ויקרא רבה כה ב

<< · ויקרא רבה · כה · ב · >>

ב. עריכה

ר' הונא ור' ירמיה אמרו בשם ר' חייא בר אבא: עתיד הקדוש ב"ה לעשות צל וחופות לבעלי המצות אצל בני תורה בגן עדן. ואית ליה ג' קריין:

"שמעון אחי עזריה אמר משמו", והלא שמעון היה גדול מעזריה! אלא, על ידי שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון, לפיכך נקרא הלכה על שמו.

ודכוותה (דברים לג, יח): "ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך", ולא יששכר גדול היה מזבולן? אלא, ע"י שהיה זבולן מפרש מיישוב ועוסק בפרקמטיא, ובא ונותן לתוך פיו של יששכר, נותן לו שכר בעמלו, לפיכך נקרא הפסוק על שמו, שנאמר "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך".

א"ר תנחומא: כל מי שיוצא לדרך ואינו מכוין לבו למלחמה, סוף שהוא נופל במלחמה; אבל שבטו של זבולון, בין מתכוין בין שאינו מתכוין, יוצאין למלחמה ונוצחין, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (דה"א יב, לד): "מזבולן יוצא צבא עורכי מלחמה ולעדור בלא לב ולב"; מהו בלא לב ולב? אלא בין מתכוונין בין שאינן מתכוונין הם יוצאים ומנצחין.

דרש רבי יהודה בן פזי: מי יגלה עפר מעיניך, אדם הראשון, שלא יכולת לעמוד על צוויך שעה אחת, והרי בניך ממתינין לערלה ג' שנים! א"ר הונא: כד שמע בר קפרא כך, אמר יפה דרש ר' יהודה בן אחותי, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב [[:קטגוריה:|"וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"]].