ויקרא רבה כה א
ביאור על פיסקה זו
בתחילת הדרשה מביא רב הונא כמה על הפסוק (משלי ג יח): "עץ חיים היא למחזיקים בה", ובפרט על המילה "מחזיקים":
- לפי רב אחא, המילה מלמדת את היחס הראוי למצוות: לא לנסות "להיפטר" מהן - לקיים אותן כמה שיותר מהר כדי לצאת ידי חובה, אלא להיפך, להחזיק ולנסות לזכות בכמה שיותר מצוות (גם בלשונם של סוחרים בבורסה, "מחזיקים" מניה שנחשבת טובה ורווחית).
- לפי ר' בנימין בן לוי, המילה מלמדת את הערך הסגולי של התורה - העובדה שאנחנו מחזיקים בתורה, עוד לפני שהתחלנו בכלל לקיים אותה, כבר מעידה על הקשר שלנו לה', מלך העולם, ומצילה אותנו מאומות העולם.
- ולפי רב הונא עצמו, המילה מלמדת את החשיבות של תרומה כלכלית להחזקת הלומדים; כך, לא רק הלומדים יכולים לזכות לחיים, אלא גם התורמים המחזיקים אותם.
- בהמשך מובא רעיון דומה ע"פ פסוק מספר קהלת - (קהלת ז יב): "בצל החכמה בצל הכסף".
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (משלי ג, יח): "עץ חיים היא למחזיקים בה":
- אמר רב הונא בשם ר' אחא: שלא יהיו דברי תורה בעיניך כאדם שיש לו בת בוגרת והוא רוצה להשיאה לאחד, אלא (שם ב, א) "בני אם תקח אמרי ומצותי תִּצְפֹּן אתך", אם יש לך זכות - קח.
- אמרי, רב הונא בשם ר' בנימין בן לוי אמר: משל למלך שאמר לבנו צא לפרקמטיא, אמר לו אבא מתיירא אני בדרך מהלסטים ובים מפני אפורטין, מה עשה אביו נטל מקל וחקקו ונתן בו קמיע ונתנה לבנו ואמר לו יהי המקל הזה בידך ואי אתה מתיירא משום בריה, אף כך אמר הקב"ה למשה אמור לישראל בני עסקו בתורה ואין אתם מתייראים משום אומה.
- אילו נאמר 'עץ חיים היא לעמלים בה' לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא 'למחזיקים'. אילו נאמר 'אשר לא ילמד' לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא (דברים כז, כו): "'אשר לא יקים' את כל דברי התורה הזאת", לכך נאמר" עץ חיים היא למחזיקים בה".
- רב הונא אמר: אם נכשל אדם בעבירה, חייב מיתה בידי שמים. מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד קורא שני דפים, ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שנים, ואם אינו למוד לקרות ולשנות מה יעשה ויחיה? ילך ויעשה פרנס על הצבור וגבאי של צדקה והוא חי, שאילו נאמר 'ארור אשר לא ילמד' לא היתה תקומה, אלא "ארור אשר לא יקים", אלו נאמר 'עץ חיים לעמלים בה' לא היתה תקומה, אלא "עץ חיים היא למחזיקים בה".
- (קהלת ז, יב): "כי בצל החכמה בצל הכסף" א"ר אחא בשם ר' תנחום ב"ר חייא למד אדם ולימד ושמר ועשה והיתה ספק בידו למחות ולא מיחה להחזיק ולא החזיק הרי זה בכלל ארור הה"ד "ארור אשר לא יקים" ר' ירמיה אמר בשם ר' חייא לא למד אדם ולא עשה ולא שמר ולא לימד לאחרים ולא היתה ספק בידו להחזיק והחזיק ולא למחות ומיחה הרי זה בכלל ברוך: