הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כסיל = השונא דעת

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: כסיל

כסיל הוא אדם השונא ללמוד. הוא לא סתם טיפש (כמו בלשון ימינו) אלא שונא את הדעת:

(משלי א כב): "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי, וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם, וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת?!"

מהותם של הפתיים היא פתיות, מהותם של הלצים - לצון, ומהותם של הכסילים היא שנאת דעת.

בחינה עצמית - האם אני כסיל?

היחס להורים

האם אני מצער את הוריי? (משלי י א): "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ"( פירוט ).
האם אני מבזה את הוריי כשהם מנסים ללמד אותי? (משלי טו כ): "בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב, וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ".
אחד הדברים החשובים ביותר לאדם הוא, שיוכל להעביר את חכמתו לבניו, ולכן בן כסיל - השונא ללמוד חכמה - גורם להוריו צער עמוק; ראו גם בן כסיל .

שנאת לימודים עיוניים

האם, בכל פעם שמציעים לי ללמוד, אני מסתכל לקצה השני של הארץ, ומחפש תירוצים מדוע אי אפשר ללמוד עכשיו? (משלי יז כד): "אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה , וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ"( פירוט ).
האם אני מרגיש בוז כלפי אדם האומר דברים הגיוניים? (משלי כג ט): "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ"( פירוט ).
האם אני חש ביטחון מלא בכל מסקנה שאני מגיע אליה, ומרגיש שאין לי צורך לשמוע אף דעה אחרת? (משלי כח כו): "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל , וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט"( פירוט ).
האם, כשאני שומע דעה של אדם אחר, אני לא מסוגל אפילו "להחזיק בראש" את הדעה שלו כדי להבין מה הוא חושב? (משלי טו ז): "שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת, וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן"( פירוט )
האם הייתי רוצה לקנות תואר אקדמי בכסף, בלי שאצטרך לאמץ את המוח? (משלי יז טז): "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה - וְלֶב אָיִן"( פירוט ).
האם אני בוחן את הדברים שאני שומע לפי מצבו הכלכלי של מי שאומר אותם? (משלי יד כד): "עֲטֶרֶת חֲכָמִים עָשְׁרָם, אִוֶּלֶת כְּסִילִים אִוֶּלֶת"( פירוט ).
האם אני אוהב לשמוע דברים שטחיים, המציגים רק צד אחד של המציאות? משלי טו יד: "לֵב נָבוֹן יְבַקֶּשׁ דָּעַת, ופני[וּפִי] כְסִילִים יִרְעֶה אִוֶּלֶת" ( פירוט ).
האם אני מתעלם מהעובדות, וממשיך ללכת באותה דרך גם כשהעובדות מראות שהדרך כושלת? (קהלת ב יד): "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ..."( פירוט )

שנאת לימודים מעשיים

האם אני מתעצבן על כל מי שמנסה להזהיר אותי, ובטוח שהאזהרות שלו מיותרות לגמרי? (משלי יד טז): "חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ"( פירוט ).
האם אני עושה מעשים רעים באופן אוטומטי ובלתי נשלט, כמו צחוק? (משלי י כג): "כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה, וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה"( פירוט ).
האם אני מרגיש שנאה ותיעוב כשמנסים להזהיר אותי שלא לעשות את מה שאני מתאוה לעשות? (משלי יג יט): "תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ, וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע"( פירוט ).
האם אני מרגיש, שאדם שמנסה ללמד אותי דברים חדשים הוא האויב שלי, הוא מנסה לקחת לי את הדבר היקר לי ביותר? (משלי יז יב): "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ, וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ"( פירוט ).
האם, כשאני מתחיל לעבוד במקצוע חדש, אני מרגיש שאין לי חשק ללמוד איך להצליח במקצוע בדרכי יושר, ובמקום זה עדיף לי להתאמן במעשי מרמה? (משלי יד ח): "חָכְמַת עָרוּם הָבִין דַּרְכּוֹ, וְאִוֶּלֶת כְּסִילִים מִרְמָה"( פירוט ).
האם אני חוזר על טעויות שוב ושוב? (משלי כו יא): "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ"( פירוט ).

