים" קשור לרעיית צאן ולחיי הנוודות שנובעת מכך. גם בני יעקב יצאו עם הצאן כאשר דינה נחטפה על ידי שכם (ביאור:בראשית לד ה), ובני יעקב יצאו לשכם לרעות שם את הצאן (ביאור:בראשית לז יב).
גם הבקיאות הרבה בגידול צאן שמציג יעקב בזמן שהותו אצל לבן מעידה שזו אכן משמעות הכינוי כאן.
"תם" במקרא מופיע בשלושה מובנים:
- סוף, מיצוי.
- העדר סילוף/רמייה כתכונת נפש, יושר וכנות.
- העדר סילוף\רמייה מתוך אי-ידיעה, כמו "הֲלֹא הואּ אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הואּ בְּתָם לְבָבִי ובְּנִקְיֹן כַּפַּי עָשִׂיתִי זֹאת".
בפסוק יש תקבולת ניגודית:
- "יודע ציד" לעומת "איש תם”;
- "איש שדה" לעומת "יושב אוהלים”.
המילה "תם" מסמלת פשטות כמו רעיית הצאן שאינה דורשת "ידע" בתחבולות ובהתחכמויות, כמו הטמנת מלכודות.
אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה
עריכהעשו היה:
- "יֹדֵעַ צַיִד" – צייד, למרות שזה לא היה עיסוקו המרכזי, אלא רק תחביב או חלק מעבודת השדה.
- "אִישׁ שָׂדֶה" – חקלאי, עובד אדמה. וכך מתואר עשו: "ויַָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהואּ עָיֵף" ורעב, ועבודת השדה היתה עיקר עיסוקו (ביאור:בראשית כה כט).
איילות, ציפורים ומזיקים באו לשדה ופגעו ביבולים, ועשו, כאיש שדה, כנראה נהג לצוד אותם ולהביאם לביתו כתוספת אוכל. יצחק אהב את המאכלים שעשו צד, ולכן הוא אהב את עשו, ככתוב: "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו, כִּי צַיִד בְּפִיו" (ביאור:בראשית כה כח), ויצחק נתן ברכה המיועדת לאיש שדה, ככתוב: "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (ביאור:בראשית כז כח), אבל יצחק בעיקר אהב את עשו בגלל ריחו הטוב כריח השדה, ככתוב "רֵיחַ בְּנִי, כְּרֵיחַ שָׂדֶה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְהוָה" (ביאור:בראשית כז כז), וזאת לעומת הריח הרע של העזים והכבשים שנדבק לרועים, שהיה תועבה בעיני המצרים, ראה: (ביאור:בראשית מו לד).
אִישׁ תָּם
עריכהבתורה שלושה אנשים זכו שאלוהים יגדיר אותם כאיש תם:
- נח היה "אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו, אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו ט).
- אלוהים פקד על אברהם "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (ביאור:בראשית יז א).
- עורך התורה מגדיר את יעקב כ"אִישׁ תָּם", וגם יעקב זכה להתהלך לפני אלוהים.
ניתן להבין ששלושת האנשים האלה זכו ליחס מיוחד מאלוהים.
מהדורה שניה של סיפור קין והבל
עריכהיצחק התעשר מאוד כאשר הוא התעסק גם במקנה וגם בחקלאות, משום שהשילוב שיפר את איכות יבולי השדה והמקנה (ביאור:בראשית כו יד). כאשר בניו גדלו, יצחק חילק את העבודה ביניהם בהנחה שהם יעבדו ביחד. גם קין והבל חילקו את עבודתם ביניהם: "ויְַהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (ביאור:בראשית ד ב). יצחק העדיף את עשו, וזה גרם להיווצרות של קנאה ותככים בין בניו, מה שכמעט נגמר ברצח.
ישנו פירוש שמנסה להסביר למה יצחק אהב את עשו, הרי יעקב גם היה יכול להביא לאביו את הבשר של הוולדות הזכרים. הפירוש טוען שיעקב חמל על הגדיים במטרה להגדיל את רכוש אביו, כשם שבהמשך יעקב יעבוד בשביל לבן.
פירוש נוסף
עריכה"יעקב איש תם", לדעתי לא מדובר על תמימות כי רואים אנו כיצד מוחו החד של יעקב עובד, הוא מנצל מצבים. "תם" לדעתי - לשון תום, לשון "מת", דהיינו סיום. הוא מתכנן כל דבר מההתחלה עד הסוף, קודם לקח את הבכורה ואחר כך שיתף פעולה עם אמו רבקה כדי לרמות את יצחק ולקבל את ברכות הבכורה. בעוד שעשיו הוא איש עבודה שרוצה הכל "כאן ועכשיו", אולי קצת ילדותי ותמים מצידו, הוא רעב ורוצה לאכול עכשיו, לא חשוב המחר; ואילו יעקב רואה את המחר ואת השנים הבאות עד אפילו מעבר למותו. יעקב רוצה המשכיות, בגלל זה הוא יושב אהלים, הוא רוצה לדעת כל מה שקורה בתוך ביתו, מי נגד מי ומה לעשות כדי להמשיך את השושלת. יעקב חוסך שקל לבן ליום שחור, עשיו רוצה כאן ועכשיו. פירוש מאת : צביה בן עמי, דימונה
לעיון נוסף
עריכה
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של דוד אקסלרוד שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-17.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איש תם יושב אוהלים
קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-25-27