ביאור:ישעיהו כח

(הופנה מהדף A1028)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו כח)


א הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת הקישוט לראש שחובשים הגאוותנים שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם, וְצִיץ נֹבֵל והוי לכתר הנובל צְבִי שהוא חמדת תִפְאַרְתּוֹ, אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים בקעה מלאה שמן (העטרה על ראש השיכורים נמשלה להר והראשים שלהם לעמק), הֲלוּמֵי יָיִן מוכים, מבולבלים מיין. ב הִנֵּה הנה דבר חזק מוכן לה' (ה' ישלח אויב חזק ואמיץ להלחם באפריים) חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי, כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב וכסערה ממיתה, כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד האויב הפיל ארצה אתכם בכח ידו. ג בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה, עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם. ד וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים, כְּבִכּוּרָהּ כתאנה שהשבילה ראשונה בְּטֶרֶם קַיִץ עונת קטיף התאנים אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ - בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה כך האויבים ימהרו לפגוע באפריים, בגלל עושרם הרב. {ס}

ה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת ולכתר תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ לשארית העם שישרדו. ו וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט תנתן לשופטים חכמה לשפוט נכון מאת - לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט ה' היושב על כיסא המשפט, וְלִגְבוּרָה וה' יהיה לרוח גבורה - מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה ללוחמים המבריחים את האויב עד לשער עירו. {ס}

ז וְגַם אֵלֶּה לא רק אנשי אפריים חטאו אלא גם אנשי יהודה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ, כֹּהֵן וְנָבִיא יועץ שָׁגוּ בַשֵּׁכָר, נִבְלְעוּ אבדו דעתם מִן הַיַּיִן, תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר, שָׁגוּ בָּרֹאֶה בהבחנתם, פָּקוּ פְּלִילִיָּה כשלו במשפט. ח כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה מזוהם, בְּלִי מָקוֹם ללא מקום פנוי מקיא. {ס}

ט "אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה השיכורים מלגלגלים על דברי הנבואה ושואלים: את מי ילמד... וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה! גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם דבריו רדודים ומתאימים לילדים שרק עכשיו הפסיקו לינוק! י כִּי צַו לָצָו הנביא מוסר לנו ציווי קצר פה וציווי קטן שם צַו לָצָו, קַו לָקָו מסביר לנו כמו לתינוקות שמלמדים אותם איך כותבים אותיות קו אחרי קו קַו לָקָו, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם קמצ בנושא אחד וקצת בנושא אחר, דברים פזורים." יא כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה אכן בשפה נלעגת, שפה זרה לכם וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת, יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה. יב אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם ה' אליכם: "זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וכן לגבי הרגיעה", וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ. יג וְהָיָה לָהֶם ואכן כדיבריהם, בגלל שהם מתעצלים להבין את עומק הדברים, היו דברי הנבואה נשמעים להם רדודים דְּבַר יְהוָה צַו לָצָו צַו לָצָו, קַו לָקָו קַו לָקָו, זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ יפלו במוקש וְנִלְכָּדוּ. {פ}

יד לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה, אַנְשֵׁי לָצוֹן, מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ͏ִם. טו כִּי אֲמַרְתֶּם "כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת, וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה, (שיט) שׁוֹט זרם שׁוֹטֵף כִּי (עבר) יַעֲבֹר לֹא יְבוֹאֵנוּ, כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ". {ס}

"קֶצַח" (פסוק כה) - פריחת קצח ריסני

טז לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: הִנְנִי אני הוא אשר יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן אבן חזקה, שניבחנה פִּנַּת יִקְרַת אבן פינה בעלת כובד מוּסָד מוּסָּד הראויה להיות קבועה כיסודות הביניין, הַמַּאֲמִין הבוטח ביסודות שאני בונה לֹא יָחִישׁ יזועזע (בניגוד לכזב שאנשי הלצון חוסים בו). יז וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו לקו המידה, מכשיר בנאים למדידת אורך (כביכול המשפט ישמש ככלי עבודה של ה') וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת שתשמש כמישקולת בנאים (מישקולת קשורה לחוט המשמשת לבדיקה אם קיר ניבנה בניצב לקרקע), וְיָעָה בָרָד ויסחוף הברד את מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר ואת המסתור שלכם מַיִם יִשְׁטֹפוּ. יח וְכֻפַּר תתבטל בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת, וְחָזוּתְכֶם אֶת והחוזה שלכם עם ה- שְׁאוֹל לֹא תָקוּם, שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס. יט מִדֵּי עָבְרוֹ בכל פעם שיעבור השוט השוטף יִקַּח אֶתְכֶם, כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר כל בוקר יַעֲבֹר, בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה, וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה למתבונן בשמועות על מה שקרה. כ כִּי קָצַר הַמַּצָּע המזרון מֵהִשְׂתָּרֵעַ מלשכב עליו, וְהַמַּסֵּכָה והשמיכה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס בשביל השוכב תחתיה כאשר הוא מתכווץ. כא כִּי כְהַר פְּרָצִים בהר פרצים ר' (שמואל ב ה כ) יָקוּם יְהוָה, כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז כפי שכעס בעמק גבעון - יהושע י, לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ את מעשהו המפליא וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ, נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ. כב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם החבלים הכובלים אתכם יתחזקו, כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה כליון שנגזר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ.


כג הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי, הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי: כד הֲכֹל הַיּוֹם האם לנצח יחרוש החקלאי את אדמתו? הרי ברור שבשלב מסויים הוא עובר לזריעה (כפי שכתוב בפסוק הבא) יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ חריש לפני זריעה, יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ יחרוץ (לפני הגשמים) ויישר (לפני זריעה)? כה הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ לאחר שהוא יישר את פני השטח וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן זרעים של קצח וכמון יִזְרֹק, וְשָׂם חִטָּה, שׂוֹרָה שיבולת שועל וּשְׂעֹרָה, נִסְמָן שיפון וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ במתחם שדהו. כו וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט מי הוא זה אשר לימד את האדם את דרך עבודת האדמה? - אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ הרי זה ה' המלמד אותו גם איך להתנהג. כז כִּי לֹא בֶחָרוּץ מורג יוּדַשׁ קֶצַח, וְאוֹפַן עֲגָלָה ולא גלגל העגלה עַל כַּמֹּן יוּסָּב, כִּי בַמַּטֶּה על ידי מקל (כי הם צמחים עדינים) יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט. כח לֶחֶם יוּדָק טוחנים דק במטחנה כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ כי גם אם דשים אותו המון זמן ("נצח") הוא לא נטחן מספיק דק לקמח, וְהָמַם גִּלְגַּל ואפילו אם יודש תחת גלגלי עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו הרתומה לסוסים לֹא יְדֻקֶּנּוּ. כט גַּם זֹאת שיטות הדישה המתאימות לכל צמח מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת יָצָאָה, הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ, בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה" (פסוק ד) - בגל ההבשלה הראשון – מבשילות התאנים ה"בכורות" (בין אפריל ליולי). הבכורות יותר מימיות ומתפתחות על ענפים מהשנה שעברה. אלו המבוקשות ביותר למאכל. גל הבשלה שני - ה"קיץ" (מכאן בא השם לעונת השנה) – אז מבשיל היבול העיקרי (בין יולי לספטמבר) שהתפתח בעיקר על ענפים שצמחו באביב האחרון. (מתוך הערך תאנה בוויקיפדיה).
  • "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה" (פסוק ה) - לעומת העושר שהיה "עֲטֶרֶת" ו-"וְצִיץ" לשיכורי אפריים בפסוק א.