דיבורים

האם אני מדבר בשטף, כמו מעיין נובע, בלי לעצור ולחשוב אם הדברים שאני אומר נכונים ומבוססים? (משלי טו ב): "לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת, וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת"( פירוט )
האם אני משתמש במשל שאינו מתאים לנמשל? (משלי כו ז): "דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים "( פירוט ).
האם אני משתמש במשל פוגע ומעליב? (משלי כו ט): "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר, וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים "( פירוט ).
האם, כשאני רוצה לפרסם מוצר, אני מעדיף להשתמש בפרסום המוני (spam) כדי שלא אצטרך להתעמק ולחשוב למי המוצר הזה מתאים באמת? (משלי יג טז): "כָּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת, וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת"( פירוט ).
האם, כאשר אני בכל-זאת לומד משהו, אני מרגיש שאני "חייב" לפרסם את ידיעותיי כמה שיותר מהר? (משלי יד לג): "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה, וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ"( פירוט ).
האם, כשמישהו מנסה להסביר לי משהו ומתייאש, אני מאשים אותו שהוא לא יודע להסביר? (משלי יד ז): "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל , ו'בל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת!'"( פירוט ).

כעס ומריבות

האם, כשיש שמועה רעה על מישהו, אני שונא לבדוק ולשמוע את הצד שלו, ממהר להחליט שהוא אשם ומפרסם את זה בכל הסביבה? (משלי י יח): "מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל "( פירוט ).
האם, כשיש ויכוח, אני שונא לשמוע את שני הצדדים, וקורא "לפתור" את המחלוקת באלימות? (משלי יח ו): "שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב, וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא. פי כְסִיל מחתה לו, ושִׂפְתֵיו מוקש נפשו"( פירוט ).
האם, כתוצאה מכך, אני מסתבך בתגרות אלימות? (משלי יט כט): "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים, וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים ".

איך צריך להתייחס לכסילים

אדם כסיל שונא ללמוד ולחשוב, ולכן קשה ליצור איתו קשר על-בסיס של הגיון משותף. לפיכך ספר משלי ממליץ לרוב האנשים להתרחק מכסילים:

לא לנסות לדבר איתם בהגיון - זה מסכן את הכבוד, (משלי כג ט): "בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ"( פירוט ).
לא לפגוש אותם - זה מסכן את הגוף, (משלי יז יב): "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ, וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ"( פירוט ).
לא לגור בשכנותם - זה מסכן את הרכוש, (משלי כא כ): "אוֹצָר נֶחְמָד וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם, וּכְסִיל אָדָם יְבַלְּעֶנּוּ"( פירוט ). t2814
לא להתחבר ולהתרועע איתם - זה מסכן את האישיות, משלי יג כ: " "[הוֹלֵךְ] אֶת חֲכָמִים [יֶחְכָּם] (קרי) , וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ" " ( פירוט ), (משלי יד ז): "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל , וּבַל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת"( פירוט ).
לא להטיל עליהם משימות הדורשות אחריות כלשהי - זה מסכן את הבריאות, (משלי כו ו): "מְקַצֶּה רַגְלַיִם חָמָס שֹׁתֶה שֹׁלֵחַ דְּבָרִים בְּיַד כְּסִיל "( פירוט ).
בדרך כלל עדיף גם לא לענות להם, (משלי כו ד): "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה", פרט למקרים נדירים שבהם הכסילים אומרים דברים שנשמעים כחכמים, ואז יש לענות להם רק כדי שלא יחשבו שהם חכמים, (משלי כו ה): "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו"( פירוט ).

