ביאור:ישעיהו ט
קיצור דרך: a1009
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו ט)
א
הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ - רָאוּ אוֹר גָּדוֹל, יֹשְׁבֵי בְּאֶרֶץ צַלְמָוֶת חושך גדול, צילו של המוות - אוֹר נָגַהּ זרח עֲלֵיהֶם.
ב
הִרְבִּיתָ הַגּוֹי הגדלת את שם ישראל בעיני האומות, (לא) לוֹ הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה, שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כמו ששמחים בשעת קציר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל.
ג
כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ עול שהוא סוחב וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ מקל המחובר למחרשה ולשכם הבהמה, שֵׁבֶט מקל הַנֹּגֵשׂ הלוחץ בּוֹ, הַחִתֹּתָ שברת כְּיוֹם מִדְיָן כמו שמדיין נפלו בידי גדעון בלילה אחד (שופטים ח).
ד
כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ נעל צועדת ברעש (נעל של האויב) וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים מלוכלכת (בדם אויביהם), וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה, מַאֲכֹלֶת אֵשׁ.
ה
כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ להדגיש שהמלך יהיה מתוך עמנו ולא ימשול עלינו מלך זר, בֵּן נִתַּן לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה המלכות עַל שִׁכְמוֹ, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ - אֵל גִּבּוֹר - אֲבִי עַד כינויים לה': שַׂר שָׁלוֹם שמו של המלך.
ו
(לםרבה) לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה לגדולת המלכות וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ עַל כִּסֵּא דָוִד למי שיושב על כסא דוד וְעַל מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ לתומכה בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, בקִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת קינאת ה' לעמו תַּעֲשֶׂה זֹּאת.
{ס}
ז דָּבָר דבר רע, מכה שָׁלַח אֲדֹנָי בְּיַעֲקֹב, וְנָפַל בְּיִשְׂרָאֵל והרעה נפלה על מלכות שומרון. ח וְיָדְעוּ הָעָם כֻּלּוֹ, אֶפְרַיִם וְיוֹשֵׁב שֹׁמְרוֹן, בְּגַאֲוָה ולמרות שידעו על הרעה הצפוייה הם הגיבו בגאוה וּבְגֹדֶל לֵבָב לֵאמֹר: ט 'לְבֵנִים נָפָלוּ אם אבני בנייה יפלו מחומותינו וְגָזִית נִבְנֶה נתקן מאבנים חצובות, שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף'. י וַיְשַׂגֵּב אך ה' חיזק יְהוָה אֶת צָרֵי רְצִין עָלָיו על רצין (שהיה ידיד של שומרון), וְאֶת אֹיְבָיו יְסַכְסֵךְ איתו. יא אֲרָם מִקֶּדֶם וּפְלִשְׁתִּים מֵאָחוֹר ילחמו בשומרון מצד דרום, וַיֹּאכְלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פֶּה. בְּכָל זֹאת ולמרות כל אסונות אלו לֹא שָׁב אַפּוֹ לא נח כעסו של ה' וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.
יב
וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ ה' (שמכהו), וְאֶת יְהוָה צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ.
{ס}
יג
וַיַּכְרֵת יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב מוסבר בפסוק הבא, כִּפָּה שר צבא וְאַגְמוֹן מי שכפוף (נתון למרותו של מישהו בכיר ממנו) יוֹם אֶחָד.
יד
זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ, וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב.
טו
וַיִּהְיוּ מְאַשְּׁרֵי מדריכי הָעָם הַזֶּה מַתְעִים, וּמְאֻשָּׁרָיו מודרכיו מְבֻלָּעִים מושחתים.
טז
עַל כֵּן עַל בַּחוּרָיו לֹא יִשְׂמַח אֲדֹנָי, וְאֶת יְתֹמָיו וְאֶת אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרַע כי כולם רשעים ומזיקים, וְכָל פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה דברי חוצפה. בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.
יז
כִּי בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה הרישעה, שָׁמִיר וָשַׁיִת סוגי קוצים תֹּאכֵל, וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר, וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת ויסתלסלו ויעלו עמודי עָשָׁן.
יח
בְּעֶבְרַת יְהוָה צְבָאוֹת נֶעְתַּם נשרפה אָרֶץ, וַיְהִי הָעָם כְּמַאֲכֹלֶת אֵשׁ כחומר בעירה, אִישׁ אֶל אָחִיו לֹא יַחְמֹלוּ.
יט
וַיִּגְזֹר עַל יָמִין יפנה לחתוך ולאכול את מי שנמצא מימינו, וישאר וְרָעֵב, וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאול וְלֹא שָׂבֵעוּ. אִישׁ בְּשַׂר זְרֹעוֹ יֹאכֵלוּ.
כ
מְנַשֶּׁה אֶת אֶפְרַיִם כך יתפתחו מלחמות אחים בתוך שומרון וְאֶפְרַיִם אֶת מְנַשֶּׁה, יַחְדָּו הֵמָּה ולמרות שהם נאבקים אחד בשני, הם יתאחדו כדי להלחם עַל יְהוּדָה. בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה" - הדגשנו את המילים "בְּכָל זֹאת" כדי להבליט את הביטוי החוזר. הביטוי מופיע פעם נוספת בפרק הבא.