קטגוריה:משלי א כב

דקויות

1. בקריאה ראשונה נראה שהחכמה קוראת לשלושה סוגים של נערי רחוב - פתיים, לצים וכסילים. אולם, בפסוקים אחרים נאמר שאין טעם להוכיח לצים (משלי ט7-8), וגם הכסילים אינם מבינים דברי טעם (משלי כג9). לכן, מסתבר שהחכמה קוראת רק לפתיים. החכמה אומרת להם להתרחק מהלצים ומהכסילים, ולשוב לספסל הלימודים. ואכן, היא פונה אל הפתיים בגוף שני תאהבו, ומדברת על הלצים והכסילים בגוף שלישי חמדו, ישנאו.

2. ואם הקוראת היא החכמה המופשטת, ייתכן שגם שלושת הטיפוסים הם מופשטים - משל לשלושת היצרים המרחיקים את האדם מן התורה: "בני אדם המרחקים עצמם מן התורה הוא מחמת שלושה עניינים: א' מחמת שנתפתו ביצרם לילך אחר תאוות העולם הזה... ב' מחמת שחפצים לדבר דברים בטלים [לצים]... ג' מחמת שתלמודם קשה עליהם ורוצים שתהא התורה באה מעצמה [כסילים]..." (הגאון מווילנה).

3. חכמי המדרש דרשו את הפסוק על תקופות בתולדות עם ישראל: "עד מתי פתים תאהבו פתי - אלו דור המדבר; ולצים לצון חמדו להם - אלו עדת קורח; וכסילים ישנאו דעת - זו מלכות הרשעה, שלא קיבלה עליה עול מלכות שמים ועול תורה" (מדרש משלי): - בני דור המדבר היו פתיים, התפתו והושפעו לרעה מה"ערב רב" וגורמים נוספים שהסיתו אותם; - עדת קורח היו לצים, זלזלו ולעגו למשה ואהרן; - ומלכות הרשעה - אולי מלכות שומרון, שמלכיה הרשעים רדפו את נביאי ה' כי שנאו דעת אלהים.