למרות זאת, ישנה חובה על המנהיגים לדאוג שגם הכסילים יקבלו חינוך:

(משלי ח ה): "הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה, וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב"( פירוט )

ישנם אנשים מיוחדים, שיש תקוה שיצליחו להשפיע גם על כסילים:

אדם חכם בעיניו, המדבר בבטחון עצמי מופרז, יכול להשפיע על הכסיל באופן רגשי, ולגרום לו להקשיב, (משלי כו יב): "רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו, תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ"( פירוט ).
אדם אץ בדבריו, המדבר במהירות ובחיפזון, יכול למשוך את תשומת ליבו של הכסיל לזמן קצר, ובזמן הקצר הזה - עד שהכסיל מאבד ריכוז - יש תקוה שיצליח ללמד אותו משהו, (משלי כט כ): "חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו, תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ"( פירוט ).
ואולי גם אדם בעל שפתי דעת, אדם ששפתיו יודעות תמיד מה הדבר הנכון להגיד, אדם שיודע לענות "בשליפה", (משלי יד ז): "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל וּבַל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת"- התרחק מאיש כסיל אם אינך יודע שפתי דעת; אך אם אתה יודע שפתי דעת - יש סיכוי שתצליח להשפיע עליו לטובה ( פירוט ).

כמה פסוקים במשלי רומזים על טכניקות שאפשר להשתמש בהן כדי להשפיע על כסילים:

כשמתווכחים עם כסיל, יש לאפשר לו "להוציא החוצה" את כל מחשבותיו ודעותיו השגויות, אחר-כך להרגיע את כעסו, ורק בסוף לענות לו, (משלי כט יא): "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל, וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה"( פירוט ).
כשרוצים לגרום לכסיל לחשוב בעצמו, צריך לפני כן לאפשר לו להוציא את כל מחשבותיו, עד שהלב שלו מתגלה ונשאר פנוי, (משלי יח ב): "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה, כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ"( פירוט ).
להסתיר מהכסילים חלק מהמידע, כדי שיתעצבנו וידרשו לשמוע את הכל, (משלי יב כג): "אָדָם עָרוּם כֹּסֶה דָּעַת, וְלֵב כְּסִילִים יִקְרָא 'אִוֶּלֶת!'"( פירוט ).
להראות להם שזה כיף כשמצליחים לשבור את התאוה, (משלי יג יט): "תַּאֲוָה נִהְיָה תֶּעֱרַב לְנָפֶשׁ, וְתוֹעֲבַת כְּסִילִים סוּר מֵרָע"( פירוט ).

ולפעמים חייבים להשתמש באמצעים לא נעימים:

לכפות עליהם לרסן את עצמם ולמלא את חובתם, (משלי כו ג): "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים "( פירוט ); אין הכוונה למכות כאמצעי ענישה, שהרי בפסוק אחר נאמר שגם 100 מכות לא יועילו לכסיל, (משלי יז י): "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין, מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה"( פירוט ).
למנוע מהם תענוגות, (משלי יט י): "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים"( פירוט ).
למנוע מהם שלוה, (משלי א לב): "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם"( פירוט ).
למנוע מהם כבוד, (משלי כו א): "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר, כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד"( פירוט ), (משלי כו ח): "כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד"( פירוט ).
להראות להם, שאנשים חכמים זוכים לכבוד, ואנשים כסילים הם בזויים ומושפלים, (משלי ג לה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן"אולי תחושת הבושה תגרום להם לשנות את דרכם ( פירוט ).

נדגיש שוב: לא מדובר בילד טיפש, או בילד ששונא ללכת לבית הספר, אלא באדם שבאופן עקרוני שונא ללמוד כי הוא בטוח שכל האמת נמצאת אצלו, הוא גם מתנהג לפעמים באלימות וקורא ל"מהלומות", ולכן יש להתייחס אליו בחומרה.

כסיל - נפש בהמית

ישנם כמה פסוקים הממשילים את הכסיל לבהמה:

(משלי יז יב): "פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ, וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ"( פירוט )
(משלי כו ג): "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים "( פירוט ).
(משלי כו יא): "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ - כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ"( פירוט ).
ואולי גם (משלי ט יג): "אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה , פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה"משמיעה קולות של בהמה ( פירוט ).

