קטגוריה:קהלת ז ט
אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אַל־תְּבַהֵ֥ל בְּרֽוּחֲךָ֖ לִכְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּחֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אַל־תְּבַהֵ֥ל בְּ/רֽוּחֲ/ךָ֖ לִ/כְע֑וֹס כִּ֣י כַ֔עַס בְּ/חֵ֥יק כְּסִילִ֖ים יָנֽוּחַ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אלשיך
או יאמר "טוב אחרית" וכו', לומר הלא אמרתי כי העושק יהולל חכם, ושמא תאמר אם כן איפה במה ינוחם לבנו על העושק הזה אשר נראה. אל תשית לבך, כי דע לך טוב יהיה "אחרית דבר" הוא אחרית העולם ואין צריך לומר מאשר הוא עתה, כי אם גם "מראשיתו" בהבנותו שהיה רב טוב. ועוד אודיעך כי "טוב" הוא "ארך רוח" מחזיק באמונה ומיחל. ומה שאני אומר כי "טוב ארך רוח" הוא כי מדה זו נמשכה "מגבה רוח", כי אשר רוחו ונשמתו גבוהה גבוהה הוא בעל ארך רוח סובל ומאריך ובלתי מהרהר, כענין משה רבינו ע"ה עניו מאד וסובל והאבות בלתי מהרהרין אחר מדותיו יתברך. כמו שאמרו ז"ל (סנהדרין קיא א) כי אחר כל מה שהבטיחו הוא יתברך ואעשך וכו' על ביאת הארץ (בראשית יב ב) ומיד בבואו ויהי רעב וכו' (שם שם י) ונטלטל ולקחו אשתו (שם שם טו) ולא הרהר, וההיקש בעקידה. וכן ביתר האבות, ובהלל הזקן, ורבים כאלה גדולי הנפש. ואתה אם רוחך אינה מגדר זה "אל תבהל ברוחך לכעוס" על העושק הנזכר, כי היא מדה שלא תזוז ממך לעולם, כי "בחיק", הוא מקום הלב של "כסילים", שם "ינוח" שיהיה לו כבית מנוס לדירה להיות מפסיד ומאבד אותך. והוא מאמרם ז"ל (עיין שבת קה ב) כל הכועס כאילו כופר בעיקר, כי מעט מעט יחטיאנו עד האבידו אותו:
כעס בחיק כסילים ינוח
קהלת מסביר מדוע לא כדאי למהר לכעוס:
(קהלת ז ט): "אַל תְּבַהֵל בְּרוּחֲךָ לִכְעוֹס, כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ"
בהלה = מהירות, דחיפות.
אל תבהל ברוחך לכעוס = אל תמהר יותר מדי לכעוס, זה לא דחוף.
כסיל = השונא ללמוד .
כעס בחיק כסילים ינוח = הכעס הופך את האדם הכועס לכסיל; הכעס גורם לכך שהאדם לא ירצה ללמוד ולהבין את נקודת המבט של הזולת. הכעס נח ונרגע רק כשהאדם נעשה כסיל, כשהוא מתייחס באטימות לדבריו של הזולת,
לכן, אל תמהר להתחיל לכעוס, כי אינך יודע איך זה יסתיים, ואיזה נזק הדבר יגרום לאישיותך.מקורות ופירושים נוספים
1. יש שפירשו שהכעס הוא תכונה האופיניית לכסילים, השונאים ללמוד ולהבין את נקודת המבט של הצד השני, ולכן נגררים למריבות (ראו כסילים ומריבות ).
- אולם, בספר משלי כעס הוא תכונה המאפיינת דווקא את האויל (ראו אוילים וכעס ).
2. ע"פ מלבי"ם, כסיל הוא נהנתן. לפי זה אפשר לפרש: אל תמהר לכעוס, כי הכעס ינוח רק אחרי שהוא יהפוך אותך לנהנתן. לב האדם לא יכול להחזיק מעמד זמן רב במצב של כעס, זה מצב קשה ולא-נעים, והלב מחפש מנוחה. ולכן, כאשר הוא נמצא יותר מדי זמן במצב של כעס, הוא עלול לחפש דרכים להרגיע את עצמו, והדרך הקלה ביותר היא דרכו של הכסיל - רדיפת תענוגות רגעיים. ולכן, אדם שמתחיל לכעוס, עלול להתיש את כוחותיו הנפשיים, ולהפוך לכסיל, שכל מה שמעניין אותו הוא רדיפת התענוגות.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-29.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "קהלת ז ט"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.