קטגוריה:משלי א כב
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי
וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם
וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עַד־מָתַ֣י׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ פֶ֥תִי וְ/לֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָ/הֶ֑ם וּ֝/כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"פתים" - המתפתים ע"י מסיתים ומינים
"תאהבו פתי" - הסתה שם דבר לפתיות כמו כלי קרי שני (שפי)רלב"ג (כל הפרק)
"עד מתי". ואמר ממשל שהחכמה תקרא ותאמר עד מתי אתם פתיים תאהבו פתיות ותתפרשו בהבלי העולם ולא תחקרו בחכמת הש"י בדברים עם חוזק הגלותה ועד מתי חמדו להם לצון הלצי' ויתעסקו בדברי ההבלים האלו אשר לא די שאין להם תועלת אבל יש להם הפסד רב בדברים המדיניים עד מתי ישנאו דעת הכסילים שלא ישתדלו לחקור בעיון האמת:
ביאור המילות
"עד מתי פתים". הם אשר דעתם קלה והם מתפתים בקלות אל איזה דבר שיעלה במחשבתם מזולת חקירה אם הוא ראוי אם לא, "לצים" הם האנשים המדברים דברי לעג ושחוק, "וכסילים" הם בעלי הסכלות שהוא קנין ר"ל שתהא להם דעת כוזבת בדברים אם מפני מיעוט חקירתם או מפני שגדלו על האמנתם או בעלי הסכלות שהוא העדר קנין חכמה:
מלבי"ם (כל הפרק)
"עד מתי פתים תאהבו פתי", הפתי יפותה אל דרך הסכלות מבלי דעת, ועל זה אמר עד מתי תאהבו להיות נפתה באין דעת, כי החכמה תתן לפתאים ערמה, ועד מתי "לצים לצון חמדו להם", הלץ מתלוצץ על החכמה מפני שאין עליה מופתי הדעת, והוא אינו שונא את החכמה מפני שאינה יודעת בידיעה ברורה, והם אין מקבלים אותה בקבלה ע"י המוסר ויראת ה' מפני שלצון חמדו להם על דברי אמונה שאין עליהם מופת, אולם הכסיל הוא יודע חקי החכמה ונלוז ממנה מפני תאותו, מפני שחקי החכמה הם מתנגדות ליצרי לבו הרע, ובזה הוא גרוע מן הלץ שהלץ אינו שונא דעת ואינו מתלוצץ רק על דבר שלא יוכל לדעתו בידיעה ברורה, והכסיל הגם שידע חקי החכמה בידיעה ברורה, ילוז ממנה מפני "שהכסילים ישנאו דעת" מפני שדעת החכמה תשים רסן לחסום בפני תאות לב:
ביאור המילות
"פתים. לצים, כסילים", הפתי אין לו הבנה כלל לקבל חקי החכמה כי הוא כיונה פותה אין לב (כנ"ל ד'), והכסיל אינו פתי והוא לפעמים חכם גדול, רק מואס בחכמה מפני תאות לבו, כמ"ש תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סר מרע, והלץ ילוצץ על חקי החכמה מפני שלא ישיגם בדעת ברורה אבל אינו שונא דעת, ולא יליץ על דבר שבא עליו מופת, כמ"ש לקמן (י"ד ז', ט"ו י"ב, ובכ"מ), אבל הכסיל שונא דעת, כמ"ש לקמן (י"ב כ"ג, י"ג י"ט ובכ"מ):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ולצים" - מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא, וכן וכסילים וגו'.
מצודת ציון
"פתים" - כמו פתאים, ר"ל שוטים הנפתים מהר.נחמיאש (כל הפרק)
ומה היא אומרת? עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. עד מתי פתאים תאהבו פתי — שם הפתיות, כמו "אל תהי מרי כבית המרי" (יחזקאל ב ח).
ולצים לצון חמדו להם — כי על כן נקראים לצים, לפי שלצון חמדו להם והם מתלוצצים ומלעיגים על בני אדם על ידי גאותם וגסות רוחם, כמה דאת אמר: "זד יהיר לץ שמו" (לקמן כא, כד).
וכסילים ישנאו דעת — כי מי שאינו חפץ בדבר, שונאהו.
תרגום מצודות: עד מתי פתיים (פתאים, שוטים הנפתים מהר) תאהבו פתי? עד מתי לצים לצון חמדו להם? עד מתי כסילים ישנאו דעת?
תרגום ויקיטקסט: - "עד מתי אתם, הפתיים, תאהבו להתפתות?!, עד מתי תשמעו לפיתויי הלצים אשר חומדים (מתאווים) רק מעשי לצון לעג וזלזול, ולפיתויי הכסילים אשר שונאים כל דעת?!
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א כב.
דקויות
1. בקריאה ראשונה נראה שהחכמה קוראת לשלושה סוגים של נערי רחוב - פתיים, לצים וכסילים. אולם, בפסוקים אחרים נאמר שאין טעם להוכיח לצים (משלי ט7-8), וגם הכסילים אינם מבינים דברי טעם (משלי כג9). לכן, מסתבר שהחכמה קוראת רק לפתיים. החכמה אומרת להם להתרחק מהלצים ומהכסילים, ולשוב לספסל הלימודים. ואכן, היא פונה אל הפתיים בגוף שני תאהבו, ומדברת על הלצים והכסילים בגוף שלישי חמדו, ישנאו.
2. ואם הקוראת היא החכמה המופשטת, ייתכן שגם שלושת הטיפוסים הם מופשטים - משל לשלושת היצרים המרחיקים את האדם מן התורה: "בני אדם המרחקים עצמם מן התורה הוא מחמת שלושה עניינים: א' מחמת שנתפתו ביצרם לילך אחר תאוות העולם הזה... ב' מחמת שחפצים לדבר דברים בטלים [לצים]... ג' מחמת שתלמודם קשה עליהם ורוצים שתהא התורה באה מעצמה [כסילים]..." (הגאון מווילנה).
3. חכמי המדרש דרשו את הפסוק על תקופות בתולדות עם ישראל: "עד מתי פתים תאהבו פתי - אלו דור המדבר; ולצים לצון חמדו להם - אלו עדת קורח; וכסילים ישנאו דעת - זו מלכות הרשעה, שלא קיבלה עליה עול מלכות שמים ועול תורה" (מדרש משלי): - בני דור המדבר היו פתיים, התפתו והושפעו לרעה מה"ערב רב" וגורמים נוספים שהסיתו אותם; - עדת קורח היו לצים, זלזלו ולעגו למשה ואהרן; - ומלכות הרשעה - אולי מלכות שומרון, שמלכיה הרשעים רדפו את נביאי ה' כי שנאו דעת אלהים.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי א כב"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.