בחסידות מקובל לחלק את נפש האדם ל"נפש בהמית", המייצגת את היצרים החומריים שבהם האדם דומה לבהמה, ו"נפש אלהית", המייצגת את החכמה והרוחניות. אצל הכסיל, השונא חכמה, הנפש הבהמית שולטת שלטון מלא; אולם הנפש הבהמית קיימת אצל כל אחד ואחד, כך שבתוך כל אחד מאיתנו יש "כסיל" קטן, והפסוקים המלמדים איך להתייחס לכסיל יכולים ללמדנו גם איך להתייחס לנפש הבהמית שנמצאת בתוכנו, כאשר אנחנו מרגישים שהיא מתגברת יותר מדי:

להכריח את עצמנו לעשות דברים שהשכל יודע שצריך לעשות, גם אם הגוף כרגע עצל וכבד, (משלי כו ג): "שׁוֹט לַסּוּס, מֶתֶג לַחֲמוֹר, וְשֵׁבֶט לְגֵו כְּסִילִים ".
למנוע מעצמנו תענוגות, (משלי יט י): "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים".
למנוע מעצמנו שלוה, (משלי א לב): "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם".
למנוע מעצמנו כבוד, (משלי כו א): "כַּשֶּׁלֶג בַּקַּיִץ וְכַמָּטָר בַּקָּצִיר, כֵּן לֹא נָאוֶה לִכְסִיל כָּבוֹד", (משלי כו ח): "כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה, כֵּן נוֹתֵן לִכְסִיל כָּבוֹד". להשפיל את עצמנו, כך שתחושת הבושה תעורר אותנו להתעלות ולהשתפר, (משלי ג לה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן"(וראו גם תניא חלק א כט) .

מושגים דומים ומנוגדים

הכסיל נזכר בפסוקים רבים כניגודם של החכם והנבון, למשל:

(משלי ג לה): "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ, וּכְסִילִים מֵרִים קָלוֹן"( פירוט )
(משלי יז י): "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין , מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה"( פירוט )
ועוד פסוקים רבים.

הכסיל נוהג באיוולת ( = שטחיות ), ולכן, כל הדברים הרעים שנאמרו על האויל, נכונים גם לגבי הכסיל (ראו כסיל - אויל ), אך הכסיל גרוע יותר, כמו שנאמר למשל ב (משלי כו יא): "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ - כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ": הכסיל חוזר על דבריו השטחיים שוב ושוב, הוא בטוח שהדעה השטחית שלו היא האמת ( פירוט ).

פסוקים נוספים שבהם הכסיל מנוגד לחכם או לנבון

(משלי טו ז): "שִׂפְתֵי חֲכָמִים יְזָרוּ דָעַת, וְלֵב כְּסִילִים לֹא כֵן"( פירוט )
משלי יז טז: "למה זה מחיר ביד כסיל , לקנות חכמה - ולב אין"
(תהלים מט יא): "כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ, יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ, וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם"
קהלת ב יד-טז: " " הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ, וְיָדַעְתִּי גַּם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם." "וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי 'כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַם אֲנִי יִקְרֵנִי וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יוֹתֵר?' וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל." "כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם, בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל ?" "
(קהלת ד יג): "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד"
(קהלת ו ח): "כִּי מַה יּוֹתֵר לֶחָכָם מִן הַכְּסִיל ? מַה לֶּעָנִי יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד הַחַיִּים?"
(קהלת ז ד): "לֵב חֲכָמִים בְּבֵית אֵבֶל, וְלֵב כְּסִילִים בְּבֵית שִׂמְחָה"
(קהלת ז ה): "טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם , מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים . כי כקול הסירים תחת הסיר, כן שחק הכסיל ; וגם זה הבל"( פירוט )
(קהלת ט יז): "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים "
(קהלת י ב): "לֵב חָכָם לִימִינוֹ, וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ"( פירוט )
(קהלת י יב): "דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן, וְשִׂפְתוֹת כְּסִיל תְּבַלְּעֶנּוּ"
הכסילים משתמשים במשלים לא מתאימים (ראו משל בפי כסילים ), בניגוד לחכמים המתמחים במשלים טובים.

