ביאור:ישעיהו נב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נב)


א עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן, לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַ͏ִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא. ב הִתְנַעֲרִי, מֵעָפָר קוּמִי, שְּׁבִי יְרוּשָׁלָ͏ִם, (התפתחו) הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה השבויה בַּת צִיּוֹן. {ס}

ג כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: "חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם, וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵלוּ". ד כִּי כֹה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: "מִצְרַיִם יָרַד עַמִּי שיעבד את עם ישראל בָרִאשֹׁנָה לָגוּר שָׁם כשיעקב ובניו ירדו לגור במצריים, וְאַשּׁוּר בְּאֶפֶס ואשור בלי סיבה עֲשָׁקוֹ. ה וְעַתָּה מַה לִּי פֹה בשביל מה אני אתכם פה בגלות, נְאֻם יְהוָה, כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם, מֹשְׁלָו יְהֵילִילוּ מיללים, גוערים בו, נְאֻם יְהוָה, וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ. ו לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי, לָכֵן בַּיּוֹם הַהוּא, כִּי אֲנִי הוּא הַמְדַבֵּר, הִנֵּנִי".

ז מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר ריצתו של מי שבא לבשר בשורות טובות, על כך שה' מחדש את מלכות ישראל בארצם, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה, אֹמֵר לְצִיּוֹן: "מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ!". ח קוֹל צֹפַיִךְ הנה נשמעים קולותיהם של אנשי ציון הצופים בריצת המבשר, נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן ראייה ברורה יִרְאוּ בְּשׁוּב יְהוָה צִיּוֹן. ט פִּצְחוּ רַנְּנוּ החלו להשמיע קול רינה יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם, כִּי נִחַם יְהוָה עַמּוֹ, גָּאַל יְרוּשָׁלָ͏ִם. י חָשַׂף יְהוָה אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם, וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ. {ס}

יא סוּרוּ סוּרוּ צְאוּ מִשָּׁם מהגלות, טָמֵא בדבר טמא אַל תִּגָּעוּ. צְאוּ מִתּוֹכָהּ, הִבָּרוּ הטהרו נֹשְׂאֵי כְּלֵי יְהוָה כלי המקדש. יב כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ, וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם יְהוָה, וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}

יג הִנֵּה יַשְׂכִּיל יצליח עַבְדִּי עם ישראל, יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד. יד כַּאֲשֶׁר שָׁמְמוּ עָלֶיךָ רַבִּים כֵּן מִשְׁחַת מֵאִישׁ מַרְאֵהוּ ואכן הושחתו פניך מלהראות כפני איש, וְתֹאֲרוֹ מִבְּנֵי אָדָם. טו כֵּן יַזֶּה יזעזע גּוֹיִם רַבִּים, עָלָיו יִקְפְּצוּ יסגרו מרוב תימהון מְלָכִים פִּיהֶם, כִּי אֲשֶׁר לֹא סֻפַּר לָהֶם דבר שמעולם לא שמעו עליו - רָאוּ, וַאֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ - הִתְבּוֹנָנוּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (פסוק ח) - על פי המלבי"ם: עד עתה ג"כ ראו הנביאים שיבת ציון בעין המחזה שהוא עין הפנימי הרואה בנבואה, אבל לא בעין בשר וחוש החיצוני, אבל עתה עין בעין יראו, העין החוזה יראה בעין החושיי ובפועל שוב ה' ציון.
    בימינו, הביטוי "רואים עין בעין" מתאר שני אנשים המסכימים על משהו. לפי ד"ר רוביק רוזנטל, המשמעות המקובלת בעברית החדשה הגיעה דווקא בעקבות התרגום לאנגלית: for they shall see eye to eye - מכאן הוא הפך לניב אנגלי במשמעות "להסכים".