ביאור:משלי ג יח
משלי ג יח: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר."
תרגום מצודות: למחזיקים (לאוחזים) בה, היא להם לעץ חיים, כי בעבורה ישיג החיים; והתומך אותה בגדרים וסייגים הוא מאושר (משובח).
תרגום ויקיטקסט: החכמה היא כמו עץ הנותן חיים לתלמידים אשר מחזיקים בה ולומדים אותה בהתמדה; והמורים התומכים בחכמה, מפתחים ומטפחים אותה, וכן התורמים התומכים במערכת החינוך, גם הם יהיו מאושרים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג יח.
דקויות
עריכהלהחזיק בענף מהעץ
עריכההחכמה נמשלת לעץ שיש להחזיק בו. אבל כשהעץ גדול, אי אפשר להחזיק בכולו, אלא רק בענף אחד ממנו. והנמשל: למרות שאדם חייב לקיים את כל מצוות התורה, ראוי שיבחר לו מצווה אחת שבה יחזיק בכוח גדול, בהתמדה ובמסירות-נפש (ספר חרדים מהדורת ירושלים תשמ"ד, פרק סא; ע"פ דברי האמוראים בבבלי, שבת קיח:).
בעם ישראל ישנם זרמים רבים, ולכל זרם ישנן מצוות שהוא מחזיק בהן במיוחד: יש זרמים המחזיקים במצוות שבת, יש שבמצוות יישוב ארץ ישראל, יש שבמצוות אהבת הגר, וכו'... כל המחזיק בענף אחד - מחזיק בעץ החיים כולו.
מה ההבדל בין מחזיקים לתומכים?
עריכהומדוע למחזיקים בה היא עץ חיים, ותומכיה מאושרים?
1. ייתכן שהמחזיקים בה הם התלמידים, האוחזים בעץ החכמה בכל כוחם; ותומכיה הם המורים, המטפחים ומגדלים את עץ החכמה על-מנת שהתלמידים יוכלו לחסות בצלו. לתלמידים, החכמה היא עץ חיים, היא מלמדת אותם לחיות נכון ולהינצל ממוות; אולם כאשר התלמידים מתקדמים, הם יכולים בעצמם לתמוך וללמד אחרים; הם הופכים ממושפעים למשפיעים, ואז הם מאושרים באמת (ע"פ גליה).
וכשהתלמידים מתקדמים עוד יותר, הם יכולים גם להרחיב ולפתח את החכמה בתקנות חדשות, גדרים וסייגים (מצודות).
2. ואפשר לפרש להיפך: המחזיקים בה הם אלה שכבר אוחזים בה וצמודים אליה, ותומכיה הם "המתקרבים אליה" (רש"י), אלה שעדיין בדרכם אליה.
בניגוד לאשה המושחתת, אשר צעדיה הולכים ומתקרבים אל המוות, (משלי ה ה): "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ"*, החכמה מקרבת את תלמידיה אל החיים.
הקבלות
עריכהעץ החיים נזכר בפרשת גן עדן, (בראשית ג כב): "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים... פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם"; אולם, שם מדובר בעץ שאוכלים ממנו, ובפסוק שלנו מדבר בעץ שמחזיקים בו ותומכים בו. ניתן לפרש משל זה בכמה דרכים:1. החזקה מבטאת התמדה ועקביות: אדם זוכה לחיים, רק כאשר הוא מחזיק בחכמה לאורך זמן. עמים רבים מספרים על גיבורים שיצאו לחפש את אותו עץ החיים - עץ שנותן לאוכליו חיי נצח - ונכשלו; אולם לפי ספר משלי, עץ החיים נמצא באחיזה התמידית בדרכי החכמה, ולא באכילה חד-פעמית של פרי פלאי (ע"פ דעת מקרא).
ויש שהביעו רעיון דומה גם ביחס לתפילה - שנתפסת בעיני אנשים מסויימים כעין פרי פלאי שמספיק לאכול אותו כדי שכל המשאלות יתגשמו: "כל המאריך בתפלתו ומעיין בה - סוף בא לידי כאב לב, שנאמר (משלי יג יב) תוחלת ממושכה מחלה לב. מאי תקנתיה? - יעסוק בתורה, שנאמר 'ועץ חיים תאוה באה'. ואין 'עץ חיים' אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה." (רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן, בבלי ברכות לב:).
הפסוק מלמד גם את היחס הראוי למצוות: להשתדל להחזיק ולזכות בכמה שיותר מצוות, ולא לקיים אותן כמה שיותר מהר כדי "להיפטר" מהן ולצאת ידי חובה: "שלא יהיו דברי תורה בעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחד, אלא... אם יש לך זכות - קח" (רב הונא בשם ר' אחא, ויקרא רבה כה א, דברים רבה ז ט); רעיון דומה נרמז ב(משלי ב א): "בְּנִי! אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ...", וב(משלי י ח): "חֲכַם לֵב יִקַּח מצות, וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט"*. גם בלשונם של סוחרים בבורסה, "מחזיקים" מניה שנחשבת טובה ורווחית.
2. החזקה מבטאת גם תמיכה וסיוע; לפי זה, המחזיקים הם האנשים התומכים ומסייעים לחכמה ולתבונה, למשל, התורמים כספים להחזקת מוסדות חינוך. הפסוק מלמד, שהם זכאים לחיים טובים, לפחות כמו התלמידים הלומדים חכמה במוסדות אלו; האנשים המשקים ומחזקים את העץ, יזכו ליהנות מפירותיו, כמו שנאמר גם ב(משלי כז יח): "נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד"*. כך פירשו חכמי המדרש: "אילו נאמר 'עץ חיים היא לעמלים בה' - לא היתה תקומה לשונאי ישראל [שהרי רוב ישראל אינם מסוגלים לעמול בחכמה כל הזמן]; אלא 'למחזיקים'" (ויקרא רבה כה א). ובדומה לכך דרשו על (דברים כז כו): "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם": "אילו נאמר 'אשר לא ילמד' לא היתה תקומה לשונאי ישראל; אלא 'אשר לא יקים'", וכן (ישעיהו נו ב): "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת, וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ; שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע" (ויקרא רבה כה ב).
3. החזקה מבטאת גם היצמדות ללא הנאה מיידית (בניגוד לאכילה); אדם זוכה לחיים, כאשר הוא לומד את החכמה לשמה, ולא לשם הנאה כלשהי: "כל העוסק בתורה לשמה - תורתו נעשית לו סם חיים, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, ואומר (משלי ג ח) רִפְאוּת תהי לְשָׁרְּךָ, ואומר (משלי ח לה) כי מצאי מצא חיים..." (רבי בנאה, בבלי תענית ז א), "שלא יאמר אדם "אקרא, שיקראוני חכם", "אשנה שיקראוני רבי", "אשנן שאהיה זקן ואשב בישיבה"; אלא למד מאהבה, וסוף הכבוד לבא, שנאמר (משלי ז ג) קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך; ואומר (משלי ג יז) דרכיה דרכי נועם, ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (בבלי נדרים סב א).
4. החזקה מבטאת גם אחיזה בחזקה, כמו קרש של ספינה שמחזיקים בו כדי להינצל מטביעה. לפי זה, המחזיקים הם האנשים המתחזקים ואוחזים בחכמה בכל כוחם, למרות כל הקשיים והמכשולים; וגודל השכר, בהתאם לגודל הקושי - חיים ואושר.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-18