פסוקים נוספים

(תהלים צב ז): "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע, וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאֶת"
(תהלים צד ח): "בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים מָתַי תַּשְׂכִּילוּ"
(משלי יט א): "טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ שְׂפָתָיו וְהוּא כְסִיל "( פירוט )
(משלי כו י): "רַב מְחוֹלֵל כֹּל, וְשֹׂכֵר כְּסִיל וְשֹׂכֵר עֹבְרִים"
(קהלת ד ה): "הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת יָדָיו, וְאֹכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"
קהלת ד יז: " "שְׁמֹר רגליך כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים, וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח, כִּי אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע" "
(קהלת ה ב): "כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן, וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים. כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵאַלֹהִים, אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים ; אֵת אֲשֶׁר תִּדֹּר שַׁלֵּם"
(קהלת ז ט): "אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס, כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ": הכעס גורם לאדם להפוך לכסיל ( פירוט ).
(קהלת י טו): "עֲמַל הַכְּסִילִים תְּיַגְּעֶנּוּ, אֲשֶׁר לֹא יָדַע לָלֶכֶת אֶל עִיר"

פירושים נוספים למושג "כסיל"

1. יש מפרשים כסיל = רשע.

אולם, בפסוקים רבים הכסיל מנוגד לחכם או לנבון, ולא לצדיק.

2. יש מפרשים כסיל = סכל, טיפש.

אולם, בפסוקים רבים הכסילים גם עושים מעשים רעים, למשל (משלי יג יט): "תאוה נהיה תערב לנפש, ותועבת כסילים סור מרע", ולכן לא מסתבר שהם "סתם" טיפשים.

3. יש מפרשים כסיל = נהנתן, רודף-תענוגות (ע"פ מלבי"ם) . אולם:

בכמה פסוקים נאמר שהכסילים מסתבכים במריבות , דבר שאינו מתאים לאנשים שכל מטרתם היא ההנאה.
הכסילים מוציאים דיבה (משלי י יח): "מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל ".
הכסיל בוטח בליבו = מקום מחשבותיו (משלי כח כו): "בוטח בלבו הוא כסיל , והולך בחכמה הוא יימלט", כלומר הכסילות מתבטאת גם במחשבה העיונית ולא רק ברצון לתענוגות חומריים.

4. ויש מפרשים כסיל = אגוצנטריסט, אדם ששם את עצמו ואת דעותיו במרכז: "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו - "תבונה" ו"התגלות לבו"- ניגודים הם. "התגלות ליבו" - אגוצנטריות, ותבונה היא הניגוד, אכן כסיל שונא חכמה כי היא עלולה לסתור את התגלות לבו. זה תוצאה הניגזרת ישירות ממהותו, אבל מהותו היא- התגלות לבו- "תפיסתי היא המציאות"" (דוד אקסלרוד). פירוש זה דומה לפירושנו כסיל = שונא חכמה, שהרי אדם ששם את עצמו במרכז בטוח שהוא צודק ושונא ללמוד מאחרים. פירוש זה מתאים לכל הפסוקים:

הכסיל הוא היפוכו של החכם, כי החכם הוא אדם שאוהב ללמוד מאחרים.
הכסיל שונא לסור מרע, כי הבחנה בין טוב לרע דורשת מהאדם לחשוב גם על הזולת ולא רק על עצמו.
הכסיל מוציא דיבה ומסתבך במריבות , כי הוא אינו אוהב ללמוד ולהקשיב לזולת.

הכסיל הוא גם טיפש וגם רע; ומעניין שגם באנגלית fool = טיפש, foul = רע.

תגובות

ואוו! עבודה נאה! נהניתי

-- Gil, 2011-08-18 21:19:53

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כסיל - השונא דעת

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ksil